אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן פסטיבל דרזדן - מסע בזמן
 

 
 
כל שנה יש לנו נושא מרכזי. המסגרת מאד רחבה ובתוכה תזמורת או גוף אחר יכולים למלא אותו בתוכן עצמאי. השנה הנושא הוא 'זמן'. במוזיקה כמובן זה הנושא הקל ביותר, כי כמובן שמוזיקה מתרחשת במימד הזמן, אבל במבחר התכניות תמצא התייחסויות לזמן: התייחסויות נושאיות כמו נושא של זמן שמופיע בשם היצירה או בשמות פרקיה ועד למושג הזמן המסתתר בתוך היצירה, במבנה פרקיה וכו'."
יוסי שיפמן משוחח עם יאן פוגלר, המנהל האמנותי של פסטיבל דרזדן וגם חולק רשמים מן הפסטיבל


11 שנים לפני נפילת חומת ברלין, רצו שלטונות הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (מזרח גרמניה), בפסטיבל מוזיקה שיאדיר את שם מדינתם. הישגיה של המדינה הקטנה בספורט כבר היו לשם דבר, ספורטאיה זכו במדליות זהב במספר שאינו עומד בשום יחס לגודל המדינה.

התוצאות דיברו בעד עצמן, היום ידוע לנו שהרבה כסף הושקע באספקת סמי מרץ לספורטאים אבל זה כבר עניין אחר. כך או כך הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית השלטת רצה, ועם הרצון הזה אין מתווכחים: נחקק חוק שאישר את התקציב... ויהי פסטיבל דרזדן
 
אלא שכאן היה קשה להשיג תוצאות מדהימות כבר מהרגע הראשון, אפילו בעזרת חומרי המרצה, כי מדובר בקבוצות גדולות כמו מקהלות או תזמורות סימפוניות "ולכן", אומר יאן פוגלר, המנהל האמנותי הנוכחי של הפסטיבל, "הזמינו כבר מהשנה הראשונה גופי ביצוע גדולים מנצחים גדולים. כבר בסוף שנות ה-70 של המאה שעברה יכולת לפגוש כאן את הפילהרמונית של וינה עם הרברט פון קאריאן, את קלאודיו אבאדו ועוד ענקים".
 
גם ללא הפסטיבל, דרזדן מחזיקה כמה גופי ביצוע עתירי ניסיון ומוניטין, כמו האופרה סמפר אופר הפעילה כבר 175 שנים והתזמורת העירונית שטאטסקאפלה שתציין השנה את יום הולדתה ה-468. 
 


יאן פוגלר (צילום: Jim Rakete )



הפסטיבל הגדול ביותר בגרמניה
 
יאן פוגלר משמש בתפקיד המנהל האמנותי בפסטיבל דרזדן משנת 2006 ולאחרונה החליטה ההנהלה הציבורית להאריך את קדנציית הניהול שלו עד שנת 2021. "אני לא מתכוון להישאר בתפקיד אפילו יום אחד יותר. אני מניח שהמשפחה שלי תתנגד." פוגלר הוא צ'לן פעיל החי עם משפחתו כבר כמה שנים בניו יורק. "הרבה יותר קל לסגור הסכמים עם אמנים בניו יורק, כולם מגיעים לשם," הוא משיב לתהייתי.
 
מה מייחד את הפסטיבל?
 
"ראשית כל זה הפסטיבל הציבורי הגדול בגרמניה כיום. ישנו כמובן את פסטיבל ביירויט אבל הוא מוקדש רק ליצירות של מלחין אחד – ריכרד וגנר. יש עוד הרבה פסטיבלים אבל הם לא ממלכתיים ובינלאומיים, בבאדן-באדן יש פסטיבל של הפילהרמונית הברלינאית. כך תמצא עוד הרבה פסטיבלים שבחלקם נהנים ממקורות מימון מקומיים או פרטיים. אנחנו כאן עירוניים, מדינתיים - דרזדן נמצאת במדינת סקסוניה - וממלכתיים של הרפובליקה הגרמנית.
 
לשאלתך, מגיעות לכאן תזמורת גדולות וחשובות, לצד התזמורת המקומיות ותזמורות גרמניות חשובות כמו תזמורת הרדיו של הרשות המערב גרמנית WDR, תזמורת סימפונית בוסטון, תזמורת קונצרטחבאו מאמסטרדם, הפילהרמונית מסינגפור, תזמורת פיטסבורג ועוד המון הרכבים מוזיקליים, החל מאמנים יחידים כמו למשל השנה הכנר ליאונידס קוואקוס מנגן עם הפסנתרן אנריקו, הרביעייה הירושלמית. ולא רק הרכבים מוזיקליים, גם בלט קולברג משטוקהולם, שחקנים, זמרים, תערוכות ואפילו ערב שמשתתפים ארבעה מחשובי מבקרי המוזיקה בגרמניה.
 
מדובר בפסטיבל שנמשך חודש ימים ויש בו 54 מופעים. האירועים מתקיימים בעשרה אולמות שונים בעיר לרבות כנסיות ובית הכנסת בעיר. האופרה העירונית ממשיכה לעבוד במקביל, שם מציגים אופרה בכל ערב ולעתים אנחנו שוכרים את האולם אבל האופרה לא שותפה. המאפיין את הדרישות שלנו הוא שאם מגיעה לכאן תזמורת גדולה, אנחנו לא רוצים לשמוע כאן את היצירות שהם הכינו לסיור בגרמניה. כלומר אם הופעותיה של התזמורת שמגיעה מרחוק מתקיימות גם בערים אחרות, אנחנו רוצים תכנית ייחודית שתתבצע רק כאן."



עומר-מאיר-ולבר-עם-הפילהרמונית-הישראלית-Oliver-killig.jpg 
עומר מאיר ולבר עם הפילהרמונית הישראלית (צילום: Oliver Killing)

הקשר הישראלי - עומר ולבר והפילהרמונית
 
התכנית נבנית לפי רצונו של...
 
"לאו דווקא רצון אלא נושא. כל שנה יש לנו נושא מרכזי. המסגרת מאד רחבה ובתוכה תזמורת או גוף אחר יכולים למלא אותו בתוכן עצמאי. השנה הנושא הוא 'זמן'. במוזיקה כמובן זה הנושא הקל ביותר, כי כמובן שמוזיקה מתרחשת במימד הזמן, אבל במבחר התכניות תמצא התייחסויות לזמן: התייחסויות נושאיות כמו נושא של זמן שמופיע בשם היצירה או בשמות פרקיה ועד למושג הזמן המסתתר בתוך היצירה, במבנה פרקיה וכו'."
 
איך נוצר הקשר עם הפילהרמונית הישראלית?
 
"הקשר נוצר ראשית כל עם המנצח עומר מאיר ולבר. הוא מנצח אורח ראשי של בית האופרה העירוני, סמפר אופר. נפגשנו, העלנו רעיונות, ואחרי שהושג סיכום עקרוני נותר להגיע להסכם כספי ואת התנאים למופעים. מכאן ואילך הדברים זרמו."
 
בחלקה של הפילהרמונית כלולה גם הסימפוניה שמבחינת מספר משתתפיה היא הגדולה ביותר שנכתבה אי פעם, הסימפוניה השמינית של מאהלר שהוא קרא לה סימפוניית האלף, כי בתכניתו המקורית הוא חשב על אלף משתתפים. "ביצוע יצירה כזאת מאד מורכב, תובעני ודורש  עבודה עם קבוצות שונות עוד לפני החזרות הסופיות", מציין פוגלר. "כאן היה יתרון למקום ולעובדה שמגיע מנצח שיוכל לעבוד עם המקהלות השונות ולהכין אותן מראש. את השאר כבר תראה בעצמך."  
   


יאן פוגלר (צילום: Jim Rakete )



מוצרט מבקר במזרח התיכון
 
שמעתי שתיים מתוך שלוש התכניות של התזמורת הפילהרמונית בפסטיבל דרזדן, ועל שלושתן ניצח ולבר. בראשונה נוגנה יצירתו של מיכאל וולפה "התנים חזרו", עם הסולן נגן המנדולינה יקי ראובן, הקונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי עם דיוויד גארט והסימפוניה השישית של שוסטקוביץ'.
 
למחרת, ביום חמישי ה-19 במאי בחצר טירת הרזידנץ, הוביל ולבר מן הפסנתר הרכב של שמונה: יקי ראובן (מנדולינה), חמשה קשתנים: דויד רדזינסקי וסמיון בריקוב, (כינור), אמיר ואן דר האל (ויולה), עמנואלה סילבסטרי (צ'לו), עמרי ויינברגר  (קונטרבס), יבגני יהודין (קלרנית) ודן מושייב (כלי הקשה). הקונצרט החל בנגינת נוסח מצומצם של הקונצ'רטו לפסנתר מס' 12 בלה מז'ור ק' 414 עם ולבר בפסנתר וחמשת הקשתנים מנגנים את תפקיד התזמורת.
 
בפרק השני חיכתה למאזינים הפתעה, כאשר המנדולינה והתוף הכתיבו כניסה של "סמעה" מזרחית מובהקת אל המוזיקה של מוצרט כאשר כל הקשתנים מצטרפים אליה. היתה תחושה מובהקת של מוצרט מבקר במזרח התיכון וההברקה הזאת של חציית קווים (cross over) לא רק שעבדה אלא התקבלה כאתנחתא חייכנית והחיוכים על פניהם של המאזינים ומחיאות הכפיים בסוף הביצוע נתנו את גושפנקת ההתקבלות לרוח העיבוד. כותרתו של החלק השני בקונצרט היתה "פולקלור יהודי - שעה סביב העולם".

ולבר הנחה והציג נגנים בהרכב שניגנו בין היתר סונטינה לכינור ולצ'לו של יאן רדזינסקי, "בעל שם" של בלוך, כשאת תפקיד הכינור מנגנת המנדולינה, יצירה לתוף מרים ברוח המסורת הקווקזית, שניגן וביצע מושייב, "שלום עליכם" של בלה קובץ' לקלרנית ברוח הכלייזמר, שלושה קטעים של מרק לברי ושוב סמעה מזרח תיכוני שהביא את צבעי המדבר למוזיקה. המעבר מסגנון לסגנון כאשר ולבר מחליף מדי פעם את הפסנתר באקורדיון הספיק כדי לשרטט תמונת עולם של מוזיקה יהודית, והדיאלוגים שהיא מנהלת עם הסביבה שבה היא נוצרה. 


גאלה-אל-חדידי-ולטראוד-מאייר-עם-הפילהרמונית-הישראלית-צילום-Oliver-killig.jpg
מימין: המנצח עומר מאיר ולבר, גאלה אל חדידי - מצו סופרן, ולטראוד מאייר - אלט עם הפילהרמונית הישראלית (צילום: Oliver Killing)




סימפוניה היא העולם
 
במוצאי שבת ה-21 במאי בכנסיית הצלב (קרויצ-קירכה) ניגנה התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שאליה הצטרפו נגנים נוספים מתזמורות מקומיות בניצוחו של עומר ולבר, את הסימפוניה השמינית (סימפוניית האלף) של גוסטב מאהלר. הסימפוניה היא סימפוניה כוראלית משמעותית שבה הזמרה משולבת בנגינה לאורך כל היצירה. הפרק הראשון הוא טקסט לטיני "בוא הבורא רוח" שנכתב במאה השמינית והפרק השני הוא תמונת הסיום של המחזה "פאוסט" של גתה המאפשר הגמשה דרמטית.
 
הממדים הם חד פעמיים - מאהלר תכנן סימפוניה שישתתפו בה אלף מבצעים. מסיבות מובנות ביצוע של הסימפוניה קורה לעתים רחוקות וגם אז בדרך כלל מתפשרים המפיקים יחד עם המנצח על מספר הנגנים והזמרים בדרכים שונות. בביצוע כאן בדרזדן השתתפו שמונה סולנים - הסופרניות רייצ'ל ויליס-סורנסון, שרה ג'יין ברנדון והילה בג'יו, זמרות האלט ולטראוד מאייר וגאלה אל חדידי, הבריטון כריסטוף פוהל, הבס גאבור ברטץ, זמר טנור אמריקני ואיתם עוד כ-600 זמרי מקהלות (הפילהרמונית מפראג ועוד ארבע מקהלות מדרזדן). הגוף המוזיקלי מנה כ-750 זמרים ונגנים שמוקמו בחזית הכנסייה וביציעיה השונים. באולם ישבו כ-3500 מאזינים.
 
החל מצלילי העוגב הפותחים את היצירה ולאורך הערב כולו, ברור היה שהסימפוניה הגדולה הזאת (ככל הנראה הסימפוניה שנכתבה למספר המבצעים הרב ביותר בתולדות המוזיקה), זוכה כאן לביצוע מרגש. ליצירה נוסף מימד כוריאוגרפי כאשר מיקום הזמרים הסולנים השתנה מקטע לקטע. בחלקים מסוימים עמדו הזמרים לפני התזמורת כמקובל, ובחלקים אחרים הם עלו ליציעים שונים. האפקט כמובן הוא של מוזיקה שאופפת את המאזין מכל כיוון.
 
תפיסתו ואמונתו של מאהלר ש"סימפוניה היא העולם", באה לידי ביטוי בעוצמות, בבהירות השירה ובעובדה שניתן היה לשמוע צלילים מאופקים ושקטים ללא הדהוד. לאורך רוב הערב סימן ולבר לנגנים ולזמרים להוריד את עוצמת הצליל וההנחיה היתה נכונה, הכל נשמע בהיר וברור. בין קטעי הסולו הרבים ביצירה יש לציין במיוחד את נגינתו היפהפייה של הכנר דויד רדזינסקי, שנשמע כאילו נולד לתפקיד הקסם הצלילי ולצד הנגינה גם ההובלה המרשימה של גוף הנגנים העצום.  
 
בשנת 1907, בין סיום כתיבת הסימפוניה לביצוע הבכורה שלה כתב גוסטב מאהלר לידידו המנצח ההולנדי וילם מנגלברג: "...זוהי יצירה מסוג שאיש מעולם לא שמע קודם, לא שכמותה ולא יצירה שדומה לה. הטבע כולו נוכח בקולו כאן. זהו הדבר הגדול ביותר שעשיתי עד היום. העלה בדמיונך שהיקום כולו מתחיל לצלצל ולהדהד. הנוכחות כאן היא לא רק של הקול האנושי. כוכבים ושמשות נעים במסלוליהם..." הביצוע בדרזדן היה ללא ספק נאמן לתיאורו, או אם תרצו - לצוואתו, של מאהלר.



26/05/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע