סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן סיבליוס: המלחין הלאומי של פינלנד
 

 
 
בתוך המהומות והתעוררות הסוציאליזם ברוסיה, משטרו של הצאר הרוסי קרס ובשנת 1917 רוסיה הפכה לברית המועצות. בתוך ה'כאוס' הגדול דחקו בלנין לחתום על מסמך שיאשר עצמאות לפינלנד. לכאורה זה קרה יותר מעשרים שנה אחרי שסיבליוס חיבר את המוזיקה שלו ובכל זאת הפינים חגגו את המוזיקה שלו – בעיקר את 'פינלנדיה' כחלק מהתהליך שהביא לעצמאות. ל'פינלנדיה' יש מעמד של מעין המנון שני"
פסטיבל פליציה בלומנטל: שיחה עם הפסנתרן הפיני פולקה גרסבק על המלחין העומד במרכז הפסטיבל


הערב ייפתח במוזיאון תל אביב לאמנות, פסטיבל פליציה בלומנטל שישה ימים שבמהלכם יתקיימו  17 מופעים בהם קונצרטים, דיונים, הקרנות של סרטים נדירים ועוד.
 
המגוון הגדול מאפשר "להתנחל" במוזיאון לנוע מאולם לאולם וממופע למופע.

אחד הנושאים המרכזיים בפסטיבל השנה הוא המלחין הפיני ז'אן סיבליוס.  סיבליוס שנולד לפני 150 שנה, נחשב לאחרון  הסימפוניקאים הרומנטיים. רבות מיצירותיו נובעות מהיגדים של התרבות הפינית, מיתולוגיה, שירה, ספרות, וגם פוליטיקה והיסטוריה.

יצירה פינית לאומית
 
אחד האורחים בפסטיבל הוא הפסנתרן והמוזיקולוג פולקה גרסבק. גרסבק ישתתף בדיון שיתקיים בפסטיבל וגם ינגן  ברסיטל עם הזמרת הדוויג פאוליג, שירים "לידר" של סיבליוס.
 
גרסבק ניגן בהופעות  יותר מ-390 (!) מתוך 600 היצירות שחיבר סיבליוס, בכללן את כל יצירות סיבליוס לפסנתר שראו אור על גבי עשרה תקליטורים. הוא גם חיבר את דפי המידע המצורפים לאלבום. במלים אחרות הוא ללא ספק האיש המתאים לשיחה על ז'אן סיבליוס, המלחין הלאומי (ב"הא" הידיעה) של פינלנד.
 
מה הופך מלחין ובמקרה שלנו את סיבליוס למלחין לאומי?
 
"סיבליוס נולד לפני 150 שנה. האירוע הזה מצוין כמובן במולדתו אבל לא רק שם – כשהוא היה נער, בעשור התשיעי של המאה ה-19, 1880 ואילך – פינלנד היתה חלק מרוסיה.
 
לכאורה מדובר על ארכי דוכסות ששמרה על אוטונומיה, עם הרבה זכויות. היינו במצב זה מאז שנת 1809 כאשר שבדיה לאחר שהפסידה במלחמה עם רוסיה, נאלצה לוותר על הארכידוכסות ולהעביר את השלטון לרוסיה.  בסוף המאה ה-19 החלה רוסיה בתהליך של רוסיפיקציה של פינלנד. הניסיון הזה נתקל במלחין צעיר שבדיוק באותו זמן ניסה ליצור סגנון מוזיקלי אישי משלו.
 
בשנים 1890-91 סיבליוס למד בווינה ושם שמע את הסימפוניה התשיעית של בטהובן שלדבריו גרמה לו לחוש כאיש מאוד קטן. באותו זמן החליט ליצור סגנון מוזיקלי פיני, שיהיה סגנון שלו. באותו זמן כבר היה מאורס לאיינו ירנפלט, בת למשפחה שבה השימוש בשפה הפינית והתרבות הפינית היה תמיד מושא להערכה. השניים התכתבו ותוך כדי ההתכתבות הוא החל לחבר יצירה סימפונית ששמה 'קוּלֶרבוּ'  כשם אחד מגיבורי האפוס הלאומי הפיני 'קלוולה'.
 
"בנקודת זמן זו הוא החל לחוש שיש מאפיינים למוזיקה הפינית סולמות מסוימים, מקצב של חמשה רבעים ועוד. כשהיצירה נוגנה לפני קהל בפעם הראשונה ב-28 באפריל 1892, הקהל קיבל את היצירה בהתלהבות וסיבליוס הפך ביום אחד לראש המלחינים או למלחין החשוב ביותר. 
 
"עם חבריו, בהם גם המלחין פרוצ'ו בוזוני, הוא דן במשמעות האמנות. איזו מוזיקה ואיזה סוג של ציור יוכלו לתאר או לייצג בצורה הטובה ביותר את הפינים. בתחילת אותו עשור הדברים היו לכאורה  רק  תיאורטיים, רעיונות לקידום אמנות בעל אופי פיני, אבל כעבור כמה שנים הדיונים נשאו כבר אופי אחר. פתאום לאמנות הפינית היה תפקיד. תפקידה הוא להשפיע על בני פינלנד להצטרף למאבק הפוליטי שהחל כנגד השליט הרוסי.
 
"בסוף 1899 סיבליוס  חיבר סדרת יצירות לציון יום חג העיתונות.  השם המוזר הזה היה למעשה תרגיל הסחה שעניינו מניעת האפשרות של הרוסים לאסר על קיום האירוע. לכאורה מדובר באירוע שמטרתו לגייס כספים לטבת עתונאים שיוצאים לגמלאות. אירוע תמים.
 
"החלק האחרון באותה סדרת יצירות נקרא 'פינלנד מתעוררת', כעבור זמן קצר היצירה בנוסחה לפסנתר או לתזמורת השם הוחלף ל'פינלנדיה'. לא היה כל סיפור ברקע היצירה היא גם לא דיברה על הפינים ועל מאבקם לחופש, ובכל זאת היצירה הפכה לסמל.
 
"בתוך המהומות והתעוררות הסוציאליזם ברוסיה, משטרו של הצאר הרוסי קרס ובשנת 1917 רוסיה הפכה לברית המועצות. בתוך ה'כאוס'  הגדול דחקו בלנין לחתום על מסמך שיאשר עצמאות לפינלנד. לכאורה זה קרה יותר מעשרים שנה אחרי שסיבליוס חיבר את המוזיקה  שלו ובכל זאת הפינים חגגו את המוזיקה שלו – בעיקר את 'פינלנדיה' כחלק מהתהליך שהביא לעצמאות. ל'פינלנדיה' יש מעמד של מעין המנון שני. לשמחתי יצא לי גם לנגן את הנוסח לפסנתר בהרבה קונצרטים בארצות שונות והיצירה מתקבלת גם שם כיצירה לאומית פינית". 

הודוויג-ופולקה.jpg
פולקה גרסבק (יח"צ), הדוויג פאוליג (יח"צ)
 
עד כמה היותו מלחין לאומי  הפכה אותו למלחין לאומני מלחין ימני?
 
"הוא עצמו בימי חייו לא היה מזוהה פוליטית ולא ניתן היה להסיק מדבריו על שיוך למפלגה זו או אחרת. הוא עצמו היה בן למשפחה פשוטה לעומת זאת משפחת ינרפלט, משפחת אשתו, היתה משפחת אצולה מאוד מוכרת. אח אחד שלה, ארמאס, היה מלחין והאח השני ארו היה צייר נודע. כל רצונו של סיבליוס היה שכולם יקשיבו למוזיקה שלו ולמרבה המזל המוזיקה שלו קליטה ולא צריך חינוך מיוחד על מנת להקשיב לה. הוא כתב שיר למקהלה שנקרא 'צעדת האדם העובד', לכאורה עם נטיות שמאלניות אבל הוא גם כתב שיר למקהלת גברים שנראה ימני על פניו ושמו 'שיר הלכת של קרב  ייגר'".   

"אין די במתן שמות לאומיים ליצירות כדי להפוך אותן ללאומיות"
 
עד כמה המוזיקה שלו אישית?
 
"סיבליוס היה מאוד שאפתן בכל הנוגע לסגנונו המוזיקלי. הוא רצה שיזכרו אותו כמלחין פיני, ועם זאת גם כמלחין מאוד אישי ולא פחות מזה כמי ששפתו המוזיקלית היא כלל אירופית ושהמוזיקה שלו תובן בכל מקום. לדעתי הוא הצליח להשיג את שלושת היעדים כאחד.
 
"הוא היה מאוד מצוי בסגנון הווינאי הקלאסי. המלחין ששימש לו מופת תמיד היה בטהובן. ביצירות הקאמריות שחיבר בצעירותו, ניתן להצביע על השפעה ניכרת של היידן – מופת שאני מאוד אוהב ביצירותיו כי המוזיקה של היידן היא עשירה מאוד ואנושית מאוד. ליצור מול שתי דמויות מופת זה נהדר, הוא לא רצה להישמע כמותם אבל נוכחותם במבנה המוזיקה שלו ניכרת.
 
"אם אני כבר מזכיר דפוסי מוזיקה ותבניות  בשנות העשרים של המאה שעברה, בסימפוניה השביעית שלו הוא בנויה כולה על נושא איטי מתמשך אחד. שבע הסימפוניות שלו מהוות מרכיב מרכזי בכלל יצירתו. המוכרת והנגישה ביותר היא הסימפוניה השנייה, שהיא באורח ברור לחלוטין רומנטיקה לאומית. הלחנים הרחבים והגדולים עדיין מדברים אל הקהל בכל מקום שבו היצירה מושמעת.  במקביל הוא חיבר חלק גדול מיצירותיו בזמן ששהה באיטליה וגם שם הוא ניסה להתמודד עם סגנון אירופי רחב יותר".
 
אם כך האם המוזיקה שלו היתה למוזיקה לאומית משום שנתנו ליצירות שמות שמדברים אל העם הפיני כמו "פינלנדיה" או "קרליה" (מחוז פיני שנותר תחת שלטון רוסיה, י"ש) או דווקא בזכות הקשרים חוץ-מוזיקליים כמו המוזיקה למיתולוגיה הפינית?
 
"בפינלנד אנחנו משוכנעים שאין די באריזה, כלומר במתן שמות ליצירה כדי להפוך אותן ללאומיות. היו מלחינים שניסו להתמודד עם אותן נעימות עממיות עוד לפני סיבליוס אבל ללא ההצלחה הענקית שהיתה לו.
 
"לדידנו המוזיקה של סיבליוס נשמעת כמוזיקה פטריוטית של פינלנד ללא כל קשר לשמות היצירות וללא כל קשר להסברים שמחברים בין השמות ללאומיות. הפרק האחרון של הסימפוניה השנייה הוא דוגמה מצמררת. להתלבטות לכאורה של גלי מוזיקה בסולם המינורי, המחפשים דרך אל המז'ור  נהגו להתייחס כאל ביטוי של בני העם הפיני הנאבקים למען עצמאותם. סיבליוס עצמו דחה כל פרשנות כזאת. לדידו כל הסימפוניות שלו הן מוזיקה אבסולוטית, ללא כל תכניות או סיפורים ברקע. כאן רוב מאזיניו בפינלנד לא הסכימו איתו הם המשיכו וממשיכים לשמוע ביצירה את מאבקם לעצמאות".

  זאן סיבליוס.jpg
                             ז'אן סיבליוס


היכן אתה ממקם את השירים שלו, אישיים, לאומיים?  ישנו גם עניין השפה  - חלק כתובים בפינית ואחרים בשוודית
 
"קטגורית ובאורח לקוני אענה לך השירים הם 'אישיים', אבל למעשה התשובה לא כל כך פשוטה. בפינלנד הרוב המוחלט של התושבים, כמעט 93 אחוזים, מדברים פינית.  יש שישה אחוזים של דוברי שוודית. צאצאיהם של מי ששלט בפינלנד במשך יותר מ-600 שנה. אחוז אחד נוסף מדבר שפות אחרות.
 
"סיבליוס השתייך למיעוט של דוברי השוודית בפינלנד, אבל הוא למד בבית ספר פיני. הוא שלט היטב בשתי השפות ובאוצרות הספרות והשירה בשתי השפות. רובם של 120 השירים שחיבר נכתבו בשוודית, אבל הוא כתב אותם כך שניתן לשיר אותם בשתי השפות.
 
"בפסטיבל, הזמרת הדוויד פאוליג ואני, נשמיע את שלושת השירים המוכרים ביותר שלו בפינית. היתר כולם בשוודית. עוד נשמיע בתכנית שלושה שירים שנכתבו בגרמנית במסורת השירים של שוברט ושל הוגו וולף".

פולקה-גרסבג-09.jpg
פולקה גרסבק (יח"צ)


פופולרי בארצות דוברות אנגלית
 
האם יש לך הסבר למה המוזיקה של סיבליוס אינה פופולרית בארצות שונות?
 
"זה עניין שכלל אינו מובן לנו. למה המוזיקה שלו מנוגנת הרבה יותר בארצות הדוברות אנגלית מאשר בצרפת או באיטליה. כבר מתחילת המאה שעברה המוזיקה של סיבליוס נוגנה בבריטניה. לאחר ביקור המאוד מוצלח בארצות הברית בשנת 1914 גם שם הוא זכה לפופולריות שנמשכת על היום הזה.
 
"המוזיקה שלו מושמעת באוסטרליה, ביפן ובגרמניה. הוצאת התווים שלו מוציאה לאור מחדש את כל יצירותיו בלא פחות מ-52 כרכים. אני חבר בקבוצת העריכה  ועד היום ראו אור כבר 23 כרכים. זו לא עבודה פשוטה, אנחנו מחפשים מוזיקה שלו בכל מקום ולפני ההדפסה עוברים ממש בזכוכית מגדלת על כל תיבה ועל כל צליל. כרגע אני עסוק בכרך של השלישיות לפסנתר".
 
בישראל  הקונצ'רטו לכינור של סיבליוס מאוד אהוב ומושמע לעתים קרובות לעומת הסימפוניות שכמעט אינן מנוגנות
 
"אני מאוד שמח שאתם אוהבים את הקונצ'רטו לכינור. בפינלנד אנחנו מאמינים שמי שמקשיב ליצירה הזאת יוכל להקשיב לשבע הסימפוניות. אבל גם אנחנו יודעים שהעניין אינו פשוט כל כך. על הקונצ'רטו אני יכול לומר בגאווה שהוא היצירה שהוקלטה במספר הרב ביותר של ביצועים לאורך המאה העשרים. בסוף המאה העשרים במשאל בין כמה עשרות עיתונאים בהלסינקי נבחר הקונצ'רטו לכינור כ'יצירה הפינית החשובה ביותר שחוברה בפינלנד'"

   

 
היום, כמעט 60 שנה לאחר מותו של סיבליוס, מהו מעמדה של המוזיקה שלו בסצנה התרבותית בפינלנד?
 
"המוזיקה של מושמעת בתדירות רבה מאוד בפינלנד. אני רואה שכר בעמלי בכך שלא רק היצירות הפופולריות מנוגנות ומבוצעות אלא  גם יצירות פחות מוכרות. הרי הוא חיבר כ-600 יצירות.
 
"אישית אני מאוד שמח להיות שותף למפעל שמעורבותי בו החלה בשנת 1995 , בדיוק בשנה שנולד בני אוסקר, שמטרתו של הקלטות כל יצירות סיבליוס. מדובר ב-68 תקליטורים ואני שותף בנגינה ב-24 מתוכם. אני הצטרפתי למפעל שהחל כעשר שנים קודם, אני שמח שנשארתי ודווקא בני היה זה שעודד אותי להמשיך ולהיות חבר בעבודה על סיבליוס גם אחרי שההקלטות הסתיימו לפני כארבע שנים".
 
 
הקונצרט "אהבה מהצפון: ז'אן סיבליוס והשיר האמנותי (פינלנד)" יתקיים ביום שישי, 8 במאי 2015 ב-13:00 במוזיאון תל אביב לאמנות במסגרת
פסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה, שייערך בתאריכים 9-4 במאי 2015 במוזיאון תל אביב לאמנות. מחירי הסרטים: 40 ₪ (30 ₪ לידידי מרכז פליציה בלומנטל), מחירי ההרצאות: 50-40₪ (30 ₪ לידידי המרכז), מחירי הקונצרטים: 150-70 ₪ (105-50 ₪ לידידי המרכז). להזמנת כרטיסים: 03-5410167, 03-6077020.
 
לרכישת כרטיסים לקונצרט "אהבה מהצפון" 
לרכישת כרטיסים למופעי הפסטיבל

למועדי מופעים >

04/05/2015   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע