סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן צריך שתיים לטנגו
 

 
 
"התאהבתי בטנגו אהבה מצליל ראשון. זה הסגנון האידיאלי להתחיל להשתחרר דרכו עם הצ'לו, לאלתר פראזות, להבין מה זה באמת תחושת גרוּב ולצאת מהמחשבה התבניתית שעובדים עליה כל כך הרבה שנים בקלאסי. כל כך נהניתי מהתקופה ההיא. זו הייתה ההתחלה של החשיבה החדשה שלי."
הצ'לנית החדשנית טללית צ'רסקי התאהבה בטנגו מצליל ראשון, ומנגנת עם אחותה הפסנתרנית נופר פיי בקונצרט פיוז'ן ייחודי של הקאמרית הישראלית


מסע חיפוש עצמי

את טללית צ'רסקי פגשתי לשיחה לפני די הרבה שנים, באחד הפסטיבלים למוזיקה קאמרית באילת. כשניגנה נשמעה יפה, כשעמדה ליד הצ'לו נראתה קטנה לעומת הכלי הגדול.

עכשיו אנחנו משוחחים שוב, לרגל השתתפותה ב"ליל הטנגו המעגלי" - קונצרט טנגו-פיוז'ן ייחודי של התזמורת הקאמרית הישראלית שיתקיים במוזיאון תל אביב ויציג, לצד יצירות של המלחין הארגנטינאי אסטור פיאצולה, גם יצירות מקוריות פרי עטן של צ'רסקי ואחותה, הפסנתרנית נופר פיי, וטנגו שלהן עם הפרויקט המשותף "1721".  

מה עשית עם עצמך מאז?

"וואו, עברו הרבה מים בנהר, או שפשוט שחיתי בהרבה נהרות. מאז הימים ההם, כשעוד הייתי עמוק בתוך הסצנה הקלאסית, הנהרות לקחו אותי למקומות מפתיעים שלא דמיינתי שאהיה בהם. אחרי תקופת התארים באקדמיה, אתה יודע, תואר ראשון בבוכמן-מהטה בתל אביב עם הלל צרי ותואר שני בקולג' המלכותי באנגליה אצל רלף קירשבאום, התחלתי את תקופת הרסיטלים הקלאסיים כמוזיקאית עצמאית שיוצאת לעולם האמיתי.

"היו רסיטלים שלי ששודרו בקול המוזיקה, והשתתפתי בפסטיבלים שבתור סטודנטית רק חלמתי לבקר בהם כמאזינה, כמו למשל פסטיבל ורבייה בשוויץ,  שבו הובלתי את קבוצת הצ'לי של התזמורת. הופעתי שם עם מנצחים מדהימים כמו ולרי גרגייב, המורה שלו יורי טמירקנוב ומנפרד הונק וגם ניגנתי קטע סולני עם זמר הבריטון המדהים ברין טרפל.

טללית והצלו.jpg
טללית צ'רסקי (צילום: יח"צ)


ואחר כך?

"אחר כך ניגנתי פה ושם בתזמורות, כולל הפילהרמונית בארץ, הבי.בי.סי אנגליה. הוצאתי אלבום כפול של מכלול הסונטות של בטהובן שהקלטתי בערב אחד לייב עם רון רגב, שמלמד בירושלים. האלבום זכה לתואר 'אחד מחמשת האלבומים הטובים ביותר לצ'לו בשנת 2013' מטעם עמותת הצ'לו הבינלאומית בניו-יורק.

"הייתי פעילה מאד ובכל זאת הייתה לי תחושה שמשהו חסר. לא מספק אותי עד הסוף. כל הזמן הדהדה לי בראש שיחה שהיתה לי עם בַּרני - המורה שלי, ברנרד גרינהאוס - אצלו בבית. גרתי אצלו תקופה, בשנתיים האחרונות לחייו. אמרתי לו שאני מרגישה כאילו איבדתי משהו, או שעוד לא מצאתי אותו. שמשהו בי לא שלם. הוא אמר לי שאני צריכה לצאת למסע ולמצוא את הדבר הזה. הוא הדגיש שמי שיעזור לי בדרך ויכוון אותי אל המקום הנכון – יהיה הצ'לו. אני זוכרת בדיוק את הקול והמבט שלו עד היום. ככה יצאתי למסע חיפוש עצמי." 
 
פגישה עם אֶניוֹ מוֹריקוֹנֶה
 
היית מחוברת לגופים גדולים או הלכת במודע על קריירה עצמאית?

"עברתי מאז כמה ארצות - הולנד, איטליה, שוויץ, וזה אחרי שנה באנגליה לתואר שני ושנתיים לתקופות בארה"ב אצל ברני. בארצות האלה גרתי תקופות ממושכות יותר ופחות, ובכל אחת גיליתי עוד חתיכה מהפאזל שלי. תמיד ידעתי שאני רוצה קריירה עצמאית, לעשות דברים בראש שלי, ליצור ולשתף פעולה עם עוד אמנים עצמאיים. מסגרות אף פעם לא התאימו לי, גם בשנות בית הספר  התיכון בתלמה ילין לא ממש הלכתי בקביעות. בתיכון כבר התחלתי במקביל ללמוד תואר באקדמיה וכל כך נהניתי להיות 'אדון לעצמי', סטודנטית חופשיה." 

מתי זה קרה, מה הביא את זה?

"אני חושבת שנקודת המפנה הראשונה שפתחה אותי במחשבה על כיוון אמנותי חדש קרתה בהולנד. אחותי הגדולה נופר, שהיא פסנתרנית ומלחינה מדהימה, וגם סוג של 'מראת דרך' בשבילי, למדה שם לתואר שני בטנגו וג'אז. אני באתי לגור איתה וכך נפתחתי אל סגנון הטנגו, והתאהבתי בו אהבה מצליל ראשון.

"ניגנו את הגרנד טנגו של פיאצולה והתחלתי להעמיק בלמידת הניואנסים של הטנגו. זה הסגנון האידיאלי להתחיל להשתחרר דרכו עם הצ'לו, לאלתר פראזות, להבין מה זה באמת תחושת גרוּב ולצאת מהמחשבה התבניתית שעובדים עליה כל כך הרבה שנים בקלאסי. כל כך נהניתי מהתקופה ההיא, ההתחלה של ה"חשיבה החדשה" שלי. משם המשכתי לאיטליה, פשוט סתם ככה, כי הרגשתי שאולי יש לי משהו לעשות שם, ובאמת כך פגשתי מלחינים  מיוחדים."

   


למשל?

"למשל את אֶניוֹ מוֹריקוֹנֶה, מלחין הסרטים הגדול שהיתה לי הזכות להכיר אישית, ואת רוברטו מולינלי שאת יצירתו Twin Legends אני מבצעת בבכורה ישראלית כעת. וגם צ'לנים שחושבים לגמרי מחוץ לקופסה - הם ברמה קלאסית מצוינת ויחד עם זאת גם מאלתרים בכמה סגנונות, מלחינים, ומתנסים בכל כך הרבה כיוונים יצירתיים.

"שם הגעתי לתובנה שכדי להיות מוזיקאי אמיתי, שלם ואיכותי, אתה צריך קודם כל 'לדבר' את המוזיקה עם הכלי שלך, עוד לפני שאתה יודע לנגן יצירות קלאסיות נפלאות ברמה הכי גבוהה שיש. החינוך הקלאסי שקיבלתי הוא מעולה ואני אסירת תודה עליו. את כל היצירות הגדולות שניגנתי אני ממשיכה לנגן היום ושואפת להופיע עם כל הקונצ'רטי הגדולים לצ'לו, אבל לדעת לעשות רק את זה, זה מבחינתי להיות צ'לן מאוד טוב. לעומת מוזיקאי מצוין - שיודע עוד סגנונות, שמבין איך בנויה היצירה, כל יצירה מכל ז'אנר שהוא. כזה שיודע קודם כל לקחת את הכלי לידיים ולהצטרף בכיף ובזרימה לכל שיר שמתנגן.

"זה לא משהו שלומדים באקדמיה, לפחות עדיין לא. למעשה כבר הצעתי את הרעיון לתכנית לימודית במסגרת כלשהי שתַקנה ידע רחב יותר בנושא. אני מאמינה שדברים כבר מתפתחים לכיוון הזה. שמעת את הצעיר הרומני זוכה הפרס השני של תחרות רובינשטיין השנה? הוא ניגן הדרן ג'אז בסוף הרסיטל שלו. זה קורה, אנחנו בדרך לשינוי. יש הרבה נגנים קלאסיים מדהימים שלא מרגישים בנוח לאלתר שיר משמיעה ללא תווים. כשהבנתי בזמני שאני לא יודעת לעשות את זה חטפתי שוק מעצמי והחלטתי לשנות את זה תיכף ומיד, כדי להיות קודם כל מוזיקאית ורק אחר כך גם צ'לנית."  
 

קונצרט של בכורות

אני רואה שבקונצרט את ואחותך תבצענה כל אחת מיצירותיה, אתן גם יוצרות יחד?

"אכן. נופר ואני יוצרות כל אחת בסגנון מאד שונה כשאנחנו בסולו, אבל בפרויקט המשותף שלנו אנחנו פתאם מתחברות לחלוטין לסגנון אחיד, נראה שהטנגו מחבר בינינו. ההלחנה אצלי היא לשירים. בסוף התקופה באיטליה, התחלתי לכתוב. הכתיבה של מלים הגיעה מתוך הכרח רגשי עמוק בעקבות פרידה. זה סיפור ארוך, נשאיר אותו לזמן אחר אבל אני יכולה לומר שמרגע שהתחלתי לכתוב שירים הרגשתי סוף סוף שמצאתי את מה שחיפשתי בלי שידעתי שזה מה שחיפשתי. 

"התחלתי להלחין אותם עם הצ'לו ויותר מאוחר גם על גיטרה ופסנתר. קודם הלחנתי רק עבור טקסטים ובהמשך גם שירים ללא מלים. הצ'לו חי איתי כמו שברני אמר, ובכל פעם אני מגלה מחדש כמה שהוא צדק. הצ'לו הוא המצפן שלי בחיים האלה, הוא מכוון אותי בהכל. למשל כשאני מגיעה לעבד את השירים שלי להרכב, כשאני לא בטוחה איזה תפקיד לתת לגיטרה או לבס ואפילו הגרוב של התופים - אני יושבת עם הצ'לו, רק איתו, על כל התפקידים והוא מראה לי את הדרך אל העיבוד המדויק. המופע ייקרא, כמה לא מפתיע, 'טללית והצ'לו' והוא עולה ב-12 ביוני בתאטרון תמונע.  

טללית צרסקי ונופר פיי צילום Sven Scholten 24.jpg
טללית צ'רסקי ונופר פיי (צילום: Sven Scholten)


"אחותי נופר היא פסנתרנית קלאסית שיצאה לדרך עצמאית של יצירה כשאני עוד הייתי עמוק רק בקלאסי. היא החלה לכתוב עוד בזמן הלימודים לתואר. היא מלחינה יצירות מורכבות מאד ונפלאות, עשירות בצבע ובטעם טוב. אני מתה על המוזיקה שלה ואני לרוב לא עוקבת גדולה של ז'אנר הג'אז, אבל היצירות שלה פשוט מובנות ונוגעות בכל אחד. לא צריך שום ידע מוקדם כדי ליהנות. בקונצרט היא תבצע את היצירה שלה  I Believe In Magic  בבכורה בגרסה מתוזמרת עם אופי קולנועי."

יש לך כתובת קבועה? 

"כל העולם הגדול והיפה הוא הכתובת הקבועה שלי. מאז ומתמיד אהבתי לנסוע ואני מאושרת שהמקצוע שבחרתי לוקח אותי למקומות חדשים ומפתיעים כל הזמן. בדיוק לאחרונה היה לי ולנופר רסיטל בהודו, מישהו שמע אותנו בימק"א בירושלים והחליט שהוא מטיס אותנו לשם. איזה מקצוע מבורך בחרנו. הודו מיוחדת ומרתקת ואני עוד אחזור. סבתא שלנו, אהודה צליוק ז"ל, הייתה פסנתרנית וגם אהבה מאד לנסוע. היא חייתה עד גיל מאה ונסעה לכל רחבי  העולם. שתינו הולכות בדרכיה בעניין הזה. " 
   

טללית צרסקי ונופר פיי Sven Scholten.jpg
טללית צ'רסקי ונופר פיי (צילום: Sven Scholten)

 
צריך שתיים לטנגו 

מה משמעות שם ההרכב שלכן – 1721 ?
 
"הסיבה לשם הפרויקט היא שאנחנו יוצרות קונצרטים שמשלבים בין מוזיקה קלאסית מהמאה ה-17, תקופת הבארוק והלאה, בעיבודים חדשים שלנו למוזיקה חדשה ברוח ה-21, ומכאן שילוב המספרים של השם שלנו. אבל זו לא מוזיקה קלאסית עכשווית א-טונלית אלא שילוב של ז'אנרים ומוזיקה שאנחנו כותבות שהיא נגישה וקלה יותר להאזנה. אנחנו מאד אוהבות ליצור ביחד תכנים סיפוריים - עלילתיים וכך יצרנו את המופע שלנו 'סייקליק נייט' (לילה מעגלי) שמשלב יצירות בארוק עם סוויטה לתיאטרון של פיאצולה וקטעי אלתור חופשי שלנו ושל הסולנים האחרים במופע: נגן הבנדוניאון ויקטור הוגו ויז'נה מארגנטינה ונגן הקונטרבס ז'אן-רנה דה קונסייסאו מצרפת. המופע הזה הוקלט לאלבום על ידי הלייבל ההולנדי סילווקס בבית האופרה של מרסיי בצרפת, תחת שם המופע. האלבום יוצע למכירה עם תום הקונצרטים עם התזמורת הקאמרית במוזיאון." 
  
מעניין שנגן הבנדוניאון קרל קריינהוף מגיע מהולנד ולא מבואנוס איירס.

"בהולנד באופן מפתיע יש הרבה נגני בנדוניאון מצוינים. זה סוג של מרכז טנגו באירופה. נופר למדה בקונסרבטוריון של רוטרדם ושם יש מחלקה מעולה של טנגו, שם למדתי גם אני את הסגנון בעקבותיה ואז התחלנו את הפרויקט המשותף שלנו. יצירת הטנגו שנבצע יחד, La Bordona של אמיליו בלקרסה בתזמור מיוחד ביותר - באופי של קונצ'רטו כפול קלאסי שכתב לנו המתזמר הצעיר והמוכשר תום בלקינד - היא יצירה אהובה עלינו ביותר, אנחנו מופיעות איתה הרבה בגרסת דואו וכעת זו תהיה בכורה מרגשת ראשונה עם תזמורת.

"אני אפילו לא בטוחה אם כבר ביצעו טנגו, או בכלל יצירה כלשהי, בהרכב של סולו פסנתר - צ'לו עם תזמורת. אנחנו שמחות על ההזדמנות המיוחדת הזו להציג את העולם היצירתי שלנו, כל אחת בסגנון המיוחד לה, ואז לסיים בטון חגיגי בסגנון המחבר את שתינו יחד. צריך שתיים לטנגו."

Carel Kraayenhof fotograaf Casper Rila.jpg
קרל קריינהוף (צילום: Casper Rila)


למה כדאי לבוא לקונצרט הזה?

"קודם כל כי הוא מהנה ביותר ויש בו מגוון אדיר של מוזיקה צבעונית ומרגשת וזו הזדמנות לשמע דברים לא שגרתיים - יצירות, כלים ושילובים מיוחדים והכול בתוך מסגרת מוכרת ונוחה של סדרה קלאסית עם תזמורת. זה פשוט כיף, אני מצפה לזה כמו לדבר חדש לחלוטין שאין לי מושג איך הוא הולך להרגיש. נגלה ביחד." 
  
  
הקונצרט יתקיים ב-22 ו-25 במאי 2017 ב-20:30 במוזיאון תל אביב לאמנות. מחיר לכרטיס: 180-100 ש"ח, להזמנת כרטיסים:03-5188845 או באתר התזמורת

לרכישת כרטיסים


 


למועדי מופעים >

17/05/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. טללית את מדהימה
חזי , כפר סבא (18/05/2017)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע