סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: יוסי שיפמן בלצן על ברהמס: התבשיל הצליח
 

 
 
בקונצרט הראשון בסדרה שמחתי לגלות שהקהל זורם עם בלצן, ועם הדרך שבה היא משתפת את מאזיניה - כולם באים לשפוט יצירה מוקדמת אחרי שנוסחה המאוחר כבר מוכר להם. המפגש מסתיים בביצוע הנוסח המאוחר במלואו עם לא מעט רגעים מרגשים - כשהמאזינים טעונים בכל המידע ועוקבים אחר תהליכי קבלת ההחלטות של ברהמס המבוגר. בסיכום, בלצן הופכת את המוזיקה למאוד ידידותית למשתמשים."
אסתרית בלצן סוחפת את הקהל במיומנות בעקבות השלישייה הראשונה של ברהמס. יוסי שיפמן מתלהב


ביצוע בכורה עולמי

בגיליון ה-8 בדצמבר 1855 של הדווייט מוזיק ג'ורנל  -  בטאון המוזיקה החשוב ביותר בארה"ב באותם ימים  - התפרסמה ביקורת על קונצרט שהתקיים ב-27 בנובמבר באולם דודסוורת' בקרן הרחובות 11 וברודווי בניו יורק. הקונצרט, כמקובל באותם ימים, היה "סלט" שכלל שירים (לידר), אריות מאופרות, קטעים לפסנתר מאת שופן ומלחין בשם סטפן הלר, רביעייה (ללא ציון שם ומספר) מאת שוברט וכן ביצוע של שלישיה בסי מז'ור מאת יוהנס ברהמס. אותו מבקר אלמוני לא ידע שלמעשה זכה לדווח על ביצוע הבכורה העולמי של השלישייה הראשונה של ברהמס.  
  
ביצוע הבכורה האירופי של השלישייה לפני קהל התקיים רק מספר שבועות מאוחר יותר, בעיר הגרמנית ברסלאו (וורוצלב, פולין, היום). מי שהביא לביצוע בכורה עולמי של יצירה של ברהמס דווקא בניו יורק היה ויליאם מייסון, פסנתרן אמריקני בן 26 ששב זמן קצר לפני כן מסיור הופעות באירופה והביא אתו יצירה שהיתה חדשה על המדף. שותפיו לאותו ביצוע היסטורי היו הכנר הצעיר תיאודור תומס, מחלוצי תרבות המוזיקה הסימפונית בארה"ב, והצ'לן קרל ברגמן.
 
יצירה זו היא העומדת במרכז הסדרה השלישית של קלאסיקה במימד אישי, שזכתה לשם "מפח האשפה ליצירות מופת" של אסתרית בלצן. בשונה מדפוס התכניות המקובל בסדרה, שבדרך כלל ממקם את היצירה או היוצר בהקשר ההיסטורי-חברתי ומקנה למאזינים העמקת יתר ביצירה עצמה כמוצר מוגמר ושלם, כאן ההיסטוריה מספקת לבלצן אפשרות נדירה לא רק להציץ בחדר העבודה של המלחין אלא גם לנתח את שיקול הדעת שלו ביחסו ליצירה. 

אסתרית-מרסל-ברגמן.jpg
אסתרית בלצן, מרסל ברגמן ואדריאן יוסטוס (צילום: תומר אפלבאום)
 
יוהנס ברהמס: המלחין של העתיד

יוהנס ברהמס הצעיר זכה בקבלת פנים נדירה מצדו של אחד מבכירי המוזיקאים של גרמניה באמצע המאה ה-19, הלא הוא רוברט שומן. שומן, שהיה מלחין ובה בעת מבקר חריף ודעתן ועורך עיתון קפדן, זיהה בברהמס הצעיר את מלחין העתיד. במאמר שפרסם ב-28 באוקטובר 1853 ב"כתב העת החדש למוזיקה" - עיתון שאותו ערך כחמש שנים קודם לכן -כתב שומן: "כמי שליווה מתוך ענין רב את התקדמותם של הכישרונות החדשים הללו (הכוונה למוזיקאים יוזף יואכים, אלברט דיטריך ועוד), נראה לי שבהכרח עתיד להופיע מוזיקאי אשר לו תוענק הזכות לתת את הביטוי הנאצל והמושלם ביותר למגמות זמננו, איש שלא יפגין את שליטתו בהתפתחות דרמטית אלא כמו (האלה) אָתֶנָה, יגיח חמוש במלואו מראשו של זאוס, והוא אכן הגיע, איש צעיר שלצד עריסתו ניצבו בנות החן והגיבורים במשמר, שמו של האיש... יוהנס ברהמס". 
  
בהמשך המאמר הוא מתאר בהתלהבות את איכות נגינתו ברהמס בפסנתר. שומן מסיים בתקווה ש"(ברהמס) יגע במטה הקסמים שלו בכוחות העצומים של המקהלה והתזמורת." אחת התוצאות המידיות של מאמר משבח זה הייתה לחץ על ברהמס מכיוון הוצאת ברייטקופף את הרטל המכובדת להתחיל לפרסם את יצירותיו. אחת היצירות הראשונות היתה השלישיה אופ' 8. את התווים קנה הפסנתרן האמריקני שהיה הראשון שניגן את היצירה לקהל. הביצוע האמריקני היה מאכזב: "לצערי התאכזבתי מן היצירה החדשה, שלא הייתה קשה ומורכבת להבנה כפי שציפיתי…". לעולם אינך יכול להשביע את רצונם של מבקרי המוזיקה. 
  
על אף קבלת הפנים הפושרת ליצירה החדשה, היא זכתה לביצועים נוספים. בבוסטון היא בוצעה פעמיים בסיומה של שנת 1856. את הביקורות על הביצועים החוזרים כתב בעל העיתון עצמו, ג'ון סאליבן דווייט: "אין ספק שכיצירה שחיבר אדם צעיר בן 15, יש בשלישייה מידה לא מבוטלת של צירופים גאוניים ושל אפקטים רבי עוצמה… אבל איננו מוצאים חידושים מפליגים במוזיקה שלו. להבנתנו הצנועה הוא נותר עדיין מלחין העתיד." 

   
   


מהפח לפנתיאון 
  
 
אלא שהעתיד זימן לנו ולאסתרית בלצן סיפור שונה ובלתי צפוי. ברהמס ידוע כמבקר מחמיר מאד, בייחוד כאשר מדובר ביצירותיו שלו. הוא השליך לסל האשפה טיוטות רבות של יצירות. הסימפוניה הראשונה שלו הגיעה בשלב מאוחר בחייו. למרות כל זאת, בחלוף 37 שנים מיום הוצאתה לאור של השלישיה אופ' 8, השיב אותה ברהמס לשולחן הכתיבה וערך אותה מחדש. הסיבה הרשמית הייתה הוצאה לאור של מהדורה חדשה של יצירותיו, הפעם בהוצאת זימרוק - סיבה מספקת להתבוננות מחודשת ביצירה. ברהמס התבונן ביצירת הנעורים, ולא אהב את מה שראה.
 
בתחילה הוא ערך שינויים מזעריים ודיווח עליהם לאחד מידידיו: "לא סיפקתי ליצירה פאה נכרית, רק סירקתי אותה מחדש". מן הסתם לא היה די בתסרוקת, כי הוא ערך מחדש ושינה חלקים ניכרים בפרקים הראשון, השלישי והרביעי. רק הפרק השני עמד במבחן הביקורת של המלחין המבוגר. ברהמס קיצר את היצירה בשליש לערך, אך הוסיף לריכוז ולעוצמה. השלישייה אופ' 8 של ברהמס היא איפוא דוגמא יחידה במינה לכשרון נעורים, העובר סינון ועריכה מחדש מידיו של אותו יוצר, כעת בעל תובנה וניסיון חיים, המשתיל את נכסיו אלה לתוך פרי הנעורים.  
  
בתופעה יוצאת דופן זו, שבה קיימים שני נוסחים לאותה יצירה ושניהם ראו אור, מתמקדת תכניתה הנוכחית של אסתרית בלצן. האתגר שעומד לפניה הפעם הוא איך להעביר ענין שלכאורה מסקרן מוזיקולוגים, או נגנים שמבקשים תובנות חדשות לקראת ביצוע השלישיה, לקהל במופע שהוא קונצרט אבל בה בעת גם הרצאה וגם בידור במובן הטוב ביותר של המילה.   
 
בלצן הלכה בנתיב הבטוח של התמקדות בקורות חייו של ברהמס (חיים בבית ממעמד סוציו אקונומי נמוך בהמבורג – יציאה לעבודה כפסנתרן של בתי זונות ובתי מרזח בנמל המבורג כאיש צעיר) ועד למפגש המפורסם של ברהמס עם רוברט וקלרה שומן. כאן באופן טבעי מצטרף גם סיפור של שומן שסיים את חייו בבית חולים לחיי רוח, פרשת התאהבותו של ברהמס בקלרה שומן שלא זכתה למימוש ועוד פרטים. לסיפור עצמו צירפה אסתרית בלצן קטעים מסרט גרמני חדש על חייו של ברהמס. 
 
אסתרית-בלצן יחצ.jpg
ד"ר אסתרית בלצן. צילום: יח"צ

יצירה ידידותית למשתמש

על הרקע הזה, כמעט כמו בכיתת לימוד באקדמיה, הציגה בלצן לקהל על מסך את התווים ואת השינויים הדרמטיים שערך ברהמס בשלישיה. בין ביצוע שני פרקים של השלישייה בנוסחה הקודם לביצוע של השלישייה כולה בנוסחה השני ניגנו שותפיה למופע הכנר אדריאן יוסט והצ'לן מרסל ברגמן יצירות נוספות: מחולות הונגריים שתמיד סוחפים את הקהל ופרק מתוך סונטה לצ'לו ופסנתר. התבשיל הצליח. 
 
בלצן מובילה את המאזינים בנועם לתוך ראשה של קלרה שומן, המגיבה לנוסח הראשון, שבו שימש את ברהמס שיר אהבה של בטהובן שברהמס המבוגר, והמאוכזב מאי מימושה של אהבתו לקלרה, החליף בנושא אחר. בשיחה עם הקהל נוקטת בלצן עמדה ומדברת על יכולת כתיבת המלודיה, שהיא בסיס היצירה של כל מלחין - היכן היא מתממשת והיכן היא נעלמת לטובת כתיבה של תלמיד קומפוזיציה. היא לא מהססת לפסול חלקים בנוסח הראשון.  
 
בקונצרט הראשון בסדרה שמחתי לגלות שהקהל זורם איתה, ועם הדרך שבה היא משתפת את מאזיניה - כולם באים לשפוט יצירה מוקדמת אחרי שנוסחה המאוחר כבר מוכר להם. היצירות מתפרקות לקטעי הסולו, בייחוד לאלה של הצ'לו שמרסל ברגמן מיטיב לנגן. המפגש מסתיים בביצוע הנוסח המאוחר במלואו עם לא מעט רגעים מרגשים  - כשהמאזינים טעונים בכל המידע ועוקבים אחר תהליכי קבלת ההחלטות של ברהמס המבוגר. בסיכום, אסתרית בלצן הופכת את המוזיקה מאד ידידותית למשתמשים. 
 

הקונצרט יתקיים ביום שישי, ה-3 בפברואר 2017 ב-10:00 ו-14:00 במוזיאון תל אביב לאמנות. להזמנת כרטיסים: 03-6420847 או באתר



31/01/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע