סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן על תווים ומלחינים
 

 
 
שיחה עם יורם יונגרמן מנהל המכון למוזיקה ישראלית ומנכ"ל חג המוזיקה הישראלית


בין כסה לעשור, וליתר דיוק בתאריכים 21-16  בספטמבר 2015 יתקיים זו הפעם ה-18, חג המוזיקה הישראלית.
 
הפסטיבל ינחת עם שלל נגנים, זמרים בשש ערים לפני הסדר  הבא  נתניה, חיפה, תל אביב, באר שבע, ירושלים וראשון לציון ויכלול לא פחות מ-22 קונצרטים מסוגים שונים ולכולם הכניסה ללא תשלום. כדאי להזמין מקומות מראש (לחלקם כבר כמעט לא נותרו כרטיסים).  

"אני לא סובל את הביטוי גטו"
 
לקראת סוף השיחה הצלחתי להרגיז את המרואיין שלי, יורם יונגרמן, מנהל המכון למוזיקה ישראלית, שמתוקף תפקידו הוא למעשה המנהל הכללי של חג המוזיקה הישראלית. כשאמרתי לו שבסופו של דבר המפעל היפה הזה מתקיים כבר 17 שנים ובמידה רבה מנציח את תופעת הגטו של המוזיקה האמנותית הישראלית. כי ביתר ימות השנה בלוח העבודה  של גופי המוזיקה בישראל תופסת המוזיקה הישראלית הרבה פחות מקום.
 
"אני לא סובל את הביטוי גטו. זהו חג של המוזיקה" אומר יונגרמן. "הקהל מגיע. האמנים שמשתתפים עושים זאת לא רק בחפץ לב אלא בהתלהבות,  גם אם השיבוץ שלהם אינו דווקא לאולמות היוקרתיים יותר וגם כאשר הם יודעים שהתמורה הכספית להשתתפותם היא מראש צנועה. אז גטו זה לא".
 
"אני יכול להעיד על עצמי", ממשיך יונגרמן, "גדלתי בבאר-שבע ומגיל צעיר הייתי ממאזיניה הקבועים של הסינפונייטה הישראלית. שם השאלה הזאת כלל לא עלתה על הפרק כי המנהל המוזיקלי של התזמורת באותם ימים, המנצח מנדי רודן, ראה את עצמו כמי שצריך לכלול בתפריט המוזיקלי של מאזיני התזמורת, יצירות ישראליות וזה נראה לכל כדבר טבעי ומובן מאליו שתזמורת ישראלית מנגנת מוזיקה ישראלית. לא זוכר שהיו תלונות של מאזינים.
 
"בתפקידי כמנהל המכון למוזיקה ישראלית אני יכול להעמיד לרשות כל מנצח, כל תזמורת וכל גוף ביצוע את התווים, לכשאתבקש. מהיותי מוזיקאי מקצועי, כנר, ויולן ומורה למוזיקה, אני יכול גם לחוות דעה מקצועית.  אבל בחוקי המשחק הקיימים כאן ולמען האמת כמעט בכל העולם, למכונים למוזיקה ולבתי הוצאות לאור של תווים בעולם, מכובדים ככל שיהיו, אין השפעה ישירה על ביצוע יצירה זו או אחרת של מלחין. כלומר גם כאשר מלחינים ישראלים  מיוצגים בחו"ל  על ידי הוצאות תווים, מן החשובות בעולם , זה לא מבטיח ביצועים. אין מכון או בית הוצאה שיכול להרים טלפון לפילהרמונית של ניו יורק למשל ולהגיע כך לביצוע יצירה.
 
"הדרך מנייר התווים הכתוב ביד או מפלט התווים מן המחשב ועד לבמה, עוברת בשיחה בין מנצח או מנהל תזמורת לבין מלחין. כשהתזמורת או הגוף הקאמרי, או הסולן מזמין יצירה ממלחין, זה יקרה.אחרי שישנה הסכמה בין המלחין לבין הגוף המבצע ואז אנחנו נכנסים לתמונה ומספקים את התווים.
 
"למשל כאשר בשנה שעברה דניאל ברנבוים הזמין אצל אייל אדלר יצירה בשם 'צלילים מהדהדים'  (Resonating Sounds) שנוגנה בסיור הקונצרטים של תזמורת 'דיוואן מזרח-מערב' באירופה ובדרום אמריקה, אנחנו סיפקנו את התווים, לשביעות רצון כולם".



יורם-יונגרמן-אילן-ספירא1.jpg
יורם יונגרמן (צילום: אילן ספירא)

עיקר העבודה: הוצאה לאור של תווים

יורם יונגרמן משמש בתפקידו כמנהל המכון למוזיקה זו השנה השלישית. כאמור הוא במקור איש באר שבע. בתיכון למד בירושלים, בבית הספר התיכון שליד האקדמיה למוזיקה ובאקדמיה ואחר כך בארה"ב בסינסינטי. מאז שחזר התמקם (עם המשפחה) בירושלים ובנוסף לניהול המכון, נגינה בהרכבים, הוא מלמד בבית הספר למוזיקה ולמדעים בירושלים וכן עובד פעם בשבוע עם תזמורת כלי קשת בקונסרבטוריון בבאר-שבע.
 
"המכון נמצא בתקופה הזאת בתהליכי שינוי דפוסי העבודה. כשהגעתי לכאן היו במכון ארבעה עובדים היום יש 15, חלקם במשרות חלקיות ובתקנים שונים. עיקר העבודה הא כמובן הוצאה לאור של תווים ולצורך זה המכון מעסיק מעתיקי תווים, מגיהי תווים ועורכים.
 
"אנחנו מקבלים די הרבה כתבי יד, אבל כמובן שיש מלחינים שכותבים את היצירות על מקלדת המחשב ושולחים את הפלט הדיגיטלי אלינו. יש לנו ציוד הדפסה די משוכלל במכון ואנחנו גם דואגים לכריכה, לעיצוב, ולהדפסה על פורמטים שונים. פסנתרנים למשל, מעדיפים שדפי התווים יהיו גדולים – בעיקר גבוהים יותר מדף ה-A4, הסטנדרטי.
 
"אנחנו מכשירים היום אנשי מקצוע להתמודד עם יצירות חדשות ובמקביל לרענן את כתבי היד הישנים. את מלאכת העריכה וההגהה, לומדים עדיין בתהליכי של אומן ושוליה. הטכנולוגיה לא הגיעה לשם, כמו שהיא לא הגיעה לבניית כינורות למשל".
 
אם כבר נכנסנו לרזולוציות האלה, קורה שמלחין שולח בכתב היד  תווים שאי אפשר לבצע?

"כן, (יונגרמן מבליע צחקוקים- י.ש.). זה קורה ולא פעם. יש יתרון לכך שאני מנגן בכלי קשת ועולה על הטעויות האלה לפני ההדפסה. ביצירות לפסנתר, יעבור על כתב היד מישהו אחר. חסינות מוחלטת מטעויות גם היא אינה קיימת. גם הוצאות מכובדות בחו"ל אינן מוכנות תמיד להשקיע בעריכה, אתה מקבל את הכריכה של המותג היוקרתי בצבע המוכר למוזיקאים בכל העולם אבל התוכן בפנים יהיה זה שאתה המלחין שלחת. ואם יש טעויות. הבעיה שלך. 

"לעתים, וזה קורה, מלחין ישראלי שמוסר את יצירותיו לבית הוצאה מחו"ל גורם מראש לעלויות יקרות יותר לגוף ביצוע ישראלי שנאלץ להזמין תווים מבתי הוצאה שהתעריפים שלהם יקרים יותר. מניסיון כולם ברור שלעולם אינך מכסה את העלויות של ההקלדה, העימוד, העריכה וההגהה. לכן חשוב שמוסד כזה יהיה מוסד ציבורי שחשיבותו תוערך. ויש עניין לוח הזמנים. למכון היה מגיה אחד בלבד. ברור לך שאי אפשר להתמודד עם ים היצירות כשיש רק מגיה אחד. היום הוא הוותיק ומדריך מגיהים נוספים".
 
נראה לי שהדרך להחדיר בכל זאת מוזיקה ישראלית לעול המוזיקה היא על ידי פנייה לדור הצעיר. הרי מי שלומד מוזיקה מקבל תווים מן המורה האישי שלו מהקונסרבטוריון או מבית הספר למוזיקה. כל אלה צריכים להכיר את המצאי של המכון.
 
"נכון והמכון עובד על כנסים למורים למוזיקה  כדי להגיע לקהל החדש, ובמקביל ביקשתי לבדוק למשל את היצירות שמנגנים מי שניגשים לקבלת מלגות מקרן התרבות אמריקה ישראל. (כל מועמד חייב לכלול יצירה ישראלית בתכנית שהוא מציע) וללמוד מהם מי ומה הן היצירות ואיפה אפשר להעשיר. בשנה שעברה למשל בחג המוזיקה הישראלית פתחנו בנגינה של הרכבים קאמריים שניגנו כולם יצירות ישראליות. כשאתה מקבל את המוזיקה מגיל צעיר המוזיקה שלך היא יותר מובנת מאליה".


חג-המוסיקה-הישראלית1-אילן-ספירא.jpg
מימין לשמאל יושבים: עמית דולברג, דורון סלומון, יואב תלמי. שורה עליונה מימין לשמאל: חגי יודן, קרן הדר, זיו  קוז'וקרו
(צולם בסטודיו למוסיקה של חגי יודן, צילום: אילן ספירא)



"כל מי שמבצע יצירות חדשות הוא בן בית במכון"

 
הזכרת את חג המוזיקה שהמכון משמש בו כמי שאחראי על ניהולו, איך עובד צוות הניהול?
 
"המנהל האמנותי הוא המלחין בועז בן משה, שעובד מול וועדת ההיגוי של החג, בן משה למעשה הוא המחליט העיקרי על הכללת או אי הכללה של יצירה בחג המוזיקה".
 
האם הוא שומע, או קורא את כל היצירות שמבוצעות?
 
"הרבה מאוד, אבל לא את הכל. התכניות, בעיקר עם ההרכבים השונים, באות מתוך שיחה עם ההרכבים או עם מי שעומד בראשם. כך למשל ברק טל העומד בראש 'סולני תל אביב' רצה לבצע את 'אקטואלי' של  נעמה תמיר שהלחינה טקסט מתוך עיתון ואת יצירתו של נעם סיון 'מוות ולידה' המבוצעת  בעברית ובערבית. או 'קבוצת מוזיקה נובה'  שתבצע יצירה של אמנון וולמן, מעין המשך ליצירות שבהן שותפות נעה פרנקל בזמרה ואביגיל ארנהיים במשחק. כך שיש דיאלוג" .

אם הזכרנו את מוזיקה נובה, המכון למוזיקה מטפח קבוצה אחת שעומדת לרשותו?  

"עקרונית אני נגד השיטה הזאת. בעבר נחשב אנסמבל מיתר לאנסמבל הבית של המכון. אני רואה את כל מי שמבצע יצירות חדשות כבן בית במכון וראוי לאותו סיוע ולאותה תמיכה שאנחנו יכולים לגייס. העיקר שיעשו". 
  
"המכון מופקד על הניהול, כלומר על הצד הכלכלי. תקציב המדינה לחג המוזיקה הוא 900,000 ₪. וההפקה המעשית ניתנה למרכז למוזיקה ירושלים. כמובן שברגע שמעורבות תזמורת שונות כמו הסימפונית ירושלים, הסינפונייטה הישראלית, הסימפונית ראשון לציון ואחרות הן מתפקדות כמו בכל קונצרט, אבל את הפצת הכרטיסים אנחנו עושים דרך האתר של החג.. כרטיסים נחטפים כמו שראית וזו הוכחה שצריך את החג".
 
מי מחליט באילו ערים יתקיים החג?

"זו החלטה של ועדת ההיגוי. זו גם אותה ועדה שהחליטה למשל על המיזם של מלחין השנה. וזאת על מנת לתת לראשוני היוצרים במה בחג המוזיקה וגם במהלך השנה. משנת 2010  עסקנו בחשובי הדור הראשון  פאול בן חיים, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', עדן פרטוש ומרדכי סתר והשנה המלחין הוא יוסף טל. האם יהיה גם מלחין השנה בשנת 2016? על זה למשל ידונו בוועדת ההיגוי".
 
יש דברים שמנהל המוזיקלי מציע ואתה כמנכ"ל מתנגד?

"ללא ספק, השנה מלחין הבית כאמור הוא יוסף טל. התבקש שנציג את אחת האופרות שהוא חיבר. אבל לאחר שבשנים הקודמות הופקו אופרות  'היובל' של ארליך ו'שתיקתו של ברוך' של מילך שריף בחג המוזיקה - השנה אין תקציב.


חג-המוסיקה-הישראלית2-אילן-ספירא.jpg
חג המוסיקה הישראלית  (צולם בסטודיו למוסיקה של חגי יודן, צילום: אילן ספירא)

יצירות על חסרי בית שתבוצענה בחוץ
 
מכלל האירועים  של החג השנה יש דברים שנראים לך ראויים לציון במיוחד?
 
"כן למשל ביום הראשון בנתניה וביום תל אביב יש יצירות של עודד זהבי שעניינן חסרי הבית והן תבוצענה בחוץ , ליד האולמות  בנתניה ובתל אביב".
 
סביר שליד האולמות כלומר ליד היכל התרבות נתניה וליד מוזיאון תל-אביב לא יהיו הנמענים של היצירות האלה?
 
"חשבנו לבצע את היצירה התל אביבית ליד התחנה המרכזית קרוב או לפחות להעמיד מסכים לשידור ישיר במקומות שבהן יש ריכוז של מחוסרי בית, אבל זה לא יצא כלכלית. 
 
עוד יצירה שאנחנו חוזרים אליה והיא מתנגנת בהקשר מיוחד בקונצרט שכותרתו 'בחזרה לסלוניקי'  שיתקיים בבאר שבע. המלחין קראל שלמון חיבר בשנת 1943 'סוויטה על נושאים יווניים', היצירה הוזמנה  על מנת שהכנסותיה יועברו לטובת הצלב האדום היווני. בדרך לא דרך הגיעה מיוון לירושלים חוברת תווים ובה מצא המלחין חומר שממנו נולדה היצירה.
 
היצירה נוגנה ימים ספורים לאחר שנכתבה (היא נוגנה גם בקונצרט הייסוד של תזמורת ראשון לציון בשנת 1988, י.ש. ). בזמן  שהמלחין והקהל ישבו  באולם בירושלים בשנת 1943, הנאצים השתלטו על יוון גרשו את יהודי סלוניקי למחנות ההשמדה בפולין. 
 
בקונצרט בבאר שבע יווצר הקשר על הבמה כי היצירה האחרונה היא מחזור השירים 'אפר ואבק' שהלחין יהודה פוליקר למלים של יעקב גלעד, שירים שעוסקים בשואה ובעיקר בהשפעת השואה על בני הדור השני. את השירים תזמר רפי קדישזון.  על הקונצרט ינצח דורון סלומון.
 
"גם בקונצרט האחרון של החג שיתקיים בראשון לציון יש  נקודות מרגשות. יובל צורן ינצח שם על הסימפוניה השלישית של יוסף טל, על הקונצ'רטו לפסנתר של יחזקאל בראון, על הקונצ'רטו לתזמורת של אהרן חרל"פ ועל 'השתקפויות' של דן יוהס.
 
על הקונצרט הזה היה אמור לנצח ישראל ינון, מנצח ישראלי שפעל באירופה ודאג לביצוע יצירות של מלחינים שנספו בשואה או כאלה שיצירותיהם היו אסורות בהשמעה ובמקביל הביא לבמה גם יצירות ישראליות. אלא שישראל ינון הלך לעולמו בינואר האחרון תוך כדי ניצוח בשוויץ והוא היה בן 59 בסך הכל. ינון בחר את הסימפוניה של טל. את הקונצ'רטו לפסנתר שלו  רצה יחזקאל בראון לשמוע בביצוע בישראל, אבל הוא מת בדיוק לפני שנה ולא הספיק. בני משפחתו יוכלו לשמוע את הביצוע ולהגשים את החלום שלהם".
 
 

אירועי "חג המוזיקה הישראלית יתקיימו בתאריכים הבאים: 16 בספטמבר -  היכל התרבות נתניה, 17 בספטמבר – מרכז רפפורט ומוזיאון טיקוטין בחיפה, 18 בספטמבר – מוזיאון תל אביב לאמנות, 19 בספטמבר – היכל התרבות באר שבע, 20 בספטמבר – תיאטרון ירושלים והמרכז למוזיקה ירושלים, 21 בספטמבר – היכל התרבות ראשון לציון. הכניסה לכל אירועי "חג המוזיקה הישראלית" ללא תשלום. יש להזמין מקומות מראש! הזמנת מקומות באתר חג המוזיקה הישראלית. בירורים והזמנות לקבוצות: 02-6241041.

זיכרונות מסלוניקי - קונצרט הפתיחה במשכן לאמנויות הבמה באר שבע



03/09/2015   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע