סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן לקראת ימי מוזיקה יהודית באונ' חיפה
 

 
 
באירופה יש עניין גדול במוזיקה שנוצרת בישראל. היא מסקרנת את חובבי המוזיקה העכשווית ואת חובבי המוזיקה היהודית. באירופה יש כאלה רבים, לעתים אני משוכנע ששם יש יותר סקרנים מאשר בישראל"
שיחה עם יובל רבין, נגן עוגב החי בשוויץ ויוזם פסטיבל של מוזיקה יהודית לדורותיה ולגווניה


בין התאריכים 19-16  בפברואר תשוב לקמפוס האוניברסיטאי של חיפה המוזיקה היהודית על פניה  המגוונים.

מוזיקה איטלקית מוקדמת של סלומונה רוסי (שנקרא אצלנו שלמה מן האדומים) שחיבר מוזיקה לטקסטים בעברית ; מוזיקה אנדלוסית; מוזיקה מעדות יהודיות שונות במופע "שמחה" של אתי בן זקן; מוזיקה ממערב רוסיה של סוף המאה ה-19, תוצריה של חבורת האסכולה הסנט פטרבורגית; מוזיקה יהודית לעוגב ועוד.
 
ביומו האחרון של הכנס הפסטיבלי יתקיים גם יום עיון על סוגיות שונות שהמשותף היחיד, לפחות זה הגלוי הוא העיסוק במוזיקה יהודית, פופ, ליטורגי, אמנותי, מתקשר עם תרבויות אחרות ועוד.
 
מאחורי המיזם המוזיקלי  בהפקת החוג למוזיקה באוניברסיטת חיפה עומד נגן העוגב יובל רבין, המתגורר בבזל. רבין, חיפני שסיים את לימודיו באקדמיה למוזיקה בירושלים, המשיך ללמוד בבזל ומשם הוא יוזם ומנהל אירועי מוזיקה בעירו הולדתו, חיפה.   

להכיר בפניני הגולה
 
כשמעיינים בתכנייה התחושה הראשונית היא שהקונצרטים מיועדים לקהל של מביני עניין,  בייחוד  כשיום העיון הוא חלק מן האירועים.
 
"הקונצרטים מיועדים לכל אוהבי המוזיקה האיכותית. בפסטיבל יבוצעו קונצרטים מגוונים מאוד. כולם מאוד איכותיים וכל אחד מהם מיוחד לסגנון אחר, גם אם כולם חיים תחת הכותרת 'מוזיקה יהודית'. יום העיון מיועד למי שרוצה להעמיק את הבנתו העיונית במוזיקה יהודית. ההרצאות הן הרצאות אקדמיות, אך גם הן פתוחות לקהל הרחב והן לבטח תורמות להאזנה מושכלת יותר למוזיקה.
 
"צריך לציין שברצף אירועי יום העיון יתקיימו גם שני מפגשים מוזיקליים, באחד משתתפים המלחין ונגן האקורדיון אמיל קרויטור והכנר גרשון לייזרסון. הם ינגנו במסגרת שיחה על הקשר שבין מוזיקה יהודית, למוזיקה צוענית ורומנית. באירוע החותם את יום העיון תופענה הזמרת מירב אלדן והפסנתרנית אשחן אגאסאריאן ביצירות שהיו מקור השראה למלחין עודד זהבי". 

יובל-רבין-עוגב.jpg
יובל רבין (יח"צ)
  
 להלכה מוצע בפסטיבל  שפע של יצירות מוזיקה,  עממית, אמנותית מעדות שונות, מוזיקה שיכולה להיכלל בתכניות מוזיקה של אנסמבלים לאורך כל השנה אבל תמונת המצב היא שאנחנו רואים בתזמורות ובמקהלות שהמוזיקה הישראלית נעשית ברוב המקרים על מנת לצאת ידי חובה, סוג של מס ומוזיקה יהודית אחרת מקומה נדיר יותר. האם המוזיקה היהודית לסוגיה לא הצליחה  לעבור תהליך של הטמעה  בתרבות היהודית- ישראלית?
 
"אני חושב שיש כאן שילוב: מוזיקאי שרוצה להרגיש שאינו 'מקומי' - מחפש מה מבוצע בחו"ל וזה יעמוד במרכז הופעתו. מבצעים חושבים שהם 'צריכים להוכיח את עצמם' ביצירות של 'מלחינים מרכזיים', נכסי צאן ברזל, שכבר כלולים בקאנון העולמי - באך, מוצרט, שוברט, סטרווינסקי, ואפילו מסייאן.
 
"הבה נודה בכך, גם מלחינים פחות ידועים שאינם יהודים, זוכים להרבה פחות ביצועים (ולא רק בארץ). חלקם נעלמים בפילטר ההיסטוריה בצדק, ולאחרים נעשה עוול, היו להם פשוט יחסי ציבור גרועים.

"יש עוד דבר. ההכרות עם חלק מהיצירות הופכת אותן 'מקושרות לאירועים באופן ממוקד' - למבצע הישראלי מן השורה אין בעיה להשתתף בביצוע של, נאמר, אחד הפסיונים בדצמבר. בשעה שזו מוזיקה שמקובל לבצעה בסביבות מרץ-אפריל, על פי לוח השנה הנוצרי. אבל אותו מבצע לא ינגן את הווריאציות של בטהובן על הנושא המפורסם מתוך 'יהודה המכבי' אלא בסביבות חנוכה.

"הוסף לכך את העובדה, שהאתוס הציוני התנער בראשיתו מכל מה שהזכיר את 'הגולה' ובכלל זה היצירה העשירה מאוד שנוצרה ביידיש, בלאדינו וכד'. דברים אלה תקפים לא רק במוזיקה, אבל כאן יחס זה בא לידי ביטוי באופן מובהק. יש רבים העוסקים בתרבות הישראלית שצריכים לעבור כברת דרך כדי להכיר ב'פניני הגולה'".

ובאותו עניין,  לא השכלנו ליצור גאוות יחידה למוזיקה שנכתבת כאן – זאת למשל בהשוואה ליחס שמקבלים מלחינים מקומיים מן האוכלוסייה הסובבת אותם בתרבויות אחרות. האם  יש הסבר לרתיעה מפני מה שהוא שלנו? 
 
"אין לי אלא לשוב ולומר את  שציינתי לעיל בתוספת הגישה ה'פרובינציאלית' האומרת: כל מה שלא שלנו, הוא בטח טוב יותר! מסיבות אלה המוזיקה הזאת, אם תרצה המוזיקה שלנו, מקבלת יחס של סוג ב', על אף שיש כאן הרבה מוזיקה מצוינת!".         


רבעיית-תלמוס-3-יחצ.jpg
רביעיית תלמוס  בקונצרט מיצירותיו של סלומונה רוסי(תמונת יחסי ציבור)

"השפעות מזרחיות ניכרות בהחלט"

ביום העיון יש הרצאות שעניינן התקבלות של המוזיקה העממית בתוך הדפוסים הקלאסיים יצירות לתזמורת ולמקהלה ודומיהן  וכאן מדובר בעיקר במסורות אירופה השונות. לעומת זאת ייצוגה של המוזיקה הצפון אפריקנית למשל  הוא באמצעות פייטן, כמיטב המסורת, האם יסודות תפילה ומסורת מזרחיים עוד לא הצליחו להיקלט כבסיס לכתיבה תזמורתית ומקהלתית?
 
 "לדעתי פספסת את הקונצרט של אתי בן זקן ואנסמבל מודאליוס, עם עיבודים עכשוויים, בעיקר עיבודים של איתן שטיינברג לשירים עממיים משלל מסורות – כן יידיש, אבל גם לדינו, ערבית ועוד ניבים יהודיים מגלויות שונות.
 
"השפעות של מסורות מזרחיות שונות ניכרות אצל חלק מהמלחינים הישראלים, מעידן היצירה הראשון של חלוצי המוזיקה כאן. בחלקן אלו השפעות נאמנות למקור ובאחרות ניכרת הדרך או האופן שבהם תפשו  המלחינים את המוזיקה החוץ אירופאית. וישנו עוד עניין: חלק מהמוזיקה המסורתית  המזרחית לא ניתן כלל לבצוע ב'כלים מערביים' – בעיקר בגלל שימוש ברבעי טונים. ועם כל זה, אני חושב ש'השפעות מזרחיות' ניכרות בהחלט גם במוזיקה האמנותית הישראלית. כך למשל בין השאר ברסיטל לעוגב יבוצע פרק 'הרהורים על שיר תימני' של חיים אלכסנדר. מדובר במעין וריאציות חופשיות מודרניות, על מלודיה תימנית מסורתית, כמוה המיניאטורה 'ידי רשים' יונקת ממסורות מזרחיות".

אנסמבל-מודליאוס-נופר-הורוביץ-צילום.jpg
אנסמבל מודאליוס (צילום: נופר הורוביץ)

   
חלק ניכר מן הפסטיבל מוקדש לעוגב. מהו מקומו של העוגב בתרבות המוזיקה היהודית. מצד אחד בבתי כנסת אורתודוכסיים כלי הנגינה היחידים הם שופר לימים נוראים ורעשן לקריאת המגילה. לעומת זאת הקלטות של חזנים לאורך ההיסטוריה  גם כאלו ששרו בבתי כנסת אורתודוכסיים מלווים בעוגב. יש הסבר לסטנדרט הכפול הזה?
 
"לא הייתי אומר שחלק ניכר מן הפסטיבל מוקדש לעוגב. העוגב זוכה בפסטיבל השנה ל'רסיטל משלו'. אך מעבר לכך הוא ילווה, כלומר ימלא את מקומה של תזמורת. משחר התפתחות העוגב הוא תפקד כמחליף תזמורת. עוגב למשל נכנס לכנסיות כ'כלי מועדף', כי הוא פתר לבתי התפילה בעיה כשהנגנים שבדרך כלל התפרנסו כנגני רחוב, ובמקרים רבים הגיעו לכנסיות בגילופין, או שסתם הביאו את 'נימוסי השוק' לכנסייה. הרבה יותר פשוט לשלם לנגן יחיד, נגן עוגב ולדאוג שהוא יתנהג באופן מכובד...
 
"הכניסה של העוגב לבתי כנסת תפסה תאוצה עם התנועה הרפורמית, במאה ה-19. צריך להבין שבאותם שנים הבידול בין הרפורמים לאורתודוכסים לא היה תמיד ובכל מקום כל כך ברור. לא היה לאורתודוכסים משהו עקרוני נגד הכלי, אלא נגד השימוש בו בשבת, וגם זה לא בכל המקומות. היו בתי כנסת אורתודוכסיים עם 'גוי של שבת' שניגן על העוגב.

"בכל אופן בשלושת הקונצרטים בפסטיבל השנה שבהם משתתף העוגב (לא כולל את הרסיטל), מקומו של העוגב הוא בפירוש בגדר תחליף תזמורת. תחליף זה היה מקובל מאוד, וכך למשל גם מרק לברי, שיצירתו 'עבודת קודש' כלולה בתכנית,  ניצח בעצמו על היצירה שלו גם בליווי עוגב, במקום תזמורת".

אי אפשר לבצע את 'כל נדרי' מבלי להכיר את התפילה
       
לפני זמן קצר הלך לעולמו יחזקאל בראון, עד כמה ניכרת השפעתו בדיוק בתחומים של הטמעת מוזיקה עממית של עדות ישראל השונות בתוך הדפוסים האמנותיים של המוזיקה?
 
"יחזקאל בראון עליו השלום, היה מהמלחינים הגדולים של המוזיקה הישראלית והיהודית. הוא באמת תרם תרומה משמעותית להטמעת מוזיקה עממית מעדות שונות במסגרת אמנותית חדשה. אך חשוב לזכור שהוא לא היה הראשון ולא היחיד".  
 
האם מוזיקה כזאת קשה יותר לביצוע כשההכשרה שלך היא הכשרה קלאסית?
 
"לא קשה יותר, אבל מצריכה 'הכרות' והערכה. בדיוק כשם שביצוע 'כל נדרי' על-ידי מי שלא מכיר ביצוע חזני של 'כל נדרי' (כפי שמושר בערב יום כפור), יהיה לוקה בחסר.

"לפני שנים ספורות שמעתי בקונצרט את 'כל נדרי' של ברוך, בנגינת צ'לן טוב. בסוף הקונצרט אמרתי שברור לי מעל לכל ספק שהוא לא שמע את תפילת 'כל נדרי' מימיו. ואכן כך היה... יש משהו שחסר. לא משהו שלא ניתן להשלים, אבל צריך לרצות לעשות את זה".

באירופה מסתקרנים לגבי מוזיקה ישראלית יותר מאשר פה
 
כמי שגר רוב הזמן מחוץ למדינה, איך מצטיירת המוזיקה הנוצרת כאן בעולם, את מי היא מסקרנת?
 
"באירופה יש עניין גדול במוזיקה שנוצרת בישראל. היא מסקרנת את חובבי המוזיקה העכשווית ואת חובבי המוזיקה היהודית. באירופה יש כאלה רבים, לעתים אני משוכנע ששם יש יותר סקרנים מאשר בישראל".
 
 איך בחרת את היצירות ברסיטל שלך לעוגב?
 
"בבחירת היצירות לרסיטל לעוגב, אחרי הגדרת הנושא הכללי (מלחינים שברחו מאירופה) עמדה לנגד עיני הדרישה ל'תוכן יהודי' של היצירות. דבר שאינו מובן מאליו ביצירות כליות. יש עוד כמה וכמה יצירות ישראליות טובות לעוגב (איתן שטיינברג, שלמה דובנוב, עמי מעייני...). כל היצירות שברסיטל או שנכתבו להקשר דתי (כמו הפרלודים של בלוך, או שליט) או שיש להם נושא דתי ברור (כמו "אסתר" של ויינברגר), או שהם מבוססים על חומרים מסורתיים באופן כלשהו". 

 


"ימי המוזיקה היהודית באוניברסיטת חיפה" יתקיימו בתאריכים  19-16 בפברואר 2015 באודיטוריום מוזיאון הכט.  מנוי לכל הקונצרטים – 150 ₪. מנוי יומי (שני קונצרטים) – 90 ₪. קונצרט יחיד – 50 ₪. הכניסה לסטודנטים חינם. לחברי סגל אוניברסיטת חיפה. מנוי לכל הקונצרטים – 120 ₪. מנוי יומי (שני קונצרטים) – 75 ₪. קונצרט יחיד – 40 ₪. לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים: יעקב פישר 050-6770420, ymfisher@netvision.net.il


למועדי מופעים >

02/02/2015   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע