אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן נמרוד דוד פפר: מנצח על הרומנטיקה
 

 
 
בעבר הרחוק הופעתי הרבה כפסנתרן בישראל, אבל מזמן רציתי להגיע כמנצח. עד לביקור הקודם הייתי בא לחופשות וגר אצל ההורים במגדל העמק אבל הפעם זה תענוג צרוף. לנצח בעברית זו חוויה שאין לה תחליף."
בין מגדל העמק לגואטמלה: המנצח והפסנתרן הבינלאומי הצעיר מפציע בשני קונצרטים נדירים בפסטיבל הפסנתרים בירושלים. שיחה


הכי מתרגש
 
את המנצח והפסנתרן נמרוד דוד פפר אנחנו תופסים בהתרוצצות בין אתרי חזרות וקונצרטים. רק כעת סיים לנצח על סדרת הפתיחה של תזמורת סימפונט רעננה בתכנית שכולה מוצרט והוא כבר מתרוצץ בין בית הוריו במגדל העמק לחזרות בירושלים ובנס ציונה לקראת שתי הופעותיו ב"ארבעה ימים של פסנתרים" בירושלים.
 
ביום שישי ישמש פפר כפסנתרן סולן עם הקאמרטה הישראלית בקונצרט שעליו תנצח קרן קגרליצקי, ולמחרת ובמוצאי שבת ינצח על התזמורת הסימפונית ירושלים, בין השאר על הקונצ'רטו לפסנתר שחיבר מרק לברי לפסנתרנית פנינה זלצמן. פפר היה אחד מתלמידיה האחרונים של זלצמן בשנות חייה האחרונות, ובאופן טבעי מתרגש לנצח על היצירה.


מרק לברי ופנינה זלצמן, תמונות יחסי ציבור


"דיברתי עם פנינה הרבה מאוד על היצירה הזאת," הוא משחזר. "זכיתי גם לשמוע אותה מנגנת את הקונצ'רטו עם תזמורת חיפה בשנת 2006 בניצוחו של נועם שריף. זה היה למעשה הקונצ'רטו האחרון שבו ניגנה, ביצוע יוצא מן הכלל, והיא סיפרה לי שלקראת ביצוע הבכורה עם הסימפונית הארצישראלית (היום הפילהרמונית הישראלית) בשנות ה-40 היא הייתה אמורה לקבל את התווים מן המלחין. האנגלים הטילו עוצר על תל אביב והיא החליטה בכל זאת לצאת לביתו של לברי. אחרי מטרים ספורים עצרו אותה שוטרים בריטיים. היא הסבירה להם את המצב, הם התייעצו ביניהם ולבסוף החליטו להתלוות אליה עד לביתו של לברי, שפתח את הדלת חיוור כסיד. לימים התברר שהיה לו סליק בבית והוא חשב שמישהו הלשין." 

"יש עוד סיפור מרתק על היצירה הזאת," פפר נזכר. "אימא של פנינה, שהייתה אישה מאוד דומיננטית, לא הייתה מרוצה מקטע קרשצ'נדו אחד ביצירה כי לא שמעו מספיק את פנינה. היא עמדה על כך שלברי יאריך את הקטע ביצירה, וכך היה. הוא הוסיף תיבות, כלומר מה שנשמע בקונצרט הוא יצירה משותפת שלו ושל אימא של פנינה, השותפה הסמויה."

אחרי ששמעת את פנינה ואת הסיפורים מאחורי הקלעים של ההלחנה, מה אתה מגלה ביצירה עכשיו, כשאתה צריך לנצח עליה?

"כמה דברים. לברי הושפע ממוזיקה תימנית, ובפרק השני יש נעימה תימנית ששמע מהזמרת ברכה צפירה, אמו של אריאל זילבר. כמו מלחינים אחרים באותה תקופה שהגיעו לפלסטינה וניסו לייצר או להמציא מוזיקה ישראלית, הוא הושפע ממוזיקה אימפרסיוניסטית, בעיקר מראוול. יש ביצירה אפילו ציטוטים מתוך 'הוואלס', יצירתו הנודעת של ראוול. הפרק הזה מורכב ודומה לפרק האחרון בסימפוניה הרביעית של ברהמס. כך שמדובר ביצירה מערבית לעילא, עם טעמים תימניים וים תיכוניים. הסולן ביצירה הוא ניזאר אלכאטר, יש לו שתי קדנצות (קטעים שבהם הסולן מנגן ללא ליווי התזמורת, י"ש) גדולות ביצירה והוא מאלתר אותן. הוא מביא גישה רעננה ליצירה - והקהל ייהנה," מבטיח פפר. 
 


נמרוד דוד פפר, צילום: Dario Acosta

בין ג'יימס לוין לאלן גילברט
 
בוא נחזור לתחילת הדרך. בישראל שמענו עליך לראשונה כשניצחת באופרה הישראלית על דון ג'ובני. מתי גילית את המוזיקה?

"עד גיל תשע גרנו בבת ים ותמיד ביקשתי מההורים ללמוד פסנתר. הייתה לי קלטת עם ספרים על הכנר והמלחין פגניני, שסיפרו על גמישות אצבעותיו ועל כך שלא היה אוכל עד שנחה דעתו מן הקטע שעליו עבד. זה השאיר עלי רושם כביר. הייתה לי גם קלטת של קונצ'רטו לפסנתר מאת צ'ייקובסקי ומאוד התחברתי לזה.

"ההורים לקחו אותי למורה לפסנתר בשם פרידה, ובבית התאמנתי על אורגנית. כשעברנו למגדל העמק ההורים קנו לי את הפסנתר האמיתי הראשון שלי. למדתי אצל גדעון חצור באולפנה של עמק יזרעאל - חוויה בלתי רגילה, ושם למדתי גם ניצוח מקהלות. התחנה הבאה הייתה בית הספר למדעים ולאמנויות בירושלים, שם למדתי בהדרכת מיכאל וולפה ואנדרה היידו. שם גם הכרתי את פנינה זלצמן, דרך 'כיתות אמן תל חי', ואת התואר הראשון באוניברסיטת תל אביב עשיתי בהדרכתה. הייתי תלמיד שלה עד סמוך למותה.

"התחנה הבאה הייתה בית הספר מאנס למוזיקה בניו יורק, שם היו ויקטור רוזנבאום וריצ'רד גוּד. אז התחלתי ללמוד גם ניצוח, ובשנה השנייה הצטרפתי לתכנית האמנים הצעירים במטרופוליטן אופרה, שם הכרתי את ג'יימס לוין שנעשה לחונך שלי."


מיכאל-וולפה-קרדיט-אקום.jpg
פרופ' מיכאל וולפה (קרדיט: אקו"ם)



למה דווקא ניצוח?

"מאז ומתמיד רציתי להיות גם מנצח, אבל הנסיבות ללימודים היו יותר בירוקרטיות מאשר מוזיקליות. הייתי צריך לחדש את אשרת השהיה שלי בארה"ב אחרי סיום הלימודים, אז ניגשתי למבחנים ללימודי ניצוח והתקבלתי. כשהתקבלתי לאופרה, התפקיד הרשמי שלי היה מאמן זמרים, אבל ג'יימס לוין כבר ידע שאני רוצה להיות מנצח ווידא שיהיו לי הזדמנויות להוכיח את עצמי מול התזמורת. הוא התרשם וכעבור זמן לא רב הזמין אותי לחלוק איתו את דוכן המנצחים בקונצרט הגאלה של תזמורת המטרופוליטן אופרה באולם קרנגי." 

 מה הייתה היצירה הראשונה שעשית עם התזמורת הזאת?

"התמונה הראשונה מתוך האופרה 'נישואי פיגרו'. ככל הנראה הייתי טוב כי אחרי ההופעה לוין הזמין אותי לכהן כמנצח משנה לצדו במטרופוליטן. באותו זמן נבחנתי גם ללימודי ניצוח בהדרכת אלן גילברט, שהיה אז המנהל המוזיקלי בפילהרמונית של ניו יורק. הייתי התלמיד היחיד שהתקבל באותה שנה."

מה קיבלת משני המורים הגדולים האלה?

"הגעתי לגילברט כשכבר היו לי שלושה תארים - במוזיקה, בניצוח ובפסנתר. לגילברט היה חשוב להעביר לי את כל הכלים כדי שאוכל להביע את עצמי פיזית מול התזמורת. יש לו טכניקה נדירה בכל הקשור באמנות הניצוח עצמה. הוא בטח בידע ובאינסטינקטים המוזיקליים שלי, והשקיע בהעברת ההבנה שלי בצורה פיזית לתזמורת."

וג'יימס לוין?

 "למעט פעם אחת, הוא מעולם לא דיבר איתי על היסודות הפיזיים של הניצוח. עיקר השיחות התנהלו תוך שאני מנגן בפסנתר והוא מנחה אותי. אחר כך, כמנצח משנה שלו, ניגנתי בפסנתר כשהוא מנצח עלי ובמקביל הוא נתן לי לנצח על חזרות ב'מט'. ישבתי בחזרות שהוא ניהל, למדתי איך הוא עושה באלאנס לתזמורת, איך הוא חושב על מוזיקה, איך הוא מנהל חזרה. כל זה היה בתקופה שהוא כבר הגיע לחזרות על כיסא גלגלים, אז היסוד הפיזי בניצוח היה מראש מוגבל יותר."

אחרי כל חזרה הוא נתן לך זמן לברר, לשאול שאלות?

"בוודאי. כמו שהשפעת השהות במחיצת פנינה זלצמן עיצבה אותי כפסנתרן, כך ג'יימס לוין עיצב אותי בניצוח. כשאתה מתחיל את דרכך ליד כזו אישיות מוזיקלית, אין דרך להימלט מן ההשפעה העצומה. למדתי ממנו איך להקשיב לתזמורת ואיך לגשת לאופרה וגם למוזיקה סימפונית. אני מרגיש מאוד בר מזל בהקשר הזה."

איתו דיברת בעיקר על אופרות ומה על המוזיקה הסימפונית?

"כשעבדתי עם התזמורת של ג'וליארד, עסקתי במוזיקה סימפונית. זו תזמורת מצוינת, טובה להכעיס לפעמים. גם כשאתה עושה טעויות הם מנגנים מעולה. עברתי איתם רפרטואר עצום במשך שנתיים. ניצחתי על משהו כמו מאה סימפוניות, בכל שבוע שתיים גדולות. " 



נמרוד דוד פפר עם סימפונט רעננה, צילום: מירי שמיר

חלוצים בגואטמלה
 
מה הייתה היצירה הכי נועזת מבחינתך כמנצח? הכי תובענית, הכי מורכבת?

"תלוי מאיזו בחינה. היצירה הראשונה שעליה ניצחתי הייתה הפרק השני מתוך סימפוניה 41 "יופיטר" של מוצרט, זו שעליה ניצחתי עכשיו בסימפונט רעננה. זה היה כישלון, כי לא הצלחתי להעביר לנגנים בתזמורת את כל הדקויות שרציתי. יותר מאוחר, כשהבנתי איך להעביר באופן פיזי את מה שאני רוצה, הניצוח על מוצרט בא די בקלות. הקונצ'רטו לתזמורת של לוטוסלבסקי היה אתגר, וגם סימפוניות לכלי נשיפה של סטרווינסקי, שבה בכל תיבה המוביל של התזמורת משתנה. לומדים הכל, ובכל שבוע יש קונצרט בתוך ג'וליארד וקונצרט תקופתי באולם 'אליס טאלי' שמאתגר אותך מבחינה אחרת. יתרון עצום נוסף בעבודה עם התזמורת היא למשל שבית הספר מספק לך סולנים מעולים. כך למשל הסולן בקונצ'רטו הראשון שעליו ניצחתי היה יצחק פרלמן. להתחיל לנצח עם סולן כזה, מה עוד אפשר לבקש?"


   

מה היו היצירות בקונצרט הסיום שלך?


"סימפוניה קאמרית מס' 1 של שנברג, ו'אלוני דמברטון' של סטרווינסקי."

ומניו יורק לאן אתה יוצא?

"יציאה ראשונה הייתה לתזמורת הסימפונית בסנט פטרבורג ובאותו קיץ קיבלתי גם ניצוח על הפקה חדשה של גוף חדש, 'ריגולטו' בבית אופרה חדש בגואטמלה סיטי."  

איך זה קרה?

"בתקופה שעבדתי ב'מט' היה טנור צעיר ונפלא מגואטמלה בשם מריו צ'אנג, שיחד עם אשתו חלם להקים בית אופרה בגואטמלה. ההפקה התקיימה בתיאטרון הלאומי, אולם גדול של כ-2000 צופים. למופע הבכורה הגיעו גם הנשיא ושר החינוך, שממשיכים לפקוד את ההפקות מאז. אחרי הצלחת 'ריגולטו' הם ביקשו ממני להיות המנהל המוזיקלי, וכך העניקו לי הזדמנות לעצב ולחשוב ביחד איתם על ההפקות הבאות."

איך זה מסתדר? מנין מביאים נגנים, זמרים מקהלה?  

"בעבר היו מדי פעם פרויקטים קטנים של הפקה כזו או אחרת, אבל אחרי שמריו צ'אנג ורעייתו החליטו על הקמת בית האופרה הם החלו בגיוס מוזיקאים. אחד המאגרים הוא התזמורת הסימפונית הלאומית, שנגניה משתתפים גם בתזמורת האופרה, ועוד צעירים שהצטרפו. יש בגואטמלה כעשר תזמורות וכבר כיום לאחר שלוש שנות עבודה תזמורת האופרה נחשבת לטובה במדינה. המקהלה באופרה, שחבריה הם כולם זמרים מקומיים, הייתה עבורי ההפתעה הגדולה ביותר, הדובדבן שבקצפת. יש בגואטמלה זמרים עם קולות נפלאים. בשנה הראשונה ב'ריגולטו' נדרשנו למקהלת גברים בלבד, בהפקות הבאות כבר נזקקנו למקהלה מעורבת, ובהמשך גם מקהלת ילדים. המקהלה הולכת ומשתבחת וכיום מונה כבר 90 זמרים."

האופרה החדשה ממומנת בכספי המדינה?

"אפילו לא אגורה. הכל מחברות מסחריות מקומיות שתומכות, וזו גם הסיבה שכל ההפקות שלנו חדשות וגדולות. תפקידים ראשיים שרים זמרים מניו יורק או מאירופה וכך גם הבמאים. מורה לפיתוח קול מגיע מניו יורק כל שנה. ההדים של המיזם החדש כבר מתגלגלים בעולם ואנשים רוצים להגיע לגואטמלה סיטי להשתתף בהפקות. הדבר היפה ביותר לדעתי במיזם הוא שכל ההכנסות מן האופרות עוברות לעמותה שעוסקת בהוראת קרוא וכתוב באזורים כפריים של גואטמלה." 


נמרוד דוד פפר, צילום: Dario Acosta


עירק פינת פולניה
 
בגואטמלה אתה עושה אופרות ובאירופה עובד עם תזמורות סימפוניות? 

"בערך. אחרי הקונצרט הראשון בסנט פטרבורג, הוזמנתי לאותה עיר עם קונצרט גאלה של תזמורת בית האופרה מרינסקי. ואז החלטתי שכדאי לגשת לתחרות מנצחים ונרשמתי לתחרות גיאורג שולטי בבודפשט. זכיתי בפרס השלישי, ומה שקרה ששלוש התזמורות שהשתתפו בשלושת שלבי התחרות בחרו בי כחביב התזמורת, והוזמנתי מיד לנצח שוב. ניצחתי כבר על תזמורת האופרה הלאומית והשנה אנצח על הפילהרמונית של בודפשט."

איך באמת נראית השנה שלך?

"בבית האופרה ב'מט' אני עובד כשלושה חודשים והשנה, בין יתר העבודות, אני מחליף פעמיים את המנהל האמנותי החדש יניק נזט סגן בקונצרטי תזמורת האופרה באולם קרנגי. אני כל שנה בגואטמלה, נוסע להונגריה פעמיים ואהיה שוב כאן בתל אביב בשתי הפקות של האופרה הישראלית. זו השנה הראשונה שאהיה בניו יורק פחות זמן מאשר בעבר וזה מצוין."

יש לך זמן פנוי?

"כשיש זמן פנוי אני אוהב להקדיש גם אותו למוזיקה, כלומר לא רק ללמוד את הפרטיטורות של היצירות הבאות בתכניות אלא להעמיק גם בכל מה שקשור לסביבת היצירה, למכלול היצירות של המלחין, לשפה המוזיקלית, לתקופת הכתיבה, ליצירות אחרות של המלחין ועוד. הכי חשוב מבחינתי זה להגיע לאותה נקודה שבה היצירה לא עוברת רק דרך האינטלקט אלא הופכת לחלק ממך. האוזניים נפתחות בצורה אחרת והמוזיקה זורמת ממך באופן בלתי אמצעי. לשם אני תמיד חותר. לאותו רגע שבו המוזיקה מלווה אותך בכל מה שאתה עושה. בבישול, למשל."

מה אתה מבשל?

"כשיש לי זמן אני משחזר את המאכלים של שתי הסבתות שלי, העירקית והפולניה. כשאני בדרכים זה קשה אבל כשאני בניו יורק ועוסק בלימוד יצירות חדשות אני מבשל אוכל סבתות שאני זוכר מן הילדות. זה עוזר להתגבר על געגועים."

הגעת לישראל כמנצח לראשונה לפני כמה חודשים. איך התחושה?

"בעבר הרחוק הופעתי הרבה כפסנתרן בישראל, אבל מזמן רציתי להגיע כמנצח וזה לא קרה. עד לביקור הקודם הייתי בא לישראל לחופשות של שלושה שבועות וגר אצל ההורים במגדל העמק ופה ושם מופיע ברסיטל. הפעם כשהייתי באופרה וגרתי בתל אביב חודש וחצי זה היה תענוג צרוף. לנצח ולדבר עברית עם הנגנים ועם הזמרים זו חוויה שאין לה תחליף. בסך הכל קיבלו אותי יפה באופרה הישראלית, בייחוד כשמדובר באופרה כמו 'דון ג'ובני' שאני מאוד אוהב. יצרתי קשר מצוין עם דניאל אורן, שעבורו למעשה הכנתי את ההפקה. ניצחתי אחר כך חמש פעמים והיה מצוין. בסימפונט רעננה הכרתי תזמורת שגרמה לי הנאה כי זו תזמורת  שנהנית לנגן. יש להם שמחת חיים והם מאוד ורסטיליים ולומדים מהר. גם המפגש המחודש עם הסולן אלישע אבס, שהיה התלמיד הנערץ על פנינה זלצמן, היה מאוד מרגש. בעיקר כי גם ניגנו יחד." 
 

רויטל-חכמוב-יחצ.jpg
רויטל חכמוב, תמונת יחסי ציבור

קדנצות רוויות השראה
 
איך אתה מסתדר עם הסימפונית ירושלים?

"בינתיים הייתה לנו חזרה אחת והם מאוד הרשימו אותי. אפילו הכנו הדרן מראש מתוך הנחה שהקהל יבקש. זה קונצרט במסגרת פסטיבל הפסנתרים שכולו קונצ'רטות לפסנתר ואת ניזאר שמנגן את לברי כבר הזכרנו. חוץ ממנו, את הקונצ'רטו הראשון של מנדלסון ינגן אלמוג סגל ואת הקונצ'רטו השני של מנדלסון תנגן רויטל חכמוב. כמי שבא מעולם האופרה, ללוות אמנים זה ממילא משהו שאני אוהב לעשות."

מה אתה יכול להגיד על הקונצ'רטו של מוצרט שתנגן עם הקמראטה?

"נפגשתי עם המנצחת קרן קגרליצקי ומהר מאוד הבנתי שהגישות שלנו דומות ליצירה של מוצרט קונצ'רטו ברה מינור ק' 466."

יש קונפליקט בכך שבקונצרט אחד אתה מנצח ובקונצרט אחר אתה מנגן עם מנצחת אחרת?

"דווקא משום שהייתי פסנתרן וגם משום שאני מנצח, חשוב לי להפריד בין התפקידים. אני יודע מה תפקיד המנצח ואני לא מתערב למנצחת בעבודה שלה ומצד שני אני יודע מהו תפקידי כסולן. אני לוקח אחריות אחרת לאינטרפרטציה מתוך היכרות של שני התפקידים.

"חשוב לי לומר משהו על הנוסח הזה של הקונצ'רטו של מוצרט שאני מנגן. הקונצ'רטו ק' 466 הוא אחד הווירטואוזיים ביותר ולטעמי גם אחד הרומנטיים ביותר שמוצרט חיבר, ולכן אין פלא שהוא נוגן למעשה מימי מוצרט ברצף ולאורך המאה ה-19 ולא נשכח. מן הסיבה הזו מלחינים רבים, בהם בטהובן וברהמס, כתבו לו קדנצות.

"בקונצרט כאן אני אנגן קדנצות שפחות מנגנים, אלה שחיברה קלרה שומאן. היא מתגלה כאן לא רק כפסנתרנית גדולה אלא כמלחינה מעולה ואפשר למצוא כאן דמיון למוזיקה הרומנטית שכתב בעלה, רוברט שומאן. למוצרט כבר הייתה תחושה זוהרת, אפילה משהו, ובקדנצות האלה, שהן רוויות השראה, ישנה תחושה שאילו לא היה 'כבול' לסגנון של תקופתו קרוב לוודאי שהיה מגיע לקדנצות שלה. היא מצליחה להגיע מרוגע לסערה ומה שחשוב בעיקר הוא שבתכנית הקונצרט היצירה מנוגנת בין קונצ'רטו שהיא חיברה לקונצ'רטו של בעלה, כך שהקהל יקבל תמונה שלמה של מפגש הסגנונות."

פסטיבל הפסנתרים 2018 יתקיים בין התאריכים 27-24 באוקטובר 2018 במתחם תיאטרון ירושלים. להזמנת כרטיסים דרך אתר התיאטרון או בטל': 02-5605755   



22/10/2018   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע