סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן ה"סינדרלה" של התזמורות – שיחה עם אבנר בירון
 

 
 


שיחה על גלגוליה של התזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים עם האיש המזוהה אתה יותר מכל- אבנר בירון, שגם מסביר את מקור הזיהוי המוטעה של התזמורת כתזמורת בארוק בכלים "רגילים". הכל מתברר הוא עניין של סגנון.

נטש את מעבדות הביולוגיה

את עונת הקונצרטים החדשה לא פתחה הקאמרטה הישראלית ירושלים בקונצרט מנויים "שגרתי" אלא בקונצרט קליל, שנוגן במקום בלתי שגרתי- על מסילת הברזל בתחנת הרכבת הישנה בירושלים. בלתי שגרתית היא גם "תופעת הקאמרטה". התזמורת המציינת מלאת לה חמש-עשרה, מזוהה לחלוטין עם אבנר בירון. זוהי תופעה חריגה בנוף המוזיקלי בישראל. גם לתזמורות אחרות יש מנהלים מוזיקליים שמנצחים על הקונצרטים שלהן, אבל אין עוד תזמורת בארץ שמנוהלת אמנותית על-ידי האיש שהקים אותה. בירון, המייסד והמנהל המוזיקלי, ממשיך לנהל אותה גם כיום.

בירון החל את דרכו המקצועית כחלילן. הוא ניגן במסגרות שונות כנער, אבל את הפרנסה תכנן למצוא במדעי הטבע. במהלך לימודי התואר השני, התקבל לתפקיד חלילן ראשי בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, אבל עד מהרה החליט שהעתיד הזה של לשבת בתוך התזמורת אינו בשבילו. "אפילו כתבתי אז מכתב לזובין מהטה, במין תמימות נאיבית של איש צעיר הסברתי את הדילמות שלי שהביאו להחלטה שלא להמשיך להיות נגן בתזמורת." המכתב לא נענה כלל.

באותה עת שימש ידיד של בירון כמנהל בפועל של האנסמבל הקאמרי הישראלי (כיום התזמורת הקאמרית הישראלית), והוא פנה אליו בהצעה להיבחן לתפקיד של חלילן ראשי. "באתי וניגנתי לגארי ברתיני ולנעם שריף שהיה עוזרו, והתקבלתי. השאלה הראשונה הייתה אם אני מתכונן להישאר בתזמורת כי היא אמורה לצאת לסיור באירופה תוך זמן קצר. עניתי בחיוב. תשובה זו למעשה, הייתה למעשה החלטה שלא לשוב למעבדות הביולוגיה באוניברסיטה העברית".

תזמורת חלוצית בגליל

קשריו המדעיים של בירון עזרו לו בהמשך הדרך להתחיל בעבודת ניצוח. הוא עבד עם תזמורת חובבים קאמרית במכון ויצמן, ובחסותו. במקביל חלו התפתחויות היסטוריות מרתקות. שעריה הנעולים של האימפריה הסובייטית (ברית המועצות), נפתחו ליהודים ורבים בחרו להגיע לישראל. הבדיחה שרווחה באותו זמן למראה העולים היורדים מכבש המטוס בנתב"ג, לעולים תיבות עץ בידיהם. הראשון המחזיק בתיבה קטנה הוא כנר, השני המחזיק בתיבת עץ גדולה יותר. הוא כנראה הצ`לן. ואחריהם יורד עולה חדש ללא תיבה - הפסנתרן. הארץ הוצפה במוזיקאים מקצועיים. הוקמו תזמורות חדשות ותזמורות ותיקות איישו מחדש משרות אצלן.

זה היה הזמן שתזמורת הקאמרטה במתכונתה המוכרת החלה בצעדיה הראשונים. היו לה כמה פרקים מרתקים –אחד האטרקטיביים שבהם היה כשפעלה כתזמורת במועצה האזורית משגב שבגליל , מדיפת ניחוחות של חלוציות חדשה - תזמורת שרוב חבריה הם עולים חדשים שהביאה מוזיקה לפריפריה הקסומה בגליל. גלויה מצוירת ממש. אבל הקסם הגלילי פג בשלב מסוים כאשר גורם מממן זה או אחד חדל להעביר תשלומים . כך קרה גם במקרים דומים בהמשך דרכה של התזמורת. מצב שהתזמורת, אגב, מכירה היטב עד היום.

לא תזמורת בארוק

כבר מתחילתה הצטיירה התזמורת כתזמורת בארוק, למרות שנגני התזמורת מנגנים בכלים תזמורתיים "רגילים". "אין בסיס לטענה הזאת", אומר בירון, "מה שעשינו בהתחלה היה עבודה על סגנון. לא על סגנון ספציפי אלא על סגנון ב"ס" רבתי. נגני התזמורת שהגיעו ממוסקבה או סנט פטרבורג, לא הרבו לנגן מוזיקת בארוק ברוסיה. כאן עבדנו כקבוצה על מוזיקה שהם לא הכירו, לאחר שהשקענו חודשים בעבודה על סגנון הזה, עברנו לעבודה על הסגנון הקלאסי, שגם הוא לא היה מפותח דיו. לסגנון הרומנטי לא הקדשנו כמעט זמן כי הם שלטו בו היטב ובהמשך השקענו זמן נוסף ביצירות חדישות".

- העובדה שהגעת לניצוח מן החליל היא לטובת התזמורת?

"לאורך הדרך כמובן שהשלמתי את הידע שלי בכל משפחות הכלים. המסקנות שלי הן שברוב המקרים המנצח הטוב יותר בא עם ניסיון של נגינה בתזמורת. ניסיון עדיף על מי שמגיע לתזמורת מן הפסנתר למשל". בירון, משמש במקביל לתפקידו כמנהל התזמורת, כפרופסור להוראת החליל באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, הוא מלמד גם מתודיקה של כלי נשיפה וניצוח, וכן עמד בראש האקדמיה במשך שנים מספר.

מרחובות לירושלים

נחזור לסיפור התזמורת, מועשרים סגנונית, יצאו הנגנים לתחנה הבאה, העיר רחובות. לבירון זו הייתה שיבה לעיר הולדתו ועיר מגוריו. התזמורת נקראה קאמרטה ישראלית רחובות. שוב הסתייעו בירון ונגניו, התזמורת במכון ויצמן, לא על בסיס התקשרות מוסדית אלא מתוך אהבת המוזיקה של מדענים בכירים, שהיו לא רק מנויי התזמורת בקונצרטים שמתקיימים עד היום באולם ויקס בקמפוס המכון, אלא גם חברי הנהלה פעילים. גם זה נכון עד היום.

לאחר כמה שנים נסתמה באר התקציב המוניציפלית ברחובות והתזמורת שינתה שוב את כתובתה והייתה לקאמרטה הישראלית ירושלים.

הקאמרטה זכתה למעמד של "סינדרלה" בין תזמורות ישראל. דרכה לאורך השנים רצופת קהל מפרגן ואוהד שממלא את האולמות, ביקורות מעוררות קנאה של מקהלת מבקרים אוהדת המשמיעה מחמאות בהרמוניה שאין לה אח ורע במערכות היחסים בין תזמורות לתקשורת המקומית.

התזמורת מוחמאת על רמת הנגינה וגם על התכניות הפחות מקובלות. הקאמרטה זוכה גם להצלחות במסעיה בחו"ל וגם וזה חשוב, בין מנצחים וסולנים מן השורה הראשונה, שמוכנים לבוא להופיע איתה, לעתים קרובות גם בתמורה צנועה משמעותית, לעומת המקובל מעבר לים.

"התזמורת ניגנה בהצלחה גם ללא מנצח"

- שתי תוויות יש לקאמרטה, האחת הזיהוי המוחלט איתך והשנייה תזמורת שמנגנת בארוק בכלים רגילים. באשר לעובדה הראשונה. עד כמה הקשר הזה בין המנצח המייסד לתזמורת הוא טוב או רע לתזמורת, מה קורה כאשר מנצחים אחרים באים לכאן?

"התזמורת מיומנת ועתירת ניסיון. דווקא משום שהתזמורת עבדה במשך שנים כה רבות עם מנצח אחד, היא הייתה לכלי גמיש ועצמאי שמתפקד מצוין גם מול מנצחים אורחים. התזמורת כיום פועלת ברמת יציבות כזאת שמבטיחה לכל מנצח כלי איכותי שלא ייתקע בדרך. מסורת חשובה אחרת בתזמורת היא שהתזמורת חוזרת על תכנית של כל מנצח אורח, עוד לפני בואו לתזמורת. כלומר החזרה הראשונה שלו, היא כבר כאשר התזמורת מכירה את היצירות. הכנה זאת מניבה תגובות נלהבות של כל המנצחים שעובדים עם הקאמרטה ועוד בעניין התלות במנצח המייסד. באחד הסיורים באירופה, חליתי ולא הייתי מסוגל לנצח. התזמורת עלתה לבמה וניגנה ללא מנצח גם יצירות חדישות וההצלחה לא הייתה פחותה.

לעניין סוגיית התיווי כתזמורת בארוק בכלים לא-בארוקיים. יש שתי תפיסות: האחת גורסת שהכלי חשוב, כלומר ניתן להפיק צליל בארוקי רק מכלי נגינה בארוקיים או מכלים שיוצרו לפי דפוס בארוקי, העתקי כלים עתיקים. אני גורס שאת הבארוק ניתן להעביר גם בכלים אחרים כשהנגנים משקיעים בהבנת המוזיקה, בדרך הביטוי וההגייה של כל צליל וצליל, בנשימות הנכונות ושאר מרכיבים שגורמים למוזיקה להישמע נכון".

ובירון מוסיף גם הערה בסוגריים, "גישה נכונה למוזיקה של מלחינים כמו מאהלר, ברג ושנברג, מלחינים שפעלו במאה העשרים, חייבת לעבור דרך מוזיקת הבארוק. הבנת המוזיקה שמניבה תוצאות מרהיבות היא גם הסיבה שמנצחי בארוק מובהקים נהנים לשוב ולעבוד עם התזמורת. הם מקבלים לידיהם כלי משוכלל ומוכן".

"ממוצע הגילים של הקהל שלנו גבוה"

- אמת זו נכונה גם כשמדובר בסולנים שמגיעים מחו"ל?

"היחס שלי לכל הסולנים שמגיעים לכאן הוא לא לנהל מלחמה עם הסולנים. יש בהם אנשים מקובעים בתפיסה מסוימת. אני לא מנסה לשנות אותו, כי זה לא המקום. כאן באים לעזרתנו שוב הגמישות של התזמורת. דוגמה לכך הייתה למשל הופעת התזמורת בהפקה אופראית של "כך עושות כולן" עם צוות זמרים מבית אופרה גרמני, בקפריסין. מנצח ובמאי צעירים ניהלו את ההפקה וזמרי בית האופרה, שיבחו את הנגנים ואמרו שהקאמרטה מיטיבה לנגן את מוצרט יותר מתזמורת הבית שלהם בבית האופרה הגרמני".

- אתה יכול להיזכר ברגע שיא מרגש אחד של התזמורת?

"היו רבים כאלה, הרבה מאד בקונצרטים בתל-אביב, חלק מאותם רגעים מונצחים על תקליטורים שונים. רגעים אחרים נוצרו בשילוב של איכות התזמורת באולמות הטובים בעולם באיכות האקוסטיקה כמו הקונצרטחבאו באמסטרדם או הפילהרמוני בברלין".

- לפני שנעבור לתכניות התזמורת בעונה הקרובה, נתעכב לרגע על מצב המוזיקה והקהל באולמי הקונצרטים. אתה מרגיש בהידלדלות הקהל באולמות?

"הקהל שלנו ממשיך להגיע. נכון שממוצע הגילים של הקהל גבוה. אבל ייתכן שהמאזין של הקאמרטה צריך להתבגר לקראת היותו קהל קאמרטה. באירופה התופעה של הידלדלות הקהל חריפה פחות".

- אתה מדבר על התבגרות הקהל ואז עולה השאלה, האם בעתיד יהיה קהל שהרקע המוזיקלי שלו יספיק כדי להתבגר בזמן ולהצטרף למאזיני התזמורת.

"זו בהחלט בעיה. שלושת הילדים שלי (שניים מתוכם מוזיקאים) למדו בבית-ספר מן הטובים בעיר, ולא קיבלו שיעורים באמנות כלל. היעדרן של האמנויות מתכניות לימודי החובה, הוא בעייתי ומעיד בעיקר על סולם העדיפויות המשונה של המדינה. זה מוצא את ביטויו במיקום החינוך לאמנויות במערכת השעות בבתי-הספר. מצב דברים דומה נמצא בהקצבות של אותו משרד ממשלתי לתזמורות ולשאר גופי אמנויות הביצוע. מנהל הגופים אינם יודעים אם ומתי הם יזכו בהקצבות המיועדות להם ונאלצים לתפקד, בעלטה כספית מתמשכת".

" לשים לב לאורחים"

כאמור, אחת המחמאות לקאמרטה היא על בניית התכניות והשנה בסדרה המרכזית "קולות וכלים" ממקם בירון את הקונצרטים בנקודות גיאוגרפיות. המאזינים מקבלים בעצם קונצרט עם סיפור, ויש עוד ממד בנוסף לצלילים. בסוף ספטמבר בסדרת הקונצרטים הראשונה מתמקדת התזמורת בלייפציג, עיר שבה חיו בתקופות שונות יוהן סבסטיאן באך, רוברט שומן ופליקס מנדלסון. במסגרת זו תבוצע יצירה של פאני, אחותו של מנדלסון.

באותה סדרה מוקדש קונצרט אחד לארמון סן-סוסי בפוטסדאם, משכנו של המלך פרידריך הגדול וזו הזדמנות לשמוע יצירות נדירות של המלך שהיה מלחין וחלילן. ערים נוספות שזוכות לחשיפה מוזיקלית הן וינה וונציה. המסקרנת ביותר לטעמי הוא דווקא הקונצרט המתמקד בתל-אביב של שנות השלושים, עם יצירות של בן-חיים, אבידום, יעקובי, סתר ושטרנברג כשביניהן משולבות יצירות של מוצרט. תל-אביב בקונצרט הזה היא לא רק עיר צעירה במזרח הים התיכון אלא גם בבואה לחיי המוזיקה של רוסיה, גרמניה וצרפת, המדינות מהן הגיעו המלחינים.

כמו כל התזמורות בעולם חוגגת גם הקמארטה את יום הולדתו ה-250 של מוצרט בשני קונצרטים שבהם ינוגנו סרנדות של מוצרט ושל מלחינים אחרים. סדרת הקונצרטים לסולנים תאחד הפעם צמדי סולנים - שני פסנתרנים, ויולן וכנר, אבובן וחלילן, שני כנרים ועוד. קונצרטים מיוחדים יוקדשו השנה לירושלים, בבחינת העמקת הקשר התכני בין התזמורת לעיר שבה היא פועלת. הדגש כאן יהיה על יצירות רבות למקהלות מתקופות שונות בהשתתפות מקהלות ישראליות וקונצרט אחד שתכניתו עדיין לא פורטה והיא שירים ישראלים שמוקדשים לירושלים.

לסיום השיחה מציע בירון לשים לב לאורחים הבאים לתזמורת ובהם - ראלף גותוני המנצח הפיני, מנצחה הראשי של התזמורת הקאמרית האנגלית ג`ושוע ריפקין, אחד מפרשני באך הידועים שכבר ביקר בקאמרטה והפעם מופקד על התכנית הווינאית, האבובן והמנצח הברלינאי הנסיורג שלנברגר בתכנית מיוחדת וגם ישראלים שחיים בארץ ובחו"ל ובהם הכנר ודים גלוזמן והוויולן יורי גנדלסמן.


עונה חדשה בקאמרטה
עוד על התזמורת


03/09/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. אפשר לחשוב שאבנר בירון עונה למכתבים...
משה , (10/09/2005) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע