סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן מוזיקה יהודית אחרת
 

 
 
איש מחברי מקהלת לייפציג לזמרת בית הכנסת אינו יהודי. שיחה עם מנצח המקהלה הלמוט קלוץ ערב הופעתה בארץ


חלק מהתרבות הגרמנית
 
זה לא עוד סיור של מקהלה מחו"ל בישראל. זה אפילו לא עוד סיור של מקהלה מגרמניה בישראל. "מקהלת לייפציג לזמרת בית הכנסת", ובשמה המקורי    Leipziger Synagogalchor, היא תופעה מיוחדת במינה בנוף כל המקהלות. 30 זמרים לא-יהודים, שלקחו על עצמם את המטלה הייחודית של שימור המסורת היהודית המוזיקלית בגרמניה. מסורת שנגדעה בזמן השלטון הנאצי, מסורת שגם בישראל של היום מעטים משמרים, אם בכלל.
 
והייחוד לא מסתיים כאן. הוא נמשך בעובדה המוזרה שהמקהלה הזו, הפועלת כבר 48 שנה, פעלה, עד לאיחוד גרמניה, בגרמניה המזרחית. מדינה ששמה הרשמי היה הרפובליקה הגרמנית הדמוקרטית, מדינה קומוניסטית שמצד אחד לא הכירה באחריותה לפשעי השלטון הנאצי, ומצד שני טפחה אנטישמיות ואנטי ישראליות באורח עצמאי.
 
המקהלה קמה שנה אחרי הקמת חומת ברלין המפורסמת, ופעילותה נמשכת ברציפות עד היום. "זו חובה שיש לנו לתרבות הזו שחיה בינינו והייתה חלק מאיתנו", אומר מנצח המקהלה הלמוט קלוץ. "יתרה מזאת, המוזיקה היהודית היא חלק מהתרבות הגרמנית, וגם ככזו היא ראויה לכל שימור."
 
מייסד המקהלה היה המוזיקאי היהודי ורנר סַנדֶר. סנדר נולד בברסלאו (כיום וורוצלב בפולין), ובעיר הולדתו, שהייתה ונשארה מרכז תרבות גדול, הוא החל בקריירה של הוראת מוזיקה וניצוח על מקהלה. כאשר עלו הנאצים לשלטון, הוא הודח ממשרותיו, ובסופו של דבר עשה את ימי המלחמה במחנות עבודה.
 
לאחר המלחמה עמד סנדר בראש מקהלה במיינינגן, ובשנת 1951 היה לחזן ראשי של הקהילה היהודית בלייפציג ובדרזדן. הוא הקים את "מקהלת האורטוריה של לייפציג", שהיו בה חברים יהודים ולא יהודים - אנסמבל ששר את היצירות הגדולות של הנדל, היידן, מנדלסון, וכן יצירות על נושאים תנ"כיים של שוברט וברהמס. לאחר עשר שנים חש סנדר שרפרטואר זה מוצה והזמרים התעייפו מן החומרים. ואז, מתוך ההרכב המקורי הוא יצר את האנסמבל הקאמרי, שנקרא "מקהלת לייפציג לזמרת בית הכנסת". 
 
ההרכב החדש, שמספר היהודים בו הלך והצטמצם, הקדיש את עצמו לעניין אחד - המוזיקה שהושרה בבתי הכנסת. לאחר שראה אור תקליטם הראשון בשנת 1964 הרחיב סנדר את  הרפרטואר, וכלל בו שירי עם יהודיים ושירים ישראליים. סנדר ניצח על ההרכב עד סמוך למותו, בשנת 1972, ומאז עומד בראשו הלמוט קלוץ.
 
קלוץ, בוגר בית הספר ע"ש ובר בדרזדן כצ'לן וכזמר, היה בתום לימודיו לזמר טנור בבית האופרה של לייפציג, שם שר עשרות רבות של תפקידים. כיום כל חברי המקהלה אינם יהודים. הם שרים מילים שמובנות להם רק בחלקן, ולומדים את היצירות כיצירות בשפה זרה. כאן בישראל מסקרן אותנו היום לשמוע לא רק את המוזיקה היפהפייה שנכתבה, אלא גם, בייחוד לשוחרי העברית, את המבטא השונה. זה לא בדיוק המבטא הייקי המוכר כאן מחיקויים בנוסח אריק איינשטיין ואורי זוהר ב"לול", אלא שילוב של נגינה יהודית מזרח אירופית, שבה הקמץ נשמע כחוֹלָם, עברית אחרת של מחוזות מרוחקים.
 
משמרי מסורת
 
מה נכלל ברפרטואר של המקהלה?
 
"מוזיקה שחוברה על ידי חזנים ומלחינים יהודים במאות ה-19 וה-20 - לואיס לבנדובסקי, סלומון זולצר, שמואל אלמן, אברהם דונייבסקי ודויד נובקובסקי. המוזיקה הזו נשמרה, בחלקה לפחות, בישראל. מקהלות שונות שרו את נוסחי התפילה של המלחינים, שהיו קרובים מאוד למוזיקה הקלאסית והרומנטית שחוברה בגרמניה ובאוסטריה באותן שנים. היום מושמעת מוזיקה זו פחות ופחות בישראל.
 
"יש להניח שמעבר לעובדה שרוב האנשים שגדלו על המוזיקה הזו כבר אינם איתנו, הרי שגם נטייתו של הציבור הדתי-לאומי להתחרדות, ובעקבות זה לשירה בסגנונות חסידיים או מזרח אירופיים יותר, ומנגד עלייתו של סגנון הקרוב למוזיקה הים תיכונית, הביאו לדעיכת הסגנון הייחודי, שנשמר במקהלה הזו ואולי גם במקהלה מווינה. שני גופים אלה משמשים כמשמרי המסורת.
 
"בעשרות שנות קיומה נהנתה המקהלה גם מיצירות שחוברו במיוחד עבורה. בין המלחינים: הרמן ברלינסקי, מלחין יהודי אמריקאי שלמד בלייפציג והספיק לצאת מגרמניה עם עליית הנאצים לשלטון; בוניה שור, מלחין יליד פולין שעלה לישראל ומשנת 1960 חי ויוצר באמריקה; ויוסף דורפמן (שנפטר לפני חמש שנים, בגיל 65), מלחין יליד רוסיה שעלה לישראל בשנות ה-80, היה ראש האקדמיה למוזיקה בתל-אביב ועסק בעיקר במוזיקה יהודית."
 
מי הסולנים בהופעות?
 
"הסולנים הם זמרי אופרה בבתי אופרה שונים בגרמניה ובשוויץ, המצטרפים לקונצרטים שלנו". גם כאן משמרת המקהלה מסורת שהייתה מקובלת בגרמניה שלפני מלחמת העולם, כשזמרי אופרה יהודים בברלין ובערים אחרות שרו בבתי הכנסת כחזנים בשבתות ובחגים.
 
המקהלה מופיעה בעיקר בגרמניה?
 
"זה די נכון. יש לנו כ-40 הופעות בשנה בגרמניה, באולמות הקונצרטים הנודעים והמוכרים ביותר. אנחנו מופיעים מדי שנה באירוע המרכזי לציון ליל הפוגרומים (ליל הבדולח)", מספר קלוץ, "וכן בסיורי קונצרטים באולמות הקונצרטים החשובים ביותר בגרמניה, ובסיורים בינלאומיים בפולין, רוסיה, צרפת, בלגיה, ספרד. המקהלה יצאה לסיורים גם בארצות הברית, בדרום אפריקה ובישראל. חשיבות מיוחדת יש להופעות שלנו בפסטיבלים למוזיקה יהודית  ברוסיה ובגרמניה. אני הייתי בישראל בשנת 2000 כזמר בהפקת "הדרך הנצחית" של קורט וייל, שהועלתה באופרה הישראלית".
 
פרופ' אליהו שלייפר, חזן בעצמו ומורה ב"היברו יוניון קולג'" בירושלים, הוא שיזם את ביקור המקהלה בישראל. "שמעתי עליהם לראשונה בכנס למוזיקה יהודית בווילנה. שם קיבלתי מהמנהל המוזיקלי שלהם הקלטה". שלייפר הקשיב, התלהב, והתוצאה היא הביקור בישראל שבו המקהלה מופיעה החל מהערב, ודווקא במקומות שפחות מזוהים עם קונצרטים, כמו יד ושם ובית התפוצות.
 
המקהלה תופיע ב-24 במרץ 2010 ביד ושם ובבית הספר גורדון בהרצליה, ב-25 במרץ בבית התפוצות בתל-אביב, ב-26 במרץ בקיבוץ כפר החורש, ב-27 במרץ בבית הכנסת של ההיברו יוניון קולג' בירושלים ובכנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים.
 
 

למועדי מופעים >

24/03/2010   :תאריך יצירה
קישורים
אתר המקהלה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע