אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן מלחין בברלין- שיחה עם גלעד הוכמן
 

 
 
אני יכול לומר שליצור בסביבה שבה יש לאנשים מרחב פנימי וסקרנות, ולהלחין במקום שבו אנשים רוצים לחוות מוזיקה מעולה (גם חדשה) זה ללא ספק גורם מדרבן עבורי. בארץ – משיחות עם חברים, עמיתים ומניסיוני האישי ניכר שעולם התרבות נאבק על הישרדותו. המלחינים היו הראשונים להיפגע ואז הגיע תורם של המבצעים הבודדים וכמו שאתה בוודאי יודע היום גם התזמורות נאבקות על קיומן"
כבר 8 שנים שהוכמן חי ויוצר בברלין. יצירה פרי עטו תנוגן בקונצרטי פתיחת העונה של הסינפונייטה


ביום שישי, 23 באוקטובר 2015 ב-16:00  תפתח הסינפונייטה הישראלית באר שבע את עונת הקונצרטים החדשה.

זו ללא כל ספק תהיה פתיחה שונה מן המקובל. המנצח והמנהל המוזיקלי של התזמורת יוסטוס פרנץ ינצח על יצירת בטהובן  ומנדלסון וגם שתי יצירות בביצועי בכורה: האחת של המלחין הגרמני יוהנס מוצ'מן והשנייה של הישראלי גלעד הוכמן

למעשה, התזמורת תנגן את התכנית בפעם החמישית לאחר שהופיעה באותה תכנית במשך השבוע האחרון בבניין הבונדסטאג הגרמני בברלין ובעוד שלוש ערים בגרמניה. בישראל יבוצע הקונצרט חמש פעמים: בתל אביב, בבאר שבע (שני קונצרטים), בלוד ובירושלים

לקראת הקונצרט זימנו לשיחה את המלחין גלעד הוכמן. הוכמן סיים את לימודיו בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה שבאוניברסיטת תל אביב בשנת 2007. באותה שנה זכה גם  בפרס ראש הממשלה למלחינים. מכאן חש בצורך להמשיך להתפתח אישית ואמנותית, ובלשונו: "למצוא פרספקטיבות חדשות ולחיות זמן-מה בסביבה שונה". גלעד עבר לברלין לשנה אחת. מאז הוא חי בברלין כבר שמונה שנים ומרבה לבקר בארץ.

"ליצור בסביבה שיודעת מה מלחין עושה זה דבר חשוב"
 
בשמונה השנים שאתה חי שם  תוכל לדבר על מהות החיים שם, איך נראה סדר היום של מלחין
 
"אני לא יכול לדבר ממש על מהות החיים במקום כזה או אחר, היות שאני חושב שזו לא שאלה של סביבה פיזית. אבל הסביבה בהחלט נותנת הדגשים שונים ברמת החוויה וברלין מעניקה לי הרבה. אני מוצא כאן רבדים מגוונים, שֶקט הדרוש לי כדי לחשוב, להתבונן וליצור, להכיר אנשים ולהחליף רעיונות וגם ליהנות מהשפע התרבותי שקיים כאן.
 
"כחלק מאותו העניין, מבחינה כלכלית, אדם לא צריך יותר מדי בשביל לחיות ואם לתמצת את המקום במילה אחת אני בוחר ב-'מאפשר'. מכאן, כל אדם ובחירותיו הוא. סדר היום שלי השתנה במהלך הזמן בברלין. בעבר נהגתי להלחין בעיקר בלילות ובשנתיים האחרונות אני עושה זאת יותר במהלך היום. אני נהנה לטייל באזורים הירוקים של העיר ולקיים שגרת חיים די רגילה, מלבד השעות בהן אני מסתגר בחדרי וכותב מוזיקה. הן לעולם לא שגרתיות אלא מלאות בחיפושים".
 
האם יש לך עיסוקים נוספים?
 
"את פרנסתי אני מוצא בהלחנה בלבד אך גם נהנה לאלתר בפסנתר, ליזום פרויקטים מוזיקליים ובין תחומיים וגם סתם לשחק טניס שולחן או סודוקו".
 
עד כמה נוכחת ביצירתך השפעה של הסביבה, בייחוד מאחר והמצב שם שונה מאוד מן המצב כאן?    
 
"אני לא ממש כותב את יצירותיי לקהל כזה או קהל אחר. אבל אני כן מוצא שליצור בסביבה שיודעת מה מלחין עושה זה דבר חשוב. בהכללה, אני יכול לומר שליצור בסביבה שבה יש לאנשים מרחב פנימי וסקרנות, ולהלחין במקום שבו אנשים רוצים לחוות מוזיקה מעולה (גם חדשה) זה ללא ספק גורם מדרבן עבורי.
 
"בארץ – משיחות עם חברים, עמיתים ומניסיוני האישי ניכר שעולם התרבות נאבק על הישרדותו. המלחינים היו הראשונים להיפגע ואז הגיע תורם של המבצעים הבודדים וכמו שאתה בוודאי יודע היום גם התזמורות נאבקות על קיומן. הרלוונטיות של מה שיש לאמנות להעניק יורדת ואת דעיכתה מעודדים דווקא אלה האחראיים על פריחתה.
 
"לדעתי כוחה של תרבות עמוקה ומעניקה היא בשפע ולא בצמצום. כאשר הצמצום חוגג, אז מגיע תורו של הבידור המתחזה לתרבות. בגרמניה, גם בשפה עצמה, קיים הבדל בין מוזיקה רצינית, מוזיקה בידורית ומוזיקה פונקציונלית, כך שקיימים גבולות ברורים יותר שבתוכם אפשר ליצור וגם השקעה רבה בהרבה ממה שניתן למצוא בארץ".
 
עניין אחד שלא חדל ונמצא תמיד באווירה הוא אנטישמיות בגרמניה, בצרפת ובארצות מזרח אירופה, האם האווירה הזאת משתנה בייחוד עם גלי הפליטים שמגיעים לאירופה והופכים להיות תושבי גרמניה?
 
"בעבר נתקלתי בכמה מקרים של אנטישמיות, אבל לא נתתי לזה לייאש אותי. אנשים בורים יש בכל מקום. אני כמובן מכיר את ההיסטוריה האירופית בת מאות השנים, היסטוריה המתבוננת ביהודים כבנטע זר.  ולמרות זאת, ישנם כאן אנשים שאני שמח ממש לחלוק את חיי איתם. כמובן שלרוב נעים יותר להיות כחלק מרוב ולא ממיעוט וגם לשלוט בשפת המקום.
 
"לגבי גל הפליטים אני לא יכול לומר הרבה. כמתבונן בעיקר מן הצד בנעשה, ברור לי שיש חשיבות עליונה לתת לאנשים חסרי הגנה מקלט. מצד שני אין מדינה שיכולה  לקלוט אליה את כל עשרות מיליוני מבקשי המקלט בעולם. זה דורש בעיני הבנה מחודשת של בני אדם את עצמם ואת זולתם".

גלעד-הוכמן-צילום-מיכל-מאכט.gif
גלעד הוכמן (צילום: מיכל מאכט)

איזון בין הרציונל והאמוציונל
 
היצירות שלך מנוגנות בעיקר בגרמניה, אני מניח. מה קורה אתן בארצות אחרות באירופה, בישראל?
 
"יצירותיי התקבלו עד כה בצורה חמה ביותר בכל מקום בו הן הושמעו, בארץ ומחוץ לארץ. זה תמיד משמח, וגם קצת מפתיע, לגלות שקהלים שונים כל כך מוצאים את עצמם ביצירה מוזיקלית שכתבתי, שהמוזיקה מגיעה אליהם, מעוררת את העולם האסוציאטיבי שלהם ומעניקה להם משהו. זה בכלל לא מובן מאליו. מאירופה ומארצות הברית מגיעות רוב ההזמנות בעוד שבינתיים בארץ מתקיימים ביצועים ליצירות שהולחנו עבור גופים אמנותיים אחרים".
 
כמה יצירות הלחנת מאז שאתה שם?
 
"מעולם לא ספרתי".
 
האם אתה יכול  בעצמך לאפיין את המוזיקה של גלעד הוכמן, מה מעניין אותו, מה משמש ציר מרכזי ביצירותיו, אהבה למוזיקה קולית או למוזיקה לאינסטרומנטליות, התפתחותו מאז שהוא בברלין וכד'
 
"אני לא בעמדה של מביט מהצד על המוזיקה שאני כותב; היא חלק מהביטוי שלי כאדם ודרכה אני מחפש דרכים מדויקות יותר להביע רעיונות מוזיקליים וחוץ-מוזיקליים. מאז ומתמיד נמשכתי ליצור מוזיקה שיש בה איזון בין הרציונל והאמוציונל – שהמוזיקה לא תעסוק יותר מדי בעצמה בצורה אקדמית וגם שלא תהיה צפויה או משתפכת.
 
"אני אוהב להלחין בז'אנרים שונים ולחפש  - ולפעמים גם למצוא - את הקול המיוחד של כל כלי וכלי ושל כל הרכב כלי, מכלים בודדים ועד למקהלות ולתזמורות. איכויות הצליל והאופן בו הצליל מעוצב ומתפתח, הצורות, המבנים והתהליכים המוזיקליים, המתח והרפיון, מידת הכיווניות המוזיקלית – כל אלה הם עבורי מקור אדיר לשפע של יצירה.
 
"מאז שעברתי לברלין קרו הרבה דברים עם יצירתי ומן הסתם התבגרתי כמלחין. אני עדיין מוצא עושר רב, כבעבר, במוזיקה הרמונית-מודאלית אבל כיום אני מעצב אותה באופנים שונים ואולי גם בטוח מספיק בשביל להרחיק בחיפוש".

הסינפונייטה-הישראלית-באר-שבע-בפוופורטל-גרמניה-יחצ.gif
הסינפונייטה הישראלית באר שבע, וופרטל, גרמניה (תמונת יחסי ציבור)

יחסים בין יצירות

האם ישנו קשר כלשהו בינך לבין המלחין הגרמני יוהנס מוֹצֶ'מן?
 
"הכרתי את יוהנס בהכנות לקראת סדרת הקונצרטים הנוכחית. למעשה נפגשנו מספר פעמים עוד לפני תחילת עבודת ההלחנה. נוצר בינינו דיאלוג יפה ממש שרק הלך והעמיק עם הזמן. הסתבר שיש לנו  אמנותית ואישית, הרבה מאוד מן המשותף, ולכן נוצר חיבור שבדרך כלל לא קיים אצלי עם מלחינים אחרים.
 
"כשהתחלנו לעבוד על היצירות החלטנו על הרעיון ליצור יחסים ביניהן. היו כמה הצעות לאופן בו היצירות יתקשרו זו עם זו אבל לבסוף הצעתי שכל מלחין יתייחס ליצירה קודמת של האחר, וכך היה. ב'מציאות תלויה' שאלתי מיוהנס אקורד בסיסי בו הוא משתמש ביצירותיו ובמיוחד ביצירתו 'מציאות מורחבת". אקורד זה מלווה את היצירה מתחילתה ועד סופה. ביצירתו החדשה 'הדים וכלים' הוא בחר לעבוד עם 'נדודים' למנדולינה ולתזמורת כלי-קשת פרי עטי והוא אף מצטט אותה בסוף יצירתו".
 
איך התנהלה העבודה הטכנית עם המנצח יוסטוס פרנץ ועם הסינפונייטה? עשית שינויים ביצירה או שהפקדת את התווים בידיו ומשם ואילך כל ההחלטות שלו?
 
"אחרי עבודה של כמה חודשים טובים על 'מציאות תלויה' שלחתי ליוסטוס פרנץ את הפרטיטורה ולתזמורות את תפקידי התזמורת. זה השלב שאני משחרר את יצירתי והיא מתקבלת על ידי המוזיקאים שעתידים להביאה לאוויר העולם.
 
"חודשיים לאחר מכן התקיימו החזרות בגרמניה ובמהלכן נעשתה העבודה הטכנית והחשובה כל-כך, על הצליל והאיזון, תיקונים קטנים ובירורים של כוונתי, שלא כולה יכולה להיות מועברת באמצעות הפרטיטורה בלבד. כולנו לומדים להכיר את היצירה ביחד וזה תהליך נפלא עבורי כי בשלב הזה אני כבר לא נמצא בחדר העבודה אלא כולנו עושים מוזיקה יחד.
 
"ההרכב שמנגן את היצירות כולל למעשה שתי תזמורות: הסינפונייטה הישראלית באר-שבע והפילהרמוניה של האומות, תזמורת של צעירים שמקבץ יוסטוס פרנץ בעיקר עשו עבודה יוצאת מן הכלל עם המנצח. הוא הוביל אותם למקומות יפים מאוד ולי לא נותר אלא להיות מאוד גאה בעבודה המוזיקלית שעשינו".

יוסטוס-פרנץ-דייגו-מיטלברג.jpg
יוסטוס פרנץ (צילום: דייגו מיטלברג)

 
בעבודה עם התזמורת - שלך, של מוצ'מן - האם גם בשלב החזרות ניהלתם דיאלוג יצירות או דיאלוג יצירתי?

"בהחלט! בשלב הזה הדיאלוג נהיה אפילו יותר קונקרטי כי היצירות היו מוכנות לגמרי והצלילים מילאו את אולם החזרות. אז כבר יכולנו להתייחס לטמפי (למפעם), לבחירות מבניות, להחלטות אסתטיות, ליסודות טכניים ולאופן בו היצירות מבוצעות. אלה היו ימים מ-ע-ו-ל-י-ם, אי-שם בעיירה קטנה במרכז גרמניה".

שיא קטן בבונדסטאג
 
איך התקבלתם אתה והתזמורת בקונצרטים שהתקיימו בבניין הפרלמנט בברלין ובמקומות אחרים?
 
"האירוע בבונדסטאג היה שיא קטן בדרך שאני עושה כמלחין וזה לא מובן מאליו שתזמורת ומלחין ישראלים מציגים משהו מהעושר התרבותי שיש בארץ דווקא בבונדסטאג, מול קהל רב וביניהם גם נשיא הפרלמנט הגרמני.
 
"הסינפונייטה הישראלית באר-שבע התקבלה בצורה חמה ביותר, ובשמחה גלויה גם לשילוב עם הפילהרמוניה של האומות שבסיסה בגרמניה, תחת שרביטו של יוסטוס פרנץ. עבורי זו הייתה חוויה יוצאת דופן בעוצמתה – בכורה ליצירה חדשה במקום שכזה ומיד לאחר מכן ההתעניינות הציבורית והתקשורתית ביצירה עצמה.
 
"לא הגעתי למופעים האחרים שהתקיימו באולם האופרה הישנה בפרנקפורט ובעיר וופרטאל אבל התגובות שקיבלתי היו מצוינות. ברור שעבודת התזמורות והתכנית כולה התקבלו יפה מאוד".
 
מה הציפיות שלך מהקהל בישראל לקראת הקונצרטים שבהם תושמע יצירתך חמש פעמים ברצף? גם זה ללא ספק אירוע יוצא דופן
 
"אני מאוד מתרגש לקראת הקונצרטים בארץ. השנה בישראל נפתחה עם ביצועים תזמורתיים של יצירות קודמות עם הסימפונית ירושלים – רשות השידור בניצוחו של פרדריק שאזלן ונמשכה בקונצרט עם אנסמבל סולני תל-אביב תחת שרביטו של גיא פדר. בקונצרטים עכשיו מנוגנת  יצירה שנכתבה במיוחד עבור סיור הקונצרטים וזו חוויה יפה עבורי.

"באשר לקהל לא הייתי מגדיר את התחושות שלי אליו כאל ציפיות. זה נכון כאן ובכל מקום אחר.  מה שיש לי לקהל המאזינים היא רק תקווה שהם יתנו לעצמם מקום לחוויה אסתטית שאינה רק מוצרט ובטהובן. בבסיסו של דבר אנשים שאוהבים להקשיב לקונצרטים ולי מכנה משותף גדול שכן כולנו מחוברים לביצוע החי של מוזיקה קלאסית. אני מקווה שאנשים רבים יספגו הרבה מהתוכנית הזו, שללא ספק היא דבר מיוחד מאוד".

סינפונייטה-הישראלית-באר-שבע-Tom-Schulze.jpg
סינפונייטה הישראלית באר שבע (צילום: Tom Schulze)
                                                                    
היצירות שלך הוזמנו בסיוע ובמימון של ממשלת גרמניה, איך זה נראה לך?
 
"אני מקבל הזמנות לכתיבת יצירות ממקומות שונים בעולם. כשהן מוזמנות ומבוצעות בארצות הברית, באנגליה, בצרפת, ברוסיה או בלטביה, מה שחשוב לי הוא שאותו המסר שאני מבקש להעביר אכן יועבר בצורה טובה. יוצא מן הכלל היא הארץ ואני במיוחד שמח כשהמוזיקה מהדהדת במקום הזה.
 
"להזמנות בגרמניה יש לי גם יחס מעט שונה בגלל ההיסטוריה של המקום: מצד אחד תרבות מוזיקלית מפוארת ומצד שני אנטישמיות רצחנית. אך אני לעולם לא מתייחס להזמנה כאל 'סיוע'. אני עושה את עבודתי ומקבל עליה תגמול".
 
 
 
הקונצרטים יתקיימו בתאריכים באים:  23 באוקטובר 2015  ב-16:00, בית האופרה - המשכן לאמנויות הבמה תל אביב, להזמנת כרטיסים:  03-6927777, 24 ו-26 באוקטובר ב-20:30, המשכן לאמנויות הבמה באר שבע, להזמנת כרטיסים: 08-6266422, 25 באוקטובר ב-19:30, היכל התרבות לוד, ה-27 באוקטובר ב-20:30, תיאטרון ירושלים, להזמנת כרטיסים: 6226*


למועדי מופעים >

21/10/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. יפה מאוד!
אביבית , (27/10/2015)
3. לוד?
עליזה בן מוחה , ירושלים (25/10/2015)
2. כל הכבוד!
פ. מנדלסון , (25/10/2015)
1. פפפ
פ. שוברט , וינה (22/10/2015)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע