סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן השישייה הקאמרית
 

 
 
הצ'לן צבי פלסר, חבר שישיית קונצ'רטנטה, על ההרכב הקאמרי הייחודי שבסיסו בניו יורק  שיופיע השבוע לראשונה בישראל


שישייה במחיר רביעייה

"ישנו מצב מצָעֵר" אומר צבי פלסר במהלך שיחתנו, "שבו אנשים מבקשים שננגן את מה שבהם כבר מכירים. אבל אני מזמין את הקהל שלנו להקשיב ל"הלירה של אורפיאוס", יצירתה של המלחינה הישראלית שולמית רן, יצירה שאיתה כבר הופענו בחמישה מקומות שונים בארצות הברית והקהל שם, קיבל את היצירה בהתלהבות עצומה. אני משוכנע שמי שלמקרא הדברים האלה עדיין סקפטי, באשר לכוחה של היצירה החדשה, יהיה הרבה פחות סקפטי בסוף הקונצרט!"
 
"נפגשנו בלימודים בג'וליארד," הוא מספר, "ושם התגבש הרעיון להקים הרכב מסוג חדש. רביעיות כלי קשת, שלישיות כלי קשת או שלישיות פסנתר, היו הרכבים מוכרים בנוף. לביצוע של יצירות גדולות יותר מגייסת הרביעייה או השלישייה נגנים אורחים. כלומר האורחים מזדמנים להופעות חד פעמיות ואינם חלק אינטגרלי בהרכב. בתחילת הדרך היינו גם יותר משישה. אבל המספר הזה קיבל משמעות. כשמכינים יצירה לחמישייה או לשישייה. התגובות הראשונות היו, לשמחתנו, מעודדות ביותר.
 
תהליך הפיכתכם לשישייה היה ממושך?
 
"כן בסך הכל, מדובר כאך על תהליך הזדככות שהיו בו מרכיבים אמנותיים ומרכיבים כלכליים. בתחילת הדרך היינו אפילו 14 בהרכב, אחר כך תשעה. ברוח זו גם הזמנו יצירות ממלחינים. למשל פנינו לעודד זהבי שיכתוב יצירה לשלושה כינורות, שתי ויולות וארבעה צ'לות. ראינו, ועזר לנו בעניין גם משרד הפקה מקומי בניו יורק, שהרכבים כאלה הם לא עניין מעשי להרכב קבוע. יש דיסקים של ההרכב בן תשעת הנגנים, כי ההקלטות הראשונות נעשו עוד לפני שיצאנו כהרכב קבוע".
 
איך מחליטים בשישייה? איך מקבלים הסכמות, מצד אחד אין מנצח להרכב כזה, מנצח שמחליט איך צריך להישמע. מנגד ידועים הסיפורים על רביעיות שבמקרים רבים החברים ברביעייה לא הסכימו ביניהם והיו מסוכסכים
 
"תהליך ההגעה לכלל החלטה הוא חלק מתהליך ההתבגרות. צעירים, בעלי נסיון הופעה קצר ימים, נמרצים יותר, קולניים יותר, בחזרות כמובן ונוטים לווכחנות. ההרכב שלנו שכבר מציין את בר המצווה שלו יודע להתווכח בהתחלה ובהמשך להתנהל ביתר איפוק בדרך אל ההחלטה המשותפת של איך צריך להישמע. החלטה יכולה להשתנות כאשר למשל חוזרים ומבצעים יצירה בהפרשי זמן ממושכים".

קונצרטנטה-ענק.jpg 
שישיית קונצ'רטנטה, צילום: יח"צ


קהל מנויים נאמן

הקהל בארצות הברית היה נכון להרכב החריג?
 
"למען האמת, כן, זה היה משהו חדש לפני יותר מעשור. אנשים, גם מי שהולכים דרך קבע לקונצרטים קאמריים שבשבילם השמעה של השישיות של ברהמס, למשל זה אירוע חגיגי יותר, מקבלים שישייה כהרכב קבוע. זה היה מעורר ומסקרן. ההוכחה להצלחה שלנו היא סדרות הקונצרטים למנויים שיש לנו בשלוש ערים בארצות הברית, בניו יורק, בבולטימור (העיר הגדולה במרילנד) ובהריסבורג, בירת פנסילווניה... ייתכן שלהצלחה באמריקה יש סיבה נוספת, כי לכאורה בסדרה קאמרית הקהל מקבל יותר תמורת כספו. במדינה שבה המושג supersize רווח  בעבור אותו הכסף שמשלמים לרביעייה מקבלים שישייה. חמישים אחוז יותר. כבר שווה".
יש קהל קבוע להרכב?
 
"כן ומשמעות קהל המנויים שהם כבר סומכים על שיקול דעתנו האמנותי, מאזינים שיודעים שגם כאשר מנגנים להם יצירה חדשה, הם לא יישארו בבית, או יאחרו להגיע ליצירה השניה המוכרת. קהל מנויים נאמן להרכב ומוכן לצאת איתו להרפתקאות מוזיקליות".
 
מה נותן לקהל ההרכב יוצא הדופן?
 
"נתחיל מן השם קונצ'רטנטה, משמעותו שיש יותר מסולן אחד ביצירה תזמורתית, בקונצ'רטו לכלים סולניים או להרכב זמרים (לפחות שני סולנים) ולתזמורת. יצירה ברוח הקונצ'רטו גרוסו המוקדם יותר, שבו מנגנת קבוצת סולנים מול התזמורת כולה. משמעות נוספת מתייחסת גם לדרישות המורכבות יותר מן הסולנים, הנתבעים להבריק בייחוד בקטעים שבהם הם מנגנים ללא לווי של האחרים. הראייה הזאת  - מצד אחד שישייה קאמרית ומצד שני שישה סולנים שמנגנים יחד – מציעה גיוון לא רק לקהל אלא גם לנו.
 
"הנה בתכנית כאן בישראל אנחנו מנגנים בין היתר עיבוד לשישיית כלי קשת לסימפוניה קונצ'רטנטה של היידן. היצירה כתובה במקור לתזמורת קאמרית ולארבעה סולנים. ארבעת הכלים אבוב, בסון, כינור וצ'לו. כאן אין כלי נשיפה ואם ארבעה מתחלקים בתפקידי הסולנים המקוריים התזמורת מהווה לכאורה, שני נגנים בלבד. כמובן שזה לא בדיוק כך, כי בקטעים התזמורתיים חלק מן הסולנים הם גם התזמורת.
 
"הגבולות מיטשטשים. נוצר משהו חדש וכך גם הסימפוניה קונצ'רטנטה לכינור ולוויולה של מוצרט. הצמצום במספר הכלים, במקרה הזה, שני סולנים וארבעה כלים כתזמורת, מעניק ליצירה כוחות מחודשים, אנרגיות שונות אם תרצה.
 
"כשאנחנו מזמינים יצירה חדשה, המלחין לפעמים רואה בהרכב שילוב של תזמורת קטנה וסולן. ואז אחד הנגנים מקבל תפקיד סולני. הצ'לו הוא סולן מובהק ביצירה של שולמית רן הוא משמיע את הנושא הפותח, ואחר כך הוא המוביל את היצירה כולה. (מבקר המוזיקה של "ניו יורק טיימס" קבע שהצ'לו של צבי פלסר הוא אורפיאוס, הוא הפרוטגוניסט של היצירה כולה וככזה גם החמיא לנגינתו.י. ש.)."
 
דיברת על קהל נאמן שהולך עם ההרכב וקהל אחר שלעתים ירא את החדשנות, אתם נוהגים לדבר לפני או במהלך הקונצרטים?
 
"עקרונית זה אפשרי. יש בינינו חברים עתירי נסיון בשיחה, אבל זה לא קורה בדרך כלל בקונצרט עצמו. לרייצ'ל שפירו, הוויולנית שלנו, ניסיון עצום בהרצאת דברים ובשיחות עם קהל והיא גם מרבה לעשות זאת להרכב. אבל הרצאות אלה ניתנות לעתים בימים שלפני ההופעה. לעתים בבוקר ההופעה. 
 
"רייצ'ל דרך אגב, נאלצה להישאר בארצות הברית, ליד אמהּ, החולה, וביומיים האחרונים שילבנו בחזרות את הוויולן צבי כרמלי, שנאות להחליף אותה, בתכנית לא פשוטה. וזו הזדמנות להודות לו".

תיאבון לביקורים נוספים

זהו ביקור ראשון של השישייה בישראל?
 
"נכון. היו יוזמות להזמנת ההרכב בעבר, אבל הנה בעיה למזמינים מרחוק, שישייה יותר יקרה מרביעייה, טיסות, אירוח הכל יותר יקר...בביקור הנוכחי הישראלי הנוסף בקבוצה, הכנר איתי שפירא (שמתגורר בארה"ב) לא יכול היה להגיע ובמקומות מנגנת הכנרת ליסה שיהוטן". 
 
אם נגעת בתמורה, בשכר הנגנים, הרי סיור כזה, גם אם יימכרו כל הכרטיסים - ולו רק לפי גודל האולמות -  אינו מכסה את ההוצאות....
 
"זה נכון, אבל במשך השנים שאנחנו קיימים, בארה"ב ישנה כבר מערכת התמיכה הדואגת לגיוס כספים, להזמנת יצירות, לארגון סיורים ולשאר הוצאות שיש ל'קונצ'רטנטה', הוצאות שהקוּפּה אינה מסוגלת לכסות בעצמה".

ואיך מגיבים החברים בביקור הראשון?
 
"הם מתגוררים במלון חדש בלב תל אביב, בלב העיר הלבנה או הבינלאומית. אתמול, לאחר יום חזרות ארוך יצאנו לאכול בחוף יפו. הם מוקסמים. כן בגלל החדשות של היום. והידיעה בארצות הברית שישראל היא מדינה קטנה, אז פיגוע בירושלים או יריות בדרום מייד מזמינות שיחות טלפון טרנס-אטלנטיות של קרובי המשפחה החרדים. אנחנו נדאג שהם יטיילו, יגיעו למקומות.

"אני מקווה שהקהל ידאג שהביקור הזה, עם היצירה של שולמית רן, העיבוד לסימפוניה של היידן ו'זכרונות מפירנצה' יצירתו המקורית לשישייה של צ'ייקובסקי,  יפתח תיאבון לביקורים נוספים".      
       
שישיית הקונצ'רטנטה תופיע ביום שני, 28 במרץ ב-17:00 אולם הנרי קראון בירושלים ו ביום שלישי, 29 במרץ 2011  ב-20:30 במוזיאון תל-אביב לאמנות.


למועדי מופעים >

24/03/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע