סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן פנטזיה לבנה
 

 
 
צריך לזכור שמוצאו של הפלמנקו הוא בכל התרבויות שחיו זו לצד זו בספרד של ימי הביניים ואחר כך, כלומר בבסיס יש פיוטים שבאו מבתי הכנסת, מן המסגדים, וגם לכך יש חיבור מסוים לדרך ההופעה ולבחירת הבגדים. אלו מקורות ההשראה שלי"
קרן ואבנר פסח, מנהלי להקת הפלמנקו "רמנגאר", על חניכה אצל משפחת צוענים בספרד ועל המופע החדש "אנטרה דוס", שעולה היום לבמות 


מכלול רגשות עשיר
 

חלוקת תפקידי הניהול האמנותי בלהקת "רמנגאר" אינה ברורה ומדויקת. בני הזוג קרן ואבנר חולקים תפקידים והתחומים מתערבבים. משיחה איתם עולה שהוא יותר איש המילים. וכמי שתחומו הוא המילה, הוא מציע מבחר תרגומים לשם הלהקה "רַמָנגַאר": "זו פעולת ההפשלה, הקיפול של המכפלת. לרקדן רגע ההפשלה הוא מטאפורי. ה'רמנגאר' הוא הרגע הקצר לפני העלייה לבמה. ריקוד הפלמנקו נובע מן הטקסט. הטקסט הוא המחולל את התנועה. נגן הגיטרה, נגן התוף והפַּלמֶריסט (המנגן במחיאות כפיים) מגיבים לטקסט, ואחריהם מגיב גם הרקדן למילה.
 
"במופע הזה", מוסיף אבנר הערת אגב, "הצופים יקבלו חוברת עם תרגומי המילים לעברית. ובחזרה לשירה המילולית - יש שני כיוונים עיקריים, הכיוון המסתיים בשמחה, באַלֶגרִיָה, וישנו הכיוון ההפוך – הבדידות, ה'סוֹלֶדַאר', או הקשר בין אדם לאדמה, הסוֹלֶאָה".
 
אנחנו מדברים על טקסטים הערוכים בשורות קצובות, שורות בעלות משקל נתון?
 
"בוודאי. הקצב הוא הבסיס. השורות מאד מוזיקליות והטקסטים קצביים עוד לפני שהמוזיקה מתחברת אליהם".
 
איך מגיע ילד שנולד בארץ לכתיבת טקסטים ספרדיים למופע פלמנקו?
 
"זה התחיל בבית. אמא, שנולדה בצ'ילה, מנגנת גיטרה. אבא דיבר ספרדית, וגם היינו תקופה ממושכת בספרד. אבא היה בשליחות במשך כמה שנים. אני התחלתי עם הגיטרה. הפסקתי לנגן אחרי תאונה שקרתה כאן בקיבוץ (רמת רחל), ועברתי מן הנגינה אל הריקוד. השירים או הטקסטים לא חוברו במיוחד, הם פשוט החלו להיכתב, ובשהותנו הממושכת בספרד (כעשר שנים), החלו השירים להיערם."
 
הפלמנקו שאתם רוקדים שונה ממה שאנחנו רגילים לראות בארץ – מאופק, סגור יותר?
 
"היה כאן צוות טלוויזיה", מספרת קרן פסח, "ותוך כמה שניות אמרה הכתבת שהריקוד שלנו משדר הרבה סקס. זה די קומם אותי, כי יש כאן מכלול רגשות הרבה יותר עשיר". וכאן מרחיבים השניים על הרקע שממנו הם שאבו את הפלמנקו שלהם.
 
"לאחר לימודים בספרד הם נקלטו במשפחת צוענים פלמנקיסטים, משפחת אל פָרוּקו, משפחתו של אנטוניו, אמן פלמנקו בעל סגנון משלו. אחד הכללים שהוא הנחיל לרקדניו, ובהם כמובן גם לנו - אנחנו שהינו במחיצתו שבע שנים - היה 'תעלו על הבמה כאילו אתם הולכים להתחתן'.
 
"יש כמובן הרבה מאוד מטען להצהרה הזאת. אבל גם הבגדים שלנו תואמים את אותה הרוח, ולכן אין רגליים או ידיים חשופות, הכל נעשה מבפנים. כך היה במופע הראשון של רמנגאר וכך גם במופע הזה. נסעתי מיוחד לסוויליה לבחור בדים לתלבושות. צריך לזכור שמוצאו של הפלמנקו הוא בכל התרבויות שחיו זו לצד זו בספרד של ימי הביניים ואחר כך, כלומר בבסיס יש פיוטים שבאו מבתי הכנסת, מן המסגדים, וגם לכך יש חיבור מסוים לדרך ההופעה ולבחירת הבגדים. אלו מקורות ההשראה שלי - את הבגדים אני מעצבת יחד עם ננסי קהימר.
 
"החיבור לאל פרוקו היה דרמטי גם בהקשרים אחרים. הוא הסכים להגיע למופע הראשון שלנו בישראל לפני כעשור. הימים היו ימי האינתיפאדה, אמנים לא רצו לבוא לכאן. הוא בא ושהה איתנו כאן, היה שותף להתחלה וחזר לספרד."

אנטרדוס-ענק1.jpg 
קרן ואבנר פסח, "אנטרה דוס". צילום: יח"צ 

התאהבות, קנאה, הצלחות וחרדה
 
אתה יכול להרחיב מעט על עניין המשפחה, ואיך הוא קשור לריקוד?
 
"הצוענים בספרד מתפרנסים בין היתר בצורה מסודרת מהוראת פלמנקו. עוד בימיו של השליט פרנקו החל תהליך יישובם של הצוענים בערים שונות בספרד בשכונות משלהם. בני משפחת אל פרוקו קיבלו בתים בסֶוויליה, ברובע פֶרוֹ דה אַגלִיָה ועבודתם מוסדה. הם מלמדים ריקוד ויש להם כמובן עניין רב לקלוט זרים רבים, כי על כך פרנסתם".
 
"היום", מוסיפה קרן, "הפלמנקו הוא אוניברסלי, וספרד מלאה ברקדני ובתלמידי ריקוד מכל העולם. אבל בה בעת הצוענים שומרים על הגבולות ואנחנו נקלטנו במשפחה. אותו ראש משפחה אימץ אותנו ואפילו הציע להיות 'סנדק' כשנישאנו, שזו מחווה מיוחדת במינה".
 
"במהלך השהות שלנו בספרד הופענו במופעים מסודרים ערב-ערב, באולמות מופעים גדולים בברצלונה ובעוד ערים וגם בארצות אחרות. וחזרנו לישראל עם הרבה סימני שאלה. אבל בינתיים גם כאן צמח דור חדש של אוהבי המחול הספרדי, וכיום אנחנו מנהלים שני בתי ספר, בתל-אביב ובירושלים, ויש לנו כ-180 תלמידים".
 
מה מייחד את המופע החדש?
 
"המופע החדש נקרא 'אֶנטרֶה דוֹס' (בין שניים), והוא מספר למעשה על זוגיות, על הורים על התבוננות של ילד בהורים. יש כאן כמובן השתקפות של חיינו האמיתיים. נקודות של  התאהבות, קנאה, הצלחות וחרדה. על הבמה נחשף השוני בין בני הזוג, נחשפים היצרים, הניגודים והדרך שמובילה למציאת מהות הזוגיות שלנו וההתמודדות עם ההורות".
 
מי מופיע על הבמה?
 
"בסך הכל יש על הבמה 15 אמנים: שני זמרים ישראלים: יעל הורביץ ויהודה שוויקי, וזמר אורח מספרד: חוסֶה אַניוֹ. שלושה נגני גיטרה: תומר אלמלח, עידן בלס וזאב פרי, ושש רקדניות: הילה בנקר, מונה בן ישי, מיכל בן שמואל, יונית מודן, מאיה מרק ויסמין סיבוני, וכמובן אנחנו השניים. הרקדניות כולן בעלות ניסיון בינלאומי, אחרי לימודים והתנסות בספרד, שהצטרפו אלינו ברגע שהקמנו את הלהקה".
 
חוסה אניו הזמר, שזה ביקורו השני בישראל, עונה לשאלה הראשונה של מה הוא עושה כאן בישראל, בתשובה "באתי לחפש חומוס". אניו הוא יליד קָדיס שחי כיום במדריד, והגיע לזמרה בעקבות אחותו הרקדנית. הוא ראה, התלהב, החל לשיר, וכך הפך בעצמו לחלק מן המופע.
 
את הקריירה הזו הוא החל כנער בן 15, וכעבור שנים ספורות, כששר במופע של אחת הרקדניות הגדולות, מנוּאֶלָה קַרַסקוֹ, והגיע הרגע שבו הזמר שר סולו ללא רקדנים על הבמה - הוא ידע שזהו זה. הוא במקום הנכון והמתאים לו. מאז הוא הופיע במקומות רבים בספרד, ועכשיו הוא כאן. אניו הגיע לישראל בסמוך ליציאתו לאור של תקליטור חדש משלו תחת השם המסקרן "לוס בּלקוֹנֶס דֶה מִי סוּאֶן" (מרפסות חלומי).
 
למה חשוב שעל הבמה יופיעו אמנים מספרד?
 
"יש כאן ענין של עימות במובן החיובי של המילה. הופעה משותפת עם אמן שמגיע ממקום אחר, ובשבילנו בעיקר מספרד, משחררת אנרגיות חבויות, שהן חלק משמעותי בחוויית היצירה. זה פשוט סוחב אותך למעלה", מסבירה קרן פסח.
 
במופע החדש שמעמיד את הזוגיות במרכז יש אפקטים אחרים, חדשים?
 
"יש כאן כמה וכמה סגנונות מחול, ובהם פַאנדָנגוֹ, גוּאַוחירָה ועוד, וכמובן קטעי נגינה ושירה. נראה לנו שאנחנו הולכים לקראת תחושת פנטזיה לבָנָה, בסוף המופע. עבודה שהשקענו בה כמעט שנתיים של הכנות זורמת לקראת סוף אופטימי, פתוח, גלוי, שונה במהותו מן הצבעים הכהים של הפלמנקו".
 
המופעים הקרובים של "אנטרה דוס" יתקיימו בסוזן דלל ובתיאטרון ירושלים.

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

23/03/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. OLE
אני , ת"א (26/03/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע