סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן יניב ד'אור: "אני רוצה הכל"
 

 
 
שרתי עשר פעמים לסירוגין את קיסר וטולומיאו, ובכל פעם אני חווה את התפקיד מחדש. אני חושב ששרתי ב'המשיח' 99 פעמים. המוזיקה של הנדל מהממת. אבל היום אני הולך לעוד כיוונים - לדינו, לידים, אולי גם פאדו. אז מה אם אני קונטרה טנור? אני רוצה לעשות הכל."
הקונטרה-טנור המצליח, שמככב בהפקת האופרה בעכו "יוליוס קיסר במצרים", שואף לשבור שיאים חדשים. שיחה


עריפת ראשים נוסח הנדל 
 
ביום חמישי ובמוצאי שבת יתקיימו ההצגות להפקה החדשה של האופרה הישראלית "יוליוס קיסר במצרים" של הנדל בחצרות האבירים בעכו. הליברית לאופרה נכתבה על ידי ניקולא פרנצ'סקו היים, על פי נוסח פופולרי של הסיפור שהיה מקובל במאה ה-18, על אף שהיה היה רחוק מן ההתרחשות ההיסטורית ורחוק מאד מן הדרמה של שקספיר שחוברה מעל מאה שנים לפני כן.

הסיפור בקצרה: תלמי (טולומיאו) מלך מצרים, מנסה לשאת חן בעיני יוליוס (ג'וליו) קיסר שמגיע למצרים בעקבות פומפיוס, אותו ניצח בקרב. יוליוס מגיע עם מצב רוח חיובי ולבקשת קורנליה רעיית פומפיוס וסקסטוס (ססטו) בנו, הוא מוכן לשכוח את היריבות ולפתוח דף חדש ביחסים. אך אז מגיע השי של תלמי, שכאמור מנסה לשאת חן בעיני קיסר - ראשו הערוף של פומפיוס. קיסר מזועזע וקורנליה מנסה להתאבד. בנה מונע זאת ממנה. מכאן מתחילה מערכת תסבוכות אצל הרומאים מצד אחד, אצל המצרים מצד שני.

קליאופטרה, אחותו של תלמי, מבקשת את כתר מצרים לעצמה. אחיה אינו מוכן לוותר ולכן היא מתחפשת למשרתת של עצמה ומתחילה להשפיע את חסדיה ואת גופה המצודד על קיסר. בינתיים שר צבאו של תלמי מציע לבוס להרוג את קיסר בתמורה לכך שיקבל את קורנליה. תלמי מוכן לדיל, אך סקסטוס, יתומו של פומפיוס, עושה שנדרש ממנו, נוקם את דם אביו והורג את תלמי, שניסה לקחת את קורנליה לעצמו. הסוף כמובן צפוי - התקשרות יוליוס קיסר לקליאופטרה וזכייתה בכס השלטון במצרים.

"יוליוס קיסר במצרים", האופרה החמישית שחיבר הנדל בלונדון, הייתה להצלחה מסחררת מיומה הראשון. הצגת הבכורה התקיימה בפברואר 1724 ומייד אחר כך היא הוצגה בהצלחה מרובה גם בגרמניה. בלונדון נרשמו מחזורי הצגות חדשים בשנים 1725, 1730 ו-1732. "יוליוס קיסר" היא אחת האופרות הבודדות מתקופת הבארוק שהועלו לבמה עוד לפני התחיה של מוזיקת הבארוק לפני כשלושה עשורים. האופרה הישראלית העלתה את "יוליוס קיסר" בתל אביב לפני שמונה שנים.



יניב ד'אור (צילום: מירי שמיר)

זפירלי נתן 'פוש'
 
"מה שהעניק לאופרה הזו את מקומה בין האופרות האהובות הוא בשתי מילים -  מוזיקה יפה. שרשרת של אריות קליטות, להיטיות באופיין שמגמדות מראש את סיפור העלילה ההזוי," פוסק זמר הקונטרה טנור יניב ד'אור ששר את יוליוס קיסר בהפקה הנוכחית, ותמונתו בתלבושת המצרית הפכה אותו למקדם המכירות הגדול שלה.

ד'אור יכול בשקט להתייצב ברשימת שיאני הנדל בישראל: "זו הפעם התשיעית שאני משתתף באופרה הזאת. שרתי את טולומיאו ארבע פעמים ואת ג'וליו חמש פעמים. בבתי אופרה שונים, כמובן."

ד'אור נולד בחולון למשפחה שוחרת מוזיקה. הוריו, נגר ועקרת בית וזמרים חובבים בעצמם, דאגו להעניק חינוך מוזיקלי לכל ילדיהם. את דרכו המקצועית החל, לדבריו, בגיל 16. "למדתי בתיכון קריית שרת בחולון במגמת המוזיקה בניהולו של אבי עילם אמזלג עם המורה ביביאנה גולדנטל. בכיתה י' אמרו לי שאני צריך להגיש רסיטל קלאסי למבחני הבגרות ונבהלתי. ניגנתי פסנתר, בבית שמעתי אום כולת'ום ופאריד אל אטרש  וחשבתי על שירי אריק איינשטיין. רסיטל קלאסי נשמע לי מפחיד באותן שנים.

"אבל מסתבר שבית הספר בחולון נתן לנו הרבה מאד כלים בתולדות המוזיקה, מה שגיליתי כשהגעתי ללימודי ההמשך באקדמיה למוזיקה בירושלים. את השירות הצבאי עשיתי כזמר סולן בתזמורת חיל האוויר לצד לימודי האקדמיה, אבל את היחסים עם המוזיקה עתיקה התחלתי בגיל 16. שרתי הנרי פרסל, בארוק אנגלי מוקדם ובמקביל שירים של שוברט. הקשר שלי עם השיר האמנותי החל כבר אז."

אז ההיכרות שלך עם המוזיקה המוקדמת התרחשה בבית הספר?

"למדנו שם הכל. מהקונצ'רטות לפסנתר של שופן ועד הסימפוניות של מאהלר, ושם גם הכרתי את הבארוק. היה לי גם רגע מכונן אחד בתוך התקופה הזאת. באותו זמן הבמאי פרנקו זפירלי לימד כאן בכיתות אמן, ואני הגעתי כדי להקשיב. פגשתי שם את יוליה פבזנר שביימה אותי בקונסרבטוריון באופרה 'אורפיאו ואאורידיצ'ה' של גלוק כמה שבועות קודם, שאמרה לי: 'אחת הזמרות שהיתה צריכה לשיר כאן ביטלה, בוא תשיר את האריה של אורפיאו'. 'שאני אשיר לזפירלי, השתגעתם?' הגבתי מייד. אבל כמובן ששרתי לו, לזפירלי. הוא היה חביב ביותר ובמשך שנים גם שלח ברכות לכל שנה חדשה."


יניב דאור יוליוס ע1.jpg
יניב ד'אור ונור דרוויש (צילום: יוסי צבקר)



"אל תעבוד עם פסנתרן שיסרס אותך"
 
מתי התחלת ממש לשיר?

"בפסטיבלי אבו גוש. שרתי פרסל ובמקביל הצטרפתי למופע של דן אטינגר וישי שטקלר בתקופה שהם עוד שרו. "

ובארוק?

"זה היה לי מאד טבעי, כשהתחלתי לשיר נזכרתי בהורי. כשאבא היה קונה ספר תורה, במהלך התפילה בבית הכנסת הוא היה מסלסל ברבעי טונים ובמיקרו טונים, ואימא שרה בבית מנגינות נפלאות. כל זה התחבר בקלות יחסית עם הבארוק. החיבור הזה של מזרח ומערב והקרבה הסגנונית הביאה בסופו של דבר להקמת אנסמבלנאיה שעושה בדיוק את המוזיקה הזאת. דרך אגב, גם הקמת האנסמבל קשורה להפקת 'יוליוס קיסר', כי הרעיון צץ בשיחה בין כמה מוזיקאים שהשתתפו בהפקת האופרה בגוטנברג בשוודיה. ישבנו לשתות אחרי מופע ודיברנו על הקרבה שיש בין סוגי המוזיקה השונים ותוך זמן קצר כבר היינו באולפן והקלטנו. משם באה ההצלחה גדולה של האלבום 'לדינו-לטינו', שהוא אלבום זהב בגרמניה. "

לטינו-לדינו.jpg
לטינו לדינו (צילום: יח``צ)


נחזור לתקופת הלימודים.

"בסופו של המסלול הייתי הראשון שהגיש רסיטל כזמר קונטרה טנור בישראל. למדתי כאן באקדמיה עם מיכאל מלצר שהזמין אותי להופעות ודויד שמר גם. אבל לא היה לי קל. דווקא בצבא לא הייתה לי בעיה לשיר מול אנשי צבא וגנרלים אורחים של חיל האוויר. מה שהפחיד אותי היה העולם הקלאסי. את הפחד אפשר היה לשמוע ב'טרמולו' (רעד) בקול שלי במשך שנים."

ואחרי האקדמיה?

"עשיתי שרות צבאי מקוצר של שנתיים. אהוד ברק שחרר אותי מוקדם, ואז כבר התקבלתי ללימודי המשך. התלבטתי בין שני מוסדות – 'סקולה קנטורום' הנודע של באזל ובית הספר 'גילדהול' בלונדון. קצת חששתי מנוקשות ומקרירות בבית הספר בשוויץ וזרמתי ללונדון. מאז אני מחלק את זמני בין תל אביב ללונדון. בזמן האחרון אני שוקל ברצינות לחזור לכאן לחזרה מלאה, עם ולמרות כל הקשיים הכלכליים שיש כאן בתחום המוזיקה. בגילדהול החל המהפך. למדתי עם המורה שעבד עם הזמרת אֶמָה קֶרקבּי, ושם הכרתי את דיוויד פולארד בו אני שם את מבטחי. אליו אני בא לאחר שהכנתי תפקיד, אנחנו עובדים יחד כמה שיעורים ואני מוכן. הוא זמר בריטון."

אבל מן הסתם הוא יודע לעבוד אתך.

"הפסנתרן גראהם ג'ונסון אמר לי עוד בימי גילדהול 'אתה פראי באישיותך ולכן לעולם אל תעבוד עם פסנתרן שיאהב אותך זה יגמר באסון. אל תעבוד עם פסנתרן שיסרס אותך, כלומר שלא ייתן לך להיות אתה עצמך, כי אתה אחר. אתה שייך לסוג המוזיקאים שחייבים לעשות דברים בדרך שלהם ורק אז תצליח!'

"ככה מצאתי את המורה האידיאלי ובאשר להופעות של מוזיקה קאמרית ושירים, את זה הזנחתי במשך זמן רב ורק לאחרונה פגשתי את דן דויטש והרגשנו שהחיבור יכול לעבוד. לא מזמן יצא התקליטור הראשון שלנו ובחודשים הקרובים נתחיל להופיע עם השירים בארץ ובגרמניה. " 
 


יוליוס קיסר במצרים (צילום: יוסי צבקר)

מוזיקה מהממת
 
 מתי התחילה בארץ המודעות להנדל?

"לדעתי הוא תמיד היה באוויר, בעיקר בזכות האורטוריות המפורסמות. באשר לאופרות זה לקח זמן. הדחיפה הגדולה מן הסתם היתה בשנת 2009 כשהאופרה עשתה את 'יוליוס קיסר' בפעם הראשונה. שם שרתי עשר פעמים לסירוגין את שני התפקידים של קיסר וטולומיאו.

זו ההפקה השמינית של "יוליוס קיסר" שאתה משתתף בה. אתה מסוגל עוד לקבל הנחיות מבמאים או שאתה כבר יודע בעל פה את התפקיד וההעמדה?

"מעניין שאתה מעלה את זה. כשהגעתי לחזרות הראשונות זכרתי את ההפקה האחרונה בגוטנברג בשוודיה עם הבמאי דיוויד ראדוֹק. הבמאי תומר זבולון, איש פיקח, ראה אחרי שתי חזרות שאני כנראה במקום אחר ואמר לי: 'שכח את כל מה שעשית ותתחיל מחדש.' וזה מה שקרה. כמובן שאני נשאר עם האני שלי, עם שפת הגוף שלי, אבל תומר נתן לי לזרום כמו שאני מרגיש. אני יכול לומר שבכל פעם אני חווה את התפקיד מחדש. זו הפעם השנייה שאני עושה את זה בארץ אבל הפעם זה לא בתוך אולם, ובהתחלה היה לי חשש מן העובדה ששרים בחוץ ועם הגברה. אבל אני מצליח לשמור."

מה יש באופרות של הנדל?

"יש הרבה 'דה-קאפו' (חזרה על אותה מנגינה מההתחלה פעם אחר פעם) שכמובן מאריכה את האופרה כולה."

מה שנקרא דקה פה ודקה שם?

"בערך. אבל בהפקה הזאת קיצרנו את האופרה לשעתיים בלבד. זה הולם גם את קו החשיבה של הבמאי, שאמר לנו במהלך ההפקות שהקהל היום, ובייחוד צרכני אמנות, הם קצרי סבלנות. הכל משיגים בהקשה או בהגלשה של אצבע על הסמאטרפון אז צריך לקחת את זה בחשבון. להגיד לך שהעלילות חכמות, מעניינות במיוחד, ממש לא."

אז למה אני צריך לבוא לאופרות של הנדל?

"כי זאת מוזיקה מופלאה. מהממת. אתה בא להתרגש מן הקול של הזמר. יש הרבה דברים במוזיקה של הנדל שדווקא מדברים אלינו כאן במזרח התיכון. המרחק בין המוזיקה של הנדל למוזיקה של צפון אפריקה הוא ממש קטן. אתה שומע את הקישוטים הצליליים. כשאתה שומע רצ'יטטיב (דיבור מושר) עם תיאורבו (כלי פריטה בעל צוואר ארוך עם המון מיתרים) אתה מרגיש שזה כמעט עוּד. זה לא בדיוק אותו הדבר אבל זה מאד דומה. יש רצ'יטטיב עם התזמורת כולה למלים שהן 'נשמתו של פומפיו הגדול'. הוא כל כך נשגב שאי אפשר שלא להתרגש ממנו. יש דואט שאני שר עם הזמרת נור דרוויש שבמהלכו גלשנו יחד לסלסולים מזרח תיכוניים. כל הצוות על הבמה הסתכלו עלינו במבט של 'מה זה צריך להיות?' אבל זה כל כך מתאים..."

מה עוד אתה אוהב בהנדל?

"את 'אחשוורוש', אופרה מקסימה. היום מביימים את האורטוריות. אני חושב ששרתי ב'המשיח' 99 פעמים." 
 

יניב דאור יוליוס ע2.jpg
יניב ד'אור ונור דרוויש (צילום: יוסי צבקר)


"אני רוצה לעשות הכול"
 
הגענו לסטטיסטיקה. כמה הופעות יש לך בשנה?

בסביבות 70. בשנה שעברה היו לי 76 טיסות, אם זה אומר משהו. לפעמים אני מתעורר בבית מלון באירופה ובדרך לשירותים אני לא זוכר באיזו עיר אני נמצא. יש עוד קטע מוזר מאד. אני מזהה את המקום לפי הטעם של המים. בשוודיה יש למים טעם שונה מהמים של ברלין ולמים של ווינה יש טעם לגמרי אחר."

אז אתה לא שותה מהבקבוק?

"קודם אני טועם מי ברז ואחר כך מחליט."  

יש כנראה משהו בבארוק שפונה אליך, לאלון הררי, לקליר מגנאג'י - זמרים שמוצא הוריהם מארצות שונות במזרח התיכון.

"זה נכון. כשהייתי קטן אימא שלי שרה לי מלודיות, והייתי מתמסטל מהשירים שלה. היה בהם משהו סלסולי, טווסי, שכבש אותי. העובדה היא שהמוזיקה הזאת מדברת אלי מאד. גם קל לי הרבה יותר ללמוד את התפקידים באופרות המוקדמות, מאשר למשל אופרה של הנצה, המלחין הגרמני העכשווי, שלמדתי במשך שישה חדשים. 

"אבל היום אני הולך לכיוונים שונים. חזרתי ל'ליד' עם דן דויטש ובעונה הבאה תהיה לי הופעה בדרוטנינגהולם בשוודיה עם אופרה של המלחין היהודי סולומנה רוֹסי. לאחרונה אני חושב גם על הקלטות של 'פאדו', השיר המייצג של פורטוגל. אז מה אם אני קונטרה טנור? אני רוצה לעשות הכל. למרבה המזל חברת התקליטים "נקסוס" נתנה לי חוזה פתוח לעשות מה שאני רוצה." 


חצרות האבירים בעכו (צילום: יוסי צבקר)



האופרה תועלה במסגרת הפסטיבל בתאריכים: יום חמישי 3 באוגוסט בשעה 20:30 וביום שבת 5 באוגוסט בשעה 20:30. מחיר לכרטיס: 300 ש"ח. להזמנת כרטיסים באתר האופרהאו בטל':03-6927777

לרכישת כרטיסים 


למועדי מופעים >

01/08/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע