שר החינוך, גדעון סער, הודיע אתמול (יום שני) על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר המוזיקה, פרופ' נעם שריף, לשנת תשע"א וברך אותו על זכייתו.
 
בנימוקיה למתן הפרס, ציינה הועדה, כי פרופ' נועם שריף הוא יוצר ומבצע בעל שיעור קומה והכרה בינלאומית. בפועלו הטביע חותם עמוק על תרבות המוזיקה בישראל. פרופ' שריף הינו מורה ומחנך רב פעלים, אשר על תלמידיו נמנים מבכירי המוזיקאים בארץ ובעולם. הוא צעיר נצחי, מקים ומפריח שממות אשר פרץ דרך החל באמנות, ההלחנה והביצוע דרך הזמר העברי ועד למגוון אמנויות הבמה.

ציוני דרך בקריירה של נעם שריף
 
נעם שריף, יליד 1935, הוא אחד מחשובי המוזיקאים הישראלים. כיום הוא המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית החדשה חיפה, אותה הקים מחדש אחרי שנסגרה, והביא אותה תוך זמן קצר להישגים מרשימים. החל מהעונה הבאה הוא גם יעמוד בראש האופרה החדשה המוקמת בחיפה, מהלך שיזם ותכנן במשך השנים האחרונות.
 
כיהן כפרופסור לניצוח ולקומפוזיציה באקדמיה למוזיקה בתל-אביב והעמיד בשנותיו באקדמיה זו, כמו גם בשנים שלפני-כן, דורות של תלמידים, שהיו לאנשי מקצוע מעולים בשטח הניצוח והקומפוזיציה.
 
בגיל 17 ניצח לראשונה על התזמורת הסימפונית ירושלים רשות-השידור.את שירותו הצבאי עשה כמנצח-עוזר לשלום רונלי-ריקליס בתזמורת צה"ל. בעת לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים (לימודי פילוסופיה) יסד את התזמורת של האוניברסיטה העברית וניצח עליה בסדרות קונצרטים רבות.
 
בן 22 הגיש את יצירתו "אקדמות למועד" לתחרות התזמורת הפילהרמונית על-שם סול יורוק לבחירת היצירה הישראלית שתחנוך את היכל התרבות. יצירתו זו, שהוגשה בעילום שם (!), זכתה בתחרות כשנבחרה על-ידי לאונרד ברנשטיין והושמעה  בניצוחו בקונצרט החגיגי של פתיחת היכל התרבות בתל-אביב. יצירה זו זכתה לפופולריות רבה ובוצעה במשך השנים על ידי מנצחים רבים בארץ וברחבי העולם,  בהם ויליאם שטיינברג, פריץ ריינר, ז'אן מרטינון, זובין מהטה, גארי ברתיני, מנדי רודן ורבים אחרים.
 
ב-1959 זכה שוב בפרס ראשון בתחרות התזמורת הפילהרמונית, הפעם על יצירתו "שירי המעלות", שעליה ניצח אחר-כך המאסטרו קרלו-מריה ג'וליני במסעותיה של הפילהרמונית ברחבי העולם.
 
החל מ-1963 ועד היום - מלמד קומפוזיציה, תיזמור וניצוח, באקדמיות למוזיקה בתל-אביב ובירושלים. תלמידים רבים שלו עשו ועושים קריירה בינלאומית כמנצחים, כמלחינים וכמעבדים.
 
בשנים 1982-1970 שימש כמנהל מוזיקלי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית. תחת ניצוחו זכתה התזמורת להצלחה רבה, הן בארץ והן בקנה-מידה בינלאומי, בסיוריה הרבים איתו ברחבי העולם. ב- 1973-1971 היה מנצח עמית בתזמורת הקאמרית הישראלית.
 
עוד בשנות השבעים - ייסד את סדרת הקונצרטים 11:11 במועדון "צוותא" בתל-אביב, סדרה שממשיכה להתקיים עד היום וזוכה לחיקויים רבים ברחבי הארץ; הקים את הקורס למוזיקה באוניברסיטה הפתוחה וחיבר את הקורס הראשון "מבוא למוזיקה ולדרכי האזנה"; במסגרת פסטיבל ישראל מקבלים 12 הצ'לנים של התזמורת הפילהרמונית של ברלין את פרס המועצה לתרבות ולאמנות בישראל על ביצוע מצטיין בכל הזמנים של יצירה ישראלית- יצירתו של נעם שריף "תרי-עשר".
 
בין יצירותיו של שריף: רביעית המיתרים מס' 1, "וריאציות לה פולייה", הטרילוגיה הווקאלית: "מחייה המתים" - סימפוניה אורטורית לסולנים, מקהלות ותזמורת סימפונית; "פסיון ספרדי" לרגל 500 שנה לגירוש יהודי ספרד   ו-"תהילים של ירושלים" לארבע מקהלות מעורבות, סולנים ותזמורת; "גומל לאיש חסיד", "עקדה" לזיכרו של יצחק רבין, האופרה "גולם 13", "בראשית" למקהלת ילדים ותזמורת לרגל יובל ה-50 למדינה ועוד ועוד.
 
מאז 1986 - יצירותיו מוצאות לאור באופן בלעדי על-ידי הוצאת C.F.PETERS היוקרתית מפרנקפורט. בשנים האחרונות הוציאו חברות אירופאיות שונות תקליטורים רבים מיצירותיו של שריף ובהם יצירותיו: "תהלים של ירושלים", "גומל לאיש חסיד", "מחייה המתים", "בראשית", "עקדה", "וריאציות לה פוליה", קונצ'רטו לכינור ולתזמורת, קונצ'רטו לצ'לו ולתזמורת ועוד. תקליטורים של יצירותיו מצויים על מדפי חנויות באירופה ובארה"ב, ויצירותיו המודפסות נמכרות באופן סדיר בחנויות התווים ברחבי העולם.

נעם שריף, צילום: יח"צ

בין השנים 1995-1989 - מנהל מוזיקלי ומנצח ראשי של התזמורת הסימפונית ראשון לציון. תחת ניהולו זוכה התזמורת להצלחה רבה ביותר ולפרסים על ביצוע של יצירות ישראליות. כמו-כן היא מקבלת את תפקיד תזמורת האופרה הישראלית. עם תזמורת זו הוא מקליט כמה מן היצירות התובעניות ביותר של הרפרטואר התזמורתי, כמו "פולחן האביב" של סטרוינסקי ו"כה אמר זרטוסטרא" של ר. שטראוס.
 
מאז 1991 ועד היום - מכהן כפרופסור מן המניין לניצוח ולקומפוזיציה באקדמיה למוזיקה (כיום ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה) באוניברסיטת תל-אביב. בין השנים 2000-1998 מכהן כמנהל האקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל-אביב. בתקופת כהונתו מעלה את רמתה המקצועית של תזמורת האקדמיה ומקדם אותה להישגים יוצאים מגדר הרגיל.
 
בין השנים 2005-2002 - מתמנה כמנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. תחת הנהגתו המקצועית זוכה התזמורת לתחייה מחודשת (לאחר שכמעט ונסגרה), ומוביל אותה להישגים רבים ולהערכות גבוהות מן המבקרים ומהקהל גם יחד.
 
ב-2004 הוא מתמנה כמנהל מוזיקלי של התזמורת הסימפונית החדשה חיפה, אותה הוא משקם לאחר שפורקה למעשה. תחת הנהלתו מעפילה התזמורת להישגים שכמותם לא זכתה במשך שנים רבות. מאז כבר הכפילה ושילשה התזמורת את מספר מנוייה.
 
נעם שריף הלחין גם מוזיקה לסרטים עלילתיים, שהיוו ציוני דרך בתעשיית הסרטים הישראלית, כדוגמת "סינייה", "תעלת בלאומילך", "האתמול של מחר", "הדיבוק", "שבת המלכה" ורבים אחרים. המוזיקה שחיבר לסרטים דוקומנטריים (חיל האוויר הישראלי) ותסכיתי רדיו, זיכתה אותו בפרסים בינלאומיים. כמו-כן הלחין מוזיקה לבלט, ללהקת בת-שבע וללהקת קול-ודממה. אחדים מן השירים שהלחין (כ"הנך יפה רעיתי" ועוד) הפכו זה מכבר לנכסי צאן ברזל של הזמר הישראלי.
 
במסגרת פעילותו כראש האקדמיה למוזיקה בתל-אביב הקים אנתולוגית תקליטורים של מוזיקה יהודית וישראלית, מתרומה שגייס לצורך זה. כמו-כן הביא לאקדמיה תרומה של שלושה מליון דולר שיועדה לטיפוח תזמורת האקדמיה למוזיקה בתל-אביב וגם לעידוד היצירה המקורית בתחומי האקדמיה.
 
במהלך השנים נשא אינספור הרצאות במסגרות רב-תחומיות שונות, בכנסי פסיכולוגים, בכנסי מדענים, בכנסי חברות מחשבים, בכנסי מורים, ובמסגרות אקדמאיות שונות שאינן קשורות במוזיקה. נושאיו נסבו בדרך כלל על ההשקה שבין האמנות, המוזיקה והאסטתיקה, לבין המדע. הרצה בקביעות באוניברסיטה הפתוחה בפני קהל שוחר מוזיקה ברחבי הארץ. בקונצרטים שבניצוחו הוא שוזר תמיד דברים שבהם הוא מאיר את המוזיקה המנוגנת בקונצרט ואת ריקעה.
 
נעם שריף הגיש בזמנו קונצרטים מוסברים לנוער ולקהל הרחב, קונצרטים שהיו לשם דבר. זאת עשה עם הפילהרמונית הישראלית בסדרות מיוחדות "על אנשים וצלילים" ואף הפגיש (לראשונה בארץ) מוזיקה קלסית עם מוזיקת רוק ופופ (עם להקת הצ'רצ'ילים).  הקליט תוכניות טלויזיה ורדיו רבות מני ספור בנושאי מוזיקה קלסית ועממית, שקרבו קהל רחב ביותר לעולם המוזיקה. דורות שלמים התחנכו על הסבריו המוזיקליים, ובעקבותיו קמו רבים הממשיכים את דרכו.