סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן המוזיקה הלאומית היהודית הראשונה
 

 
 
סתם קונצרט לא היה זוכה לאישור השלטונות הרוסיים. ברוח 'הבה נתחכמה לו?' פנו מארגני הקונצרט ל'חברה הצארית למדעי הטבע, האנתרופולוגיה והאתנוגרפיה', שכבר הקדישה תכניות ונשפים למוזיקה של הארמנים, הטאטארים והגרוזינים וביקשו לקיים קונצרט דומה למוזיקה היהודית. ב-1900 מתקיים הקונצרט הראשון. הצלחה עצומה גם בקרב היהודים וגם בין המשכילים הרוסיים"
קונצרט ייחודי במכללת לוינסקי יוקדש ליצירתו של יואל אנגל מחבר המוזיקה ל"הדיבוק"


ביום ראשון הקרוב  יתקיים באודיטוריום מכללת לוינסקי קונצרט שכותרתו "מפני מה?" הכולל הרבה יצירות של יואל אנגל, וגם בכורה ישראלית של יצירה שכתב המלחין שי כהן בהשראת מוזיקה של אנגל.  

הקונצרט, כדרכם של קונצרטי במדרשה למורים למוזיקה, עתיר משתתפים: חזן, זמרים, מקהלה, הרכב קאמרי. נוכחות רבת אמנים שבאה לחזק זיכרון קיים או להזכיר לנו את אחד המקורות העשירים של המוזיקה היהודית האמנותית או היהודית הלאומית שהחלה את דרכה ברוסיה של שלהי המאה ה-19.

המוזיקה הלאומית היהודית הראשונה

המנוע העיקרי מאחורי הקונצרט היא ד"ר ריטה פלומנבוים.  פלומנבוים, ראש התכנית לתואר ראשון בחינוך מוזיקלי, נטלה לעצמה את תפקיד שומרת גחלת המוזיקה היהודית שהחלה כאמור ברוסיה הצארית.

היא עצמה עלתה ארצה בשנת השבעים של המאה שעברה עם בתה כשבעלה מגיע כמה שנים אחריה. לכאן היא מגיעה כבעלת תואר שני "התכנית היתה לכתוב עבודה לתואר דוקטור על המלחין סרגיי פרוקופייב.  בשיחה עם  המלחין יוסף דורפמן מנוחתו עדן, שעמד בשנות השמונים בראש האקדמיה למוזיקה,  הוא שאל אותי למה פרוקופייב, הרי עליו נכתבו ונכתבו עבודות בשפע. הוא שלח אותי לבדוק את המוזיקה הלאומית היהודית שנוצרה ברוסיה". מאז עוסקת פלומנבוים בשימור ובהנחלה של המוזיקה הזאת. כבר יותר מעשור שהיא מפיקה קונצרטים שכותרתם "מפגשים עם מוזיקה יהודית".

לקונצרטים שלה בדרך כלל אין כותרת מִשנה. הם תמיד מפגשים עם  מוזיקה יהודית אמנותית. הפעם יש למפגש המוזיקלי הזה שם והוא "מפני מה?", כשמו של ניגון חסידי, שנולד כטענת אחדים בגבול פולין רוסיה של המאות הקודמות, או כטענת אחרים כהיגון של חסידי חב"ד לדורותיהם.

את חציית הגבול מארון או מתיבת האוצר המוזיקלי היהודי המזרח אירופאי אל ארון הספרים הכללי, עשה השיר כאשר המלחין יואל אנגל כלל את לחנו של הניגון כשיר במוזיקה או בפס הקול של "הדיבוק", המחזה הראשון בעברית של תיאטרון יהודי חדש ברוסיה, תיאטרון "הבימה". השיר, שמנגינתו אופטימית למדי, מדבר דווקא על ירידת הנשמה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא - היה בזכות "הדיבוק" לשיר שזכה לחיים ארוכים וממושכים משלו.

ריטה-פלומנבוים-יחצ.jpg
ריטה פלומנבוים, צילום: יח"צ

מהי החשיבות של המוזיקה של יואל אנגל ובני דורו לנו היום?
 
"המוזיקה הזאת שנוצרה ברוסיה של סוף המאה ה-19 היא המוזיקה הלאומית היהודית הראשונה. מדינה  לאותו לאום יהודי לא היתה, אבל לאומיות כבר היתה".
 
מי זיהה את היהודים כלאום ולא כדת או כאמונה?
 
"בתעודות הזהות של רוסיה הצארית ובהמשך גם באלו של ברית המועצות צוינה יהדותו של נושא התעודה, כלאום ולא כדת.
 
"תהליך התעוררות הלאום של הרוסים מקבלת את ביטויה המוזיקלי הראשון כבר בשנת 1836. מיכאיל גלינקה, שנחשב לאבי המוזיקה הרוסית, מעלה את יצירתו הראשונה שנקראת ברוסית 'איוון סוסאנין'  על שם גיבור האופרה. אנחנו מכירים אותה בשם 'החיים למען הצאר'. אופרה זו היא הצהרת העצמאות של המוזיקה הרוסית ועל מנת שתסייע להטמיע את הרעיון הלאומי, האופרה הזאת, הוצגה בתחילת כל עונה בבית האופרה במוסקבה  עד שנת 1917.
 
"באותן שנים רחוקות היהודים גרו בתחום המושב ולא יכלו להתערות בחברה הרוסית. על לימודי מוזיקה כמו על לימודים אקדמיים אחרים הוטלו מכסות שמנעו כניסת יהודים. המכסות על פי המוצא הוסרו בימים שבהם שימש המלחין רימסקי-קורסקוב בתפקיד ניהולי בקונסרבטוריון בסנט-פטרבורג. מצומת דרכים זה מתחיל החיפוש של מקורות המוזיקה היהודים.
 
"צריך לציין עוד פגישה בין אנגל הצעיר לבין צ'ייקובסקי בשנת 1893 (שנת מותו של צ'ייקובסקי). המלחין המפורסם מתרשם מיכולותיו של הצעיר ומוסר בידו מכתב שממליץ על קבלתו  ללימודים, אצל טאנייב, המורה הבכיר באותם ימים למוזיקה ולקומפוזיציה. שיחה נוספת שראוי להזכיר כאן היא בין אנגל ואחד המוזיקולוגים החשובים של רוסיה, ולדימיר סטאסוב. לסטאסוב היה חלק מרכזי בעידוד  מלחינים רוסיים לאתר את מוזיקות המוצא שלהם. מכאן מתחיל תהליך החיפוש.
 
"תחנה אחת היא הפקת 'פורים שפיל' עם עמיתים יהודים. בהמשך חובר אנגל חובר למשורר אנ-סקי. השנים יוצאים לשמוע סיפורי עם ונעימות עממיות ולהקליטן  (על מכשירי ההקלטה הראשונים שהמציא אדיסון) מחומרים אלו שמהן  ייצור אנ-סקי את המחזה המפורסם שלו 'הדיבוק', שיתורגם לעברית על ידי ביאליק, ואנגל יחבר את המוזיקה ליצירה. שלב נוסף היא בהקמת חברה למוזיקה יהודית עממית. חברה שיהיה לה כתב עת משלה ושמו 'יובל'".

החברה למוזיקה יהודית

החיפוש אחר המוזיקה העממית היהודית מתרחש במקביל לתנועות מוזיקליות עממיות אחרות?

"די במקביל פועלים מוזיקאים כמו ברטוק  שחוקר את המוזיקה בהונגריה, ברומניה, בטורקיה ובצפון אפריקה, גריג שבודק את המוזיקה העממית בצפון אירופה ובלקירב  ברוסיה.

"אנחנו מדברים על תהליך, שראשיתו איסוף חומר, כולל רישום המלים של השירים שהושרו בקהילות השונות. בשלב השני, בסיועו של אנגל, גם  רישום הנעימות בתווים. והשלב השלישי קבלת ההכרה של הממסד הרוסי.

"סתם קונצרט לא היה זוכה לאישור השלטונות הרוסיים. ברוח 'הבה נתחכמה לו?' פנו מארגני הקונצרט ל'חברה הצארית למדעי הטבע, האנתרופולוגיה והאתנוגרפיה' שכבר הקדישה תכניות ונשפים למוזיקה של הארמנים, הטאטארים והגרוזינים וביקשו לקיים קונצרט דומה למוזיקה היהודית.

"ב-1900 מתקיים הקונצרט הראשון. הצלחה עצומה גם בקרב היהודים וגם בין המשכילים הרוסיים. ההצלחה בעיר הגדולה מביאה לקונצרטים רבים בערים אחרות ברוסיה. יואל אנגל מרצה במקומות שונים על חשיבות המוזיקה היהודית וכעבור שמונה שנים מוקמת 'החברה למוזיקה יהודית'. אנגל לא היה היחיד שחיפש מוזיקה בארץ, מיכאיל גנסין הגיע לכאן ישב כאן במשך שנה ורשם מוזיקות של תושבי הארץ בעיקר ערבים".

יואל-אנגל-01.jpg
יואל אנגל (יח"צ)

מתי מתחיל המחקר להניב יצירות מקוריות?

"למעשה מהר מאוד. המוזיקה למחזה 'הדיבוק' מתפרסמת בארץ ובעולם כשהתיאטרון מציג את המחזה על הבמות המרכזיות של העולם. במקביל נכתבות עוד יצירות רבות כולן בהשפעת המוזיקה העממית.  אנגל עצמו מחבר אופרה  לשני זמרים ושמה 'נעורי אברהם' שאת התווים שלה גיליתי בספרייה ברוסיה לאחר תהליך ממושך המזכיר יותר סיפור בלשי מאשר מחקר. העלינו אותה כאן במדרשה לפני שבע שנים".

הקונצרט הקרוב עומד למרבה הצער בסימן נטישת עמדת השמירה על מקורות המוזיקה היהודית בישראל, או בלשון הפרסום " האירוע יסמן עוד פרידה מנדבך מפואר בעשייתה הייחודית של המדרשה שהצטיינה לדורותיה בחינוך למורשת המוזיקלית היהודית, הזמר העברי ומוזיקת העדות".

רוב התכנית כוללת יצירות של אנגל ויצירות של חבריו לאסכולה מיכאיל מילנר ויעקב וינברג שיבצעו הזמרים רונן בהונקר (טנור), החזן אבן כהן, מקהלת המדרשה והנגנים אלה שפושניק, אייל באט ומאשה אדלסון בכלי מקלדת שונים וכן הכנר אייל שילוח, הצ'לן מיכה הרן, הקלרניתנים אורית אורבך, סוף גרינברג ועדי מרקו

"בקשתי לתת בקונצרט גם מקום ליצירה חדשה שנכתבה במיוחד "אומר  המלחין שי כהן, מרצה בפקולטה למוזיקה, שחיבר יצירה חדשה בשם "מפני מה?", המוקדשת למורשת המוזיקלית היהודית שמשמרת ד"ר ריטה פלומנבוים. "היצירה המקורית נכתבה בהקשרים תרבותיים וזמניים מסוימים, לפני כמאה שנים. אני מתבונן באותה נעימה חסידית בעיניים של מי שחי כיום  בשנת 2014 ושומע בה דברים עכשוויים".

המאזינים יצליחו לזהות את הנעימה המקורית?
 
"ללא כל ספק. אם תציץ בתכניה תראה ש'מפני מה' מושמעת בעוד שני נוסחים לפסנתר ולמקהלה".


 
הקונצרט יתקיים ביום ראשון, 8 ביוני 2014 ב-19:30 באודיטוריום מכללת לוינסקי לחינוך. לפרטים וכרטיסים: אודליה שיגריס: 03-6901617


למועדי מופעים >

05/06/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע