סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן חג המוזיקה עושה מקום לנשים
 

 
 
לאמן אין 'תפקיד'. רק כאשר הוא מרגיש מחובר למציאות סביבו והוא מסוגל לבטא באופן אותנטי את תחושותיו הפנימיות, הכמוסות ביותר, שמבטאות את עצמו באותה המציאות, אז אפשר לומר שהוא חש שזה תפקידו. אני חשה מאז ומתמיד מחויבות לחברה שבתוכה אני חיה. אני מגויסת לחלוטין."
יוסי שיפמן יצא לראיין ארבע מלחינות לא שגרתיות שיצירותיהן בולטות בפסטיבל הוותיק


כמו החצב הפורח בשדות ובשולי הדרכים כך חג המוזיקה הישראלית נמנה כבר יותר מעשור עם מבשרי הסתיו. אלא שבשעה שהחצב הוא נציג בודד לחילופי העונות, התפרחת הצלילית של חג המוזיקה מצטיינת בשפע צלילים שמתחילים לפרוח קודם בחיפה, ואחר כך בבאר שבע, בתל אביב, בירושלים ובזכרון יעקב.
 
"חבל לחשוש ממוזיקה ישראלית חדישה"
 
"אני מופתע בכל שנה מחדש" אומר יורם יונגרמן, מן המכון למוזיקה ישראלית המופקד על הפקת חג המוזיקה, ומופתע ממספר הקונצרטים העולה משנה לשנה. "מצד שני, למרות הוותק ולמרות הרצון לפזר את הקונצרטים במוקדים שונים בארץ, ההיענות אינה זהה. כזכור אנחנו מחלקים כרטיסי הזמנה, חינם אין כסף ויוצאים במסעי פרסום ומגייסים את התקשורת ובכל זאת נכון לרגע זה, לקונצרטים בבאר שבע, בחיפה ובזכרון יעקב יש עוד מקומות וכמוהם גם לאופרות שתוצגנה בתל אביב – 'השיעור' על פי מחזהו הקצר של אז'ן יונסקו שתוצג פעמיים, וההקרנה של 'אַדַפַּה', האופרה של ציפי פליישר
 
"מי שחושש ממוזיקה ישראלית חדישה, חושש עוד יותר מאופרה ישראלית חדשה. וחבל. אנחנו בכל אופן נערכנו לאפשרות שיהיה קהל אבל כזה שהאופרה אינה אהבתו העיקרית ולכן ביום שישי החג יתנהל במקביל בשני האולמות הגדולים - רקנאטי בבנין המרכזי ואסיה באגף החדש. 
  
החלטנו במערכת לראיין הפעם נשים מוזיקאיות. תוכל לומר האם הנוכחות הנשית גדולה והאם שיעורה זהה ליחס בין מוזיקאים ומוזיקאיות בכלל?

"על ההשוואה בין מספר היוצרות בחג המוזיקה לעומת היחס בכלל אוכלוסיית המוזיקה אין לי די נתונים, לעומת זאת ספירת הנשים שיצירותיהן מנוגנות כאן מצטברת ליותר מ-20 אחוזים מכלל המשתתפים."

יש לך המלצות אישיות?

"כמפיק וכמי שעומד בראש המכון למוזיקה הרי אשמח שיבואו לשמוע את הכל. אישית כנגן מוזיקה קאמרית, וכמי שנוטל חלק, גם אם קטן מאד, אני ממליץ על הקונצרטים הקאמריים. עוד אני שמח שמרכז אלמא בזכרון יעקב מארח את קונצרטי היום האחרון של חג המוזיקה. ביקרתי במקום למעשה בפעם הראשונה בעקבות ההופעות המתוכננות שם, והמקום על תנאיו האקוסטיים והאחרים הוא אכסניה מצוינת למופעי מוזיקה.
 
"מעבר לכל החידושים, היצירות והמקומות, ההישג החשוב ביותר הוא הופעתה של תזמורת חיל חינוך בחג המוזיקה (אלמא זכרון יעקב יום שני 10 באוקטובר בשעה 14:00). על התזמורת ינצח הלל צרי ובתכנית יצירות של שידלובסקי, אבן אור, היידוּ ובן חיים. עד היום התזמורת לא השתתפה בחג המוזיקה ומה מתבקש יותר ממפגש בין חיילים/סטודנטים למוזיקה צעירים למוזיקה שנוצרה בישראל."
 
חג המוזיקה מזמן על בימותיו השונות דפוס מופע שכמותו לא היה בעבר. לא ביצוע חי של יצירה אלא הקרנה של יצירה שהוכנה מבעוד יום. שתיים מן המלחינות איתן שוחחתי מציגות יצירות שבהן הקהל יהיה מרותק, זו התקווה, בעיקר למתנהל על המסך שמולו. כך האופרה של ציפי פליישר וכך "הנסיך הקטן" של שרה שוהם

ציפי-פלייטשר.jpg
ציפי פליישר (צילום: יגאל הררי)
  
הגראנד אופרה של ציפי פליישר

ציפי פליישר היא  אחת המלחינות היותר פעילות בארץ ולא רק כאן. ניסיונה רב השנים כולל הרבה עבודה לתיאטרון, החל בעבודה עם תיאטרון באר שבע בימיו הראשונים, עבודה עם תיאטרון אורנה פורת ועם מועדון התיאטרון החיפאי ועוד ועוד. כמו כן הלחינה את האופרות "מדיאה", "קין והבל", "אואזיס" ויצירות רבות לטקסטים, בהם יצירות לשפות קדומות.
 
ביום שישי הקרוב נוכל לצפות בהקרנה ראשונה, למעשה מופע הבכורה של "אַדַפַּה" - גראנד אופרה שתוקרן במוזיאון תל אביב. האופרה מושרת בשפה האכדית, שפה שמית עתיקה "שבזכות מחקרים שונים אנחנו יודעים להגות  אותה", אומרת פליישר.

מעבר להגיה נטו, איך נוצר גוון המלים בשפה שלמעשה אינה מדוברת? הרי גם כיום ששני אנשים מדברים את אותם המלים באותה שפה, בשינוי קל של ההטעמה, משתנות גם האווירה והמשמעות.

"זה התפקיד שלי, אותן משמעויות ודקויות המצויות במוזיקה. בטקסט האופראי יש חזרות על מלים ובכל פעם הן מולחנות בצורה אחרת. עלילת האופרה  מתבססת על מיתוס אכדי. אַדַפַּה, יצור שעלה מן הים, נקרע בין העולם הארוטי שעל פני האדמה לבין עולם הנצח שבשמים. האופרה נפתחת כאשר אותו  אדפה מסרב לשכב עם רוח הדרום, המייצגת את פריון האדמה, ואם לא די בכך הרי הוא שובר את כנפה ומביא להפסקת הפריון על הארץ. אַנוּ, אל השמים, שרואה את חדלות הפריון זועם ומזמין את אדפה אליו. אדפה מגיע לשמים. הוא מתרשם מאד מן המקום למרות שבעקבות 'תרגיל' הוא מפסיד את זכותו לחיי נצח."

התרגיל של אבדן חיי הנצח מקביל לסיפור האכילה מעץ החיים בספר בראשית.

"כאן מעורב השליט של אדפה, אל הים. בהנחיות שלו להתנהגות במפגש עם אל השמים, הוא מזהיר אותו מפני אכילת האוכל השמימי. הוא, אדפה, מציית, ובסופו של דבר האוכל שהוא לא נגע בו הוא המתכון לחיי הנצח."

וההמשך?

"כשאדפה שב ארצה, למוד ניסיון, הוא נענה לחיזוריה של סופת הדרום. ההזדווגות של השניים מביאה את הפריון לאדמה ולבני האדם. זה הסיפור. לי היו הבחירות שלי מה להדגיש. כך למשל בסוף האופרה אני כותבת המנון לפריון שאינו קיים בטקסט המקורי של המיתוס. אם נגענו כבר בשפה הרי מה שאהבתי בה הוא הצליל הנקישתי של המלים ששימש אותי היטב בהלחנה."
 
כמה זמן  הקדשת לאופרה החדשה?.

"את הרעיון לאופרה, על פי ליברטו של שלמה יזרעאל, אני מחזיקה בבטן כבר מתחילת שנות האלפיים. בבדיקה ראשונה שעשיתי היה ברור לי שבתנאים רגילים של כתיבה והכנה והמתנה להזמנה או פניה לגורמים שיעשו את היצירה, לא יקרה כלום, אז החלטתי לעבוד אחרת. לפני שהאופרה נכתבה כבר פניתי לגורמים שאיתם רציתי לעבוד - לשלושת הזמרים הסולנים, שטפן גרגנר, אמנון זליג ואייל אדלמן, למקהלה, אנסמבל הבארוק הצ'כי ולתזמורת הפילהרמונית של מוראביה. במקביל עבדתי על גיוס הכספים.
 
"כשהיו בידי ההסכמות של כל הנוגעים בדבר התחלתי לשבת על ההלחנה, תהליך שארך כמעט 15 שנים. התפניתי ממש לשלבי הסיום לפני כשלוש שנים, לאחר  שראה אור הספר על שירי מתי כספי. העבודה נעשתה במקביל, כלומר לצד המוזיקה עוצבו התלבושות בידיה של סופיה מדניקוב, שלקחו בחשבון את נוחות התנועה של הזמרים. ביחד יצרנו גם אימז'ים ויזואליים. 
 
"כשהגענו לחזרות בעיר אולומוץ, בירת מוראביה, בצ'כיה, היו לנו כל המרכיבים, לרבות תלבושות לזמרים ולמקהלה. הנקודה בזמן שבה היו מרכיבי האופרה השונים מוכנים היתה ב-7 בדצמבר 2013. הכל היה מוכן, ואני עסקתי בהלחנה. פיניתי זמן כמעט בלעדית לעבודה הזאת. אני לא עוסקת בשנים האחרונות ביצירות קטנות, אני מקדישה את הזמן לדברים הגדולים, קודם היתה האורטוריה 'אברהם', 'ספר מתי' והאופרה. "
 
מאחר ומדובר בהקרנת אופרה בווידאו, היצירה שעבדת עליה היתה מיועדת מראש להקרנה?

"לא בדיוק. חשבתי שאם מישהו יידלק על לבצע את האופרה בביצוע בימתי רגיל הוא יקבל את הפרטיטורה, התפקידים וכולי, ואם אני אהיה בסביבה אשמח לקחת חלק בשלבי ההכנה. אבל בנתונים שלי עבדתי ראשית כל על הנוסח שבו הקהל יראה את הזמרים, את המקהלה ואת הדימויים הוויזואליים המורכבים מצילומים, מתמונות מונעות ומעבודות וידאו.
 
"האופרה מתקדמת גם בזמן - מן השחר ועד לאשמורת השלישית, והצבעים בהתאמה, מן האפור כחלחל של השחר דרך האור ועד ללילה הכהה. הכל קיים  בדימויים ובגווני התלבושות של הסולנים ושל המקהלה. למעשה המקהלה מחליפה צבעים לאורך התקדמות העלילה, שלושת הגיבורים הראשיים נשארים לאורך העלילה באותו בגד - אדפה בכתום, אביו אל הים בכחול והאל שבשמיים בשחור. בתום החזרות נכנסנו לעבודת אולפן מורכבת, שילוב כל היסודות, כלומר הדימויים מול הצילומים של הזמרים, המקהלה והנגנים, שמתוכם נוצר הווידאו."
 
משהו שהצית את דמיונך ושאת רוצה שניקח מן העלילה המיתולוגית?

"מה שעשינו על הבמה ובאולפנים הוא יצירת עלילה אינטנסיבית, תוך שימוש ניכר באלמנטים האלקטרוניים והדיגיטליים שעומדים לרשותנו. כך הצלחנו לדחוס גם את העלילה, שעל במת האופרה היתה נמשכת כשלוש שעות, לשעה אינטנסיבית אחת. מה שלי חשוב לומר בסופו של דבר עוסק בכך שכולנו, כל בני אדם הפסידו את האפשרות לחיי נצח. במלים אחרות לא זכינו בנצח – המוות הוא האור הזוהר על חיינו לכל אורכם, ומצית את הווייתנו לדלוק ככל שנוכל".
 
מדריך הציפורים של ראלי מרגלית

"כשהייתי בת 28, הבנתי שככל הנראה לא אהיה סולנית בצ'לו," אומרת ראלי מרגלית. "עשר שנים מאוחר יותר, כבר אימא לשניים, המשכתי לנגן והיה ברור לי שזה לא יקרה, וזה קרה. בעשור השנים הבא  ניגנתי כסולנית ביצירות שחיברתי, והייתי סולנית עם סימפונט רעננה ועם האנדלוסית אשדוד." את ראלי (אריאלה) מרגלית נוכל לשמוע בנגינת יצירתה "מדריך לציפורי ארצנו"  (יום ראשון, 9 באוקטובר ב-13:30 במרכז למוזיקה ירושלים). 


ראלי-מרגלית.jpg
ראלי מרגלית (צילום: אאידה פולר-מיכאלי)

ענין הגיל משמעותי לעצם היצירה?

"נראה לי שכן, לפחות אצלי. עד שלב מסוים עבדתי כמוזיקאית. כאשר סופסוף הגעתי להיות סולנית, זו לא היתה סולנות במושגים הרגילים. לא ישבתי במרכז הבמה וניגנתי את הקונצ'רטו לצ'לו של דבוז'ק, למרות שההשכלה המוזיקלית הראשונה שלי היתה בנגינה בצ'לו המוכר והמורים שלי היו שמואל מגן וצבי הראל.
 
"כשהייתי סולנית ניגנתי על כלי שלי, צ'לו אתני - כלי מיוחד ויחיד שיש רק אחד כמותו בעולם. אבל לפני הכלי, בעניין היציאה למרכז הבמה, אני חושבת שעד גיל 40 רוב הנשים פשוט לא מרשות לעצמן לצאת למרכז ולהוציא הוצאות הכרוכות ביציאה. כאשר אני יצאתי, קבלתי פרגון רב מאנשי קול המוזיקה והופעה אחת שלי בסדרה ששודרה באותו זמן ברדיו ובטלוויזיה הניבה הזמנה להופעה במסגרת איגוד השידור האירופי."
 
היצירה החדשה שלך היא תלוית מלים וכאשר אני קורא את רשימת היצירות שלך, לרבות יצירות ללהקות מחול, יש בהן נוכחות גדולה למילה.
 
"אני אוהבת ושוחרת מלים, אוהבת את העברית ואת הרוסית. בכל ביצירותיי, לרבות היצירה החדשה, יש נוכחות לשחקן או לקריין." 

איך מתחבר הצ'לו האתני שלך ליצירה החדשה "מדריך לצפורי ארצנו"?

"זה התחיל מפניה שלי לבועז בן משה, המנהל האמנותי של חג המוזיקה, לקבלת התנאים להשתתפות, שביקש ממני לשלוח הצעה מספיק מפורטת על מנת שיוכלו ללמוד ממנה על מה מדובר. וכך עשיתי. הגשתי את ההצעה, יצירה להרכב של שתי זמרות, חליל וחליליות, כלי הקשה, נגן סמפלר וצֶ'להוּ (הצ'לו האתני). המוזיקה לוקחת מן הג'אז את המרכיב האלתורי המתבסס על המלודיה ועל הצלילים החריגים. זו המעורבות של נגן כלי ההקשה ונגן הסמפלר".

צ'ל-הוּ?

"הצ'ל-הו הוא כלי יחיד בעולם, שבנה בהזמנתי פיטר ביפין מאוסטרליה. ביפין שם לעצמו מטרה לפתח כלי קשת חדשניים אבל אקוסטיים, חדשנות טבעית ללא עזרים או אמצעים אלקטרוניים או ממוחשבים. לפני כ-20 שנה הוא בנה כלי בסיסי שנקרא טארהוּ. שתי המלים טאר והו משמעותן בפרסית ובסינית בהתאמה, מיתר. הכלי דומה לקמנצ'ה הפרסית המוכרת לחובבי מוזיקת עולם - מעין כינור שגוף התהודה שלו עגול ומנגנים עליו כשהוא ניצב על הרגל. החידוש של ביפין הוא שהתהודה נוצרת ממגע גלי הקול בתיבת התהודה העשויה סיבי פחמן ורוטטת, כמו הרמקול.
 
"בנוסף, מתחת לגשר מתוח סט של מיתרים סימפתטיים, בדומה לסיטאר ההודי (מיתר סימפטי הוא מיתר שהמנגן אינו פורט עליו והוא משמיע צליל כאשר תדר הצליל המנוגן גורם לו להתנגן ואנחנו שומעים למעשה צליל מועשר. מיתרים סימפטיים יש גם בכלי הפריטה הבארוקיים. י"ש). ביקשתי מביפין  לבנות לי צ'לו על פי מודל הטאר-הו, לאחר שהרגשתי שהצ'לו המערבי המקובל אינו מאפשר לי לנגן ברכות תוך הוספת הקישוטיות ההולמת את המוזיקה האתנית שבה אני עוסקת. "

מנין העיסוק בציפורים והשם "מדריך לציפורי ארצנו"? זה שם ששייך לתקופה אחרת. האם מדובר ב"ציפורי ישראל" מריח ממלכתיות ורשמיות, או "ציפורי ארץ ישראל" שמעורר בימינו הקשרים לאומניים?

"זה בדיוק העניין. הקשר בין מלחינים וציפורים הוא עתיק מאד. יצירות 'ציפוריות' היו בשירה, בספרות ובמוזיקה. בדרך כלל הציפורים שימשו מטאפורות לתכונות אנושיות ולמאווים אנושיים, אבל כאן הציפורים נוכחות בעצמן ואם יש השאלה של תכונות, הרי במקום 'האנשה' של ציפורים יש לנו 'הצפרה' של בני אדם.
 
"באשר לרעיון עצמו, עוד בימיי בקיבוץ גן שמואל הייתי צפרית חובבת והמשיכה לציוצים השונים התחילה כבר אז. בעניין השם אני בהחלט מתכוונת לאותה ישראל של פעם. הרעיון הראשון היה לשלב טקסטים על ציפורים של אליעזר שמאלי, שדורות רבים בארץ גדלו על ספריו ועל רישומי הטבע שלו. זה היה הרעיון הראשוני וממנו ברור כבר שמדובר בישראל החילונית, ההומנית והסוציאליסטית של פעם. יש כאן תחושת רטרו ניכרת שמשמעותה בין היתר היא שהציפורים בהן עוסקת היצירה הן ציפורים שיש להגן עליהן. זה היה הקו הראשון שכאמור נזנח בסופו של דבר. אז הלכתי לכיוון חדש, בעיקר בעזרת שיריה של המשוררת רבקה מרים."

איזה מציפורי ארצנו זכו להיכלל ביצירה?

"עורבים, סיסים, ינשופים, בולבולים, חגלה, שחפים, אדום החזה, שחפים, ויש עוד שירים שמדברים על ציפורים בהכללה. לא יכולתי לגעת בטקסטים כמו של ע. הלל למשל, כי הם כבר כל כך מזוהים עם מוזיקה מסוימת ומשדרים הומור אישי שלו וכמוהן גם טקסטים אייקוניים אחרים, ולכן רוב השירים הם של רבקה מרים, שיר אחד של חיה שנהב, שיר אחד של אבינועם גולן ושיר אחד שלא מצאתי לו מלים מתאימות וחיברתי לו מלים על החסידה."

איך החלטת אלו ציפורים תכללנה ביצירה, יצאת לשטח עם מכשיר הקלטה?

"לא בדיוק, למרות עברי הצפָּרי. עשיתי אודיציה בגוגל. שם יש הקלטות של כל הציפורים."  

הזמרות שרות את כל תפקידי הציפורים?
"גם ולא רק. בכל שיר יש תפקיד לאחת הציפורים. פעם זו זמרת ופעם נגן סולן בכלי זה או כלי אחר."

הניסיון להעתיק או להעביר את ציוצי הציפורים אל כלי הנגינה אינו חדש. מאז ומעולם מלחינים רצו לכלול את הציוץ ביצירותיהם והמוכרים ביותר הם בטהובן בסימפוניה הפסטורלית או פרוקופייב ב"פטר והזאב". נראה לי שמי שהגדיל עשות בתחום הזה הוא אוליבייה מסייאן, הצרפתי שיצר יצירות מוזיקה מציוצי ציפורים.

"אוליבייה מסייאן הוא המופת הגאוני. אני שומעת את השַחרור המנוגן בחליל ובפסנתר כדוגמא. היתה למסייאן  נפש יפה ובחלק מיצירותיו 'הציפוריות' הוא הלחין יותר את התנועה, את מעוף הציפורים, מאשר את הקולות. אבל הוא יצר מוזיקה יפה. אני הולכת לכיוון הכיעור והסרקזם, זה גם הולם את הטקסטים שעסקתי בהם.

"הציפור מושמעת בהקלטה ובני האנוש דומים לציפור זו או אחרת בתכונותיהם. זה הכיוון. את היצירה יבואו לשמוע גם תלמידים שלי, ודרך ההכנה שלי איתם היתה להקשיב להקלטה של ציוצי ציפור מסויימת ולהגיב במלים שהן שמות עצם כמו: רשעות, רכילות וכיו"ב. עם התגובות והתחושות שלהם הם יבואו לשמוע את היצירה."

לכאורה מדובר ביצירה מוזיקלית לכל דבר, שלמעט נגן הסמפלר היתר מנגנים מתווים כמקובל. האם מבחינתך כל מוזיקאי קלאסי יכול לנגן את היצירה?

"בהחלט, בתנאי שהוא או היא יהיו די ורסטיליים בסגנון ובגישה שלהם ליצירה. שתי הזמרות במופע הבינו מצוין לאן אני חותרת וכמוהן המוזיקאים, לרבות מיכאל מלצר שהוא מוזיקאי קלאסי מובהק ובה בעת מספיק הרפתקן לצאת ולגלות עולמות חדשים. חשוב לציין שהיצירה היא בפירוש ידידותית לכל קהל. זה היה תנאי של חג המוזיקה ותנאי שהעמדתי בפני עצמי." 
  
הנסיך הקטן - אגדה למי?
 
שרה שוהם מוכרת בעיקר כמלחינה של יצירות ווקאליות, ויצירותיה מושרות על ידי כל המקהלות בארץ, ולא רק כאן. הבסיס הווקאלי נוכח היטב גם ביצירה שתציג לקהל ב-10 באוקטובר במרכז אלמא בזכרון יעקב. הנוסח המוקרן שלה ל"נסיך הקטן" כתוב למקהלה ששרה את תפקיד הנסיך הקטן, לזמר טנור ששר את כל הדמויות איתן נפגש הנסיך, למספר ולפסנתר. שוהם עצמה תשב עם הקהל ותעיר הערות, כחלק מן היצירה בצורתה החדשה. הקהל יקבל יצירה למדיה מוקלטת ולאישה מדברת לסירוגין.


שרה-שוהם.jpg
                  שרה שוהם (צילום: דני ארליך)

מתי צץ הרעיון לעסוק מוזיקלית ב"נסיך הקטן"?  

"כאשר הלחנתי לכבוד יום הולדתי את הפרק על עצי הבאובב."

כשחשבת על "עשבים שוטים" ועל עצי הבאובב המשחיתים, ראית מה יהיה תפקיד המקהלה? האם מראש צצה המחשבה להעסיק קריין/שחקן? האם שמעת תזמורת שותפה או הרכב של כמה כלים?

"שמעתי תחילה בדמיוני את שריקות הרוח במדבר הנמצא במקום מרוחק על פני הגלקסיה. כדי ליצור צליל חללי, בחרתי בשלושה חלילים, כלי הקשה (ויבראפון, פעמוני רוח למיניהם) ופסנתר כתוספת צֶבָע."
 
הביצוע הראשון של היצירה התקיים לפני כ-14 שנים. באיזה נוסח הוא התבצע?

"בצרפתית, עם החלילים וכלי ההקשה. שנתיים אחר כך היה ביצוע ראשון בעברית." 

כשמעיינים ביצירה שלך מגלים שהנסיך הקטן אינו רק אחד הסיפורים היפים שנכתבו אי פעם, אלא יצירה שנטועה היטב בזמנה, זמן שלטון הנאצים באירופה. מחברהּ, אנטואן דה סנט אכזופרי, הושפע בכתיבתה מקשריו עם יהודים. תוכלי לתת דוגמאות לקשרים?

"הגעתי לקשרים השונים בעבודת איסוף של שנים. על קצה המזלג, הנה כמה דוגמאות מתוך יצירותיו האחרות המצביעות על הקשר: 'אני מצטרף למלחמה, אינני יכול לשאת את הריחוק מאלו שרְעֵבים... כדי להיות שלם עם מצפוני עלי לסבול וכך להזדהות עם הקרובים לי...'  זהו מכתב לאשתו קונסואלו, כאשרהקרובים לו הם  חברוֹ והמורה הרוחני שלו ליאון ורת ובני משפחתו.

"סנט אכזופרי, שהיה טייס, סיים את חייו כאשר מטוסו הופל בידי מטוס גרמני בקיץ 1944. בספרים הלא-מעטים שהותיר אחריו יש תיעוד והתייחסות להיותו טייס קרב. '...לא אכפת לי להיהרג במלחמה...'. ולעצם העניין שלנו - הרוע, העשבים השוטים, הוא כתב: 'אם לא עוקרים את הרוע כשנתקלים בו, איפה שלא יהיה, קורות תקלות: זהו פשע שלא לתפוס אותו בקלקלתו מיד כשהוא צץ.' כך הוא כותב בספרו 'טיסת לילה' כאשר הוא מזהיר מפני סכנת הבאובב שנראה תמים כניצן אבל יש לשרשו מיד."
 
לאחר הביצוע הראשוני של היצירה שבת אליה לפני כשנה. את זוכרת מה היה  הטריגר שהקפיץ את החזרה על אותו נושא?

"התשובה מתבקשת לצערי, הנושא עדיין אקטואלי."

מה יקבל הקהל שיגיע לזכרון יעקב? האם זה יהיה נוסח חדש לגמרי למוזיקה שחיברת בעבר?  

"היצירה שנציג בזכרון יעקב כוללת הקלטה של ציטטות מן המוזיקה שמושרות בפי זמרי מקהלת לי-רון. הן שרות את תפקיד 'הנסיך הקטן', כשעל המקהלה מנצחת רונית שפירא. עוד בהקלטה משתתף זמר הטנור גיא מנהיים, המגלם את הדמויות השונות בהן נתקל הנסיך הקטן. גלית לֶדר היא המְספֵּר, אלכס גרוּזברג - פסנתרן.

"בנוסף כוללת היצירה סרטוני וידאו דוקו-אמנותיים, סרטי עריכת-אנימציה אמנותית מאת דודו שליטא - מנהל פסטיבל האנימציה השנתי בסינמטק תל-אביב, עבודת אנימציה ממוחשבת של שמוליק קובלסקי, טל הדר, רישומים יפהפיים של ניצול השואה פרץ חורשתי שחי באילת והוא בן 95 שנים; דמויות עיסת נייר מאת שרה מלצר, ואמנון בעהם מקריא מכתבי ומכתבי סט. אכזופרי. יש לכל האורך כתוביות בעברית, והארות קצרות שאומַר פה ושם."
 
את מזוהה בעיקר עם מוזיקה קולית, מקהלתית. מתי או איך נולד הקשר בינך למוזיקה הווקאלית?

"כאשר יום אחד עברתי באקדמיה למוזיקה ברמת-אביב ליד חדר שדלתו הייתה פתוחה. כיתת מלחינים שרה יצירה של המלחין האיטלקי ג'ובני פלסטרינה. חשבתי שאני בגן-עדן. לא הכרתי יופי כזה. נשימתי נעתקה."

נושאים פוליטיים או נושאים קיומיים שבים ומוצאים את ביטוים ביצירותייך. מהו תפקידו של אמן יוצר בתקופה ובמקום שבו אנחנו חיים?

"אין 'תפקיד'. רק כאשר אמן מרגיש מחובר למציאות סביבו והוא מסוגל לבטא באופן אותנטי את תחושותיו הפנימיות, הכמוסות ביותר, שמבטאות את עצמו באותה המציאות, אז אפשר לומר שהוא חש שזה תפקידו. אני חשה מאז ומתמיד מחויבות לחברה שבתוכה אני חיה. אני מגויסת לחלוטין."

נחזור ליצירה שתבוצע בחג המוזיקה, היא זכתה בפרס בצרפת כבר בשנתה הראשונה. מעבר לעובדת הזכייה, שמלמדת שהשופטים אהבו את היצירה, נראה לך שסנט אכזופרי עדיין מדבר אל הצרפתים שחיים כיום על אדמת צרפת?
 
"נראה לי שהוא נצחי לכל אדם כי הוא מדבר על ערכים נצחיים ואוניברסליים. כמו שאומר השועל: הוא מדבר על מחויבותו של כל אדם לכל אדם באשר הוא. אפשר לקרוא בספרים של אלבר קאמי, במיוחד ב'הדֶּבֶר' או ב'המיתוס של סיזיפוס', ולראות עד כמה השקפותיהם דומות.

"מסיבה זו, איום עצי הבאובב אינו רק דימוי לרוע שמכוון כיום נגד יהודים בלבד. על העולם כולו להיות מוטרד מכך לא רק בגלל הפַּלצוּת שמעוררת האנטישמיות, אלא כדי לשמור על עצמו. אין לנו רשות לשתוק. חובתנו לעודד מוּדעוּת ופעלתנות חסרת מנוח, להנגיש לכולם את פרק השואה האפל בהיסטוריה של העם היהודי והאנושות כולה, למען דור העתיד. כך נקיים את צוואתו של סט. אכזופרי השואל בין השורות: האם נצליח ליצור חברה שבה ילדים לא ישלמו בחייהם על שגיאות של מבוגרים?"

איך את בוחרת נושאים ליצירות?

"אינני יודעת. זה קורה בלי התערבותי. פתאום צץ דחף אובססיבי דווקא לגבי טקסט מסוים. רק בדיעבד, לפעמים לאחר שנים, אני מבינה מדוע 'נטפלתי' לטקסט."

את גם מלמדת יצירות שלך ושל אחרים?
 
"אני מלמדת בהרצאות שאני מעבירה, למשל הרצאה לפסיכולוגים יונגיאניים על יצירות נורית זרחי בהקשר ל'ילדה מזלג' ול'אני אוהב לשרוק ברחוב' שלה, שהלחנתי. יש גם מצגות שאני מעבירה בהן עיבוד לשיר או ליצירה ישראלית. במקהלות החובבים לימדתי שירים רבים של מלחינים ישראליים, ואז, כדרכי, התענגתי על חפירות בטקסטים ובמרקמים של הקו המולחן." 
  
נולדו בזמן האזעקות
 
מהן הצפירות ש"אנסמבל סירנות" ישיר בחג המוזיקה? אני שואל את המנצחת שוש לגיל, שיצירתה תעלה באלמא זכרון יעקב (יום שני ה-10 באוקטובר בשעה 18:00).

"מצחיק שניסחת כך את השאלה", עונה לגיל, "כי 'אנסמבל סירנות' נולד בשנת 2001, בזמן שבכפר סבא היו פצצות ופיגועים וזעקותיהן של הסירנות של מד"א מילאו את האוויר. שם החיבה שלי לתחנת מד"א בעיר היה 'אנסמבל סירנות' ושם זה ניתן למקהלה הקטנה הראשונה שהקמתי אז. ברור שהנשים הפתייניות הנקראות סירנות היו במחשבתי, אבל בישראל כמו בישראל לסירנות יש גם נוכחות אחרת. "


שוש-לגיל.jpg
שוש לגיל (צילום: יעל צור)

נתעכב רגע על ההרכב הנשי של המקהלה.

"ההרכב הנשי הוא המייחד את המקהלה אבל לא רק בעניין המנעד הקולי אלא בתחלופה שאיתה אני חייבת להתמודד בכל פעם מחדש. גיל הזמרות הוא בין 17 ל-30. זה הזמן שרובן לומדות באקדמיה, ואחרות עושות צעדים ראשונים בקריירה אמנותית. במהלך השנים הן עוזבות את הארץ להמשך לימודים, אחרות נכנסות להריון ואז מפסיקות לשיר, לפחות לתקופה. בשבילי זו משימה מתמדת. אני כמובן חייבת לציין שבין בוגרות ה'סירנות' כמה זמרות אופרה מוכרות מאיה לחיאני, נעמה גולדמן ורינת גולדמן."

איך את בוחרת את היצירות למופע כמו זה?

"אני כמובן מושפעת ממה שקורה פה, פוליטית וחברתית, ויש גם את הסקרנות האישית שלי. כך למשל מלחין כמו פרץ אליהו, שבעבר לא חיבר יצירות למקהלה שנחשבת קלאסית לחלוטין. הוא חיבר עבורנו את 'ממעמקים', תהלים פרק ק"ל, יצירה ששרנו בסרביה בסביבה אורתודוקסית. התגובה שקבלנו שם היתה מפתיעה. אחת המנצחות אמרה לי: 'אצלנו לשיר תהלים משמעו להתפלל בכנסיה, תפילה שמארגנים הכומר והפטריארך, ואתם פשוט שרים ישירות לשמיים.' בשבילי כאדם חילוני התגובה הזאת היתה מפתיעה, ובכל זאת יכולתי להבין אותה, כי ביצירה של פרץ אליהו יש הדים למצוקה אנושית מצד אחד ולתקווה. כל אלה קיימים בטקסט שמן הסתם מוכר גם למוזיקאים בסרביה, אבל המוזיקה הניבה את התגובה הזאת.
 
"לאחר שהתנסה בפרק התהלים, שב פרץ אליהו עם יצירה נוספת על פי שיר יהודי מדגסטאן, מחוז ילדותה של משפחת אליהו. זו דוגמא אחת. היצירות נכתבו ברובן הגדול עבור ההרכב ומייצגות חתך מוזיקלי של המוזיקה בישראל. היצירה היחידה שלא נכתבה עבורנו במקור היא עיבודו של משה רסיוק לשיר נשים תימני. יצירה אחרת בתכנית תושר לראשונה במלואה והיא 'פרידה מירושלים' של אסתי קינן עפרי למלים של חביבה פדיה. המקהלה השמיעה קטע מהיצירה לפני כמה חדשים. זו גם יצירה אישית מאד כי המלחינה באמת עזבה את ירושלים והמימד הרגשי משמעותי.
 
"אם מדברים על משמעות, אחד השירים בתכנית הוא שיר הלדינו 'שבעה אופנים להכין חצילים' שעיבד עבור ה'סירנות' מארק אליהו (בנו של פרץ אליהו) שמושר גם הוא בתכנית. עוד שיר לדינו די מפורסם הוא שיר הערש "דורמה דורמה" שזכה לעיבוד נפלא מידיו של עודד זהבי. על כוחה של המוזיקה מעבר לאולם הקונצרטים למדתי כאשר מאזין באחת ההופעות קנה תקליטור שלנו שבו יצירתו של מתי קובלר 'הנשמה יורדת' שהוקדשה לאנדרה היידו. האיש מיהר עם הדיסק החדש לאשתו שהיתה בדרכה לחדר לידה."

התכנית מקיפה עדות רבות ולמעט יצירה אחת של מלחין עכשווי - גלעד הוכמן לטקסט של שימבורסקה - אני רואה שהצלחת לקפח את האשכנזים. אין ולו יצירה אחת עם גווני מזרח אירופה הקלאסיים.

"נכון, וכשבדקתי מה אנחנו שרות, זה הטריד גם אותי, אז בקשתי מאייל באט שיחבר יצירה הולמת. קבלתי מוזיקה כליזמרית כראוי, אבל משום מה ללא מלים. ואז בפעם הראשונה החלטתי שאני אחבר מלים ביידיש, שפה שבה תקשרתי עם סבתי לפני שנים רבות. נכון שהיצירה הזאת לא כלולה בהופעה הקרובה, אבל דאגתי שבתכניות הישראליות שאנחנו שרות יהיה ייצוג הולם לעדות ישראל השונות."
 

"חג המוזיקה הישראלית" ה-19, יתקיים בין התאריכים 5 ל-10 באוקטובר 2016 בחמש ערים: חיפה, באר שבע, תל אביב, ירושלים וזיכרון יעקב. הכניסה לכל האירועים ללא תשלום. יש להזמין מקומות מראש, הזמנת מקומות באתר. לבירורים והזמנות לקבוצות: 02-6241041



05/10/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע