סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן המלצות לפסטיבל ישראל
 

 
 
ניסינו לבחור יצירות סולו אינטנסיביות מאוד עם אופי כמעט פולחני או דתי, אינטימיות ושוברות את המסך הבלתי נראה בין הנגנים לקהל. אני מאמין שהצלחנו לבנות תכנית מעניינת שבה הקשר והניגודים בין היצירות מאפשרים הבנה עמוקה של היצירות ושל השאלות שתמיד קיימות: מה זאת מוזיקה? מהי משמעות האמנות? אנחנו לא מספקים תשובה אבל בהחלט מציעים חוויה אחרת."
שיחה עם המנצח אילן וולקוב, הבמאי יוסי יזרעאלי והמלחין יוסף ברדנשווילי על המופעים המסקרנים "סאונד צ'רטר" ו"איוב"


פסטיבל ישראל שיוקדש השנה לזכרו של מיכה לבינסון ז"ל, מעלה שני אירועים מסקרנים במיוחד: הראשון הוא מסע בן שלוש שעות בין מוקדי מוזיקה בתוך מבנה תיאטרון ירושלים על מסדרונותיו, אולמותיו וגרמי המדרגות הרבים שלו. המנצח והיזם המוזיקלי אילן וולקוב, שמנצח בימים אלה על סדרת קונצרטים בקלן, גרמניה, הוזמן להפיק  את האירוע שנקרא "סאונד צ'רטר".

באירוע השני, המוזיקה מתפקדת בעיקר כנוכחת בתוך מארג דרמטי שעיבד יוסי יזרעאלי לספר "איוב", כשאת המוזיקה חיבר יוסף ברדנשווילי. לקראת פתיחת הפסטיבל ב-1 ביוני שוחחתי עם וולקוב, יזרעאלי וברנדשווילי.
 
"חשוב שתזמורות יבצעו רפרטואר מגוון"
 
אני זוכר שבאחת השיחות עם אביך, הפסנתרן אלכסנדר וולקוב מנוחתו עדן, הוא אמר לי: "בבית יש לי מדריך למוזיקה חדישה. אילן הבן שלי מבין בזה יותר ממני ומסביר לי." מתי החלה אצלך הסקרנות למוזיקה חדישה/עכשווית?

"נראה לי שהעניין התחיל שהייתי עם אבי בדרטינגטון, קורס קיץ ופסטיבל באנגליה. היו שם כמה וכמה קונצרטים של מוזיקה מודרנית, כמו רסיטל של המלחין הסלובני שהגיע מצרפת וינקוֹ גלוֹבּוֹקַר ומייקל פיניסי האנגלי ואני זוכר שהקונצרטים האלה השאירו עלי רושם גדול. אבל הפתיחות של המורים ושל אבי עזרה מאוד, כמו גם העובדה שניגנתי את 'מיקרוקוסמוס' של ברטוק כשהייתי בן שמונה-תשע, שסייע לי להתחיל להבין דברים חדשים ושונים."

אילן וולקוב אתר פסטיבל ישראל.jpg
אילן וולקוב (מקור: אתר פסטיבל ישראל)

לפני כן גדלת כילד שמממש את רצון הוריו שיהיה מוזיקאי או שזה בא ממך?

"הייתי די אובססיבי למוזיקה, וזה היה שלי. לא יודע אם אני או ההורים שלי חשבנו רחוק כל כך, זה היה יותר עניין של מיצוי הפוטנציאל. כבר מגיל שש בערך הייתי הולך לקונצרטים של אבא שלי וגם עם המשפחה. שמענו מוזיקה קאמרית, תזמורות, אופרות. זה היה נגיש וטבעי."

לפני הניצוח היה מן הסתם פסנתר?

"למדתי כינור, אחריו פסנתר ואז גם כמה שנים טובות של הלחנה עם המלחין האגדי אבל ארליך."

מתי הבנת שהכיוון הוא ניצוח?  

"די מוקדם, לפני שסיימתי בית ספר. ברגע שגיליתי פרטיטורות, הקשבתי בעיקר למוזיקה תזמורתית וזה עניין אותי הרבה יותר מכינור או פסנתר."

היו מורים שהתוו את הכיוון, או דמויות מוזיקליות ששימשו לך מקור השראה?

"היו לי די הרבה מורים מדהימים, כמו המורה המפורסמת לכינור ואלי בלוטנר והמנצח מנדי רודן. גם להיות במינכן ולשמוע את סרג'יו צֶ'ליבּידָקֶה בחזרות ובקונצרטים היה מרגש. כמו גם לצפות ב'אותלו' של ורדי בניצוח קרלוס קלייבר בניו יורק."

מתי הרגשת לראשונה שזה הכיוון שיזהה אותך מקצועית?

"אין לי תשובה לזה. זה היה תהליך, לא רגע אחד מסוים. אולי כשעברתי ללמוד ניצוח בלונדון, באקדמיה המלכותית. זו הייתה החלטה שהשפיעה מאוד על הדרך המקצועית שלי. הבחירה בלונדון התבררה כמאוד נכונה וטובה בשבילי."

מנדי רודן 1.jpg
מנדי רודן (צילום: יח"צ)


ניהלת לא מעט תזמורות בבריטניה ובאירופה. עד כמה החשיבה הזו השפיעה על דרכך בניהול מוזיקלי של תזמורות? נאלצת לנהל מאבק מול חשיבה שמרנית?

"תזמורת היא גוף גדול שיכול לבצע הרבה קונצרטים שונים והרפרטואר שלנו אמור להיות מקיף ומעניין. אין באמת סתירה בין מוזיקה כזו או אחרת. התזמורות הטובות של היום יכולות לנגן באך, מוצרט, סטרווינסקי, ליגטי וכולי. אבל נכון שלא תמיד קל לשכנע את הגופים האלה לבצע מוזיקה של מלחינים עכשוויים. חלק מהפרויקטים שאני עושה, כמו פסטיבל 'טקטוניקס', מחדש ויוצר שיתופי פעולה אחרים בין מוזיקאים מסגנונות וז'אנרים שונים, ויפנה לקהל אחר שלא במסגרת התזמורת."
 
"בנינו תכנית אינטימית ומפתיעה"
 
אתה מזוהה עם כיוונים שונים של מוזיקה – ממוזיקה חדישה, רוק וז'אנרים מועדוניים למיניהם ועד למוזיקה תזמורתית אמנותית. איך משפיעים סוגי המוזיקה השונים שלך זה על זה, כמה מן החדש משפיע עליך כשאתה מנצח על סימפוניה של מאהלר או של בטהובן ולהיפך?

"שאלה מעניינת. הרבה פעמים מעולה לפתוח עם יצירות חדשות של  מורטון פלדמן וגיורגי ליגטי ואז לבצע בטהובן. זה יוצר הקשבה גדולה והבנה של צורה וסאונד. אני תמיד מרגיש שהדברים משפיעים אחד על השני, פעמים רבות בצורה שקשה לצפות לה. בתהליך ביצוע יש הרבה הפתעות."

מתי עלה הרעיון להקים את הבמה הקבועה בלבונטין 7?

"לבונטין 7 נפתח כבר לפני 11 שנים. שני האנשים העיקרים בעשייה שם הם אסיף צחר ודניאל שריד ואני סוג של שותף שקט מאוד. היה מרתק להיות חלק מזה ולעשות פרויקטים ייחודיים למקום. פגשתי מאות מוזיקאים מכל העולם דרך לבונטין כך שזה עדיין משפיע מאוד עליי."
 
מה תפקידם של פסטיבלים כיום בעידן שבו המדיה מביאה אליך הביתה כמעט כל דבר ומצד שני יש תנועת לקוחות/צרכני מוזיקה ממקום למקום על פני הגלובוס?

"זה מעולה שאפשר לשמוע כל דבר במחשב, אבל זה אף פעם לא יחליף לגמרי את החוויה הריטואלית והשבטית של לשמוע מוזיקה ביחד עם עוד אנשים. במוזיקה אקוסטית יש לאקוסטיקה ולאווירה הכללית השפעה עצומה על איך אנחנו שומעים ומרגישים משהו. בעיניי זה התפקיד של פסטיבלים היום. גם אוצרוּת של אירוע מעמיק שמציג מגוון ניגודים וסגנונות הוא משהו שמעניין אותי מאוד." 

איך נולד הרעיון ל"סאונד צ'רטר" ומה זה בעצם?   

"הרעיון התפתח עם עמנואל ויצטום, שהזמין את המופע לפסטיבל. חשבנו יחד איך אפשר לעשות קונצרט שבו הקהל הוא חלק פעיל ויש שימוש בחללים שונים בתיאטרון ירושלים. נפגשנו שם והתחלנו לחשוב מה מתאים. יש בתכנית שילוב של יצירות סולו המבוצעות במקומות שונים בתיאטרון, מֵיצגים, יצירות ווקאליות ובסופה קונצרט שלם באולם עצמו. אנחנו משנים ומרחיבים את מה שאפשר ובונים סוג אחר לגמרי של קונצרט, חוויה שונה וייחודית. גם הניגודים בין היצירות הפוליפוניות של הנרי פרסל וויליאם בירד המוצבות מול יצירות הסולו של לוצ'אנו בריו, קלוד דביסי או ג'יאצ'ינטו שלסי, ייצרו מתח והקשבה מיוחדת, אני מקווה."

מאיה-דוניץ-01.jpg
מאיה דוניץ (צילום: יח"צ)

 
בסוף שנות ה-70 מסעות מוזיקה ממקום למקום נעשו כמעט דרך קבע במוזיאון תל אביב ובחללים רבים נוספים, כולל ממרכז תל אביב ועד נמל יפו. מה יותר חשוב, הכרת השטח או ההיצע המוזיקלי שרצית להביא?

 "אין ספק שקודם צריך להבין ולהרגיש את החללים, ואז לבנות תכנית שיהיו בה יצירות ידועות כמו כן יצירות חדשות - כמו של אסף תלמודי ומנוחה ביקונט, ומיכל אופנהיים ומאיה דוניץ.

"ניסינו לבחור יצירות סולו אינטנסיביות מאוד עם אופי כמעט פולחני או דתי. גם רוב יצירות הסולו הן אינטימיות מאוד ושוברות את המסך הבלתי נראה בין הנגנים לקהל. אני מאמין שהצלחנו לבנות תכנית מעניינת שבה הקשר והניגודים בין היצירות מאפשרים הבנה עמוקה של היצירות ושל השאלות שתמיד קיימות: מה זאת מוזיקה? מהי משמעות האמנות? אנחנו לא מספקים תשובה אבל בהחלט מציעים דרך אחרת לחוויית הקונצרט ולקשר האינטימי והלא-צפוי בין הקהל למוזיקאים." 
 
אוצר דרמטי מופלא

בדיוק לפני שנה, ביוני 2016, התפרסם כאן ראיון עם יוסי יזרעאלי לקראת ביצוע הבכורה של יצירתו המשותפת עם יוסף ברדנשווילי לטקסטים  מתוך ספר הזוהר. יזרעאלי קרא ליצירה הגדולה לשחקן, ארבעה זמרים סולנים, מקהלה ותזמורת "הפסיון של רבי שמעון בר יוחאי". באותו ראיון  דיבר יזרעאלי על רצונו "להפתיע את החך התרבותי של הקהל".

יוסי יזרעאלי וברנדשווילי.jpg
יוסי יזרעאלי ויוסף ברדנשווילי (צילומים: גדי דגון, יח"צ)


מה שנותר מאותו ביצוע, שבינתיים ראה אור בדיסק של הקאמרטה הישראלית, הוא זיכרון של ביצוע מוזיקלי טוב, עם נוכחות שנעה בין טוב לפחות מטוב בזמרת הסולנים. הנקודה החלשה הייתה דווקא של השחקן עמית אולמן שנשמע כמי שמקריין טקסט ש"לא יושב" . שני היוצרים שבים לשתף פעולה בפסטיבל הנוכחי בעיבוד הבימתי לספר "איוב".

ספר איוב, נזכיר, הוא הסיפור על אדם מבוסס, עתיר משפחה ונכסים ההופך באחת לכלי משחק בדיאלוג שמימי בין אלוהים לשטן - כשהראשון בין השניים בטוח באמונתו של איוב גם כאשר יקלע לצרות ולמצוקות. ואכן אסונות מתרגשים על איוב בזה אחר זה - הוא מאבד את בני משפחתו ואת כל רכושו.

מכאן ואילך הספר הוא שיחה בין איוב לרעיו, עם נוכחות מועטה של אשתו, כולם מחכים לראות אם איוב יקלל את השמים. אמונתו החזקה מביאה את הסיפור ל"הפי אנד", עם עושר מחודש, משפחה מחודשת ומה לא. על פי המסורת ספר איוב אינו נקרא בבתי הכנסת ומותר לעיין בו רק בתשעה באב.

קרן-הדר1-דניאל-צציק.jpg
קרן הדר (צילום: דניאל צ'צ'יק)


על מה שנראה על הבמה אומר יוסי יזרעאלי: "ספר איוב הכתוב כמחזה מחולק לתמונות ודיאלוגים בין הדמויות  נכתב בסביבת הזמן שבה  נכתב 'אדיפוס' של סופוקלס והטרגדיות היווניות של המאה החמישית לפני הספירה.

"ספר איוב הוא טרגדיה תנ"כית. הטקסט הערוך על פי הספר מעלה שאלות עקרוניות:  מה מקומו של השטן במערכת האלוהית, האמונה בשכר ועונש - האם איוב נענש עונש נורא על לא עוול בכפו, והאם יכפור בשל כך באמונתו באל? ומהי תפישת המוסר 'המקובלת'  של המאמינים - שלושת הרעים - בצדקת האל? ומהי תפישת הצדק בעיני האל עצמו"?

"עוצמת הטקסט," אומר יזרעאלי, "מחייבת את הגבהתו ביצירה מוזיקלית. אשת איוב שהספר נותן לה שורה אחת בלבד: 'עודךָ מחזיק בתומתךָ, ברך אלוהים וָמוּת', כשהמשמעות היא כידוע קלל אלוהים ומות, תהפוך לדמות מרכזית כאם וכרעיה המקוננת והמתריסה כנגד האלוהים. למיטב דעתי," מדגיש יזרעאלי, "זו התמודדות ראשונה בתיאטרון הישראלי עם הטקסט המופלא הזה שיועלה כלשונו. כוונתי לחזור ולנכס את האוצר הדרמטי הזה שמסיבות פוליטיות נתפס לצערי על ידי שוחרי תרבות חילונית כ'מחוץ לתחום'."  

את איוב יגלם ששון גבאי ואת אשתו קרן הדר. עוד משתתפים ב"איוב" אריק עשת, עמית אולמן, אייל נחמיאס, יוסף אלבלק ועומר הברון. את המוזיקה למופע כתב יוסף ברדנשווילי: "בחיפושי אחרי מקורות השראה, התנ"ך וספרות יהודית לדורותיה ולצורותיה השונות היו תמיד מקום שאתגר אותי. לכן התחברתי בקלות לצורת העבודה עם יזרעאלי, שכבר שנים, עוד הרבה לפני שהגעתי לישראל, עוסק בהבאה לבמה של טקסטים יהודיים."

מעשית ומספרית הנוכחות שלך כאן היא מצומצמת, יש מוזיקה לצ'לו שמנגן יוני גוטליבוביץ' וקרן הדר ששרה את אשתו של איוב?  

"נכון שאין כאן תזמורת, צריך להתמודד עם מטלה גם כאשר התקציבים מוגבלים, אבל אתה תראה ותשמע את הצ'לו לאורך כל ההצגה. הצ'לו, שקולו הוא הקרוב ביותר למנעד הדיבור האנושי, בריטון שיודע לשיר אבל בה בעת להיות דרמטי, מקבל כאן נוכחות של שחקן מוביל. המוזיקה מביאה להנכחה מוגדלת של דמותה של אשת איוב, שאותה מגלמת קרן הדר. בתנ"ך כידוע יש לה פסוק אחד בכל הספר הגדול הזה, ואנחנו במעין אפליה מתקנת נותנים לה מקום. ואני חייב להודות לשני המוזיקאים האלה שהטלתי עליהם עבודה כה רבה, כי כל שאר השחקנים עובדים רק עם טקסט, ללא מוזיקה."

איוב צילום זראר אלון.jpg
"איוב" (צילום: ז'ראר אלון)


סאונד צ'רטר . 7 ביוני, 21:00. שלוש שעות, ברחבי תיאטרון ירושלים. איוב . 4 ביוני, 21:00. אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים. הפסטיבל יתקיים בתאריכים 18-1 ביוני 2017 ברחבי ירושלים. רכישת כרטיסים בטלפון: 2561* או באתר הפסטיבל
 



28/05/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע