אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן אופרה שהיא גם קומית וגם נאורה
 

 
 
לכאורה זו אופרה לא מורכבת מדי. יש לא מעט במאים בעולם שחושבים שהיא אינה האופרה האידיאלית לבימוי, בלשון המעטה ובכל זאת המוזיקה הנפלאה הצבעוניות האתנית א-לה-מוצרט, ואותו שינוי בדפוס המחשבה, הטוויסט הרעיוני, משאירים לצופה מרווח למחשבה ולבדיקה מחודשת של סל הערכים שכל אחד נושא עמו" (יוליה פבזנר)
המנצח אריה ליפסקי והבמאית יוליה פבזנר על העלאת "החטיפה מן ההרמון" עם הסימפונית חיפה


בימים ראשון ושני (29 ו-30 בדצמבר 2013) תפתח התזמורת הסימפונית חיפה את עונת האופרות שלה בהפקה של "החטיפה מן ההרמון" של מוצרט.

"החטיפה" היא האופרה ה-14 של מוצרט (מתוך 23 אופרות שחיבר) והיא נחשבת לראשונה בין האופרות הגדולות "הפגז הראשון בין הפגזים שהוא ישגר לעולם המוזיקה מכאן ואילך", בלשונו של המנצח אריה ליפסקי. ואני החודש המנצח המאושר בעולם כי בסוף החודש אנצח על עוד אופרה של מוצרט. על "כך עושות כולן" עם התזמורת שלי באן-ארבור שבארצות הברית זה אחד הפגזים האחרונים והיפים של מוצרט".

"החטיפה מן ההרמון" מהווה ציון דרך לא רק בדרכו של מוצרט אלא בתולדות האופרה באחת הערים המזוהות ביותר עם תולדות המוזיקה – וינה. מוצרט מגיע לווינה לאחר שנבעט – בעיטה שנכנסה להיסטוריה – מתזמורתו ובכלל מצוות עובדיו של מעסיקו ומעסיקו של אביו, הארכיבישוף קולורדו.

בווינה הוא מתגורר במשפחתה של מי שעתידה להיות אשתו וכדרכו תמיד מחפש עבודה. מה שנופל בחלקו הוא הזמנת עבודה לחיבור אופרה עבור התיאטרון הקיסרי. באחת הסצנות היפות בסרטו של מילוש פורמן על מוצרט, "אמדאוס", מתנהל ויכוח בארמון הקיסרי על דבר נחיצותה או נחיצותה של אופרה בשפה הגרמנית. רוב הדוברים באותם ימים מתנגדים, שכן ברור לכל שאיטלקית היא היא שפת האופרה. מוצרט דווקא תומך נלהב ברעיון שתהיה אופרה בגרמנית. הקיסר גם הוא רוצה בזה וכך באה לעולם האופרה החשובה הראשונה בשפה של בני המקום, הווינאים, שפה שהם יוכלו להבין.

השליט הטורקי הנאור

הנושא שנבחר לאופרה הוא חטיפתה של צעירה ממערב אירופה קונסטנצה להרמונו של הפחה הטורקי ובעקבותיו מבצע ההצלה המוכר בשם הקוד "החטיפה מן ההרמון". בחפ"ק משתתפים בן זוגה של קונסטנצה היוצא בעקבותיה לארץ המחטפים ופוגש שם את משרתו שהיה בינתיים לאחד המועסקים בהרמון.

כאן צריך להזכיר ולו לשנייה מה היה מעמדה של טורקיה בשנים שמוצרט כותב את האופרה. מעמדה בעיני בני אירופה בעיקר האוסטרים היה של איום מתמיד, דבר שעדיף לחשוש מפניו, לפחד. הטורקים, או העותמנים נודעו באכזריותם בייחוד כלפי נשים. בתי הכלא שלהם היו ידועים לשמצה. העובדה שמאה שנים לפני שהאופרה הוצגה הגיעו כוחות הטורקים למרחק של כמה עשרות קילומטרים מווינה, גם היא לא נתנה מנוח.

בחזרה לסיפור, שבמהלכו מתגלה שהשליט הטורקי הוא דווקא אדם נאור. הוא אינו כופה את עצמו על האישה שבחברתה הוא נמצא. הוא מתגלה כמלך האדיבים, ג'נטלמן שהגברים במערב אירופה יכולים לקחת אצלו שיעורים. האם תמונת המצב הזאת מביכה את הצופים בווינה?  את מוצרט זה לא מטריד. הוא כאן בשביל לחבר אופרה לקהל הרחב. יתרה מזאת הוא אמור להציג אותה בתיאטרון שרק לאחרונה הולאם על ידי הקיסר שביטל את הצורך באמרגנים חיצוניים ולקח על עצמו את התפקיד. הקיסר הוא האמרגן, כלומר אחראי על הבאת האמנים, המלחינים, הזמרים וכל כיו"ב. התיאטרון ייקרא "תיאטרון הזינגשפיל הלאומי".

יוליה-פבזנר-01.jpg
יוליה פבזנר (יח"צ)

אריה שהיא קונצ'רטו

"'זינגשפיל',(משחק מושר) ממשיך מכאן המנצח אריה ליפסקי הוא לא בדיוק אופרה. "כאן יש הרבה מקום לדיבורים. למעשה, העלילה מתקדמת בתוך הקטעים המדוברים. וכשנכנסת המוזיקה היא נכנסת כדי שהדמות השרה תגיד לנו כמה היא אוהבת דמות אחרת בהצגה".
 
זה נשמע כאילו היצירה היא לא רצינית?
 
"מדובר ביצירה בעלת אופי קומי, אבל צריך לזכור ששמו של המלחין הוא מוצרט ואז אפילו אם לא כל היצירה  מולחנת הקטעים המולחנים הם לא פחות מגאוניים.
 
"למשל, לגיבורה יש שתי אריות גדולות, אריות של כאב גדול. בשנייה היא עונה לפחה הטורקי שמתעקש לקבל אותה כאישה אוהבת. היא משיבה שכמי שכלואה בהרמון (אמנם, בינתיים, בתנאים מאוד נוחים) היא יכולה לכל היותר לכבד את האיש שכלא אותה. לאהוב אותו? בשום פנים, עדיף המוות. ואם לא מדובר במוות אלא בעינויים שואל אותה הפחה, ואז היא מתחילה לשיר ומתארת כיצד תעמוד בגבורה מול עינוי מכל סוג, עד המוות. היא תקבל כל גזר דין וכל עינוי. אריה ארוכה ומורכבת עם מבוא תזמורתי עשיר ואתה לרגע שוכח שמדובר כאן באופרה.
 
"מוצרט בוחר ארבעה כלים מתוך התזמורת כינור, צ'לו, אבוב וחליל ויחד עם הזמרת זהו בעצם הרכב קאמרי שהתזמורת מלווה. כלומר יותר מאריה זהו קונצ'רטו לחמשה סולנים ותזמורת. מאיפה בא לו הרעיון הכל כך יוצא דופן הזה. פתאום העובדה שהזמרים והתזמורת הם על מישור אחד מקבל משמעות חדשה".   
  

הזכרת דיבורים באופרה, האם גם כאן הזמרים מדברים ובגרמנית?
 
"לא. חשבנו על פתרון אחר, ועליו תרחיב מן הסתם הבימאית יוליה פבזנר. מכל מקום, הרעיון לשלב דיבור הוא מרוכבות נוספת. זה פתרון למורכבות נוספת. הזכרתי קודם שאני יוצא מכאן לעבוד על הפקת 'כך עושות כולן' באן-ארבור ובכן גם באופרה הזאת, למרות שאין בה כל דיבור בטקסט, החלטנו לדברר את הדמויות בכל מקום בו יש רצ'יטטיבים. במלים אחרות, הקהל ישמע מונולוגים באנגלית במקום טקסטים כמעט מושרים, לעתים די רע, למען האמת, שם שילבנו במקומות הנכונים דיבורים בשפת המקום כלומר, אנגלית. "זה מקצר את המשך וזה גם נותן לקהל מקום להזדהות".  

אתה אורח קבוע בחיפה והיא מזוהה כתזמורת סימפונית, איך אתה "מחנך" אותם להיות תזמורת מוצרט?

"קודם כל צריך לחנך את הנגנים להיות תזמורת אופרה".
 
ולמה אתה מתכוון בזה?
 
"למעשה אני מדבר על שלושה מישורים. ראשית להקשיב. אתם תזמורת אבל אתם לא לבד על הבמה, זמר יכול פתאום לשנות קצב למשוך צליל או להאיץ אותו. צריך להקשיב והיות דרוך לכל שינוי כזה. שנית להיות אלגנטי, מאופק, שקול הרבה יותר והעניין השלישי שהוא מעבר לאלגנטיות, לחשוב במושגים של עידון. זה מוצרט. לא מנגנים וגנר או סטרווינסקי."
 
ובכל זאת יש לתזמורת קטעים של מוזיקה טורקית, או במושגי הזמן של מוצרט מוזיקה רועשת
 
"כן אבל כשהם יוצאים מתוך כוונה לספק את הצד המשעשע ופחות את הצד המרעיש  המחשבה על עידון ועל איפוק תסייע מאוד". 


מופע אופראי, צליל אופראי

"גם לי העובדה שהתזמורת והזמרים הם על אותו מישור לא נראית לי בעייתית. היא פשוט מאלצת אותנו למצוא פתרונות אחרים לחלק מן המצבים", אומרת יוליה פבזנר בימאית האופרה. "למשל הבריחה מן ההרמון, בדרך כלל באופרה כמו ב"הספר מסוויליה" או ב"טוסקה" יש תמיד מישור  או מפלס מוגבה שמתוכו אפשר לקפוץ. כאן צריך לאלתר פתרון".
 
יש עוד נושאים שהיית צריכה להמציא להם פתרונות חדשים?
 
"כן יש כמה. למשל התמונה הראשונה באופרה כבר מתרחשת במחוזות החוטפים, אנחנו פוגשים את החטופים. אבל אנחנו אמורים לשער איך הם הגיעו לשם. יצרנו על רקע הפתיחה המתנגנת את סיפור החטיפה שלא קיים בטקסט עצמו. פתרון חביב והולם את הסיטואציה. התוספת העצמאית שלנו אפשרה לנו גם להראות שהפחה סלים מתאהב בה ממבט ראשון.
 
"או למשל עניין עקרוני הרבה יותר. מכיוון שמדובר ב'זינגשפיל' יש בו הרבה קטעים מדוברים. האופרה מושרת ומדוברת בגרמנית. על דיבור בגרמנית לא חשבנו אפילו, לדבר גרמנית ולהקרין תרגום  זה מיותר. כיוון שממילא יש באופרה דמות שלא שרה, הפחה סלים ויש כבר שחקן על הבמה, הציע המנצח שהשחקן יהיה גם פחה וגם קריין.
 
"הלכנו משם צעד אחד קדימה והשחקן גדי פור ואני כתבנו טקסט  שהוא אומר ודרכו מועברים הקטעים המדוברים החשובים כל כך לעלילה. הכל בסופו של דבר נעשה על מנת שהצופה/המאזין יקבל תחושה שגם אם הבמה הזאת אינה בית אופרה, המופע שהוא יקבל יהיה אופראי, סיפור קוהרנטי, משחק וכמובן המוזיקה".

צביעותם של האירופיים המערביים
 
הנושא המרכזי של האופרה הוא בעצם העימות התרבותי בין המזרח למערב...
 
"נכון אבל הנושא הזה עם 'טוויסט' כי יש הפתעה. כי לאורך האופרה ישנו העולם המסודר הטוב עתיר הערכים האנושיים והוא המערב. לעומתו המזרח פרוע, אכזרי, אלים. והנה כבר אצל מוצרט וסטפאני, מחבר העלילה, מתגלה שהאמת אינה כל כך ברורה. לא הכל שחור לבן. הפחה מתגלה בסוף האופרה כאדם בעל גדלות רוח ומעניק את החנינה לחטופים.
 
"יתרה מזאת הוא חושף את צביעותם של האירופים המערביים. כאן דווקא הסתייעתי באילוץ שהוכתב על ידי התזמורת. בהפקה הקודמת העברנו את העלילה האופראית לשנות החמישים של המאה שעברה. היה לחץ של הקהל לשמור על אותנטיות מירבית וחזרנו לפיכך לתלבושות של התקופה המערביים בפאות לבנות מפודרות והטורקים בכובעים.
 
"לכאורה זו אופרה לא מורכבת מדי. יש לא מעט במאים בעולם שחושבים שהיא אינה האופרה האידיאלית לבימוי, בלשון המעטה ובכל זאת המוזיקה הנפלאה הצבעוניות האתנית א-לה-מוצרט, ואותו שינוי בדפוס המחשבה, הטוויסט הרעיוני, משאירים לצופה מרווח למחשבה ולבדיקה מחודשת של סל הערכים שכל אחד נושא עמו". 
    
       
התזמורת הסימפונית חיפה תעלה את האופרה "החטיפה מן ההרמון" בימים ראשון ושני, 29–30 בדצמבר 2013, ב-20:30, באודיטוריום חיפה. כרטיסים: רגיל, 350 שקל, גימלאים וועדים שונים: 220 שקל; מנויים: 150 שקל. סטודנטים ותלמידים: 75 שקל. לרכישת כרטיסים: 04-8599499.


לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

25/12/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע