סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: יוסי שיפמן אקטוס טרגיקוס בשטוטגרט
 

 
 
במהלך המופע חוזרות הדמויות על דפוס הפעילות פעם אחר פעם, במעין מחזוריות שאין מוצא ממנה - פעילות גשמית קיומית המגלה את אפסיותו ואת חוסר התכלית בחייו של אדם, לעומת הנצח שמבטיחה החסות האלוהית."
יוסי שיפמן על שש הקנטטות של באך המועלות בבית האופרה של שטוטגרט כיצירה אופראית המוקדשת לאפסיות האדם


בית בובות למבוגרים
 
כשנפתח המסך על הפקת "אקטוס טרגיקוס" בבית האופרה שטוטגרט, מתגלה בנין בן ארבע קומות - בית בובות למבוגרים, שיכון משנות ה-50 או בית משותף של פעם. בכל אחד מ-20 החדרים בבניין מתרחשת פעילות. בקומה העליונה גברת מגהצת; בקומה התחתונה גבר מתבונן בלולאת חבל תלייה שתלה במרכז החדר; בקומה אחרת זוג צופה בטלוויזיה ומחליף ערוצים; בקומה האמצעית תלויים קישוטי חג מולד; במרכז הקומה השנייה אישה בנעליים אדומות מתאפרת ומתלבשת לקראת פגישה רומנטית.

בפינת קומת הקרקע זוג צעיר מתחיל לתנות אהבים ולפתע עוצרים ובורחים כילדים החוששים להיתפס בקלקלתם; אדם עיוור תועה בין החדרים; אישה מחזיקה ציור בידה ותוהה היכן תתלה אותו; ילד רץ לקומה הראשונה ומשחק בכדור; אדם נמרץ במיוחד מגיע לאחת הדירות ומביט בשעונו בדרמטיות, עוצר לרגע וממשיך בהליכה מהירה. עמוק בתחתית הבניין מונחת גוויית הצלוב.
 
אחרי השקט הראשוני פורצת המוזיקה שבחר הבמאי הרברט ורניקה, שש קנטטות של באך: קנטטה 178 - "לולא היה אלוהים עמנו", קנטטה 27 - "מי יֵדע מה קרוב קצי?", קנטטה 25 - "אין מתום בבשרי", קנטטה מס' 26 - "כמה בני חלוף ונטולי משמעות הם חיי אדם", קנטטה 179 - "הישמר פן תהיה יראת אלוהים לחנופה" וקנטטה 106 - "זמנו של אלוהים הוא הטוב שבזמנים" המוכרת גם בשמה "אקטוס טרגיקוס".

"אקטוס טרגיקוס" הוא גם שמה של היצירה הבימתית, ה"אופרה" של באך.  אלא שזו אינה אופרה, אין כל קשר בין הטקסט המושר על הבמה לבין ההתרחשות הסיפורית-דרמטית על הבמה. שש הקנטטות מוקדשות לאפסיות וחוסר המשמעות של חיי האדם אל מול הנצח האלוהי. חמש מתוך שש הקנטטות נכתבו לצרכי תפילה בלייפציג והאחרונה נכתבה לטקס לוויה, עוד קודם להגעתו של באך לעיר. 
 

אקטוס טרגיקוס, מקור: אתר בית האופרה של שטוטגרט



סיזיפוס על הבמה

במהלך המופע האופראי חוזרות הדמויות על דפוס הפעילות פעם אחר פעם,   במעין מחזוריות שאין מוצא ממנה - פעילות גשמית קיומית שמציבה כל אדם מול מראה המגלה את אפסיותו ואת חוסר התכלית בחייו לעומת הנצח שמבטיחה החסות האלוהית. בתוך ההקשרים האלה מקבלת אפסות האדם משמעות שהולכת וצוברת עוצמה לקראת סוף היצירה. החזרה האינסופית לכאורה שבה אותו עיוור מדדה בין החדרים, אותה אישה מגהצת שוב ושוב, האישה המיטיבה את בגדיה לקראת פגישה שלא תתקיים, החולה, שמבכה את מר גורלו, לא יחלים.



אקטוס טרגיקוס, מקור: אתר בית האופרה של שטוטגרט

 
כמקובל בקנטטות יש פרקים למקהלה וכוראלים, ואלה  - 11 בסך הכל בשש הקנטטות - מהווים הזדמנות מעולה להציג את כל המקהלה, ובתמונת הבמה בהפקה את כל הדיירים. כל השכנים מתייצבים, בחדריהם או בחדר המדרגות, שרים ביחד ומספקים רגעי נחמה למי שנותרים כאן.  
למרות שאין כאמור קשר מיידי בין המילים בקנטטות של באך למתרחש על הבמה, יש פה ושם רגעים החושפים קשרים סמויים שבאמצעותם משיג הבמאי את הרעיון המרכזי.

האיש המתבונן בשעונו מקונן את המשפט: "מטרת חיי היא לזכות בברכת האל בטרם אמות". זוהי מטרתו ולכן זמנו קצר. האישה המתכוננת לפגישה הבאה שרה: "מי ייתן והייתי כבר בשמיים" – מה שמביא את הצופה לשאול את עצמו מדוע היא ממשיכה להתייפות, אם היא יודעת שפעולותיה נטולות תקווה ומשמעות. בסיומה של הקנטטה השניה ברצף שרה המקהלה: "היה שלום עולם, עייפתי, לשמיים ארצה להגיע, שם אמצא שלווה ומנוחת עולמים."    


   


ברקע השירה, מוארת הבמה באור כחול שמימי. האם הכחול הוא התקווה אליה הוא מכוון?
 
הפקה עשירה ורעננה
 
הפקת "אקטוס טרגיקוס"  מצליחה להעמיד זה מול זה חיים ומוות, חילוניות ודתיות, ובעיקר עקרונות הדתה שמנסים להנחיל למאמינים הממלאים את בית הדירות - והתוצאה המגוחכת מתבטאת בהתנהגותם של המאמינים לכאורה. זהו קיום אנושי שמורכב מצירופים מרובים של "פעילויות טרגיות" יומיומיות, אם נרצה להתייחס לתרגום שם ההפקה כלשונו.

המוזיקה בהפקה שונה מן ההפקות ה"רזות", לזמרים סולנים בלבד, הממלאות כיום את אולמי הקונצרטים, הפסטיבלים והכנסיות. היא עשירה מאוד, וכוללת תזמורת מלאה והרכב קונטינואו של לאוטה, ויולה דה גמבה, צ'מבלו ועוגב וכמובן מקהלה גדולה. את הגוף המוזיקלי הגדול מוביל בהצלחה מרובה המנצח אילן וולקוב, ובמהלך ההפקה לא התגעגעתי כלל למינונים הדיאטטיים הרווחים כיום.



אילן וולקוב, צילום: james mollison




בין הסולנים בלטו במיוחד זמר הבס שיגֶאוֹ אישינוֹ בביצוע מרגש בתפקיד האיש החולה הנוטה למות, הטנור מיכאל נובק בתפקיד האיש עם השעון החרד תמיד ובעיקר זמרת הסופרן ז'וזפין פיילר עם איכויות קול נדירות וקטע סולו מבריק.

"אקטוס טרגיקוס" החלה את דרכה כהפקה של בית האופרה בבאזל, שוויץ לפני כ-18 שנים. לאחר שירדה מן הבמה, יזם בית האופרה של שטוטגרט את חידושה ומאז היא אינה יורדת מלוח העבודה שלו. היא הוצגה גם בפסטיבלים מחוץ לגרמניה, זוכה לתגובות נלהבות, ובצדק, ושומרת על רעננותה וחיוניותה.



אקטוס טרגיקוס, ז'וזפין פיילרמקור: אתר בית האופרה של שטוטגרט


"אקטוס טרגיקוס" - הפקת בית האופרה הממלכתי שטוטגרט, בהשתתפות מקהלת האופרה ותזמורת האופרה. מנצח: אילן וולקוב, במאי: הרברט ורניקה, במאית מחדשת: נינה דודק, תלבושות: אווה-מאריקה הוליג, תאורה: הרמן מינצר, מנצח מקהלה: יוהנס קנכט, דרמטורג: אלברכט פוהלמן



25/04/2018   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע