סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן "עברנו שיגעון תוך כדי עבודה"
 

 
 
בחיפושי החומרים שלי אני מחפשת את הקשרים וההקשרים הגלויים יותר והגלויים פחות. אחד השלבים בדרך שתרם להפקה הזאת הוא סיפור 'בֶּדלַם' - בית חולים לחולי רוח שפעל החל מן המאה ה-15 בלונדון. בית החולים הזה היה גם אטרקציה תיירותית, אנשים במאות ה-17 וה-18 באו למקום, שילמו כרטיס כניסה כמו לגן חיות. חלקם באו לראות ואחרים באו להציק לאומללים שמאושפזים שם."
המוזיקאית מירנה הרצוג מספרת על הטירוף כמקור השראה ליצירתה "תשוקה ושיגעון"


"תשוקה ושיגעון" הוא מחזה לכל דבר," אומרת המוזיקאית מירנה הרצוג על תכניתה החדשה שעולה בימים אלו בארץ. לצד היותה של הרצוג מוזיקאית פעילה שהקימה את אנסמבל "פניקס", היא גם יזמית שהופכת את מושאי מחקרה לחומרים דרמטיים מוזיקליים. היא רשמה להרכב שלה ולעצמה הצלחות בהפקות של "מחזה דניאל" - יצירה מן המאה ה-13, המבוססת על ספר דניאל בתנ"ך, אחת הדרמות המוזיקליות היחידות ששרדו.
 
יצירה נוספת שהעלתה היא האופרה "דם הוורד" (לה פורפורה דה לה רוסה) של תומס טורחון אי ולסקו, שפתחה לקהל בישראל צוהר למוזיקה העשירה שחיברו במאות ה-17 וה-18 מלחינים יוצאי ספרד או תלמידיהם בארצות אמריקה הלטינית. אופרה זו נכתבה בלימה, פרו. הקהל בישראל אהב את המוזיקה שהוא נחשף אליה ביצירה הזאת וביצירות נוספות. 
 

מירנה-הרצוג02.jpg
מירנה הרצוג (צילום: יוגב עמרני)
 

החברה האנגלית ועיסוקה בשיגעון
 
איך נולד המחזה?
 
"תוך כדי מחקר וחיפוש גיליתי שתי תופעות בולטות. הראשונה, העניין הרב של החברה האנגלית במאה ה-17, בטירוף ובשיגעון (madness). זה לא התחיל בתקופת הרסטורציה. עניני מצב רוח עומדים בבסיסן של תיאוריות רפואיות במערב ובמזרח מזה מאות שנים. תרבות הליחות השונות מלווה את המחקר הרפואי ומכל הליחות הבאות בצבעים שונים לפי מצב הרוח נותרה המרה השחורה.
 
"אחד הביטויים המוכרים שלה באנגליה עולה ב"המלט" של שקספיר. כשהוא מנסה, באמצעות התחזות למי שדעתו השתבשה עליו, לתהות על קנקנם של רוזנקרנץ וגילדנשטרן - מי שהיו ידידיו, ומתגלים כמי שנשכרו על ידי דודו המלך על מנת להביא למותו – הוא מתאר את מצבו במלים 'בזמן האחרון, ואיני יודע למה , נאספה כל שמחתי, חדלתי לחלץ את עצמותי; ובעצם, ירדה עלי מרה כה שחורה, שכל היקום הזה הבנוי לתלפיות, נראה לי כצוק צחיח על עֶברֵי-פי-נצח;'(תרגום ט' כרמי). 
 
"התופעה השנייה היא קיומה של סוגה מוזיקלית פופולרית מאוד, והיא שירי שיגעון - mad songs, שמלחינים אנגליים רבים כללו ביצירותיהם. מן החומר הזה בלבד ללא מאמץ וללא מחקר נוסף כבר היה ניתן להעמיד ערב שלם. אבל אני לא הסתפקתי בתכנית כזו..."
 
כי?
 
"כי אני מאמינה שהצופה שמגיע למופע כזה, מגיע על מנת לקבל עוד משהו. כלומר לא רק קונצרט של שירים או יצירות. כאן, כמו בעבודות הקודמות שלי, אני רואה בצופה ובמאזין מישהו שיוצא למסע תיירותי-תרבותי, שבסוף הערב ייצא עם חוויה אחת שלמה." 

תשוקה-ושגעון-המוסיקאיות-ואלון-הררי.jpg
תשוקה ושגעון (יח"צ)
 
שירי שיגעון וסיפור "בדלם"
 
"בחיפושי החומרים שלי אני מחפשת את הקשרים וההקשרים הגלויים יותר והגלויים פחות. אחרי שצברתי די חומר, החלטתי שממנו צריך לחבר מחזה שלם, ציר עלילתי מרכזי. ואם כבר מחזה, אז גם הוא בז'אנר ההולם את התקופה וזהו ה"מאסק"   Masque(שמזכיר את ה"מסכת" שהיתה מקובלת בשעתה בארץ, י"ש) - רצף של טקסטים מדוברים ומושרים ולעתים משולבים בו גם קטעי מחול, שהיה מאד מקובל במאה ה-17. המלחין האנגלי הגדול הנרי פרסל, למשל, היה אחד המצטיינים בחיבור מאסק.
 
"החלטתי שהיצירה על הבמה, באמצעות השירים ופרקי מוזיקה אינסטרומנטליים, תהיה סוג של מאסק. מי ששימש לי מקור השראה הוא המחזאי והמסאי האנגלי תומס דרפי ((Thomas D'Urfey , שחיבר מחזות באותו ז'אנר, היה בשעתו אחד מאבות הסוגה האנגלית ל"אופרה בלדה" ושירים שלו נכללו ב"אופרת הקבצן" - היצירה הבולטת של האנגלים באותה תקופה שעל פיה חיבר ברכט לפני כ-90 שנה את "אופרה בגרוש".
 
ואז התחלת לחפש מי כתב שירי שיגעון?
 
"ישנו עוד שלב בדרך שתרם להפקה הזאת. סיפור "בֶּדלַם"  (BEDLAM). בדלם הוא בית חולים לחולי רוח שפעל החל מן המאה ה-15 בלונדון. הוא קיבל את שמו מקיצור שמו הקודם: 'מרים הקדושה מבית-לחם'. המקום החל את דרכו כמנזר שאנשיו היו אמורים לגייס מימון וכוחות רוחניים לאנגלים הראשונים שיצאו למסעי הצלב בארץ הקדושה, מכאן 'בית לחם'.
 
"המנזר היה במאה ה-16 לבית חולים לחולי רוח. בית החולים הזה היה גם אטרקציה תיירותית, אנשים במאות ה-17 וה-18 באו למקום, שילמו כרטיס כניסה כמו לגן חיות. חלקם באו לראות ואחרים באו להציק לאומללים המאושפזים שם. אפשר לראות את דיירי המקום ב'התקדמותו של ההולל' - מחזור הציורים של ויליאם הוגארת במאה ה-18 (שלימים יהיה מקורה השראה לאופרה באותו שם של סטרווינסקי, י"ש). 
 
"אחרי כל אלה התיישבתי לחבר את העלילה על האוהב המשוגע ומה שקורה לו. אני כמובן לא אספר את הסוף, לא יהיו ספוילרים, אבל עברנו שגעון תוך כדי עבודה. בסיום הכתיבה באנגלית הטקסט תורגם לעברית ואז בעבודה עם הקונטרה טנור אלון הררי התברר שהטקסט לא 'יושב'. היה מאוחר מדי לעשות הכל מחדש אז אלון ואני ישבנו הרבה מאד שעות וערכנו את החומר הקיים עד שהוא הסתדר."

אלון-הררי-יוסי-צבקר.jpg
אלון הררי (צילום: יוסי צבקר) 
 
השיגעון בהרמוניות, דיסוננסים ומילים
 
איך בנוי ה"מאסק" שלך?
 
"הקהל יפגוש בהרכב הכולל, בנוסף לאלון הררי, את טלי גולדברג ורחל ריגל שטיין הכנריות, את מרינה מינקין בצ'מבלו ואני אנגן בוויולה דה גמבה. גם הוויולה שלי עברה תקופה לא קלה, מצאתי אותה זרוקה בשוק לפני הרבה שנים. היא עברה שיפוצים ותיקונים והתברר שהיא מעשה ידיו של אדוארד לואיס, בונה כלים ידוע מן המאה ה-17 שהכלים שלו נודעו לימים למעולים ולמבוקשים.
 
"נחזור לשאלה שלך. למופע יש חמישה חלקים: תשוקה, מיזוגיניה (שנאת נשים או פחד מנשים), דליריום (דמדומי נפש - מצב שבו הקשר בין הסובל לסביבה מתערפל לתקופות שונות), בדלם ( על שמו של בית החולים) והחלק האחרון הוא האפילוג. כל פרק כזה נפתח בקטע אינסטרומנטלי ואחריו שירים. את השיגעון בקטעים האינסטרומנטליים יש לבקש בהרמוניות ובדיסוננסים שחורגים מן המסגרת המסודרת. בחלקים המדוברים והמושרים השיגעון מתואר היטב במלים."
 
כמה יצירות מרכיבות את  ה"מאסק"?
 
"חמש יצירות אינסטרומנטליות של כריסטופר גיבונס, ג'והן אקלס, הנרי פרסל, ג'ובני בטיסטה דראגי, האיטלקי שהתערה היטב באנגליה, ושל ג'והן בלואו. יש כ-17 שירים של אותם המלחינים ושל ג'והן וילסון וגודפרי פינגר וגם של מלחין לא ידוע. עוד שילבתי ב'מאסק" כמה שירים של מקור ההשראה העיקרי שלי תומס דרפי, מתוך המאסק שחיבר - 'הסיפור המשעשע של דון קישוט'. דרפי היה אחד היוצרים הראשונים שכתב בעקבות קריאת יצירתו של סרוונטס שהיתה באותם ימים יצירה חדשה.
 
"החומר ערוך כך שכל פרק מתחיל בקטע אינסטרומנטלי ואחריו באים שירים והקטעים המדוברים. את הסוף אני כאמור לא מספרת אבל הנה כמה שמות של שירים שיחשפו את האווירה: 'האוהב המשוגע', 'אין כאישה המובילה גבר אל קיצו', 'חששתי ממחלת האוהבים', 'אני בוער, אני בוער, מוחי היה לגחלים לוחשות', 'תום המשוגע מבדלם' ו'אל תספר לי על אהבתך'. אבל אנחנו במופע, כאמור, נספר הרבה על שיגעון האהבה."

מירנה-הרצוג-Eliahu-FeldmanIMG.jpg
מירנה הרצוג (צילום: Eliahu Feldman)

המופע יתקיים ביום שבת, ה-28 במאי בשעה 20:30, בית דונדיקוב, רחובות. מחיר כרטיס: 70 ש"ח. להזמנות: 08-668-3890/1; יום שלישי, 31 במאי בשעה 20:30, מרכז פליציה בלומנטל, תל אביב. מחיר כרטיס: 100-90 ש"ח. להזמנות: 03-6201185. 


למועדי מופעים >

24/05/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע