סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן פסטיבל ורוצלב: מוזיקה במקום פוליטיקה
 

 
 
אף אחד לא אוהב להופיע לפני אולמות ריקים. ובכל זאת המדיניות כאן היא לתת. הקונצרטים בערים האחרות ניתנים בחינם ושם לעולם אינך יכול לדעת כמה אנשים יגיעו, אם מגיעים גם תיירים מחו"ל. מצד שני אם נלך על הקו הפופולרי בלבד נמצא את עצמנו מנגנים את 'ארבע העונות' של ויוולדי ואת 'משיח' של הנדל כל שנה מחדש וגם זה בלתי אפשרי. המינון צריך לכלול יצירות מוכרות ולצדן חומר נועז יותר, גם חדש וגם מוזיקה של ימי הביניים. אין נוסחת קסם שעובדת."
יוסי שיפמן מביא רשמים מהפסטיבל בפולין וגם משוחח עם המנהל המוזיקלי ג'ובני אנטוניני


פסטיבל שמעודד את הפריפריה 
  
הגעתי לוורוצלב לביקור בפסטיבל המפורסם של העיר בצפון מערב פולין, ששמר על שמו הלטיני - "ורולצב שרה" (wratislavia cantans). הם שרים שם כבר יובל שנים. הקומוניסטים הרשו להם לשיר כי המוזיקה, גרסו שרי התרבות בוורשה, אינה עומדת בניגוד לערכי השלטון. המוזיקאים רוצים לשיר? שישירו. מוזיקה מערבית, נוצרית, דתית, חילונית - עדיף שיוציאו קיטור יצירתי באמצעות האמנות ויניחו לפוליטיקה. ובכלל הפולנים תמיד היו קודם כל קתולים, ורק אחר כך שייכים למפלגה.

מופעי הפסטיבל התקיימו בכנסיות השונות של העיר – ויש כאן הרבה כאלה – באולמות מפוארים של גילדות סוחרים מן המאה ה-19, על חוף הנהר וברחבות חדשות שנבנו לאחרונה.

לפני קצת יותר משנה נחנך היכל המוזיקה החדש של העיר, כ-200 מטרים דרומית לבית האופרה המקומי. בחזיתו כיכר מלבנית גדולה הדומה קצת לכיכר התרבות בתל אביב. בפסטיבל הקודם ובזה המתקיים השנה מאכלס הבית בן ארבעה האולמות את רוב מופעי הפסטיבל ואת משרדי הפורום הלאומי למוזיקה המנהל את הפסטיבל. קצת חבל, כי האולם החדש פחות אותנטי מן הכנסיות, אך מצד שני, בחום המעיק והלא אופייני לחודש הסתיו הראשון ששורר בחוץ, לפחות פועלת בהיכל מערכת מיזוג אוויר.
 
במהלך שלושת שבועות הפסטיבל השנה התקיימו 37 מופעים. "37 הם יותר מ-20 ימים," יסביר לי בהמשך המנהל המוזיקלי של הפסטיבל, ג'ובני אנטוניני, "והשיטה היא שחלק מהמופעים מועלים יותר מפעם אחת - פעם אחת בעיר עצמה, ואז נמכרים כרטיסים בעלות של עד 90 שקלים לכרטיס. בפעמים הבאות מוצגים המופעים בערים קטנות, בפריפריה של אזור שלזיה, ואז הכניסה היא בחינם.

"זו המדיניות של הפסטיבל ושל משרד התרבות שמתקצב חלק מהפסטיבל," ממשיך אנטוניני. "לא מדובר כאן בעידוד היוצרים הפולניים דווקא, גם מופעי יוקרה בינלאומיים כמו למשל זה של זמר הקונטרה-טנור פיליפ ז'רוסקי מועלה ביותר ממקום אחד. השלטונות רוצים לתת את המיטב לפריפריה, גם כאשר ידוע מראש שמספר הצופים יהיה קטן מאד." 


ורוצלב-הכרזה.jpg
פסטיבל "ורולצב שרה" (wratislavia cantans) (יח"צ)
 
"צריך להגיע למלחינים פחות מוכרים"

אנטוניני מוכר היטב לחובב המוזיקה המוקדמת. הוא עומד בראש אנסמבל המוזיקה האיטלקי איל ג'רדינו ארמוניקו - אחד החשובים בתחום, שבמסגרתו הופיעו חשובי האמנים בעולם כיום.

אתה בא מתחום מאד ייחודי של המוזיקה, שמזוהה עם תקופה וסגנון, וכאן המוזיקה הקולית פורצת גבולות. הפסטיבל השנה החל בביצוע הסימפוניה התשיעית של בטהובן ובהמשך יציע לקהל מוזיקה קולית עממית.

"נכון, ולכן כאשר הציעו לי את התפקיד חשבתי עליו במשך כשנה עד שהסכמתי. מאז, בחמש השנים האחרונות, אני כל הזמן לומד. היה עלי לחקור תקופות שלמות וסגנונות מגוונים במוזיקה שלא נגעתי בהם בחיי המקצועיים, מוזיקה שלא היתה לי טבעית."

אתה יכול להגדיר את רפרטואר היצירות שהפסטיבל מציע?

"הפסטיבל הזה לא הלך בתלם כבר מימיו הראשונים. מייסד הפסטיבל, המנצח אנדז'יי מרקובסקי, האמין בכוחה של המילה לשמש מקור השראה ליצירה המוזיקלית והוא הצליח להעמיד ביצועים של הפסיונים והמיסות הדתיות של באך בחברה קומוניסטית. זה לא היה מקובל במדינות אחרות בגוש המזרחי. אבל כאן זה הצליח ולצד באך קיבלו במה מלחינים כמו פנדרצקי הפולני ולואיג'י נונו האיטלקי. הוא האמין שאמנים מבצעים צריכים להגיע למלחינים פחות מוכרים, ועל הרוח הזאת אנחנו מנסים לשמור גם כיום, 50 שנה אחרי שהפסטיבל קם."

ורוצלב-המייסד.jpg
המנצח אנדז'יי מרקובסקי (מקור: אתר הפסטיבל)

"אין נוסחת קסם שעובדת"

אני לא יודע איך מדד נוכחות הקהל נחשב כאן, אבל בישראל כל מפיק ומנהל פסטיבל סופר את המקומות הריקים.  נראה לי שבאירופה נוכחות קהל באולמות היא רק אחד הפרמטרים להצלחה. אתה יכול לבחור יצירות שלדעתך הן מעולות אבל הקהל חושב אחרת?

"אף אחד לא אוהב להופיע לפני אולמות ריקים. ובכל זאת המדיניות כאן היא לתת. הקונצרטים בערים האחרות ניתנים בחינם ושם לעולם אינך יכול לדעת כמה אנשים יגיעו, אם מגיעים גם תיירים מחו"ל. מצד שני אם נלך על הקו הפופולרי בלבד נמצא את עצמנו מנגנים את 'ארבע העונות' של ויוולדי ואת 'משיח' של הנדל כל שנה מחדש וגם זה בלתי אפשרי. המינון צריך לכלול יצירות מוכרות ולצדן חומר נועז יותר, גם חדש וגם מוזיקה של ימי הביניים. אין נוסחת קסם שעובדת. הכל דורש ממך עוד התנסות ועוד התנסות.

"אני מאמין באיכות המוצר. מוזיקה חדישה בביצוע מעולה תדבר אל הקהל. בכלל אני מאמין שמוזיקה חדישה חייבים לשמוע בביצוע חי ולא בהקלטות. קיבלתי אישור לכך למשל כשעשינו כאן לפני כשנה את 'סינפוניה' של לוצ'אנו בריו (יצירה שחיבר בריו בשעתו ל"סווינגל סינגרס" ולתזמורת סימפונית, י"ש). או בהופעות של המלחין והצ'לן ג'ובני סולימה. הופתעתי מאד מן ההתלהבות שבה קיבל הקהל את היצירות.

"ברור לי שלא כל הקהל יגיע לכל קונצרט, אבל כאמור האיכות קובעת. זה נכון בביצוע של שיר פופ וזה נכון ביצירות מימי הביניים או ביצירות המוכרות יותר. עוד דבר שהבנתי כאן זה שקהל צעיר, ילדים, מגיבים טוב יותר למוזיקה חדישה מקהל מבוגר.

"אבל התפקיד שלי לא מסתיים בבחירת הרפרטואר והאמנים. אני או מישהו מצוות הניהול האמנותי נמצא בכל מופע ומקבל את התגובה הישירה של הקהל על מנת לשפר, לבדוק בין מופעים דומים למה אחד מלא יותר והשני פחות."

הקהל כאן הוא קהל מבוגר שרואים ברוב אולמי הקונצרטים בעולם?

"אם תבחן את רשימת המופעים תראה שיש לנו סדרה של מופעים שהכינוי שלהם הוא 'מופע לטעם מעורב', שבו אנחנו מנסים את הקהל. התוצאות הן שכאן הקהל צעיר יותר בממוצע מאשר הקהל בגרמניה."


 אנטוניני-02.jpg
ג'ובני אנטוניני (צילום: יוסי שיפמן)

"מוצאים פתרונות אינטליגנטיים"
 
ההתנסות האישית שלך בסוגי מוזיקה חדשים תשפיע על העבודה באנסמבל שלך?

"היא בוודאי משפיעה על הדרך שבה אני מוביל את ההרכב. נראה לי גם שאנסה לכלול בתכניות העתידיות יצירות חדשות יותר. חשבתי למשל שנבצע יצירות של ליגטי ב'ג'רדינו'. המוזיקה שלו מפעימה. יש בארגון האפקטים המוזיקליים ובצורות שהוא מעצב עוצמות שאנסה ליישם בהרכב שלי."

עד כמה אתה מכתיב רצונות שלך על גופי הביצוע שמופיעים כאן?

"אתה לא יכול להכתיב, כל גוף שמופיע כאן מצטיין בתכונה כזאת או אחרת, ובדגשים שהוא בולט בהם - החל מבחירת היצירות לביצוע, בשילוב בין ישן וחדש ועד לביצוע עצמו. כאן סולן מיוחד ושם קבוצה וכך הלאה. בדיונים שלפני קביעת התכנית נשקלים הרצונות של כל אמן וכל קבוצה מול הרצון של הפסטיבל, ובסופו של דבר נראה לי שהפתרונות הם אינטליגנטיים. כולנו צריכים לזכור שפסטיבלי מוזיקה אינם במות מחקר, ההופעה כאן היא לפני קהל ולא לפני חוקרים."

המנהלים שקדמו לך היו פולנים. איך אתה מרגיש כאן?

"צריך לומר שהאיטלקים והפולנים הם קתולים וישנו קשר דתי וגם קשר של מי שלא תמיד מסכימים עם הדת ומנהלים איתה ויכוח. גם ללא ידיעת השפה אני מרגיש כאן טוב. "    

הפסטיבל מתנהל כאן כבר יובל שנים, עד כמה הוא משמש מוקד לתיירות מוזיקלית?

"זה תחום שעדיין דורש טיפוח ופיתוח. נכון להיום רוב הקהל במופעים הוא מקומי, למרות שהתכניות הן בינלאומיות ורשימת האמנים והמופעים יכולה לפאר פסטיבלים בכל מקום. הקהל הבינלאומי לא גילה את העיר ולא את הסביבה, למרות שהוא מקבל את המוצר האמנותי במחיר זול הרבה יותר מאשר בארצות אחרות."   

פרסום-בעיר.jpg
הפרסום ברחבי העיר (צילום: יוסי שיפמן)

ואתה חייב לסבול 

הקונצרט הגדול הראשון שנוכחתי בו נקרא "ואתה תסבול" ובמרכזו ה"יוהנס פסיון" של באך. אנדריאס שפרינג מנצח על מקהלת "הפורום הלאומי למוזיקה" (NFM), מקהלה מקומית מוורוצלב הפועלת כעשר שנים שבמהלכן נעשתה לאחת המקהלות המבוקשת בפולין ובאירופה, על תזמורת "בְּ'רוֹק" מהעיר גנט (בלגיה) ועל נבחרת סולנים שאותה מוביל סבסטיאן קוֹהלהֶפּ בתפקיד המספר.

קבוצת ב'רוק (שיבוש מכוון של המילה בארוק) החלה את דרכה כקבוצה למוזיקה מוקדמת והשינוי בשם מציין גם שינוי בחשיבה. הקבוצה הבלגית אינה מסתפקת בביצוע יצירות מוקדמות אלא בהזמנת יצירות חדשות. בפסטיבל השמיע ההרכב נוסח חדש שבו צורפו ליצירה המוכרת היטב של באך פתיח וסגיר של המלחין הבלגי אנליס ואן פאריס "ואתה חייב לסבול".

המלים לפרולוג ולאפילוג הם שני משפטים מתוך ספרה של ג'אנט וינטרסון "ספר כוח". הפתיח הוא "אין אהבה שאינה חודרת לידיים ולרגליים" והמשפט המסיים "למה אהבה נמדדת באובדן?". במרכז היצירה בין שני החלקים של הפסיון שולבה יצירה נוספת של המלחין הפלסטיני הישראלי סאמיר עודה-תמימי "אפוקליפסה ערבית". 

שילובם של שלושת קטעי המוזיקה החדישה בביצוע היצירה של באך, אינו מעמעם את איכות הביצוע של היצירה המרכזית הגדולה. להיפך, השפה המודרנית ביצירתו של ואן פאריס, התובעת לא רק שירה אלא גם הפקות קול שונות מזמרי המקהלה, ויצירתו האינסטרומנטלית של עודה-תמימי שהזכירה לי גוונים מפסי הקול של המוזיקה ל"מלחמת הכוכבים" הציבה את המוזיקה המוכרת של באך בהקשרים חדשים.

אנדריאס שפרינג הוביל ביצוע מרשים של היצירה, עם תפקידים מצוינים בולטים של קוהלהפ שהוזכר ולצדו דומיניק קנינגר בתפקיד ישו. לזמרת הסופרן האנגלייה גרייס דוידסון היה קטע סולני מרגש. בסך הכל במסגרת הזאת הממדים התיאטרליים בשתי היצירות החדשות כוונו את ההאזנה שלנו לחיפוש הדרמה ביצירה של באך, וזו נמצאת שם בשפע (למרות שהשפע הזה אינו עושה שרות טוב לתושבי ירושלים בזמנו של ישוע). הביצוע בהחלט מרתק ומאתגר ואולי מציע דרך חדשה לנגישות למוזיקה המוקדמת.  

אנסמבל-בארוק.jpg
תזמורת ב'רוק (מקור: אתר התזמורת)
 
רצף חד-קולי
 
מפגש שני בין שני סוגי מוזיקה הסתיים באורח פחות מוצלח לטעמי, ועמד במרכזו של הקונצרט "קולות מסתוריים". במפגש פגשו זמרות "מסתרי הקול הבולגרי", המוכרות היטב לקהל בישראל מביקורים כאן לאורך השנים, עם המלחין והצ'לן האיטלקי ג'ובני סולימה בכנסיית "הצלב הקדוש".

כצ'לן היו לו לסולימה כמה הברקות נועזות ביצירות של אנטוני, רובו ובפרפראזה על פנדנגו של קורלי. אבל כשניגן יצירות שלו וצירף אליו את מקהלת הבולגריות החגיגה כבר נשמעה הרבה פחות מוצלחת. את העושר הייחודי של נשות "מסתרי הקול" הוא גימד לרצף חד-קולי שאמור לא להאפיל מן הסתם על נגינת הצ'לו שלו, מעין "רוב מהומה על לא מאומה".

אחרי ההפסקה חזרו הבולגריות בתלבושות המוכרות ובהרמוניות הידועות מכבר ויכולנו להרגיש שוב בבית. יש לציין שהקהל ברובו הגדול מאד אהב את הצירופים שהציע סולימה.   
 
אחרי שהפוליטיקה נכשלה


הקונצרט שהעמיד את הקהל על הרגליים התקיים שוב באולם החדש ובו הופיע אנסמבל בהובלתו של ג'ורדי סאוואל. בתכנית, שכותרתה "מזרח מערב", הפגיש סאוואל וחלק מנגני ההרכב שלו - "הספריון 21" את הזמרים ליאור אלמליח מישראל, ווּאַהד בּוּהדוּן (פליטה מסוריה שנקלטה בצרפת) וקתרינה פאפאדופולו מיוון, בשירים ונעימות מארצות הלוקות בסכסוכי עמים.

סוואל ונגניו הפגינו עידון ואיפוק רב בנוסחים שלהם לשירי הלדינו "המלך נמרוד" ו"ארמוזה מוצ'צ'יקה", טקסטים מתוך שיר השירים, איסקידר התורכי, נוסח אינסטרומנטלי ל"התרגעות" ופיוטים בעברית בהם "אשורר השירה לכבדו התורה", "למולדת שובי רוני" של אשר מזרחי ו"שובי נפשי לקונך" של יוסף אבן סולי, שירים תורכיים, ארמניים, קפריסאים ויוונים - כולם מייצגים עמים מסוכסכים.

המופע התקבל בחום ובהתרגשות, בצדק רב, כשאת מירב מחיאות הכפיים גורפים הזמרת הסורית והזמר הישראלי ששרו ביחד.  האם המוזיקה יכולה לבוא במקום שהפוליטיקה כבר אמרה את דברה ונכשלה? סוואל לא מציע תשובות, הוא מציע מוזיקה שיכולה להוות גשר במקום המלים. מופע זה, כאמור, היה המרתק ביותר מבחינתי. 

גורדי-סאוול.jpg
ג'ורדי סאוואל (מקור: אתר הפסטיבל

פסטיבל "ורוצלב שרה" (wratislavia cantans) בפולין התקיים בין התאריכים 18-3 בספטמבר 2016 ומתקיים בתאריכים אלה מדי שנה



19/10/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע