סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן הקוסמת של פסטיבל אבו גוש
 

 
 
תפקיד הקונצרטים בקריפטה למשוך קהל חדש לפסטיבל, בכנסייה הגדולה יש לנו השנה בעיקר להיטים. בכל פעם אני מחפשת מוזיקה מאתר אחר בגלובוס. אני ממציאה."
חנה צור, המנהלת המוזיקלית של הפסטיבל בסוכות, מגלה ליוסי שיפמן את סודות הבחירות שמהלכות על הקהל קסם


מעפילים לפסגות מוזיקליות 

בחלקו האחרון של חול המועד סוכות יתקיים זו הפעם ה-54 (!!!) פסטיבל המוזיקה באבו גוש. הפסטיבל מתקיים פעמים בשנה, בסוכות ובשבועות בשני אולמות מרכזיים - כנסיית יוסף הקדוש, המוכרת בשמה העברי "קריית יערים", ממוקמת גבוה מעל ליישוב ומתפקדת כאולם הגדול של הפסטיבל,  ובקריפטה של הכנסיה הצלבנית שבמרכז היישוב, האולם הקטן. היצע הקונצרטים גדל כשמוסיפים לאירועים שבתוך האולמות גם את הקונצרטים/מופעים שמחוץ להם, חמישה מוקדים בסך הכל. מניין כל המופעים מגיע ל-21, כאשר מופעי החוץ מושמעים יותר מפעם אחת.

המנהלת המוזיקלית של הפסטיבל היא המנצחת חנה צור, המזוהה איתו כבר למעלה מתריסר שנים. "700 תכניות קונצרטים לאורך השנים", היא מציינת. ישנו מוטיב חוזר בפגישות העונתיות שלי איתה. כמעט תמיד הן נפתחות במשפט: "חזרתי עכשיו מאמסטרדם", ומיד אחר כך מגיע סיפור החיפוש אחרי תווי יצירות למקהלה כשהיא מגלה דברים שלא נעשו עדיין בפסטיבל בפרט ובישראל בכלל. 


 


חנה צור, צילום: מירי שמיר



בין הצהרה להצהרה, בין משפט להגיג, נחשפת תכנית הפסטיבל שתמיד נעה בין המוכר מאוד, יש שיגידו שחוק, לבין החדש והמסקרן. כזו היא מלאכתו של המנהל האמנותי - מציאת השיבוץ המינון הנכונים. יש לדייק ולומר ש"חדש", אינו בהכרח יצירה שנכתבה לאחרונה, אלא כזו שלא הושרה או נוגנה קודם בישראל, או הרכב קולי שטרם הופיע כאן. השנה ממלאת את המשבצת הזאת מקהלת "לירה" מבולגריה, מדינה שמקהלותיה רכשו לעצמן אוהדים לא מעטים בביקוריהן בארץ.

אבל האמנות של חנה צור לאורך השנים הרבות היא לא רק בשיבוץ יצירות נודעות כמו "רקוויאם" של מוצרט של ברהמס, או "מתאוס פסיון" של באך. לא רק הקהל רוצה לשמוע את היצירות המוכרות, גם המקהלות שואפות להתמודד עם פסגות רפרטואר וכאלה יש בשפע השנה. 
 


מקהלת לירה, מקור: אתר פסטיבל אבו גוש


"גרשון הוא הקהל האידיאלי"
 
בואי נדבר על הפסטיבל עצמו, מעמדו בקרב הקהל הישראלי.

"ראשית צריך לספור את מה שעשינו עד כה: 54 פסטיבלים, מספר לא מבוטל בכל קנה מידה. אבל לא כל הניסיונות שלנו מצליחים. באחד הפסטיבלים שילבנו את המוזיקאי יאיר דלאל מתוך כוונה להביא לפסטיבל קהל חדש. זה לא קרה."

מה קורה עם המקהלות שמגיעות מחו"ל? גם בתכניות שלהם את מעורבת?

"בהחלט. בפסטיבל שבועות הקרוב מגיעה המקהלה הקאמרית האסטונית עם המנצח טוני קליוסטה שכבר היו באבו גוש בעבר. אני מנהלת איתם יותר משנה דיונים על התכנית. באירופה הם קופצים מעיר לעיר והכל נהדר. הם לא מבינים למה לישראל צריך תכנית אחרת, אבל ישראל זה סיפור שונה. בשנה הבאה יחזרו אלינו זמרי המקהלה קאמרית שטוטגרט והם רוצים לבצע יצירה של מסייאן. אני מנהלת איתם דיונים על התכנית והם מכירים היטב את הארץ ואת הקהל כאן."



גרשון כהן, צילום דני ארד


לאחר הדיונים וקביעת התכניות עם האמנים באות ההחלטות שמתקבלות בינך לבין גרשון כהן, מנכ"ל הפסטיבל?

"גרשון בשבילי הוא קהל אידיאלי. כשהוא מתלהב מיצירה או מתכנית אני מבינה שאנחנו כנראה בדרך הנכונה. אחר כך אנחנו יושבים על העלויות - וכאן נכנסים כל החישובים, לרבות השאלה מתי בוצעה לאחרונה יצירה מסוימת. בדרך כלל המרווח המקובל אצלנו הוא הפסקה של שלוש שנים בין ביצוע לביצוע."
 
 "פשוט נפלתי מהכיסא"
 
האמנות של חנה צור מתבטאת בבחירת האמנים הספציפית, וכשהיא מדברת על המופעים ההתרגשות שלה אינה יודעת גבולות. היא עצמה מנצחת על "סטאבט מאטר" של דבוז'ק, אחת היצירות הווקאליות היפות של המלחין הצ'כי הנודע. "למעשה," היא אומרת, "אנחנו נבצע כאן את הנוסח המקורי של היצירה, כלומר למקהלה, סולנים ופסנתר. דבוז'ק ת?זמר את היצירה רק שנתיים אחרי הביצוע הראשון."



אלה וסילביצקי, צילום: מריה רוזנבלט

מי הסולנים?

"ארבעה זמרים מהשורה הראשונה בישראל - הסופרן אלה וסילביצקי, זמרת האלט זלטה חרשברג, הטנור יוסף ארידן והבס אלכסי קנוניקוב. בעבר ניגנו את היצירה כשליד הפסנתר היו אייל באט או אירית רוב אבל הפעם הפסנתרן הוא עדן אגרנט מגד, תלמיד י"ב בבית הספר התיכון למדעים ולאמנויות בירושלים, נין של נשיא בית המשפט העליון שמעון אגנרט.  
שמעתי אותו כמה פעמים בשנתיים האחרונות - בפעם הראשונה הוא ניגן קונצ'רטו של מוצרט עם תזמורת ירושלים תחת שרביטו של פרדריק שזלן, אחר כך הוא ניגן שופן עם תזמורת חיפה ולאחרונה שוב שמעתי אותו בקונצ'רטו של ראוול. פשוט נפלתי מהכיסא."

מן הסתם יש לו מורה מעולה?

"מי שמדריך אותו הוא מארי פרחיה. הוא זכה בפרס בתחרות פנינה זלצמן ועכשיו הוא בהולנד מנגן רסיטלים ומוזיקה קאמרית." 
 

מ×?ר× ×?-×?רצ×?×?02.jpg
מירנה הרצוג, צילום: יוגב עמרני
 



מפרסל עד פול סיימון
 
בואי נשוב לניהול המוזיקלי. איך את מצליחה לשמור על רמת עניין גבוהה לאורך השנים?
"ישנו תהליך קבוע שאנחנו עוברים אותו. בקריפטה אני משבצת את ה'מגנטים' - קונצרטים בני שעה שאמורים למשוך קהל חדש. המסגרת של שעה לקונצרט ווקאלי מקובלת גם בהולנד וזה עובד מצוין. אני עושה את התכניות עם האמנים - למשל תכנית שמתאימה לזמר ובה מחברים את פול סיימון, פול מקרטני והנרי פרסל."

מה זאת אומרת? זמר או אמן בא עם תכנית משלו ואת נותנת לו במה או שאת בונה לזמר את התכנית?

"אני ממציאה. לדוגמא, באה אלי מירנה הרצוג שיש לה הרכב - היא בצ'לו, משה אפשטיין בחליל, מרינה מינקין בצ'מבלו ואיתם הזמרת קארין שיפרין - שמזוהה בדרך כלל עם מוזיקה מוקדמת. אני מבקשת מהם לתכנית חומר שבדרך כלל לא מזוהה איתם - שירים סקוטיים של בטהובן, שירים אנגליים של היידן ושירים של מוצרט. זה משהו חדש. מי שמכיר את האמנים יופתע ומי שמכיר את היצירות ישמח לשמוע אותן בביצוע של כלים פחות שגרתיים." 

בעצם את לא מסתפקת בבחירת היצירות אלא שולחת אותם להכין עיבוד להרכב שלהם?

"נכון. לעומת זאת יש מקרים שבהם אמנים מגיעים עם תכנית משלהם. למשל, נפגשתי עם פסנתרן הג'אז ארי ערב שסיפר לי מה הוא עושה, על תחומי הג'אז השונים, ההרכבים שהוא פעיל בהם, והחיבור עם הזמרת המדהימה אנה שפיץ. בדקתי איתו אפשרות למוזיקה קובנית, כי תכנית כזאת עוד לא הייתה לנו בפסטיבל. בכל פעם אני מחפשת מוזיקה מאתר אחר בגלובוס. עכשיו למשל אני מחפשת תכנית של מוזיקה מהוואי.



אנה שפיץ, צילום: ערן לוי
 



"בשעתו הבאתי מוזיקה של הילידים המאורים מניו זילנד, שנהגה לשיר זמרת האופרה המאורית קירי טה קאנאווה. כשבניתי תכנית סביב השירים המאורים התחברו לי, באופן די טבעי, יצירות מן המאה ה-15 של המלחין יוהנס אוקכם שמוצאו מ'זילנד' המקורית - חבל ארץ בארצות השפלה בלגיה והולנד. לזה עשיתי השלמה עם שירי ז'ק ברל, השנסונייר הבלגי.

"הנה עוד דוגמא: הגיעה אלי הזמרת רויטל רביב שבעבר השתתפה בתכנית שירים של השבטים הילידיים בצפון אמריקה. הוספתי לתכנית שלה שירים של ג'ואן באאז שיש ביניהם קשר מוזיקלי, והנה בפסטיבל הזה נוצר חיבור בינה לבין ארי ערב בתכנית שבמרכזה שירים של דוריס דיי ועוד להיטים מהוליווד. זה קונצרט שיתקיים ב-1 באוקטובר, ובאותו יום יש עוד תכנית בראש אחר - דורט פלורנטין החליליתנית שהגיעה לישראל מיוון. היא הציעה לי תכנית של מוזיקה עממית יוונית מקפריסין ובתוך התכנית הזאת משתלבת מוזיקה עתיקה מקפריסין.

"אני שבה ומדגישה שתפקיד הקונצרטים בקריפטה למשוך קהל חדש לפסטיבל. בעבר כשעשינו את 'סטבאט מאטר' של היידן הקדמנו לו ביצועי א-קפלה של השיר 'חסד מופלא' וחתמנו ב'הללויה' של ליאונרד כהן בשירת א-קפלה כשכל זמר שר בית ובפזמון מצטרפים המקהלה התזמורת והקהל. הכרטיסים נחטפו עד האחרון שבהם. על התכנית ההיא שבוצעה באולם הגדול עם תזמורת מקהלה וסולנים חזרנו באולמות נוספים בארץ ובכל מקום האולמות היו מפוצצים." 
  

ר×?×?×?ל-ר×?×?×?01.jpg
רויטל רביב, תמונת יחסי ציבור
 
בעיקר להיטים

אז המוקד המגנטי עבר לקריפטה ובכל זאת ליבו הפועם של הפסטיבל נשאר בכנסיה הגדולה?

"בכנסייה הגדולה יש לנו השנה בעיקר להיטים."
 
המופע הראשון הוא האופרה "אורפאו ואאורידיצ'ה" של גלוק. למה בחרת בה זמן כה קצר אחרי הביצוע המלא שלה בעכו?

"התשובה הראשונה היא שזו יצירה מאוד אהובה. התשובה המעשית היא שאנחנו סוגרים תכניות שנה וחצי מראש וכשחשבנו על האופרה הזאת לא ידענו שהאופרה הישראלית תעלה את גלוק בעכו."   
 

קרן-×?×?ר-×?× ×?אל-צצ×?ק.jpg
קרן הדר, צילום: דניאל צ'צ'יק



והתכניות האחרות?   

"בחלק מהן הנוסחים המקוריים של היצירות המפורסמות באים לעזרתנו גם מבחינת ההיבט הכלכלי, כי הן נכתבו לפסנתר ולא לתזמורת. הזכרתי כבר את 'סטבאט מאטר' של דבוז'ק, 'רקוויאם גרמני' של ברהמס נכתב במקור לשני פסנתרנים סולנים ומקהלה וגם 'מיסה חגיגית קטנה' של רוסיני נכתבה להרכב כזה. כולם, אם תרצה, יצירות 'חסכוניות' תקציבית. לצד אלה עומדת המקהלה הנפלאה מבולגריה שלהבאתה לישראל אחראית פנינה ענבר העומדת בראש אנסמבל נעמה. לשתי המקהלות יהיה מופע משותף.



חנה צור, צילום: מירי שמיר


"עוד יבוצעו בכנסייה הרקוויאם הנודע של מוצרט עם המקהלה הקאמרית תל אביב שעליו ינצח מיכאל שני. מנגן הצ'מבלו והמנצח יזהר קרשון ביקשתי שיעמיד הרכב של שמונה זמרים שהם גם סולנים וגם מקהלה וישירו את הקנטטה הרביעית של באך המאוד מוכרת ולצדה את אחת הקנטטות הלותרניות. גם כאן אין תזמורת מלאה אלא שני חלילים וקולשון - כלי שדומה לוויולה וצ'מבלו - ואז תבוצע גם יצירה אינסטרומנטלית, הפעם יצירה של טלמן.

"אני חייבת לומר שבבניית התכנית הזאת למשל חשבתי גם על היבט נוסף -  זמרים סולנים ששרים כמקהלה - מה שלך ולקוראים אולי נראה מובן מאליו, אבל לא תמיד זה היה כך. מורים לזמרים באקדמיה ממש אסרו על זמרים שלמדו אצלם להפוך לחלק מאנסמבל. יש לזה היבט מוזיקלי, היבט פסיכולוגי של אגו והיבט מעשי-תעסוקתי. מספר הזמרים בישראל, בעיקר הגברים, הולך ופוחת. האופרה כפי שכולנו יודעים מביאה זמרים מחו"ל, אבל במסגרת כזו גם פסטיבל אבו גוש תורם את חלקו לטיפוח ולעידוד הזמרים המקומיים."  




פסטיבל אבו גוש  ה-54 יתקיים בימים שישי-שני: 28 בספטמבר - 1 באוקטובר 2018באבו גוש.  מחירי כרטיסים: 144 ש"ח לקונצרט בקרית יערים, 95 שקלים בקריפטה, 85 שקלים לכניסה לפסטיבל קונצרטים בחוץ (30 לילד). להזמנת כרטיסים: 3221 *

לרכישת כרטיסים


 


למועדי מופעים >

16/09/2018   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע