אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן דניאל עקיבא קורא ממעמקים
 

 
 
ביצירה הזו חזרתי למקורות ההשראה שלי. עיקר מעיינות היצירה שלי נמצאים במורשת המוזיקלית של קהילות ספרד וכאן אני נדרש ספציפית למסורת המשפחתית שלי. הדברים קרו תוך כדי יצירה והם נפלאים מבינתי."
המלחין בעל השורשים הספרדיים פוגש את תלמידו לשעבר ברק טל ואנסמבל סולני תל אביב לביצוע היצירה החדשנית "ממעמקים קראתיך"


במרכז התכנית הקרובה של אנסמבל סולני תל אביב, המתקיימת במסגרת הסדרה "קצת אחרת", תבוצע לצד הרקוויאם של פורה והקונצ'רטו לכינור ואבוב מאת באך, גם היצירה "ממעמקים קראתיך" למקהלה, אבוב ותזמורת כלי קשת, מאת המלחין הישראלי דניאל עקיבא. ביצירה יככבו מנצח האנסמבל, ברק טל, ככנר סולן, לצד האבובנית תמר ענבר.
 
"הסתובבתי למבוגרים בין הרגליים"
 
עקיבא, יליד חיפה שמשפחת אביו מתגוררת בה משנת 1830, נדרש ביצירתו אל שורשי המסורת המשפחתית העמוקה והרחוקה ביותר, והתוצאות - כך נראה - הצדיקו את מאמצי החיפוש. "המשפחה שלי הגיעה מאזורים כורדיים באיראן והתיישבה בחיפה," הוא משחזר. "משפחת אמי הגיעה לחוף המזרחי של הים התיכון כבר בשלהי המאה ה-15, כמו יהודים רבים שגורשו מספרד ב-1492. את כלי הפריטה גיליתי בבית, וכבר בגיל צעיר התחלתי לנגן, לאלתר ולחבר."

כמה צעיר?

"כבר בכיתה ב' הצטרפתי לתזמורת כלי הפריטה 'מצלול' והסתובבתי למבוגרים בין הרגליים."

בהמשך למד באקדמיה למוזיקה בירושלים. הוא מוכר כנגן גיטרה ולאוטה, וכן הכלי עתיר המיתרים אַרכִי לַאוּטָה, או אַרצ'לוּט באנגלית, המקיף את התיאורבו הגדול ממנו ואת הלאוטה והעוד הקטנים ממנו בהרבה.

"העדפתי את הכלי הזה מסיבות מעשיות", הוא מסביר. "כשסיימתי את לימודי בז'נבה שלטתי בכל סוגי הלאוטות ויש לא פחות מ-22 כאלה. על מנת לרכוש את כל אלה הייתי צריך להיכנס לחובות שאת סופם מי ישורנו, ובחרתי בכלי שניתן להפיק ממנו את מירב הצלילים של כל אותם עשרות כלים."   
 

ברק-טל-ברני-ארדוב.jpg
ברק טל, צילום: ברני ארדוב



תהילים עם טוויסט

 
עקיבא, שפרש פרישה מוקדמת מהוראה במגמת המוזיקה בתיכון ויצ"ו צרפת בחיפה, שם לימד יחד עם ינעם ליף וחיים פרמונט, עוסק כיום בעיקר בהופעות, בהוראה בכיתות אמן בארץ ובחו"ל ובכתיבת יצירות חדשות. לוח העבודה שלו צפוף, וכולל השנה שלושה פסטיבלים באירופה בהם ינגן או יקשיב לביצועים של יצירותיו. בקיץ ישהה כחודשיים בארה"ב במסע הופעות עם זמרת הסופרן רונית וידמן-לוי

מתי נולדה "ממעמקים קראתיך?"

"זה היה לפני שש שנים. חיברתי את היצירה לביצוע ראשון בחג המוזיקה הישראלית. בהזמנתה של המנצחת נעמי פארן. זמן קצר אחרי שהיא ראתה את היצירה היא טלפנה ושאלה אותי, 'מה זה הדבר הזה?'. שאלתי אם משהו לא בסדר והיא ענתה: 'להיפך, כבר שרנו כל כך הרבה יצירות למלים מספר תהלים והנה משהו שונה לחלוטין. חדש.'"

היא קיבלה את הנוסח שנשמע בקונצרט?

"היצירה בנוסח הנוכחי קיימת כבר שש שנים, ובמקביל קיימים נוסחים נוספים. מקהלת מורן של נעמי פארן שרה אותה במקומות שונים בארץ עם הרכב קאמרי, והפעם נשמע את הנוסח המלא לתזמורת מיתרים למקהלה ולאבוב. מבחינתי יש כאן מפגש מחודש עם ברק טל, שהיה תלמיד בבית הספר בחיפה שבו לימדתי והיום הוא לא תלמיד אלא קולגה."    
 


אנסמבל סולני מורן, צילום: נגה שדמי


"לא דתי, פילוסופי"
 
מבחינתך היצירה נשארת בהקשר הדתי המיידי של הטקסט? 

"לא. אני רואה בפניה הזאת משהו אחר, מכיוון פילוסופי, פניה לסיוע מתוך תחושת ריקנות שניתן למלא אותה בעשייה רוחנית או בעשייה ממשית, חומרית ובאמצעותן להתעלוֹת. כלי ריק הוא מושג קבָּלי ובאמצעות מעשים אלטרואיסטים, שיש בהם אור גדול, ניתן להתעלות ולהתמלא."

ואיך זה בא לידי ביטוי ביצירה?

"כאן אני צריך לשוב ולחזור למקורות ההשראה שלי. עיקר מעיינות היצירה שלי נמצאים במורשת המוזיקלית של קהילות ספרד וכאן אני נדרש ספציפית למסורת המשפחתית שלי. נעימת היסוד מבוססת על לחן שרווח בבית הכנסת אליאנס בחיפה, ששכן בתוך בית ספר אליאנס שאינו קיים יותר.

"את בית הכנסת הקים סבי והקהילה כללה אנשים שגרו מדורי דורות בחיפה ובסביבתה, למשל בכפר יאסיף. סבי וקהל המתפללים באותו בית כנסת שימרו נוסח יפהפה ומרגש של סדר ההלל (תפילת הודיה שמורכבת מפסוקים בספר תהלים ונאמרת בחגים ובמועדים שונים. י"ש).

"היו גם נסיבות חיצוניות - זמן קצר אחרי שנעמי פארן הזמינה את היצירה אבי נפטר והרגשתי שאני כותב את היצירה לזכרו. אבא לא היה מוזיקאי, הוא היה ראש ועד הקהילה הספרדית בחיפה שהוקם על ידי אבותיו כדי לעזור לעניי עירו.

"הוא הקים בית אבות ספרדי באחוזה, ועם זאת הכיר את כל המקאמאת של המוזיקה הערבית, ידע לזהות בתפילה היהודית שירים ערביים שלחניהם הוטמעו בתפילות היהודיות וזעם למשל כשאמרו ברדיו או במקומות אחרים שהלחן של 'יד ענוגה' הוא בדואי." 
 


תמר ענבר, מקור: יוטיוב


רגעים של התעלות ואקסטזה

 
אתה מדבר על נוסח של הקהילה של אביך ואבות אבותיו. הוא לא השתמר אצל בעלי תפילה?

"גם אני שאלתי את השאלה הזאת, בתחילה במסגרת עבודתי באקדמיה ואחר כך כשעבדתי אצל ועם יואל רקם במחלקת הפולקלור של 'קול ישראל'. פגשתי הרבה בעלי תפילה ומוזיקאים והם לא הכירו את הנוסח שמשפחתי נהגה לשיר."

מה מיוחד בו?

"כשהם שרו אותו בבית הכנסת זה נשמע לי כמעין קונצ'רטו גרוסו - קבוצה של סולנים-חזנים מול קהל. המוזיקה הולכת וסוחפת את הקהל במעין קרשצ'נדו גדול למשהו אקסטטי כמעט והסיום הוא שקט. זה הנוסח שהיה מקור ההשראה שלי." 

איך נזהה את המוטיב המשפחתי שלך ביצירה?

"כאן אנחנו נכנסים ליצירה עצמה והיא כאמור כתובה לתזמורת כלי קשת, למקהלה ולאבוב. המוטיב המשפחתי של 'ממעמקים קראתיך' דווקא אינו מושר, זה החלק הראשון מתוך ארבעה חלקים שיש ביצירה והוא מנוגן על ידי תזמורת כלי הקשת."

ארבעה חלקים זהים למבנה היצירה הקלאסית המערבית עם שמות תואמים כמו בסימפוניה למשל? שמות כמו אלגרו ואדג'ו המקובלים במוזיקה המערבית?

"ארבעה חלקים כן, שמות כמו בסימפוניה לא. הקהל ידע על ארבעה חלקים שמרכיבים את היצירה ולכל חלק יש שם. החלק הראשון נקרא כאמור 'ממעמקים קראתיך' והוא חלק אינסטרומנטלי של כלי קשת. החלק השני קרוי, כמו בפרקי ההלל תהלים קי"ז, 'הללו את ה' כל גוים' - פרק בן פסוק אחד; הפרק השלישי הוא 'הודו לה' כי טוב', והאחרון - 'אודך כי עניתני'. 

"הפרק הראשון הוא תזמורתי נטו, והפרקים הבאים הם למקהלה, כשבפרק השלישי יש קטעים לזמרים סולנים. פה ושם ברגעי הִתעָלוּת ושמחה משמיע אחד מחברי המקהלה נקישה בטמבורין. הקהל יקבל תכנייה הכוללת את שמות פרקי התפילה כשמות פרקי היצירה." 



דניאל עקיבא, צילום: עידית וגנר




"לאבוב יש תפקיד וירטואוזי"
 
מה תפקידו של האבוב ביצירה?

"בכל יצירה אני מנסה משהו אחר, חדש. המחשבה שלי הייתה שלאבוב יש דומיננטיות, כוח ועוצמה. הצגתי את התזמורת בפרק הראשון ואז האבוב בא ומחזיק את הקו העליון. האבוב הוא מעין שליח ציבור שיש לו את כל מרחב העשייה. זה לא תפקיד איורי או עיטורי אלא וירטואוזי. אני יכול לומר שלא הכל היה מתוכנן, או במילותיה של חברתי המשוררת רבקה מרים: 'היצירה היא משהו גדול מאיתנו'. הדברים קרו תוך כדי יצירה והם נפלאים מבינתי."

העובדה שמקור ההשראה שלך הוא מורשת יהודי ספרד משמעותה שכל היצירות שלך קליטות ונגישות?

"בכלל לא. קרה לא פעם ששמעו מי ששמעו שאני מחבר מוזיקה ופנו אלי ברוח של 'בוא נשיר ביחד', אבל עד מהרה התחוור להם שמדובר במוזיקה שלא מושרת בקלות. אז היה יחס אמביוולנטי - מצד אחד הערכה שמן הפולקלור הספרדי אפשר להגיע רחוק, ומצד שני נוצר דיסטנס בין המוזיקות שצריך לגשר עליו.

"אחת היצירות הראשונות שעשתה זאת היא 'עשן ואפר', יצירה לזכרם של בני קהילת סלוניקי שנרצחו בשואה. זו יצירה לטקסט של ד"ר אבנר פרץ ושלי שבוצעה על ידי אלינוער מואב, מריה פרנדורי ותיאודורקיס והייתה בשעתה להיט. היא לא יצירה פשוטה ובכל זאת זכתה בהצלחה בכל מקום. אז באמת, לעולם אין לדעת." 



אנסמבל סולני תל אביב, צילום: ניר פרץ


הקונצרט יתקיים במוצאי שבת, 21 באפריל 2018 ב-20:30 במרכז רפפורט (מחיר כרטיס: 116 ₪, טלפון: 04-8363804), ביום ראשון, 22 באפריל ב-20:30 במרכז ענב בתל אביב(מחיר כרטיס: 140 ₪, טלפון: 054-6934439), ביום שני, 23 באפריל ב-20:30 במרכז וייל בכפר שמריהו (מחיר כרטיס: 120 ₪, טלפון: 054-6934439). לאתר סולני תל אביב 

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

15/04/2018   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע