סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: יוסי שיפמן הטרובדור - סבוכה אך מרשימה
 

 
 
בין הסולנים בלטה במיוחד ומעל לכולם מריאן קורנטי האמריקנית בתפקיד אזוצ'נה. היא הצליחה באנושיות רבה לקחת אותנו אל ההתלבטות האישית בין אהבתה לבנה לבין הבטחת הנקמה לאמה, עם כל המורכבות נראה שהקהל הזדהה בעיקר איתה ובצדק"
דניאל אורן הוביל הפקה מרשימה ועשויה היטב שבה התבלטה מריאן קורנטי בתפקיד אזוצ'נה הצוענייה


"הטרובדור"  היא האופרה ה-18 של ג'וזפה ורדי. במהלך של כעשר שנים הוא היה ממלחין צעיר ובלתי מוכר ליוצר מחוזר ומבוקש על ידי בתי האופרה החשובים של איטליה, עד כדי כך מבוקש שכשכתב את האופרה הזאת לא ידע היכן תוצג, אבל ידע כבר לסחורה יהיו קופצים. 

שני גברים באהבה נואשת לאישה אחת

ורדי קרא את המחזה של הספרדי אנטוניו גרסיה גוּטיֶירֶס, כוכב במה במדריד, שהצטיין בסוגה שנקראה "דרמה קַבַּלֶרֶסקוֹ", דרמה של תשוקות רומנטיות שלוחות רסן. בת זוגו ולימים אשתו של ורדי, ג'וזפינה סטרפוני תרגמה לו את המחזה מספרדית לאיטלקית.  הוא נדלק והטיל על קמאראנו, שכתב לו לבריות בעבר, לכתוב את הליברית. קאמארנו קיבל הנחיות לשמור על הרוח  של החריג הפחות מתקבל על הדעת.
 
הסיפור הבעייתי סובב סביב אהבה נואשת של שני גברים את אותה אישה, הרוזן די לונה, איש הממסד, בן אצילים נמנה עם אצולת השלטון במחוז אַרָגוֹן בספרד. מנריקו הצועני נמנה עם אנשיו של אוּרגֶל, אחיין ויריב פוליטי לשליט ארגון. שניהם מאוהבים בליאונורה, גבירה מנשות החצר האַרָגוֹנית.
 
הדמות הצבעונית בעלילה היא אזוצ'נה הצוענייה, לכאורה אמו של מנריקו, שבדיעבד, יתברר שהוא אינו בנה החוקי אלא תינוק שהיא שבתה וגִדלה, כנקמה על תינוקה היא שהושלך בטעות אל האש. הכוח שמניע את אזוצ'נה הוא המאבק הפנימי בין אהבתה לאמה, שהוצאה להורג על ידי חיילי השליט, משום היותה צוענייה ובין אהבתה לבנה.
 
במהלך הסיפור ליאונורה מנסה לממש את אהבתה למנריקו ובסופו של דבר מגיעה אל מחנהו על מנת להינשא לו. די לונה אינו מרפה ובאחת המתקפות לוכד את אזוצ'נה. מנריקו נזעק להציל את אמו משבייה ונופל גם הוא בשבי. די לונה מצווה על הוצאת האם והבן להורג, כאן צצה ליאונורה שעל מנת להציל את מנריקו ומציעה את עצמה לרוזן די לונה.
 
די לונה שחלם על הרגע הזה מיום שהניח עינו לראשונה על ליאונורה, אינו מאמין שזה קורה לו, אבל תחושת הניצחון שאהובת אויבו תהיה שלו חזקה והוא חוזר בו מכוונתו להוציא את מנריקו להורג. עד מהרה מתברר שליאונורה אמנם הבטיחה ללונה את גופה, אבל בה בעת שתתה סם ממית, מתוך כוונה שדי לונה ישחרר את מנריקו, ישא אותה לאישה ובסופו של דבר יזכה בגוויתה. הרעל מהיר מדי, די לונה מגלה את הפעלול. ופוקד להוציא להורג את מנריקו.
 
הוא חוזר לאזוצ'נה ומספר לה שמנריקו מת ושומע אותה בשתי הצהרות: בראשונה אזוצ'נה מודיעה לאמה המתה שבקשתה לנקמה על העלאתה על המוקד הוצאה לפועל ואילו לדי לונה היא מודיעה שהוא בזה הרגע רצח את אחיו.  מסך יורד, היא אמורה להיות מוצאת להורג ודי לונה אמור לנהל חיים מתוסכלים ולחיות עם החשבון הבלתי גמור של הריגת אחיו.

הטרובדור-יוסי-צבקר2.jpg
הטרובדור, צילום: יוסי צבקר

לראשונה: תפקיד נשי ראשי  לזמרת מצו סופרן
 
מה קסם לוורדי בעלילה המורכבת הזאת? ראשית: מורכבותה והיותה רחוקה מן המציאות. שנית: דמותה של אזוצ'נה. עד לאופרה זו לא חיבר ורדי מוזיקה באופרה משמעותית לבעל קול המצו סופרן.  זמרות מצו סופרן, מילאו תפקידים משניים באופרות (משרתות, אומנות, קרובות משפחה לא רצויות ובעלות תפקיד משנה במערך חצרוני זה או אחר) ואילו כאן ורדי מעניק למעשה תפקיד נשי ראשי לבעלת הקול הנמוך.
 
יתרה מזו, ורדי נהג להעניק לדו שיח הבין-דורי (אבות ובנים, אבות וכלות, אבות ובנות וכיוצ"ב) משקל יתר בעלילות האופרות שלו, הדואטים של בני הדורות השונים  חשובים, ממושכים ועשירים יותר מן הדואטים של המחזרים או האוהבים.
 
אזוצ'נה  נכנסת לאופרה בתמונה השנייה של המערכה השנייה באריה הנודעת "זעקי להבה" ונוכחת לאורך כל המערכה ושוב במערכה בה היא נלכדת על ידי חיילי די לונה ובשוב בתמונה האחרונה, בכלא בהמתנה, לצד בנה מנריקו וכלתה המיועדת ליאונורה להוצאתה להורג. ורדי גם מעניק לה את המשפט הלפני אחרון באופרה "רצחתָ את אחיךָ!" 
 

הטרובדור-יוסי-צבקר3.jpg
הטרובדור, צילום: יוסי צבקר


אקשן במחצית השנייה

המחזה לא פשוט והמוזיקה  של ורדי עושה לטקסט, שעל גבול האבסורדי, שירות נפלא. האופרה נפתחת ב"אנטי מחזה": מעמדים סיפוריים ספרותיים שבהם ארבע דמויות מספרות על קולות שהן שמעו בעבר: פרנדו מפקד המשמר של הרוזן די לונה, מספר לחייליו על זעקתה של המכשפה הצוענית, אִמָהּ של אזוצ'נה שהוצאה להורג; אזוצ'נה מספרת על הקול שציווה עליה לנקום;  ליאונורה, הגבירה מארגון, מספרת למשרתת שלה אינז על קולו המתוק והעצוב של גבר שזכה בתחרות ושבה את ליבה לעד; מנריקו שעומד להכריע את הרוזן די לונה בדו קרב שומע קול מן השמים "הנח לו!".  כולם שומעים קולות מן העבר שמטילים צל על ההווה ויכתיבו את העתיד של הדמויות.        

במחצית השנייה של האופרה תופסים את מקום הסיפורים המעשים, הפעולות, הרבה "אקשן": חטיפת אזוצ'נה ותחקורה, טקס חתונה שנקטע באיבו, הכנות להעלות קרבנות על המוקד, עסקה מינית ("שתה את דמי ודרוך על גווייתי", שמציעה ליאונורה לדי לונה); התאבדות והוצאה להורג.
 
ממוזיקה רומנטית ופיוטית עובר ורדי למוזיקה אפקטיבית תוך ציטוט מוטיבים מן החלק הראשון. יש עוד עניין מאתגר  וזה היחס לצוענים, ורדי מחבר לצוענים מוזיקה משלהם (לא ציטוט של מוזיקה עממית אלא מוזיקה שנשמעת כעממית ושיאה: פרק מקהלה ששרה בקול אחד (כמו במקהלת העבדים העבריים ב"נבוקו"), ותזמורת שאליה נוספים ככלי נקישה פטישים וסָדָנים. מנריקו הנע בין מעגל האהבה לליאונורה, לאהבתו לאמו הצוענייה, מקבל מנות גדושות של שני סוגי המוזיקה.
 
ורדי עצמו לא היה מרוצה מן הנוסח הראשון שהוצג ברומא,  למרות שהאופרה נחלה הצלחה למן הערב הראשון והזמרים חזרו לדרישת הקהל על התמונה האחרונה. לקראת העלאת האופרה בפריז הוא ערך שינויים ותיקונים אבל, שלא כמו באופרות אחרות, הנוסח הראשון הוא הנוסח המקובל.


הטרובדור-יוסי-צבקר5.jpg
הטרובדור, צילום: יוסי צבקר

הווידאו אינו מתחבר לעלילה

איך הדברים נראים על במת האופרה הישראלית בהפקה שיובאה מבית האופרה סן קרלו בנפולי? 

הבמאי מיכאל זנאנייצקי, בחר קו של הרחקה כשהציב משני צדי הבמה  קטעי קירות הרוסים, שכהקהל מוזמן לצפות בעלילה מבעד להם. מעין המחשת תלת ממד של טכניקת איור בספרים (כמו גם בספרי ילדים במאה שעברה). 

אל הנחת היסוד שלו ושל מעצביו צורפה עבודת וידאו של מיכל רובנר, שבאה לביטויה בעיקר באריה הגדולה האחרונה של ליאונורה, כשברקעה עצי ברוש נעים ואותן דמויות קטנות (היום אפשר לקרוא להם פליטים) שהיו לאחר מסימני ההיכר של עבודותיה של רובנר, נעים בתנועה אופקית מתמדת. עוד מעמד הוא מעמד השריפה על המוקד המסיים את האופרה שבו שוב נוכחת עבודתה של רובנר בשלהבות אדומות המכסות הכל. 
 
עבורי, עבודתה של רובנר, מרשימה כעבודה עצמאית, אך אינה מתחברת לעלילה ואינה תורמת דבר להבנה חדשה של העלילה המקורית. 



הטרובדור-יוסי-צבקר4.jpg
הטרובדור, צילום: יוסי צבקר


הסולנית המצטיינת: מריאן קורנטי
  
דניאל אורן הוביל את צוות הזמרים, בנוכחות הדרמטית המוכרת והמוערכת שלו וזאת  על רקע נגינה מרשימה של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון כשבה בלטו לטובה נגני כלי הנשיפה מעץ כסולנים וכקבוצה, והפסנתרנית לנה גרשוני בתפקיד העוגב בחלק האחרון של האופרה. מקהלת האופרה בהדרכת איתן שמייסר עשתה עבודה מצוינת.

אנריקו קרוזו, אולי גדול זמרי הטנור, מי ששר את מנריקו בניו יורק בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים אמר "אתה רוצה להצליח  ב'איל טרובטורה'? אין קל מזה, גייס את ארבעת הזמרים הטובים בעולם והצלחתך מובטחת!".   

דניאל אורן גייס נבחרת סולנים טובה וביניהם בלטה במיוחד ומעל לכולם מריאן קורנטי האמריקנית בתפקיד אזוצ'נה. היא הצליחה באנושיות רבה לקחת אותנו אל ההתלבטות האישית בין אהבתה לבנה לבין הבטחת הנקמה לאמה, עם כל המורכבות נראה שהקהל הזדהה בעיקר איתה ובצדק. 
 
סבטלה וסילבה הבולגריה, בתפקיד ליאונורה נזקקה לזמן התחממות. למרות שבאריה הראשונה מסייעת לה ברגע מצוין אלה וסילביצקי בתפקיד אינז המאפשרת לה לקחת אוויר בין שני חלקי האריה. למרות זאת כאמור, היא הגיעה למלוא ביטויה בחלק השני של האופרה.
 
בין הגברים בלט ג'ורג' פטאן הבריטון הרומני בתפקיד הרוזן די לונה. גם הוא, צריך לומר, נזקק לזמן חימום אבל האריה שבה הוא מספר על אהבתו לליאונורה במערכה השנייה שלחה אותנו להפסקה בתחושה שהוא הצליח.
 
החוליה החלשה בצוות שהופיע אמש היה גוסטבו פורטה, הארגנטינאי הזכור לטובה מהפקות קודמות באופרה הישראלית. הגוון הנכון היה שם אבל העוצמה של מי שעומד בראש הצוענים במאבק ומי שמגלה בדקה האחרונה את גודל הקרבן של ליאונורה, לא היתה נוכחת.  קרלו סטריולי הוותיק תפקד היטב כפרנדו, מפקד המשמר.
 
לתרגום הענייני של ישראל אובל היתה חשיבות משנה בעיקר בעלילה כה סבוכה. בסיכומו של דבר, המנצח דניאל אורן הוביל הפקה מרשימה ועשויה היטב. המוזיקה ניצחה, וזה מה שחשוב באופרה! 
 
לסיום, שאלה קטנה לבמאי מיכאל זניינצקי: בסוף האופרה של ורדי יש לנו כמה גוויות, לאונורה ששתתה רעל, מנריקו שמוצא להורג, אזוצ'נה שעומדת להיות מוצאת להורג ומולם הרוזן די לונה המסיים את האופרה בשלוש המלים:e vivo" encore!" (ואני עדיין חי!) . הדעת נותנת שהוא יחיה לנצח עם תחושות האשמה והסבל. מה ראית מר זנאנייצקי לגרום לו לשתות רעל ולמות על הבמה?!"  

הטרובדור-יוסי-צבקר1.jpg
הטרובדור, צילום: יוסי צבקר

 
האופרה הישראלית: "הטרובדור"  מאת ג'וזפה ורדי מנצח: דניאל אורן, במאי: מיכאל זנאנייצקי, אמנית וידאו: מיכל רובנר, תפאורה: לואיג'י סקוליו, תלבושות: ג'וסי ג'וסטינו (מחדשת אנה רמוס אגוואיו), תאורה: בוגומיל פלאביץ. סולנים, מקהלת האופרה הישראליתהתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.  

רכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

03/01/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע