סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן ערב מחויך עם "נישואי פיגרו"
 

 
 


קסמה של הפקת התזמורת הסימפונית החדשה חיפה "נישואי פיגרו" נובע בעיקר מצניעותה. הפקה צעירה ברוחה ובמשאביה שמדברת לא רק אל הקהל המכובד והמבוגר של המנויים אלא גם אל הצעירים, שרבים מהם נראו בקהל.

כמו מערכון של הגשש

הפקת ליל אמש באודיטוריום בחיפה, סיפקה רגעים לא מעטים של נחת. חינה של הקלאסיקה טרם סר. הקהל צחק בקול רם ברגעים שונים במהלך ההצגה כמו במעמד הקלאסי שבו מתגלה לכל שמרצ`לינה, האישה המחזרת במרץ אחרי פיגרו ותובעת ממנו שיממש את ההבטחות להינשא לה כערבות להלוואה שנתנה לו, אינה אלא אמו, יולדתו והטרחן הזקן ד"ר ברטולו הוא אביו. אחרי שהקהל שותף לגילוי נשארה עוד אישה אחת שאינה מבינה שזה המצב החדש והיא סוזנה מי שתהיה רעייתו בסוף האופרה. שיאו של המעמד הוא חזרה על צירוף המלים "אימא שלו" או "אבא שלו". הקהל צוחק בכל פעם שמי מהזמרים שר את שתי המלים כמו שהוא עדיין צוחק למשמע "המפתחות בפנים" בפיו של שייקה לוי במערכון הקלאסי של נסים אלוני "המכונית המגויסת".

לצחוק הזה תרם גם כמובן, התרגום, הקולח והעכשווי מתמיד, של ישראל אובל. אבל לא רק ה"צחוקים" ה"דחקות" עשו את זה. סיפור האופרה, סיפור נצחונם של בני המעמד העובד, משרתי האחוזה של הרוזן אלמוויווה עליו, ועל שררתו הוא קלאסיקה מוכרת בפני עצמה. "נישואי פיגרו או היום המטורף" כפי שנקראת האופרה בשמה המלא, הוא סיפור התגברותם של שני המשרתים פיגרו וסוזנה על סדרה של מכשולים ומהמורות שמעמיד בפניהם מעסיקם הרוזן, שעסוק לאורך כל היום בניצול מעמדו וסמכותו בניסיון לממש את גברותו מול כל אישה, חוץ מאשתו. כדי למנוע או לפחות לדחות את נישואי משרתיו וכדי להשיג את מטרתו - הכל כשר בעיני הרוזן. כמובן שכל מוקש שהוא שם בדרכם - של שני הצעירים שלמרות גילם הם בעלי ניסיון חיים, עשיר – מתפוצץ בפניו.

האופרה שהוצגה לראשונה כשלוש שנים לפני המהפכה הצרפתית, הייתה תרומתו של מוצרט לבני מעמדו, מעמד המשרתים והפועלים. מוצרט העניק לתפקידים של המשרתים למיניהם את רגעי המוזיקה המורכבים והיפים ביותר.

הפקת "סדנת האופרה" במובן הטוב

קסמה של הפקת התזמורת הסימפונית החדשה חיפה נובע בעיקר מצניעותה. זוהי הפקת "סדנת האופרה" במובן הטוב של המילה, הפקה צעירה ברוחה ובמשאביה שמדברת לא רק אל הקהל המכובד והמבוגר של המנויים אלא גם אל הצעירים ואתמול נראו רבים כאלה באולם.

חבורת הזמרים שחקנים נעה בתלבושות עכשוויות (של אוּבי בוסי) בחלל בימתי מצומצם, שתפס מחצית במת האודיטוריום (על החצי השני התמקמה התזמורת), כשכל התפאורה העומדת לרשותה מתמקדת במיטה זוגית אחת, שברגע מסוים מתפקדת גם כספסל בגינה, שתי מסגרות לדלתות שאינן, שמלות תלויות ושני עציצים.

התאורה שמרה גם היא על רוח הפשטות והצליחה, בסצנה האחרונה, גם להפוך את הגופים ההנדסיים-אקוסטיים הקבועים שבגב הבמה, לחלק מגינת אחוזתו של הרוזן. צמצום בפרטים ובאביזרים משאיר מקום למוזיקה למשחק ולזמרה להיות לגורמים הראשונים בחשיבותם וזוהי כזכור אופרה. כדי להשביח את הממד המוזיקלי, באולם ששמו הולך לפניו באיכות הירודה של אקוסטיקתו, פוזרו בגלוי על הבמה מספר מיקרופוני שטח, שסייעו ביצירת תמונת צליל טובה יותר מזו שהקהל רגיל לקבל.

קולות צעירים

מי שראוי לשבח מיוחד הוא תמיר חסון המנצח שהצליח להפיק צליל מוצרטי, בעיקר מקבוצת כלי הקשת. התזמורת באמצעותו שודרגה משמעותית מאז הפקת האופרה הקודמת (בדיוק לפני שנה). חסון בחר בקצבים מהירים שהיו לזרזים לנגנים עצמם והכתיבו את רוח העליצות הכללית על הבמה, כולל גם מעידות קלות בחיבורים של נגנים וזמרים, שהוא התגבר עליהם במהירות.

נעורים הם גם שם הקוד של איכות הזמרה, להוציא שלושה זמרים שנוכחותם הבוגרת בולטת - סורין סמיליאן הוותיק בתפקיד ד"ר ברטולו שמנצל כל שניית נוכחות, גבריאל לובנהיים בתפקיד אנטוניו, הגנן משבית השמחות, ואלכסנדרה שבת כמרצ`לינה - הרי אוסף הקולות הוא קולות צעירים שאיכות קולם עדיין מצפה לרגע ההשבחה וההעשרה שמביאים איתם הניסיון.

כך למשל שירלי הוד בתפקיד סוזנה, שקולה יפה ממתין לפריצה דרמטית בדקויות. לעומתה דנה מרבך בתפקידון של ברברינה, ניצלה היטב את אריית הלהיט הקצרה שמוצרט הפקיד בידיה לרגעים של יופי מרגש. יבגני נז`ינץ בפקדי פיגרו, הסתייע במשכה של האופרה כדי להיכנס לתפקיד במלואו, בקול ובמשחק ושמר את רגעיו הטובים לסוף.
לאנסטסיה קלוואן ששרה את הרוזנת איכות קול מרגשת. הרוזנת הוא התפקיד הדרמטי היחיד באופרה, שצומח וגדל על רקע מצהלות האחרים וזה שוב ממד שמגיע עם ניסיון נצבר.

הבחירה התמוהה של הערב היא זו של הזמר הפיני ויל ליגנֶל לתפקיד הרוזן. תפקיד הרע המתוחכם המובהק נותר חיוור לאורך הערב כולו. לעומתו שירה רז הייתה חביבה ומשעשעת בתפקיד כרובינו, הנודניק ההורמונלי שמשגע לכולם את השכל בינסיונות החיזור בלתי נלאים "למה לי אסור מה שמותר לרוזן?". יוסף ארידן בתפקיד בזיליו, שרדן חצרוני שעיסוקו הוא ליחוך פנכתו של הרוזן ונמרוד גרינבוים בתפקיד קצר של נציג החוק, דון קורציו, היו פונקציונליים.

בסך הכל, ערב קיץ מחויך ומהנה שבו השלם טוב ומיטיב עם חלקיו.



"נישואי פיגרו" מאת מוצרט. מנצח ונגן צ`מבלו: תמיר חסון. במאי: ניב הופמן. תפאורה: ניב מנור. תאורה: יחיאל אורגל-עדי שימרוני.

לפרטים נוספים


11/07/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע