סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן בין ויוולדי למיק ג'אגר
 

 
 
מכל עיסוקיי, ההלחנה היא העניין החשוב ביותר, אוכל לחיות ללא הניצוח או ללא ההופעה כפסנתרן סולן אבל ללא הלחנה. מוזיקה חדשה זה בעיקר מה שצריך. פסנתרנים ומנצחים יש לנו די והותר, ברפרטואר חדש יש צורך מתמיד. אם לא נרענן את המוזיקה היא תיראה כמו אקווריום שלא מחליפים לו את המים. בעוד כמה שנים יקום קהל שיימאס לו אפילו מן המוזיקה של מוצרט, של ורדי או של וגנר. אבל מוזיקה נצטרך".
המנצח הצרפתי-יהודי פרדריק שאזלן יופיע השבוע עם הסימפונית ראשל"צ. שיחה על ניצוח ועל הלחנה


מפגש בין ויוולדי למיק ג'אגר

"הקשר הראשון שלי עם המוזיקה היה כשהייתי בן חמש או שש, והתחלתי לחבר מוזיקה. תווים לא ידעתי,  אבל הבנתי שצריך שיטת רישום והמצאתי לעצמי שפת סימנים משלי. חלפו שנים ומצאתי את הדפים הישנים אבל המפתח לאותה שפת סתרים כבר לא היה זכור לי..." כך מספר פרדריק שאזלן, המנצח על סדרת הקונצרטים הנוכחית בתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון.

שאזלן בחר תכנית יוצאת דופן שבה לצד שתי יצירות מוכרות של צ'ייקובסקי ( 'מפצח האגוזים' והפתיחה ל-'רומיאו ויוליה') הוא מנצח על 'סוויטה יידית' יצירה של נורברט גלנצברג שנכתבה במקור לשני פסנתרים והוא עצמו תזמר אותה.

לצדו על הבמה גם קרן הדר ששרה שירים של גלנצברג, (להיטים שכתב אותו מלחין יהודי לאדית פיאף ולזמרי השאנסון הגדולים של צרפתי לפני כיובל שנים ויותר), שירים של מישל לגראן שחוברו במקור לקולה של ברברה סטרייסנד וארבעה קטעים של שאזלן עצמו, שלושה מתוך האופרה שהוא חיבר על פי "אנקת גבהים" הרומן המפורסם של אמילי ברונטה.

עוד בתכנית - השמעת בכורה עולמית לאריה מתוך האופרה "האהובה המתה" על פי רומן באותו שם של הסופר הצרפתי תיאופיל גוטייה. רומן שגיבור הוא כומר צעיר המתאהב באישה המתגלה כערפד. הרומן הגותי הזה נכתב הקדים את סיפורי דרקולה בכמה שנים. כך או כך ביצוע הבכורה העולמי של אריה מתוך האופרה נופל גם הוא בחלקה של קרן הדר.

הסאונד של היצירה החדשה הוא שילוב של סיפור גותי עם גוונים של מוזיקת בארוק, גם אם מדובר בתזמורת סימפונית רגילה, אני משתמש כאן רק בחלק מן הכלים ומנסה לקבל גוון של משהו עתיק יותר. יש הרבה מן הרוק גם ביצירות מוקדמות ואני חושב שהמוזיקה שלי היא המפגש הלכאורה בלתי אפשרי, בין ויוולדי למיק ג'אגר".

"התכנית בסדרת הקונצרטים הזו ", מרחיב שאזלן, "רווית מתח ונמרצת, ומניסיוני אני יודע שההתפרצות של הכח התזמורתי יוצא בקונצרטים עצמם". השיחה בינינו מתקיימת, צריך לומר, עוד במהלך החזרות לפני כניסת הקהל הראשונה.

"התזמורת הטובה יותר היא זו שנגניה מקשיבים ולא רק מסתכלים"

שאזלן בן 48, מחבר מוזיקה, מנצח, פסנתרן ועוסק גם בכתיבה על נושאים מוזיקה, החל את דרכו כפסנתרן. הוא נולד בפריז, להורים יהודים, "הם שרדו את ימי המלחמה והיו נערים חברים במחתרת הצרפתית, הרזיסטאנס. באופן טבעי נטיות ליבם הפוליטיות, לאחר שנוכחו באיכויות השלטון  הימני בשנות המלחמה, פנו שמאלה בשנים שלאחר המלחמה ולכן גם העדיפו למחוק רמזים למוצאם היהודי.

"אני הייתי מי שהחזיר לבית ערכים יהודיים, לא במשמעות הדתית דווקא, אלא בערכי מסורת, תרבות וכמובן מוזיקה. מבחינתי אחד ההישגים הגדולים שהצלחתי להביא את שניהם לביקור בישראל. ביקור שהם לא היו יוזמים בעצמם".

נחזור להתחלה, למדת פסנתר בפריז?
 
"כן בקונסרבטואר ואחר כך במוצרטיאום בזלצבורג, שם בעיקר התמחיתי בעבודה עם זמרים. ואז יום אחד, לאחר שראה אותי מנגן, פנה אלי דניאלברנבוים  וביקש שאעבוד איתו כפסנתרן לצדו בהפקות אופרה. אחד הדברים הראשונים שהוא אמר לי היה 'אתה מנגן כמו מנצח',  אמר ונתן לי הזדמנות ראשונה לנצח".
 
השילוב של ניצוח מן הפסנתר נשאר עד היום?
 
"הרבה פחות מאשר בעבר, אני עושה את זה אבל בחלוקת האחריות על כל המתרחש על הבמה אני מעדיף לעסוק בכך פעם בשנה. אני לא משלב בין שני העיסוקים עם נגני תזמורת שאינני מכיר די. עם התזמורת הסימפונית ירושלים, שאותה אשוב לנהל מתחילת העונה הבאה, אפתח את העונה בנגינה ובניצוח על הקונצ'רטו של ראוול. אבל כאמור דפוס העבודה הזה  הוא הנדיר יותר.
 
"עם זאת אינני זונח את הפסנתר, את כל היצירות שאני מחבר אני מחבר ליד הפסנתר.  למרות שאני אינני עושה את עבודת הניצוח מן המקלדת כדרך שגרה, אני חייב להדגיש שסוג עיסוק שכזה הוא חשוב מאוד לנגנים. כשהמנצח אינו מסתכל עליך אתה הנגן חייב להקשיב ולא רק להתבונן מדי פעם בתנועות הידיים של המנצח.
 
"ככלל , התזמורת הטובה יותר היא זו שנגניה מקשיבים ולא רק מסתכלים. הפילהרמונית של וינה למשל מצטיינת בדיוק בכך. ניצחתי עליהם בעבר ואני זוכר שיחה איתם על העניין הזה. הם אמרו לי שהם בעיקר מקשיבים, אם צריך להתבונן בתנועת יד, הם מעדיפים להסתכל על הנגן הראשי 'קונצרטמייסטר' הלא הוא גם הכנר הראשון וממנו לשאוב את ההנחיות לדרך הביצוע המוזיקלי". 
 
סימפונית-ראשלצ-מירי-שמיר.jpg
פרדריק שאזלן, קרן הדר והתזמורת הסימפונית ראשון לציון  (צילום: מירי שמיר)

מה ההבדלים בין ניצוח על תזמורת סימפונית ובין ניצוח על אופרה?

"חוץ מן העובדה שבשני המקרים עומד מנצח בראש התזמורת. אין הרבה מן המשותף – להיפך, יש הרבה מן המפריד והשונה בין העבודה על תזמורת ועל אופרה. כשאתה מנצח על תזמורת יש לך רק נגנים שאתה אחראי להם ובה בעת לדאוג מפניהם. כשאתה מנצח על אופרה, קח בחשבון למשל שחלק גדול מהמשתתפים כלל אינם רואים אותך.
 
"באופרה יש תמיד זמר שלא נכנס במקום ואתה צריך להריץ את התזמורת שתתאים את עצמה לשינוי הבלתי צפוי; שינויים במיקום התפאורה שגורמים לשינויים באקוסטיקה; מסך שיורד לפני הזמן -  הכל קורה שם. אתה המנצח מפקד בעיקר בניסיון לשלוט בכל המערכות האלה.
 
"זו הייתה מן הסתם הסיבה שאחד מגדולי המנצחים  סרג'ו צ'ליבידאקה, לא ניצח על אופרות. כשאתה מנצח על תזמורת סימפונית אתה עוסק במוזיקה ובצליל והכל בשליטתך".     
 
"המלודיה המוצלחת היא פרח נדיר"
 
אתה יכול לאפיין את המוזיקה שאתה מחבר?
 
"בעיקרה היא מוזיקה לקולנוע  גם כשאין קולנוע. כלומר אם מנדלסון כתב בשעתו את מחזורי היצירות שנקראים 'שירים ללא מלים'  אל המוזיקה שלי ניתן להתייחס כאל 'מוזיקה ללא תמונות'. יש סיפור בתוך המוזיקה.
 
גם בתכנית הנוכחית שתי היצירות של צ'ייקובסקי, 'רומיאו ויוליה', ו'מפצח האגוזים' - שתיהן סיפוריות.  המוזיקה שלו נגישה מאוד, ניתן לדמיין את הדימויים הוויזואליים שהיו לנגד עיניו  וההשפעה שלו ניכרת. מי שיקשיב ל'רומיאו ויוליה' ישמע בקלות נושא מתוך המוזיקה שחיבר ג'ון ויליאמס ל'רשימת שינדלר'. צ'ייקובסקי הוא מלחין שמשפיע רבות על מחברי מוזיקה לסרטים.
 
"ההכרה שלי במוזיקה הזאת דווקא הגיעה לאחר שהתנסיתי במוזיקה מבית מדרשו של פייר בולז: מוזיקה חדשנית, נועזת ולא בהכרח קומוניקטיבית. במקביל עבדתי עם ולצד מישל לגראן. אנשים נוטים לזלזל בלגראן ולבטל את יכולותיו כאילו זו מוזיקה 'פשוטה' כאילו זה כל כך קל לחבר מוזיקה קליטה וקלה.
 
"לדעתי ה'מלודיה' הנעימה, הייתה ונותרה המרכיב החשוב ביותר במוזיקה. מי שיכול לחבר מלודיות הוא היוצר הגדול. לגראן מסוגל לחבר מלודיות, המלודיה המוצלחת היא פרח נדיר. את זה אני אומר מניסיוני כמלחין - לחבר מנגינה מוצלחת זה קשה מאוד. יש לו כשרון ומאגר עצום של נעימות שמגיעות לאולם הקונצרטים.  
 
על עצמי אני יכול לומר שמכל עיסוקיי, ההלחנה היא העניין החשוב ביותר,  אוכל לחיות ללא הניצוח או ללא ההופעה כפסנתרן סולן אבל ללא הלחנה. מוזיקה חדשה זה בעיקר מה שצריך. פסנתרנים ומנצחים יש לנו די והותר, ברפרטואר חדש יש צורך מתמיד. אם לא נרענן את המוזיקה היא תיראה כמו אקווריום שלא מחליפים לו את המים. בעוד כמה שנים  יקום קהל שיימאס לו אפילו מן המוזיקה של מוצרט, של ורדי או של וגנר. אבל מוזיקה נצטרך".
 
על איזו מוזיקה אתה בעצם מדבר?
 
"ראשית כל מוזיקה קומוניקטיבית. מבחינתי קלאסי, או פופ או ג'אז זה היינו הך ובלבד שיש במוזיקה יסוד או מרכיב אותנטי. אני אוהב את הקלאסיקה כמו שאני אוהב את המוזיקה של להקות כמו ג'נסיס, או קווין, או פינק פלויד. תחשוב על מלחין כמו מאהלר למשל. הוא אמר שכל העולם נמצא בתוך המוזיקה שלו. הוא באמת הסתובב ברחוב ושמע מוזיקה כזאת או כלי נגינה כזה, התרשם ושילב את המרכיבים האלה בתוך הסימפוניות שלו. השילוב הזה הוא אולי העדות החזקה ביותר ליהדותו. הוא היה ה'בלנדר' של סוגי המוזיקה".

כשאתה מלחין מוזיקה יש מי ששומע אותך ואומר לך אם אתה בכיוון או לא?
 
"הבנים שלי, אחד בן עשרים וארבע השני בן עשרים. הם מנגנים מוזיקת פופ אבל לא עסוקים בזה, אחד בענייני מסעדות השני לומד מדעי המדינה. אבל הם הבוחנים שלי".
 
איך אתה מחלק את זמנך כיום?
 
"אני גר בבית על נהר הסיין בפריז. משם אני יוצא לשתי תקופות ממושכות שלושה חדשים בפסטיבל האופרה בסנטה פה ( ניו מכסיקו, ארה"ב) שאותו אני מנהל ושלושה חדשים אני אהיה בירושלים.
 
ביניהם אני יוצא לגיחות ניצוח. אבל הרבה מאוד בבית בפריז. אני לא זקוק לספורט, נראה לי ששש שעות ניצוח הן הרבה זמן שהגוף פעיל מאוד. ובין  ניצוח וחיבור מוזיקה אני גם כותב גם על המוזיקה. ספר שלי בשם  'מוזיקה בכל מובן' שנכתב בצרפתית  ותורגם לגרמנית, עתיד לראות אור באנגלית בקרוב. (הספר עוסק בהיבטים שונים על המוזיקה בכללם היבטים על פי רעיונותיהם של פילוסופים מאפלטון ואריסטו ועד לרולאן בארת') .
 
"ספר שני שהתחלתי לעסוק בוא הוא 'ריאיונות עם מישל לגראן', שיחה של מלחין אל מלחין מתוך ניסיון להבין את כושר ההמצאה הבלתי נדלה שלו. בתכנית שלי ספר נוסף על מאהלר אבל לא עוד ספר על מאהלר, אלא על מה היה קורה אילו מאהלר היה שב לבקר כאן על פני האדמה".     
 

הקונצרט יתקיים ביום ראשון, ה-1 בינואר 2012 בשעה 20:00, בית האופרה המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב ובימים שני, שלישי 2, 3 בינואר ב-20:30, בהיכל התרבות ראשון לציון  כרטיסים: 100 /160 ₪  להזמנות: 03-9484840.


למועדי מופעים >

01/01/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע