סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן סימפונית ראשל"צ: תמהיל של מוכר וחדש
 

 
 
התנסינו בקונצרט אחד של 'מאנדלוסיה באהבה' לפני כחודשיים והיו תגובות נלהבות של הקהל. אני אומר קהל ומתכוון לקהלים - הקהל המכיר את המוזיקה מהבית שגם מרגיש חופשי יותר, מוחא כפיים אחרי קטע סולני של הזמר או הפייטן, כמו הקהל באופרות כשמוחאים כפיים אחרי אריָה מלהיבה או פרק מקהלה מוצלח במיוחד. ישנו כמובן הקהל שבא מן המסורת האירופית שמוחא כפיים רק בסוף היצירה, אבל שני הקהלים הפכו עד מהרה לקהל אחד נלהב."
שמואל אלבז ומשה זורמן על העונה החדשה והמסקרנת של התזמורת הסימפונית ראשון לציון


ב-7 בספטמבר פותחת התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון את עונת הקונצרטים ה-28 שלה. ניתן לדבר על דפוס תכניות שהתמסד מאז משמשים האנגלי ג'יימס ג'אד כמנהל המוזיקלי של התזמורת ואריאל כהן כמנהל כללי. דפוס מופעי הסדרות קבוע: שני קונצרטים בראשון לציון, אחד ברחובות ואחד במשכן לאמנויות הבמה, בית האופרה בתל אביב, מקום המוכר היטב לנגני התזמורת שמשמשים גם כתזמורת האופרה הישראלית.
 
תכנית "כבקשתך"
 
מערך הקונצרטים כולל את הסדרה המרכזית, עמוד השדרה של התכנית, תשעה קונצרטים סימפוניים, ולידם סדרות לכל המשפחה, סדרת רסיטלים, על פי רוב עם האמנים שממילא מגיעים לנגן כסולנים עם התזמורת, סדרה חדשה שכותרתה מעידה על תכניה - "מאנדלוסיה באהבה", וסדרה נוספת של תשעה קונצרטים קאמריים בימי שישי בצהריים בראשון לציון.
 
באשר לתכנים, גם כאן ניתן לראות תמהיל של המוכר. השנה הנהיגה התזמורת מעין תכנית "כבקשתך", כאשר יצירה אחת בכל סדרה היא יצירה שמנויים בתזמורת ביקשו לשמוע. כאלו הן למשל הסימפוניה מן העולם החדש של דבוז'ק בקונצרט הראשון והסימפוניה הראשונה של ברהמס בסדרה השניה. שמותיהם של חלק מן המבקשים יופיעו במקום בולט בתכניית הקונצרטים, שמן הסתם תהפוך למזכרת נעימה ברוח "תזמורת סימפונית נגנה יצירה שאהובה עלי!" 
 
באשר לתכני הקונצרטים בסדרה הסימפונית, הרי שלצד היצירה המבוקשת שהיא על פי רוב יצירה מלב הרפרטואר הסימפוני, מופיעות יצירות ישראליות. השנה אלו הן יצירות של גרוניך, נטרא, הוכמן ומיוחס – וכן יצירות של מלחינים פחות מוכרים בישראל כמו ווהן-ויליאמס האנגלי שהסימפוניה החמישית שלו תושמע כאן אולי לראשונה בישראל, ויצירה של אנדריסן ההולנדי. את היצירה ההולנדית תנגן תזמורת פיליפס מהולנד, עוד חידוש יוצא דופן.

"הופעת התזמורת אינה כרוכה בהוצאות מיוחדות של התזמורת שלנו," מבהיר המנכ"ל אריאל כהן, "הביקור כולו ממומן ממקורות זרים." בין המנצחים האורחים דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי הקודם של התזמורת שינצח כאן על סדרת קונצרטים אחת (אטינגר ינצח השנה גם על אופרות באופרה הישראלית ובתזמורת הפילהרמונית הישראלית), דניאל אורן שמכיר את התזמורת היטב ואורחים מאסטוניה, ברזיל והולנד.

הסימפונית-ראשון-לציון-01אילן-ספיר.jpg
התזמורת הסימפונית ראשון לציון (צילום: אילן סופר)

מחיאות כפיים לפייטן

התכנית המסקרנת החדשה היא "מאנדלוסיה באהבה" - שלושה קונצרטים סימפוניים ש"מתלבשים" על הגומחה של המוזיקה האנדלוסית, שצברה פופולאריות רבה בעשור האחרון. זה החל כיוזמות של תזמורת באשדוד ובהמשך גם תזמורת נוספת באשקלון, מגמה שנועדה לקרב את קהל עדות המזרח לאולמי הקונצרטים שקבלה זריקת עידוד תקציבית משמעותית בימיה של שרת התרבות שולמית אלוני, שלמעשה הפכה את המוזיקה המזרחית למצרך מבוקש בתוך המערך הממסדי.

מגמה זו תקבל חיזוק בתכניתה של התזמורת הסימפונית ראשון לציון שמציעה לקהלה שלושה קונצרטים עליהם ינצח שמואל אלבז - נגן מנדולינה, מלחין, מורה, מנצח ומעבד שמשמש השנה גם כמנצח הבית של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית.  "למעשה, הרצון לקיים סדרה של קונצרטים של מוזיקה אנדלוסית בא מן התזמורת, ממנהלה אריאל כהן," אומר אלבז. "אני חשבתי שיש מקום להתנסות אחת ואחריה להחליט. אבל בדיעבד התנסינו בקונצרט אחד לפני כחודשיים והיו תגובות נלהבות של הקהל. אני אומר קהל ומתכוון לקהלים - הקהל המכיר את המוזיקה מהבית שגם מרגיש חופשי יותר."


שמואל-אלבז-צילום-נתן-יעקובוביץ.jpg
שמואל אלבז (צילום: נתן יעקבוסון)


כלומר?

"מוחא כפיים אחרי קטע סולני של הזמר או הפייטן, כמו הקהל באופרות כשמוחאים כפיים אחרי אריָה מלהיבה או פרק מקהלה מוצלח במיוחד. ישנו כמובן הקהל שבא מן המסורת האירופית שמוחא כפיים רק בסוף היצירה, אבל שני הקהלים היו עד מהרה לקהל אחד נלהב."

במה שונה ההרכב התזמורתי הרגיל מזה של התזמורת האנדלוסית?

"מדובר בהרכבים מסוגים שונים. תזמורת מערבית שאמונה על עבודה מתווים ועובדת עם מנצח כמקובל, וביחד איתה הרכב אותנטי שמנגן בדרך כלל בהקשבה הדדית לנגן מוביל. לכל אחד תפקוד משלו. אבל העבודה מתחילה עוד קודם לבמה, היצירות האנדלוסיות חייבות לעבור עיבוד לתזמורת סימפוניות. העיבודים בשלושת הקונצרטים הם שלי. אפשר לדבר כבר על מסורת שנוצרה באשדוד של עבודה משותפת."

האם ההרכבים האותנטיים נשארו כאלה, או שנגנים יוצאי חבר המדינות שתמיד מחפשים עבודה כבר מנגנים בקאנון ובעוּד?

"אני עוד לא נתקלתי בנגנים כאלה, בינתיים יש לנו עבודה של אנסמבל אחד מול תזמורת סימפונית."

מהו החידוש של עבודה עם תזמורת ראשון לציון מול העבודה עם תזמורות אחרות כפי שהיה מקובל עד היום?

"ישנו הבדל משמעותי אחד והוא התמודדות עם תזמורת מלאה. עד היום ההרכבים המערביים שעבדו עם אנסמבלים אותנטיים כללו כלי קשת בלבד. הפעם מדובר בתזמורת שיש בה כלי נשיפה מעץ, כלי נשיפה ממתכת, כלי הקשה וכלי קשת. זה סוג התמודדות שהאנסמבלים לא הכירו. אני התמודדתי עם האתגר כבר בעיבודים והקהל יתמודד עם התוצאה."

מכל מקום התבנית מוכרת לקהל שוחר המוזיקה האנדלוסית?

"נכון. תמיד יהיו זמר או זמרת, פייטן ונגן סולן בכלי אנדלוסי. כאן נעזרתי רבות ביורם אזולאי שמלווה את מפגשי המזרח-מערב האלה כבר שנים. אבל - וישנו אבל גדול – מאחר שמדובר בתזמורת סימפונית, ישנה אפשרות לשלב בקונצרטים יצירות מערביות שיש בהן מראש צבע מזרחי, החל מהפתיחה לאופרה 'החטיפה מן ההרמון' ועד ליצירות של ראוול, עמנואל שַבּרִיֶיה ואחרים, יצירות שמהוות בעצמן גשר בין המוזיקות ומוכרות דווקא יותר לקהל של התזמורת הסימפונית."

  


אגדה שמפעילה את הדמיון

סדרה נוספת שמשנה את פניה היא הסדרה לכל המשפחה שנקראת בראשון לציון "מועדון צעיר". השנה מופקדים על ניהולה האמנותי המלחין משה זורמן והפסנתרנית אסתרית בלצן והתכנית כוללת חמישה קונצרטים שהם למעשה מופעים מוזיקליים. שתיים מתוך ההפקות הן מתוצרת האופרה הישראלית, עיבודים של אופרות מוכרות למסגרות של הצגת ילדים - "סינדרלה" על פי "לה צ'נרנטולה" של רוסיני ו"חליל הקסם" של מוצרט. על הראשונה מנצח דויד זבה ועל השניה איתן שמייסר. שלושת הקונצרטים האחרים הם למעשה יצירות של זורמן.

מה קרה לעולם הקונצרטים לילדים שצריך למשוך אותם באמצעות מופע ולא בקונצרט?

"אנחנו חיים היום בעולם מושגים חדש ושונה. אם אתה מתכוון לאותם קונצרטים מופלאים שבהם הסביר ליאונרד ברנשטיין מושגי יסוד במוזיקה הקלאסית (רובם שודרו בשעתם בערוץ הראשון וניתן לצפות בחלקם לפחות ב-יוטיוב. י"ש) או לקונצרטי הנוער שהגיש אריה ורדי עם התזמורת הקאמרית הישראלית ונחשבו לטובים מסוגם, הם היו מיועדים לילדים גדולים, נאמר בני נוער. שים לב - באולם בניו יורק הקהל מורכב מילדים בני עשר עד 16 והוריהם. זה היה הקהל של אז."

משה-זורמן1.jpg
משה זורמן (יח"צ)

כשאתה היית ילד לאילו קונצרטים הגעתָ?

"אני גדלתי בחולון, למדתי פסנתר אצל מורה שהיתה ידועה באותם ימים - פרידה בן-בסט, ואת הקונצרטים המקצועיים הראשונים שמעתי בעיר. אותה מורה ידעה גם מתי להרפות וכשהייתי בן 18 נסעה אתי לאחד המורים הנחשבים לפסנתר באותם ימים, מינדרו כץ ואיתו המשכתי ללמוד. אבל אם נישאר בימי הילדות שלי בחולון, לא היה צורך לנסוע לתל אביב. הורי לקחו אותי לרסיטלים בבית יד לבנים בימי שישי בערב ושמעתי את גדולי המוזיקאים הישראליים. בחולון היתה גם תזמורת קאמרית, המוזיקה היתה בהישג יד ומכיוון שממילא ניגנתי ההורים מצאו לנכון לחשוף אותי למוזיקה, אולי על מנת שאראה לאן אני יכול להגיע. הרשות המקומית הבינה שיש צורך לספק צרכים מוזיקליים בעיר." 

מתי אתה עצמך התחלת לחשוב על מוזיקה לילדים?

"לא בדיוק מוזיקה לילדים, אלא חינוך מוזיקלי. כשהוקם בית הספר לאמנויות בתל אביב לימדנו שם אסתרית בלצן, אירית רוב ואני. תכניות לימודים או ספרי לימוד לילדים לא היו קיימים, היינו צריכים להמציא טכניקות ללימוד סולפג' (קריאת תווים), פיתחנו משחקים. בהמשך, בשנים הרבות שאני מלמד במחלקה למוזיקה של מכללת לוינסקי להוראה, שמרתי על קשר מתמיד עם השטח. לאורך שנים פותחו שם תכניות להוראת מוזיקה לילדים שיושמו בתכנית 'מפתח' בתזמורת הפילהרמונית.

"דפוס הקונצרטים לילדים בתזמורות השונות בנוי היום פחות או יותר על אותו דפוס. לצד העבודה השוטפת בבית הספר או בגנים, ילדים שומעים יצירה מסוימת במסגרת החינוכית שלה. בשלב השני מגיעים נגני תזמורת למוסד החינוכי ומנגנים תכנית שכוללת חלק מן היצירות. זה קורה בדרך כלל בחדר המוזיקה שהוא על פי רוב מקלט בית הספר, שם אפשר להרעיש ולא להפריע ללימודים בכיתות האחרות. הם שומעים את היצירה בביצוע חי ובשלב השלישי הילדים באים לבד או עם מבוגרים לשמוע את היצירה באולם הקונצרטים."

עד כאן הכל טוב. אז מה בכל זאת השתנה?

"ראשית כל גיל המאזינים, אין בני נוער ואין גם הורים. מי שמגיע לקונצרטים למשפחה הם בני ארבע וחמש וילדי כיתות א' עד ג' והמבוגר שמצטרף אליהם הוא בדרך כלל הסבא או הסבתא. קהל כזה דורש היערכות שונה לחלוטין מאותם קונצרטים שאנחנו זוכרים. מופע יכול להימשך לא יותר מ-50 דקות, ובמהלך פרק הזמן הזה צריך לייצר חומר מוזיקלי-דרמטי שימשוך את תשומת הלב. אז על מוזיקה צרופה קשה לדבר ולכן צריך סיפור, אגדה, מעשייה שתפעיל את הדמיון של הילדים והמבוגרים שאיתם.
 
למסגרת הזאת אני מביא את 'לילה בלי ירח', מחזמר שחיברתי לטקסטים של שירה גפן ואתגר קרת עם זמרים-שחקנים ומקהלת העפרוני. זו יצירה שהקהל מקשיב לה כמו כל מופע בימתי. מופע אחר של אסתרית בלצן הוא בעצם סיפורה האישי כפסנתרנית, על התלבטויותיה ומחשבותיה, כשהכל מלווה כל הזמן בנוכחות של התזמורת. המופע השלישי  בנוי מיצירה שחיברתי על פי סיפור המבול בספר 'בראשית' ומכיוון שמדובר בתזמורת סימפונית, הוספתי לו סערות מוזיקליות מוכרות מפרי עטם של בטהובן, רימסקי קורסקוב ואחרים."

  


איך בסופו של דבר אתה יודע שאתה מצליח אצל הקהל הזה?

"המבחן הוא די פשוט - אם השקט נשמר לאורך כל 50 הדקות. וזה בהחלט קרה במופעים האלה בעבר."  
  
הקונצרט יתקיים ביום רביעי, 7 בספטמבר 2016 בשעה 20:30 בבית העם, רחובות, ביום חמישי, 8 בספטמבר ב-20:30 ובמוצאי שבת ב-21:00 בהיכל התרבות ראשון לציון, וביום ראשון, 11 בספטמבר בשעה 20:00 במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב. להזמנת כרטיסים: 03-9484840 או דרך אתר התזמורת. 

למועדי מופעים >

04/09/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע