סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן הקשר הגיאורגי של הקאמרית הישראלית
 

 
 
"הגיאורגים גדלים עם השירה המורכבת מגיל צעיר. בארץ הזאת שרים בכל בית. יש הרבה מאוד זמרים טובים. שמה של השירה הגיאורגית הולך לפניה עשרות שנים ואף יותר, וחשובי המלחינים הגיעו לגיאורגיה ללמוד מהם. אחד הנודעים היה איגור סטרווינסקי. הובלת קולות, הרמוניה מורכבת - הכל, אבל הכל, בא להם באופן טבעי."
המנצח אריאל צוקרמן על המוזיקה הגיאורגית שניצבת בפתח העונה החדשה של התזמורת



התזמורת הקאמרית הישראלית תפתח ביום חמישי הקרוב, 5 בספטמבר 2019, את עונת הקונצרטים ה-54 שלה - והתכנית אינה שגרתית. בחזית הבמה בקונצרט הפתיחה יתייצבו עשרה חברי מקהלת רוסטאווי מגיאורגיה, הנהנים ממעמד בינלאומי נכבד, שישתתפו בחלק מן היצירות.

נעים להכיר

האנסמבל הקולי נחשב להרכב ראוי לשימור בין שכיות החמדה שארגון אונסקו טורח לשמר לטובת הדורות הבאים, והשתתפותם בסדרת הקונצרטים הנוכחית לא תהיה ההופעה הראשונה של הזמרים הגיאורגיים בישראל. הם היו כאן בעבר. תזמורת לא הופיעה איתם אז אבל תלבושות היו גם היו, מדים מסורתיים וחרבות תקועות באבנט רחב מעל המותן השמאלית. יצאתי נלהב.
 
במקהלת רוסטאווי חברים רק גברים, זו המסורת. אבל למיטב זכרוני אין להם כל בעיה לשיר לפני גברים, נשים, ילדים, צעירים וצעירות, כל מי שמוכן להאזין.

גם לתזמורת הקאמרית הישראלית יש נקודות זכות בהבאת מוזיקה גיאורגית לאולמי הקונצרטים בישראל. אותם קונצרטים מאז היו בבחינת נס תרבותי. קהל של ישראלים ותיקים הפוקד את אולמי הקונצרטים בתל אביב נתקל לראשונה בשמות של מלחינים לא מוכרים, ואחרי פחות משעה אותו קהל חשדן יוצא נלהב.


מקהלת רוסטאווי מקור אתר התזמורת

חינוך מוזיקלי מגיל צעיר

המנצח אריאל צוקרמן, מנהל המוזיקלי של התזמורת, גילה את המוזיקה הגיאורגית ואת האמנים הגיאורגים כשהיה בגרמניה, אבל סיפור התזמורת וקליטתה בגרמניה התרחש עוד שנים קודם. 

בשנת 1989 החליטו הגיאורגים, שהיו אז עדיין חלק מברית המועצות, לקיים בחירות  עצמאיות. הרעיון לא מצא חן בעיני ההנהגה הסובייטית במוסקבה והצבא האדום נשלח לטפל בגיאורגים. הטיפול כלל הריגה של כ-20 מפגינים (בעיקר מפגינות) בטביליסי, בירת המדינה. 

מאותו רגע ובמשך שנתיים ניהלו הגיאורגים מאבק שהסתיים בהקמתה של מדינה עצמאית. באותו זמן הופיעה "התזמורת הקאמרית הגיאורגית" בפסטיבל שלזוויג-הולשטיין בצפון גרמניה. המנצחת המייסדת של הקבוצה הייתה הכנרת ליאנה איסָקֶדזה, דמות נחשבת מאוד על במות הקונצרטים בעולם.

אר×?אל-צ×?קרמן-×?×?צ.jpg
אריאל צוקרמן (צילום: פליקס ברוידה)


הגרמנים התגייסו לסייע לתזמורת שלא לחזור לבית הבוער, ואל התמונה נכנסו שני מוזיקאים בעלי שם ומוניטין שיזמו את קליטת התזמורת הגיאורגית בגרמניה - הראשון גיאורג שולטי, מחשובי המנצחים בעולם ומנהל הפסטיבל, המנצח יוסטוס פרנץ (עד לאחרונה מנהלה של הסינפונייטה הישראלית).

התזמורת הייתה הרכב של פליטים גיאורגיים שהתמקמה באינגולשטדט, בוואריה, העיר שבה מייצרים את מכוניות ה"אאודי". כעבור כמה שנים נבחר צוקרמן לנהל שם את התזמורת. בתפקיד זה הוא שימש במשך שש שנים, והקשרים שלו עם המוזיקה הגיאורגית העמיקו.

"ככה הכרתי את העולם הגיאורגי", משחזר צוקרמן. "מדובר בתזמורת מערבית מקובלת שמנגנת גם יצירות של מלחינים גיאורגיים. זו תזמורת פנטסטית. 'אאודי' הייתה לאחרת התורמות החשובות לתזמורת ובאחת הפעמים יצרנית המכוניות אף מימנה את הבאת ההרכב המלא של רוסטאווי שכולל זמרים, מקהלה וכ-40 רקדנים.

"הרעיון המקורי של מקים ההרכב אנזור ארקומאישווילי היה לשמר את השירה המורכבת, את השיר העממי ואת המחול הגיאורגי. וכך, באותה פעם כשהם הגיעו בהרכב המלא לגרמניה, החצי הראשון של הקונצרט היה שייך לתזמורת והמקהלה ואחרי ההפסקה ההרכב המלא שלהם התמקם על הבמה. זה היה מופע מטורף. הקהל נסחף."

יוסטוס-פרנץ-2מירי-שמיר.jpg
יוסטוס פרנץ (צילום: מירי שמיר)


איך אתה מסביר מוזיקה גיאורגית לקהל שלא יודע לקראת מה הוא בא?

"שאלה לא פשוטה", אומר צוקרמן ונאנח קלות. "ראשית הקונטרפונקט שלהם מאוד מורכב (קונטרפונקט שירה או נגינה בו זמנית של מלודיות שונות, כך שבנקודות מסוימות נפגשים צלילים של מנגינה אחת עם השנייה ונוצרות הרמוניות; י"פ), וההרמוניות שלהם מאוד מיוחדות.

"הגיאורגים גדלים עם השירה הזאת המורכבת מגיל צעיר. בארץ הזאת שרים בכל בית. יש הרבה מאוד זמרים טובים. שמה של השירה הגיאורגית הולך לפניה עשרות שנים ואף יותר, וחשובי המלחינים הגיעו לגיאורגיה ללמוד מהם. אחד הנודעים היה איגור סטרווינסקי. הובלת קולות, הרמוניה מורכבת - הכל, אבל הכל, בא להם באופן טבעי."

 
בין ישראל לטביליסי

נזכרתי בביקור בטביליסי לפני שנים רבות. נקלעתי בעצמי לסעודת יום הולדת בטביליסי, ובשלב מסוים בין המנות הגברים באולם החלו לשיר, ובזה אחר זה הצטרפו עוד ועוד. הרגשתי מוקף במוזיקה נפלאה שאין דומה לה גם בתרבויות אחרות. שאלתי אז את אחד המסובים, "האם זו חזרה של מקהלה?" והוא השיב לי, "מה פתאום. בחבורה זאת אין אפילו זמר מקצועי אחד. יש כאן מהנדסים מורים רופאים. ככה נשמעים הגיאורגים כשהם נפגשים." 

"אבל זו לא רק השירה", אומר צוקרמן. "גם המוזיקה שהתזמורת תנגן בקונצרט, שמתבססת על מוזיקה עממית, היא עשירה מאוד. הסימפוניה הקאמרית של אירקלי נסידזה היא יצירה שוות ערך ליצירות של שוסטקוביץ'. זו מוזיקה מאוד מרגשת ומאוד סוחפת. וגם הריקודים מלהיבים."
 
מה לדעתך הקהל יאהב בקונצרט הקרוב שלכם?

"נתחיל מרוסטאווי. זו מקהלה של 12 זמרים ברמת השירה הכי-הכי גבוהה, והיא סוחפת מן הרגע הראשון. אנחנו ננגן שתי יצירות ללא הזמרים, האחת רצינית יותר, היצירה של נאסיזדה שהזכרתי, ונבצע את 'חמש מיניאטורות' של צינצאדזה, שזו מוזיקה קלילה. במרכז היצירה ישנו הקטע שנקרא 'סוּליקוֹ', שהייתה הנעימה החביבה על אחד הגיאורגים המוכרים ביותר יוסף דז'וגשווילי, שאנחנו כמובן זוכרים אותו בכינויו 'סטאלין'.

ברנדשוולי-01.jpg
יוסף ברנדשווילי תמונת יחסי ציבור

"עם רוסטאווי נעשה את היצירה 'הדרך לציון' של יוסף ברדנשווילי, שהצליח לחבר את המוזיקה הגיאורגית שאיתה גדל בבית עם האיכויות הים-תיכוניות ויצר שפה משלו. אגב, המלחין סיפר שהיה משהו מאוד משעשע בביצוע הבכורה של היצירה. ברנדנשווילי כתב את היצירה כשמה - 'הדרך לציון'. ביצוע הבכורה התקיים בפסטיבל בעיר השוויצרית סיוֹן (שם שנשמע לאוזן האירופית בדיוק כמו ציון). השוויצרים התלהבו והתרגשו מן הכבוד שהמלחין הישראלי-גיאורגי מחבר יצירה לכבוד העיר שלהם.

"ברדנשווילי משלב את ההרמוניות שלהם עם הרעיונות החמים שלו והיצירות תמיד מרגשות. בסך הכל, הקונצרט מציע מוזיקה מופלאה עם כל כך הרבה וריאציות התזמורת תנגן לבד, המקהלה תשיר לבד, יש יצירות שנעשה ביחד. במילה אחת: חגיגה."       

שירה חדשה

התכנית המיוחדת פותחת את העונה החדשה. איך בנית את העונה הזו?
 
"את העונה הזאת בנינו יחד עם בנצי שירה, שהיה מנהל התזמורת עד למותו ואנחנו מקדישים את כל העונה לזכרו. בנצי רצה שיהיה דגש על זמרות ישראליות כי יש לנו נבחרת זמרות מצוינת, ובעונה החדשה נשמע לא פחות משש זמרות ישראליות: דנה מרבך, דניאלה סקורקה, טליה אור, הילה בג'יו, ענת צ'רני ויונית שקד-גולן. דיברנו על כך שניתן ביטוי לנוכחות של התזמורת הישראלית."



טליה אור צילום: מירי שמיר
 
הקו המוזיקלי חדש, או שהוא נאמן לדרך שהתחלת לפני ארבע שנים?

"אנחנו ממשיכים לשלב את המוכר עם הפחות מוכר, זה תמיד חשוב לי. אני רואה שהקהל מגיב טוב לכיוון הזה. מה שהיה לפני ארבע שנים מודרני מדי, היום כבר פחות מרתיע. הקהל לומד לסמוך עלינו שנדע לשלב את המוזיקה שתגרום הנאה עם מוזיקה שתאתגר את הקהל. כי ישנו מעגל קסמים מוזר. הקהל מגיע לאולם כי הוא רוצה לשמוע את החמישית של בטהובן אבל אז הוא בא הביתה ואומר לעצמו, 'רגע, אבל את החמישית של בטהובן שמעתי כבר 20 פעמים'. אז צריך למצוא את הדרך לשלב. ולכן חשוב לי לשלב יצירות מופת ולהזמין יצירות חדשות."
 
כמו למשל?

"זה לא חייב להיות חדש לגמרי אלא חדש לקהל. למשל המנצח ריינהרד גֶבֶּל מנצח על תכנית שנקראת '1805 הייתה שנה נפלאה'. ברור שלא מדובר ביצירות חדשות. היצירה המרכזית בתכנית היא סימפוניה 'ארואיקה', השלישית של בטהובן, אבל לפניה ננגן סימפוניה של אנטון אברל וקונצ'רטו לכינור של פרנץ קלמנט. שתי היצירות נחשבו, כל אחת, להצלחה מסחררת באותה שנה נפלאה. לעומת זאת, ה'אירואיקה' פורצת הדרך של בטהובן לא.

"אני משוכנע שבישראל לא ניגנו את שתי היצירות האלה מעולם. בתכנית אחרת יש את בלדת מאוטהאוזן המפורסמת של תיאודורקיס עם יצירה קצרה של קסנאקיס, ובתכנית נוספת שילבנו בין יצירות של גלוק, ראמו ולולי עם יצירה של אביה קופלמן. אני מאמין שזו הדרך הנכונה.



הקאמרית הישראלית, צילום: Michael Pavia

"נכון, זה חריש יותר עמוק אבל הוא מתחיל לתת את אותותיו. בעקבות הופעה של התזמורת במקום שמזוהה עם רוק או עם מוזיקה אלקטרונית, נוצר גרעין של סקרנים שמגיעים לאולם לשמוע איך נשמעת התזמורת בביתה. אם תרצה, נזכיר שוב את הסימפוניה החמישית של בטהובן, אלא שהפעם מדובר באמת באנשים שלא שמעו אותה מעולם קודם וזו ההזדמנות הראשונה." 
   
כיוון נוסף שהתזמורת פונה אליו הוא הקדשת קונצרטים לשילוב מוזיקה ושירה.

"נכון. כבר בסוף ספטמבר יתקיים המופע הראשון, שירים של יעקב שטיינברג, שהלחין דורי פרנס ויגיש דורון תבורי. את המופע המוזיקלי תפתח הרצאה קצרה על שירתו של שטיינברג."

"מדובר בקבוצת שירים מתוך מחזור גדול שנקרא 'מחולות'", מספר פרנס. "יעקב שטיינברג כתב את השירים לפני יותר מ-100 שנה והמחולות אינם מרמזים על כיוון עליז. להיפך, במילותיו של שטיינברג, 'בין עליזים אני אבל ולמנגינת המקהלה אני פותר את השאלה העתיקה? הכל הבל'.

×?×?ר×?-×₪ר× ס-1.jpg
דורי פרנס תמונת יחסי ציבור

השירים האלה נכתבו בסערת יצירה. שטיינברג כתב 35 שירים, אני חיברתי מוזיקה ל-11 מתוכם לפני כמעט 15 שנה. גנזתי אותם ולפני יותר משנה שבתי אליהם, שיניתי, מחקתי, כתבתי מחדש ואז תזמרתי. מסלול מוזר."

כך או כך, גם כאן בתכניות השירה, הקאמרית הישראלית פוסעת בנתיב חדש.    

קונצרט הפתיחה של העונה ה-54 של התזמורת הקאמרית הישראלית יתקיים ביום חמישי,
4 בספטמבר 2019, בשעה 20:00 בתיאטרון ירושלים. פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בטלפון:
03-5188845, או באתר התזמורת הקאמרית הישראלית

רכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

02/09/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע