סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן "העיקר הוא המסע" – שיחה עם יוסף ברנדשווילי
 

 
 


המלחין יוסף ברדנשווילי בשיחה עם יוסי שיפמן לקראת הצגת הבכורה באופרה הישראלית של האופרה "מסע אל תום האלף" שכתב על פי ספרו של א. ב. יהושע.

מסע היסטורי ומסע מוזיקלי

"לא מייד נפלה ההחלטה להלחין יצירה של א.ב. יהושע," מספר המלחין יוסף ברדנשווילי, "פנו אלי לפני ארבע שנים בערך מהאופרה, הם רצו יצירה בימתית נוספת והרעיונות החל להתגלגל. בהתחלה חשבתי על שילוב של טקסטים של עגנון ושל חנוך לוין. היו גם רעיונות להתייחס לסיפורים הסופר היהודי איסאק באבל. לאחר חצי שנה הגענו לראשונה לרעיון להתמודד עם הרומן של א.ב. יהושע `המסע אל תום האלף`".

ברדנשווילי, שמציין השנה עשור לעלייתו לישראל, נקלט היטב בארץ (ועוד ידובר על כך בהמשך) וזינק אל תוך העשייה המוזיקלית, באחת, לאחר תקופה קצרה שבה קבל על עצמו פרנסות שונות. המעבר אל תחום המוזיקה דילג על תחנה חשובה אחת - האולפן לעברית. את ההתכתבות הוא (כמו רבים מן העולים החדשים בתחום) עם הסביבה הוא מנהל בעברית באותיות לטיניות. כשמגיע הצורך לקרוא טקסטים בעברית, הדבר מעט קשה יותר.

את הרומן של א.ב. יהושע קרא ברדנשווילי ברוסית תחילה ואחר-כך ניגש להתמודד עם המקור העברי, אך מרגע שהמקור נקלט, הוא יושב היטב. לאורך השיחה בינינו הוא מדגים משפטים, קטעי אריות, וטיפולים שלו בטקסטים וברור לשומע שהעברית שנשמע על הבמה תהיה עברית בנגינה ישראלית מדוברת. ולא שהדבר מבון מאליו - לאורך השנים גם מלחינים ותיקים ממנו ומוכרים היטב, הובילו את זמריהם הישראלים אל תחומי מבטאים זרים שהיו חלק מנופם האישי - לברדנשווילי אין בעיות כאלה, הוא כבר התמודד עם השפה המקומית כבר ביצירות קודמות שלו ובעיקר במוזיקה שיצר לתיאטרון בארץ.

מלבד זאת- לא השפה לבדה היא שמשכה אותו לחבר את האופרה הראשונה שלו בעברית - "מה שמשך אותי ב`מסע אל תום האלף` היה בעיקר ה`מסע`" , הוא שב ומדגיש. "השילוב בין מסע היסטורי, למסע מוזיקלי, למסע בין תרבויות ובעיקר לחווית הנדודים הנטועה כה עמוק בהוויה היהודית. מסעו הגיאוגרפי, של בן-עטר, גיבור הרומן, מצפון אפריקה, לצרפת ולגרמניה, תיאור המסעות לספרד ובתוך זה מטרת המסע הצבה של שתי פרשנויות לתרבות יהודית אחת, למסורת יהודית אחת, עימות עם נוצרים, כשהמסעות מתרחשים בסוף האלף הקודם, הציבה לי אתגר מוזיקלי מרתק. לקחת את המאזינים למסע בצלילים".

סגן שר התרבות הפך לשליח בחנות

יוסף ברדנשווילי עלה לישראל אחרי שניהל קריירה עשירה כמלחין, כמורה ואף כסגן שר תרבות, בגרוזיה. שם זכה גם בתואר "אמן כבוד של המדינה". לישראל הגיע ללא ציפיות מיוחדות והמיתולוגיה המקומית כבר יודעת לספר על כך שיום אחד, כשעבד כשליח של חנות בדרום תל-אביב הגיע לביתו של מישהו שהתלבט אחר פתרון למנגינה שהשמיע על הפסנתר. להפתעת הלקוח - שליח החנות הציע את עזרתו ומן הרגע הזה חל השינוי.


ברדנשווילי, שיצירותיו הושמעו עוד לפני הגיעו לישראל בארצות רבות באירופה, אסיה ובארצות הברית, החל מפלס את דרכו כאמן בישראל. היום, לאחר עשר שנים בארץ הוא הספיק ללמד באקדמיה למוזיקה בתל-אביב ובקאמרה אובסקורה וכיום הוא מלמד מוזיקה במחלקה לקולנוע במכללה האקדמית ספיר. יצירותיו מנוגנות על-ידי החשובים שבאמני ישראל ובעולם, הוא זכה בפרס האקדמיה, בפרס אקו"ם, בפרס ראש הממשלה. שימש כמלחין הבית של "סימפונט" רעננה ומזה מספר שנים הוא המנהל המוזיקלי של ה"ביאנאלה למוזיקה חדישה", בתל-אביב, וכן משמש כחבר בוועדות שונות לענייני מוזיקה.

הרומן שלו עם התיאטרון בישראל החל ב"פעורי פה" של חנוך לוין, בהפקה של רוברט סטרואה, גדול במאי גרוזיה שהוזמן לתיאטרון הקאמרי. יחד יצרו השניים הפקה שהעבירה את הדרמה של לוין לסביבות חדשות. ברדנשווילי ממשיך ומחבר מוזיקה להצגות לא מעטות בישראל והאחרונות שבהן היו בתיאטרון החאן לעבודות של מיקי גורביץ` ויוסי יזרעאלי ולאחרונה ל"סינית אני מדברת אליך" שביים עודד קוטלר בתיאטרון "בית לסין".

את העברית מלווה ברדנשווילי במוזיקה שלו גם בסרטיו של דובר קוסאשווילי "חתונה מאוחרת" ו"מתנה משמים". כל אחת מן העבודות האלה ועוד אחרות, מעמיקה את הקשר של ברדנשווילי עם השפה, עם המצלולים המוזיקליים וההקשרים התרבותיים-חברתיים שלה.

כוליות תרבותית

השיחה בינינו מתקיימת לאחר קונצרט של "קבוצת מוזיקה נובה" שבו ניגנה הפסנתרנית שרה טל את הסונטה השנייה לפסנתר של ברדנשווילי שחוברה לפני יותר מעשרים שנה. היצירה לפסנתר, יכולה בהחלט לשמש מפתח להבנת עולמו המוזיקלי של ברדנשווילי.

בדחיסות מרשימה, מקפיצה אותנו הסונטה לבארוק, משם היא נעשית רומנטית ולרגעים יש בה מן היהדות האחרת, המזרח-אירופית, שברדנשווילי, לא יכול היה להכיר בשעתו בגרוזיה. אין במוזיקה ציטוטים, של יצירות שאנחנו המאזינים אמורים לזהות, יש בה שפע של אזכורים לתקופה, ליוצרים. יש ביצירה כוליות תרבותית, המאפיינת גם את האופרה החדשה "מסע אל תום האלף".

התמודדותו של ברדנשווילי עם היצירה היהודית המילולית אינה חדשה. בתחום האופרה והאורטוריה הוא צבר נסיון ושעות במה עוד לפני שהגיע לישראל. הוא חיבר אופרה לטקסטים של שלום עליכם בשנות השמונים, אופרה סביב דמותה של "חווה" עבור בית האופרה "הליקון" במוסקבה שהוצגה גם בגרמניה, אורטוריה לטקסטים של אבן גבירול ואבן עזרא; אופרת "רוק".

כמו מחברי האופרות הגדולים

ברנדשווילי מגלה טפח מן האתגרים שהציב לו הטקסט. "קבלתי מחזה, כלומר את הרומן הגדול, ערוך בצורה של דיאלוגים. טקסט שכתוב בפרוזה. אריות לא היו בו, אריות, השיר האופראי, הרגע שהזמר הסולן או הזמרת הסולנית מייחלים לו, כאשר הם עומדים לבדם על הבמה, משתפים אותנו, רעיונית, במחשבותיהם, פותחים את סגור ליבם והמלחין מעתיר את המוזיקה התואמת, אריה, נשמת אפה של האופרה, הייתה חסרה. מכאן מתחיל הדיאלוג עם המחבר ועם הבמאי, עמרי ניצן, שהוא שותף פעיל בתהליך הרכבת החומרים. נוצרו אריות ולתוך הטקסט שולבו גם החרוזים הנפלאים של אבן-גבירול של יהודה הלוי (בעצמו איש מסעות)".

למשמע דבריו של ברדנשווילי, אני מתאר לעצמי בקלות מרובה את המלחינים האיטלקיים הגדולים (אם תרצו - ורדי או פוצ`יני), הניצבים לפני טקסטים עם בעיות דומות – ההתלבטות בין מה יעבוד ומה לא יעבוד, מה צריך שינוי, עיגול, ריקוע מחדש, שיוף, התאמה. כי הרי בסופו של דבר אופרה היא יצירה מוזיקלית והאחריות הסופית היא של המלחין.

"חשבתי גם על תפקיד מורכב למקהלה" מוסיף ומספר המלחין, " ידעתי שמי שעתיד לנצח על היצירה הוא גארי ברתיני, מנצח מובהק של מקהלות, (שבינתיים הלך לעולמו י. ש.). במהלך הכתיבה היו כמובן שיחות על שימושים במוזיקה עממית, על הפגנה אקוסטית של מזרח ומערב. מה שעניין אותי הייתה התייחסות קלאסית לתקופות ולמקומות. אפיון דמויות ומקומות לקודים מוזיקליים. היתרון שלנו כשאנו צופים באופרה בשנת 2005, הוא שהמוזיקות הרבות לדורותיהן מוכרות לנו והאסוציאציות מדברות במגוון השפות והתרבויות".

גרמניה וטנג`יר, צרפת וגרוזיה

הציר המרכזי באופרה, כמו ברומן, מתאר את מסעו של הסוחר היהודי בן-עטר מטנגי`ר אל אחיינו שבפריז, בליווי פמלייה הכוללת את שתי נשותיו. הדוד תובע את קרובו בדין תורה בתקווה לאחות את הקשרים העסקיים והמשפחתיים ביניהם, ואולם אשת האחיין הפריזאי, יהודייה גרמניה, תובעת מבעלה לנתק את קשריו עם דודו - בעלן של שתי נשים. בסופו של משפט שאינו מביא לידי הכרעה בין שני הצדדים כל הפמליה הצפון-אפריקנית נעה מפריז לגרמניה, ומוחרמת ומנודה על ידי היהודים האירופאיים.

ברנדשווילי מספר על האפיון המוזיקלי של הדמויות והמוטיבים באופרה - "האישה היהודיה מאשכנז אסתר-מינה, מוצגת במוזיקה קאמרית, במבנים הרמוניים פשוטים בצליל צ`מבלו, מוזיקה גרמנית באופייה. המוזיקה שמייצגת את טנג`יר האפריקנית, מולדתו של בן-עטר הסוחר, היא עממית יותר באופייה, ויש בה גם יסודות גרוזיניים. את צרפת, זו פריז שלפני ימי הביניים, מייצגים כיוונים מוזיקליים שמזכירים את לולי ואת ראמו, חשובי מלחיני הבארוק של צרפת ובה בעת את מסיאן, אולי החשוב שבין מלחיני צרפת במאה העשרים. לתוך המרקם הזה משתלב צליל של עוּד.

"האופרה נעה בין שיאים דרמטיים" הוא ממשיך ומרחיב "סצנות המשפטים `דין תורה` הן שיאה של מלחמת התרבות, כאן אפשר לזהות יסודות של מוזיקה צרפתית שהשתמרה היטב באי קורסיקה, ולמרבה ההפתעה חשתי קרבה גדולה למוזיקה הזאת כי היא דומה למוזיקה שבאתי ממנה. שיא נוסף הוא המסע בים, כשהמקהלה שרה את החריזה של משוררי ימי הביניים. שיא נוסף הוא התפילה בזמרת א-קפלה, שבסוף האופרה, עוד רגע של משמעות, מותה של אחת משתי הנשים, המביא ליישור ההדורים".

מ"יצירה ישראלית ועולם צלילי שלם"

- איך הייתה העבודה עם הזמרים?

"כמו בכל אופרה חדשה, אני מניח. יש מי שמסתדרים בקריאה הראשונה עם הכל. אחרים, כמו שחקנים באים עם בקשות שונות, מכל מיני סוגים. היום לאחר שהיצירה כבר הוקלטה בהקלטת עבודה ראשונה, וכולם שמעו את הרצף ואת המיקום של כל אחד ברצף, חלק מן התהיות והשאלות מצאו את פתרונן לבד".

- עד כמה השפיע על ההפקה מותו הבלתי צפוי של גארי ברתיני?

"אין ספק שזה לא קל ולא פשוט. מה גם, כמו שאמרתי, כשכתבתי את היצירה וידעתי מי ישיר איזה תפקיד - גבי שדה בתפקיד בן-עטר, עדנה פרוחניק כאישה ראשונה, אירה ברטמן כאישה שנייה, לריסה טטויב, אסתר מינה, יניב ד`אור, ולדימיר בראון, יותם כהן - כך חשבתי על המנצח. כאן עזר מאוד תמיר חסון שהיה עוזר מנצח של גארי ברתיני. תמיר מיטיב לעבוד עם הזמרים גם במוזיקה וגם בשפה . מעורבותו של עמרי ניצן מן ההתחלה גם היא עוזרת לזמרים".

- למה הקהל צפוי?

"אני מקווה שהקהל יגיב כמו שהמשתתפים הגיבו למשמע הרצף הראשון. `מסע אל תום האלף`, הוא יצירה ישראלית, עולם צלילי שלם שיש בו השפעות שונות ובהן השפעה יהודית. הסיפור עצמו לא פשוט והרצון להגיע לבירור ללא מלחמה, מעמיק את החוויה. העולם המוזיקלי, הסיפור והדרמה יוצרים כאן משהו יותר גדול. אשמח עם הקהל יקח את החוויה הזאת אתו".

למועדי מופעים >

08/05/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע