סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: טל גורדון איש של הרכבים - שם טוב לוי פינת גורדון
 

 
 


את החליל של שם טוב לוי אי אפשר שלא לזהות כשהוא מתארח בשירים של אחרים. על שאר העשייה הענפה שלו , שעיקרה הלחנה, הוא קיבל לאחרונה את פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום ההלחנה, ולשמחת הזכייה הזו מתווספת שמחה נוספת, עם הוצאת אלבום הסולו השני שלו, "התעוררות" - לראשונה על גבי דיסק. מלחין תוצרת הארץ בריאיון לטל גורדון.

בולגרי מבית

בשנת 81 יצא לאור התקליט "התעוררות" וסיפק כמה מהשירים היותר מוכרים שהתפרסמו בביצועו של שם טוב לוי’ ביניהם "טווס הזהב", "שובי לביתך", "סמבה צ`יק", "ברבולטה" (בוא אלי פרפר נחמד) ו"התעוררות", שיר הנושא של האלבום.

מפתיע לגלות שרק בימים אלה יוצא האלבום לראשונה על גבי דיסק, ולשירי האלבום המקורי נוספו בהוצאת הדיסק כמה רצועות בונוס: השירים "`יכול להיות שזה נגמר" ו"עוד ניפגש" שכתב לאריק איינשטיין בביצוע לוי עצמו ובליווי "קצת אחרת" מתוך הופעת איחוד נדירה שלהם שהוקלטה בתחילת שנות השמונים, ביצוע של שלמה גרוניך לשיר "שובי לביתך" כשלוי מלווה אותו על הפסנתר, שהוקלט במופע משותף של השניים במסגרת פסטיבל הפסנתר 2000, ו"מארי בבו גרבבה", שיר עם בולגרי ש"אין בולגרי שלא מקפץ כשהוא שומע אותו" כדברי לוי הבולגרי מבית. "הקלטתי אותו עם חבורה של נגנים שהופעתי איתם בתקופת לוגוס והביצוע הזה שכב אצלי בבית הרבה שנים עד שיצא עכשיו עם הדיסק".

הפער בין הצניעות של האיש הזה, שאת ביטויה תמצאו גם בהתנהלות, או נכון יותר באי ההתנהלות היחצנית שלו, לכמות היצירה שעליה הוא חתום - השתתפות בארבעה הרכבים נחשבים, עבודה ענפה עם אריק איינשטיין הכוללת למעלה מ-15 מאלבומיו שלהם תרם לוי מלחניו ומעיבודיו, ביניהם ארבעה אלבומים שבהם היה אחראי על מרבית הלחנים, תשעה אלבומי סולו ואוסף אחד, וכל זה לא כולל התארחויות רבות עם החליל המזוהה שלו.

"יכול להיות שזה נגמר", "הנסיך הקטן", "בלילות הסתיו", "דון קישוט", "שיר אחרי מלחמה", "שלוש ארבע לעבודה", "הוא חזר בתשובה", "זה בראש שלך", "תוצרת הארץ" , "משקפיים ורודות", ולחנים רבים נוספים, חלקם אינסטרומנטליים, שאת שמם לא תזהו אבל לזמזם אותם, אני מבטיחה לכם, אתם יודעים.

שירים בשרניים

"התעוררות" נחשב לאחד האלבומים הקלים והפשוטים יותר של לוי, למרות שהכל יחסי. גם הקטעים הכי פחות " מסחריים" שלו אינם אוונגרדיים או קשים לעיכול (אלא אם כן קיבתכם יכולה לספוג רק גלידה ופודינג, ואל תשכחו שזה לא בריא...), אבל הם פחות פופיים ולא נוסחתיים, דורשים אולי מעט יותר הקשבה, אבל לחלוטין שייכים לזן הנעים והשמיע.

יכול להיות שחוסר המסחריות המיוחס ליצירתו נובע פשוט מהיותה אינטליגנטית ומושכלת מהממוצע. לוי, שנחשב בצעירותו כשרון מבטיח בתחום הקלאסי, שייך לאלה שלמדו מוזיקה , ואת הידע הזה קל לשמוע ביצירותיו.

הוא היה חלק מהרכבים שנחשבו מהפכניים וחדשניים לזמנם, התקשו למצוא דרך מסחרית בזמן אמת, אך השאירו שירים ששורדים שנים רבות אחרי התפרקות אותם הרכבים, ביניהם "קצת אחרת" (1974) עם שלמה גרוניך ושלמה יידוב, "ששת"(1977) הרכב אותו הקים יחד עם יהודית רביץ, עדי רנרט, איקי לוי, שמוליק ארוך ושמוליק בודגוב, שנחשב עד היום לאחד מהרכבי הרוק מתקדם הטובים הבודדים שהיו בארץ, וכמובן "צליל מכוון" (1979) עם שלמה יידוב ויצחק קלפטר.

בשנת 86 הצטרף להרכב "קולות שלובים" שבו היו חברים יהודית רביץ, אריאל זילבר, יצחק קלפטר, אלון אולארצ`יק ושלמה גרוניך, כשכולם כבר ידועים ומוכרים מאוד בתחומם.

"התעוררות", אם יותר לי לתרום עדות שמיעה, נשמע מצוין גם למעלה מעשרים שנה לאחר שהוקלט. שיר כמו "שובי לביתך" למשל הפך כבר מזמן לחלק מהקלאסיקה הישראלית, וכפי שמעיד בהמשך לוי עצמו, ההפקה המוזיקלית מלאה בהשפעות המוזיקליות מהן שאב באותה תקופה, מה שאומר - נטייה ג`אזית ברורה, המייצגת את הצד האיכותי של רוח התקופה שבה הוקלט האלבום, בלי להישמע אנכרוניסטית.


"נפלתי עם אנשים טובים בתקליט הזה"

בשיחה איתו לוי נשמע שמח בחלקו, נהנה מהפרגון של יוצרי ישראל שהעניקו לו את הפרס (פרס אקו"ם ניתן ליוצרים על ידי היוצרים עצמם), אבל לא יוצא מגדרו לנוכח הכרה שלא נראה כי חסרה לו. על `התעוררות` יש לו הרבה יותר מה לומר:

"יחסית לתקליטים שלי הוא הצליח. חצי מהתקליט הזה השמיעו יום ולילה. הייתי המום. שירים כמו `טווס הזהב`, `שובי לביתך`, `בוא אלי פרפר`, `סמבה צ`יק`. היתה תקופה של סמבה אז בארץ, שמעו הרבה סמבות, אז גם אני הראיתי שאני יודע לעשות סמבות... זה תקליט שאני מאוד אוהב, האמת שאני לא מבין למה הם חיכו להוציא אותו על דיסק עד עכשיו, אבל אני שמח שהוא יצא.

"צפנת ירון, שהיתה אז אשתי, היא היוצרת העיקרית של הטקסטים בתקליט ומגיע לה בהחלט הקרדיט. זה היה מאוד נוח שהכרתי בחורה שהיתה איתי באותו בית והיא כותבת טקסטים, כי לחפש אנשים שכותבים זה צרה... אז ככה היה נוח כי כתבנו ביחד".

- איך אתה מרגיש כשאתה שומע את האלבום הזה היום, לעומת איך שהוא נשמע לך בתקופה שבה יצרת אותו?

"אני לא זוכר מה הרגשתי במקור, אבל זה דיסק שעושה לי שמח סך הכל, ואני מרוצה כשאני שומע אותו, ואת עצמי שר. אני לא איזה זמר גדול... אבל אני מבסוט מהביצוע ומהנגינה ומהסאונד שעשה יואב גרא, שיש לו היום בית ספר לטכנאות. נפלתי עם אנשים טובים בתקליט הזה".

- יש משהו שהיית עושה אחרת אם היית עושה אותו היום?

"לא הרבה. בתקליטים אחרים שלי יש בהחלט הרבה דברים שהייתי עושה אחרת, אבל בתקליט הזה יש משהו ראשוני, ומשהו טוב. שומעים בו את ההשפעות של התקופה. הצורה שבה הוא נוגן והופק היתה די מתקדמת, מפתיעה, חדשה, ולא בצורה א`ובר חוכמית` כזאת של לנסות להיות מעניין בכוח, זה פשוט יצא ככה".

"אני לא בן אדם של לבד, זה משעמם אותי"

- "קצת אחרת", "ששת", "צליל מכוון".. איש של הרכבים? פורח שם יותר או ככה יצא?

"זה תלוי עם איזה אנשים... אבל כן, אני אוהב לעבוד עם אנשים. זה מוציא ממני דברים שלא הייתי מגיע אליהם לבד. דרך גרוניך למשל הכרתי את העולם של המוזיקה של פרנק זאפה, הוא סחב אותי לכיוונים האלה, עם אריק איינשטיין יצאו ממני שירים שלא הייתי כותב כאלה בדיוק לעצמי, `כיכר החלומות` (הסרט) אם נקפוץ רגע לעכשיו, הבמאי של הסרט הציף אותי במוזיקה פרסית וטורקית שפחות הכרתי וזה הוציא ממני את המוזיקה של הסרט והאלבום, שעם כל הצניעות - היא נפלאה, אלה דברים שקורים בעקבות מפגשים עם אנשים. גם ללשבת לנגן לבד בחדר יש את הכוח שלו, צריך לשבת, צריך תחת, כשרון לא מספיק. אבל לכתוב, הרבה פעמים זה בא מחוויות שאתה עובר, חלק אישיות, חלק עם אנשים.

"בשביל הלנגן, הלבצע, אני חייב אנשים. אני לא בנאדם של לבד, זה משעמם אותי. גם בתור קהל משעמם אותי ללכת לראות אדם אחד על הבמה. אפילו אם הוא טוב, אחרי חצי שעה זה `בסדר, יאללה, הבנו`. בטח שהיום. צריך להיות איש מאוד מעניין ומגוון בשביל להחזיק לבד שעתיים שלוש. אני תמיד מעדיף שיש איזושהיא אינטראקציה. גם היום אני מופיע או עם האנסמבל שלי - חמישה מוזיקאים שכולם מתבטאים ומאלתרים, או עם `צליל מכוון`, או בעבר, לפני שנתיים, עם גרוניך".

"כולנו שפוטים של מה שגדלנו עליו"

- חלק מההרכבים שהיית בהם עשו דברים שנחשבו מאוד מהפכנים וחדשניים לזמנם. היום, למשל, עושים קישור בין סצינת הרוק המתקדם הישראלית המתפתחת לבין הרכב כמו "`ששת". אלה היו ההשפעות שלכם והשאיפות שלכם באותה תקופה?

"זה לא היה משהו שחשבתי או החלטתי עליו, לעשות רוק מתקדם, אבל באופן טבעי באתי ממקורות מסוימים של מוזיקה קלאסית, ג`אז, כשהתבגרתי שמעתי כל מיני ג`נטל ג`איינט, מקלפלין, יס. פחות נגיד את פינק פלויד, או רוק כבד. זה מה שדיבר אלי, סקרן אותי, עניין אותי לשמוע ולפעמים לחקות את זה, לצלצל כמו זה, באופן טבעי. כשישבתי לכתוב משהו לא אמרתי לעצמי `עכשיו אני אכתוב כמו ג`נטל ג`איינט`. גם היום אני לא ככה. רק אם מישהו יזמין ממני עבודה ויבקש נניח קטע בסגנון באך, אני אשתדל לעשות את זה, אבל כשאני כותב לעצמי אני יושב עם מצבי הרוח והאינטואיציות והדברים שאני ניזון מהם באותו זמן".

- איזו מוזיקה אתה שומע בשנים האחרונות?

"בשנתיים האחרונות אני שומע יותר מוזיקת עולם, מוזיקה ספרדית, אפריקאית, טיפה אמביינט, אני מתעסק קצת עם המחשב, כמו רבים אחרים. טראנס אני לא כל כך מכיר, שמעתי קצת, אבל אני לא ממש הולך למועדונים, אני לא באיזור... אבל אלקטרונית שאפשר לשמוע בבית, כזאת שהיא לא רק להנאה של הגוף, אני שומע. דברים כמו להקת אייר, כאלה.

"אני עושה די הרבה מוזיקה לסרטים, נורא התקדמו בארץ בתחום הזה, וסרטים דוקומנטריים נורא מדברים אלי, ועשיתי סרט על אתיופים בארץ, אז שמעתי הרבה מוזיקה אתיופית, נכנסתי למוזיקה אפריקאית. אחד הדברים שאני אוהב בעבודה הזאת, מעבר לחיבור של סאונד עם תמונה, זה שאני נכנס לעולמות שאני לא יודע עד כמה הייתי מגיע אליהם בריצה של החיים, וככה אני מגלה דברים יפים ותרבויות שונות ממה שאנחנו מכירים. עכשיו למשל אני עושה מוזיקה לסרט דוקומנטרי שעושה במאית דתיה על כל מה שקשור ללידה ולברית מהצד הנשי, אז פתאום אני שומע דברים שנוגעים במוזיקה יהודית".

- ואיפה הבולגריות שלך באה לידי ביטוי במוזיקה שאתה יוצר?

"זה קיים כל הזמן, מי שרגיש יכול לשמוע את זה. גם `טווס הזהב`, למשל, נשמע כמו שיר כפרי בולגרי. שומעים את ההשפעות באופן טבעי. אדם לא יכול לברוח מעצמו. כשהייתי צעיר לא הייתי עמוק בזה, זה לא ששמעתי מוזיקה בולגרית כל היום, ולא נהייתי דוקטור למוזיקת פולקלור, אבל באופן טבעי אתה לא יכול להתנכר. גם אם אתה רוצה לברוח אתה לא יכול. ואני לא ניסיתי לברוח במיוחד, אבל מצד שני גם לא הדגשתי את זה פעם. בשנתיים שלוש האחרונות זה נשמע יותר מרוכז אצלי, החומרים האלה. כולנו שפוטים של מה שגדלנו עליו".

קוסטוריצה ועבד אל וואהב

- אתה אחד הבודדים בארץ שנמצא בנישה שכוללת גם מוזיקה אינסטרומנטלית. יש פה מקום לנישה כזאת? יש לזה קהל או שזה מקום כפוי טובה לז`אנר הזה?

"באופן כללי מאוד, ברור שעל סמך הנסיון שלי, לשירים ופופ ורוק, ובימינו ראפ יותר, יש יותר קהל יעד ויותר בפני מי להופיע. גם יותר יחס מהתקשורת. הבעיה עם מוזיקה אינסטרומנטלית זה שהיא נופלת בין הכסאות. למוזיקה קלאסית נגיד, יש את התזמורות הגדולות, הפילהרמונית, יש קהל יעד, מנויים, זה מסודר וברור. המוזיקה שאני עושה היא לא ממש לקהל ההוא. אולי באמת צריך להגיע איכשהו עם המוזיקה הזאת גם לקהל ההוא.

" מוזיקה אינסטרומנטלית דורשת הקשבה, כי זה מוזיקה נטו, ואני עושה את זה כי באופן הכי טבעי בעולם, מאז שאני זוכר את עצמי, כיון שאני בא מהמוזיקה (כי אני כותב מעט מילים יחסית למוזיקה, אני לא מגדיר את עצמי ככותב), אני כותב מוזיקה. הרבה קטעים שאגב מוכרים היום ומושמעים כמו `טווס הזהב` ו`סמבה צ`יק` וכל מיני, ואיכשהוא נכנסו לורידים של כל מיני אנשים, יצאו מזה שישבתי בחדר שלי וכתבתי לעצמי מוזיקה, לא בשביל תקליט ולא בשביל כסף ולא בשביל כלום".

- ועל מה אתה עובד עכשיו?

"עכשיו אני נהנה מאוד לעשות מוזיקה לסרטים שגם היא ברובה אינסטרומנטלית. יש לי גם אנסמבל, השם הזמני הוא אנסמבל שם טוב לוי, עוד לא מצאנו שם... אנחנו מנגנים מוזיקת עולם שאת רובה אני כותב, ומבצעים גם מוזיקה של מלחינים שקשורים למוזיקה הזאת כמו קוסטוריצה, עבד אל וואהב, מוזיקה יוונית, פרסית, ערבית, טורקית, בולגרית כמובן.

"רוב מה שאנחנו מנגנים באנסמבל לקוח מהדיסק שהוצאתי `כיכר החלומות` , שחצי ממנו לקוח מהסרט באותו השם, וחצי הוא קטעים שכתבתי בז`אנר הזה של מוזיקת עולם, עם כלים כמו עוד וכינור וכלי הקשה אתניים. יחסית לדיסקים של מוזיקה אינסטרומנטלית זה דווקא דיסק שנמכר יפה, בשקט בשקט. אני לא מתעשר ממנו, אבל אני קולט דרכו שיש כמה אלפי אנשים שמתעניינים בסוג כזה של מוזיקה".


אנמבל שם טוב לוי יופיע ב- 24 במרץ, ה`, ב- 22:00, במבצר שוני בבנימינה.
לפרטים נוספים



טל גורדון



19/03/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. אחד הגדולים
אריק , באר שבע (19/04/2019) (לת)
3.
אחד , (21/03/2005)
2. ומזל טוב כמובן על הפרס
רוני , (21/03/2005)
1. מוסיקאי ענק!
רוני , (21/03/2005)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע