סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ידיעה
 
מאת: יוסי שיפמן מחווה סינמטקית לבמאי טוני פאלמר
 

 
 
יוסי שיפמן מספק הצצה קטנה לעולמו של הפילמאי הגדול, לרגל שבוע סרטי פאלמר בסינמטקים


הסינמטק בתל אביב ובירושלים עורכים מחווה לטוני פאלמר, אחד הבמאים המובילים בעולם בתחום הסרטים העלילתיים והתיעודיים על מוזיקה.

המדגם שנבחר, בין אם הוא מקרי ובין אם לאו, מייצג את מנעד סקרנותו של פאלמר, שהוא בראש ובראשונה מתעד קולנועי של אמנויות הבמה, ובראשן המוזיקה.

הפילמוגרפיה של פאלמר כוללת יותר מ-100 סרטים – החל מהעבודות הראשונות עם הביטלס, ג'ימי הנדריקס, ליאונרד כהן ופראנק זאפה ועד לפורטרטים התיעודיים עם סטרווינסקי, מריה קאלאס, ג'ון אוסבורן ויהודי מנוחין.

שתי סדרות מונומנטליות שלו שהופקו עבור הטלוויזיה הבריטית נחשבות לפסגת יצירתו: הסדרה התיעודית, שסוקרת את צמיחת המוזיקה הפופולרית החל מתחילת המאה ה-20 ועד לאמצע שנות ה-70, All You Need Is Love, ומיני-סדרה עלילתית על ואגנר.

טוני-פאלמר-anakit.jpg
טוני פלמר (יח"צ)

פאלמר זכה באינספור פרסים בינלאומיים על עבודתו בטלוויזיה ובקולנוע. נוסף לכך כתב שבעה ספרים, והוא גם במאי תיאטרון ואופרה בתיאטראות ובתי-האופרה החשובים באירופה.

"אני לא יכול לחיות רחוק מהים"

הסיבה העיקרית להקרנה המחודשת של סרטי פאלמר כאן ולביקורו בארץ היא "נוקטורנו", סרטו החדש על המלחין בנג'מין בריטן. פאלמר נמנה עם מעריציו של בריטן. למעשה, תחילת הקריירה שלו כבמאי קולנוע תיעודי מתחילה באירוע מכונן בחייו של בריטן, שהפך לאירוע משמעותי בחייו של פאלמר.

בריטן הוא החשוב שבמלחיני בריטניה במאה ה-20. חשיבותו גדולה במיוחד כיוון שבמשך מאות שנים לא היו לבריטניה מלחינים חשובים. מוזיקאים גדולים פוקדים את לונדון ואת האיים הבריטיים, מחברים שם יצירות, משמיעים אותם וזוכים לקהל מעריצים ענק. כאלה הם הנדל, מוצרט, היידן ומנדלסון. אבל מה לעשות, הם אינם אנגלים.

המוזיקה האנגלית מתעוררת לחיים חדשים בשלהי המאה ה-19, ואז היא נחשבת להעתק של מוזיקות אירופיות. הופעתו של בריטן בסצינת המוזיקה משנה לחלוטין את מצב העניינים, והצלחותיו ממקמות את בריטניה כמוקד עולמי חדש ליצירת מוזיקה.

הדברים אינם כה פשוטים, מאחר שאין מדובר ביוצר שרק יצירתו "מדברת אותו", אלא בשוחר שלום מובהק, שמעדיף להיות בארצות-הברית כשהוא מבין שאירופה הולכת לקראת מלחמה חדשה. הוא ישוב במהלך שנות המלחמה הביתה, לא רק לבריטניה, אלא למחוז ילדותו בחוף המזרחי האפור של אנגליה. "אני לא יכול לחיות רחוק מהים", אמר בריטן יותר מפעם אחת, גם בסרט.

תעשיית המוות של המלחמות

בריטן הוא גם הומוסקסואל שחי בגלוי עם בן זוגו, הזמר פיטר פירס, במדינה שבה ההומוסקסואליות אסורה על-פי חוק. זה האיש שיהיה לגיבור התרבות המוביל של המוזיקה האמנותית של בריטניה מסוף שנות ה-40 של המאה שעברה. עד היום אין לבריטניה מלחין ששמו ייאמר בנשימה אחת יחד עם בריטן. הוא היה ונשאר יחיד במינו.

פאלמר, שכבר עסק בבריטן בסרטים קודמים, מתמקד בסרט החדש ב"נוקטורן", יצירה לזמר ולתזמורת קטנה המתבססת על יצירות של חשובי המשוררים הבריטים. המוזיקה מבריקה, ניתוח היצירה תוך כדי השמעתה הוא ציר מרכזי בסרט, ודרכו אנחנו לומדים להכיר את הפן היצירתי הצרוף של המלחין.

את הפן האחר, הפציפיסטי, מדגיש פאלמר בשילוב של קטעים מסרטים דוקומנטריים על תעשיית המוות של המלחמות. לצד ערימות של גוויות בתמונות קשות לצפייה, אנחנו שומעים את במאי האופרות פיטר סלרס מדבר על השקעות הענק של ארצות-הברית בהרג המוני במדינות רחוקות ואת טוני בלייר מצדיק את המלחמה בעיראק.

את ההשלמה הקולנועית המתעדת את בריטן כפסנתרן, מנצח ומלחין מצליח משיג פאלמר לא רק בקטעי מוזיקה רבים, אלא גם בעשרות ראיונות עם בני משפחה קרובים, עם בן זוגו לחיים פירס, עם אמנים שעבדו איתו, עם מוציאים לאור של יצירותיו, עם במאים שלסרטיהם חיבר בריטן מוזיקה ועם עוד אנשים שהכירו אותו מקרוב.

צבע מיתרים מיוחד

הסרט מלווה את שתי הצלחותיו הפנומנליות של בריטן. האחת היא האופרה "פיטר גריימס", שעלתה על הבמה ביוני 1945, חודש לאחר כניעת גרמניה. האופרה היתה אחד ממשבי הרוח הרעננים של עולם חדש שהולך ונבנה מתוך ההריסות.

השנייה היא יצירתו "רקוויאם המלחמה", שבה לקח את הטקסט הדתי המקובל, הרקוויאם, תפילה למתים, והוסיף לו מחזור שירים אנטי-מלחמתיים של המשורר האנגלי וילפריד אואן, שנהרג בן 25 במלחמת העולם הראשונה. בריטן חילק את היצירה כך שמתנהל עימות מוזיקלי בין המיסה הנוצרית לבין השירים.

היצירה הוזמנה בשנת 1962, לחנוכת הקתדרלה המשופצת בקובנטרי, העיר שהגרמנים הפציצו לילה אחר לילה בזמן המלחמה. אירוע הפתיחה רצוף תקלות, בכללן גם התמוטטות של המלחין-המנצח והסתבכות עם שלטונות רוסיה, האוסרים על בכירת הזמרות שלהם באותם ימים, הסופרן גלינה וישנבסקיה, להשתתף בקונצרט.

האירוע הזה הוא נקודת ציון בכניסתו של פאלמר לתחום הסרטים הדוקומנטריים. פאלמר היה באותה שנה בוגר צעיר של לימודי המוזיקה, והתלווה לבמאי של ה-BBC, שנשלח לקובנטרי לתעד את האירוע.

הסרט, שעתיים וחצי אורכו, הוא מסמך מרתק. למי שרחוקים מן המוזיקה יש בו די חומרים פוליטיים, סוציולוגיים, משפחתיים ואחרים, אבל כל אחד יכול לקחת איתו לא רק ביצועים יפים שמצויים בסרט בשפע, אלא גם אותו צבע מיתרים מיוחד שמזוהה עם המוזיקה של בריטן.

"למה דווקא אני"


יום הולדת מוזיקלי אחר שמצוין במבחר ההקרנות הוא זה של ריכרד וגנר. בישראל, כידוע, אין משמיעים את וגנר, לפחות לא במודע. לאחרונה עשה הערוץ הראשון שימוש במוזיקה של וגנר: המוזיקה שליוותה את הקרנת טיסתם של מסוקי הקרב בעת ביקורו של הנשיא אובמה היא "רכיבת הוולקירות" מתוך "הוולקירות" של וגנר.

בטרילוגיה על וגנר משתתפים כמה מגדולי הקולנוע הבריטים: ריצ'רד ברטון, לורנס אוליביה וריצ'רד אטנבורו. הסרט מעמיד במרכז נקודות מפתח בהיסטוריה של וגנר, נקודות המגע שלו עם הפוליטיקה בזמנו, קנאתו במלחינים אחרים ולבסוף נצחונו הגדול כידוען הצמרת הבולט ביותר בשעתו.

טוני-פלמר,-וגנר-anakit.jpg
                                      ואגנר, כרזת הטרילוגיה (יח"צ)

בתפקיד וגנר משחק ברטון, שאליבא דפאלמר, לא היה הבחירה הראשונה. "ברטון שאל אותי, 'למה דווקא אני מגלם את האיש הקטן והמרושע ושונא האדם הזה'", סיפר לי פאלמר. "חשבתי ואמרתי לו, 'יש לכם כמה דברים משותפים – לשניכם אותו שם, ריצ'רד ריכרד, שניכם אנשים שאי-אפשר לסמוך עליהם, לשניכם היו נשים במספרים שאיני רוצה להעלות בדמיוני, אבל לשניכם יש ניצוץ של גאונות. ברטון חשב לרגע ולבסוף קיבל את ההשוואה".

הטרילוגיה מרתקת לדעתי משום שהיא עושה על המסך מה שעשה פרופ' מיכאל הרסגור בגלי-צה"ל מדי יום שישי בערב – לספר את ההיסטוריה דרך הפכים הקטנים והרכילאיים שלה. אני מקווה שסינמטקים נוספים יקרינו את הטרילוגיה, ולו כדי להכיר באמצעים קולנועיים את הדמות שמאחורי המותג וגנר, שמצליח לעורר את מירב התיעוב הקולקטיבי כלפי חלק במיתוס הגרמני שעומד מאחורי הנאציזם.

מהומות במופע של ליאונרד כהן


למעריציו של ליאונרד כהן ממתין סרט אחר של פאלמר, "ציפור על תיל". על-פי הפרסומים, הסרט נעלם והתגלה לא מזמן מחדש. הסרט מלווה את מסע ההופעות של כהן בשנת 1972, שהחל בתל אביב, ובמרכזו עימות שהביא כמעט לפיצוץ המופע כולו. לצד ביצועים מרגשים של כמה משיריו המפורסמים, יש בסרט גם עימותים בין כהן ונגניו לבין קהל שכועס על איכות הסאונד בהופעותיו.

ליאונרד-כהן-anakit.jpg
ליאונרד כהן (יח"צ)

הסרט, שנפתח בתל אביב, מתעד עימות חריף שהתקיים כאן וכמעט הסתיים בהפסקת המופע שלו. עימותים דומים התרחשו בערים אחרות באירופה, וגם הם מוצאים את ביטוים בסרט.

הסרט מיועד בעיקר למעריציו של כהן, שכן הוא מציג כהן שונה מזה שהישראלים של היום מכירים. היחס אליו במקומות שונים, בכלל זה בנמלי תעופה, מגלה שזרעי הפורענות שליוו את חייו – פורענות שהביאה להפסדים כלכליים משמעותיים שלו – התגלו כבר בשלב המוקדם, המתועד כאמור בסרט.

הסרטים מוקרנים ב-9–17 באפריל 2013, בסינמטקים בתל אביב וירושלים. לפרטים נוספים: 03-6060800, 02-5654333.



14/04/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע