סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן אוהבת את ההווה – שיחה עם טליה אילן
 

 
 


טליה אילן המנהלת המוזיקלית והמנצחת של תזמורת הבמה הישראלית חולון למדה אצל ברנבוים ואצל מייקל טילסון תומס, אבל את הצבא היא העבירה דווקא בשירות קרבי. שיחה עם מי שהמסלול שלה לניצוח ולניהול מוזיקלי קצת שונה מהמסלול המוכר של מוזיקאים.

"אני רוצה לנצח על יצירות שלא ניצחו עליהן קודם"

את טליה אילן תפסנו בדרך מקיבוץ צרעה, לאחר חזרה עם תזמורת הבמה הישראלית, שאותה היא מנהלת. תכנית הקונצרט נועזת ויוצאת דופן אפילו למקובל בישראל, יצירה אחת של מוצרט, (דיוורטימנטו) ושתי יצירות ישראליות "תפילה" של צבי אבני ו"הרהורים על ניגון" לוויולה ולתזמורת של שרה פייגין. שתי יצירות ישראליות ומוצרט אחד, אינה תכנית שאיתה תזמורות אחרות היו מוכנות להתמודד. אבל לטליה אילן זה חשוב "אני רוצה לנצח על יצירות שלא ניצחו עליהן קודם, יתרה מזאת אני רוצה להביא יצירות חדשות לביצועים שני ושלישי ויותר מזה. שלא יקרה מה שקורה בדרך כלל, מנגנים יצירה ואחר כך היא נכנסת למגירה ולא נשלפת יותר. אני לא אומרת שהיצירות החדשות הן טובות יותר, או שכולן טובות, אבל הזדמנות להשמעה ואם היצירה טובה להשמעה חוזרת, בהחלט מגיעה להן".

לצורך הגילוי הנאות יש לומר שהיא מכינה את התזמורת, לקראת עבודה עם מנצח אורח, מנצח אחר הוא דורון סלומון שינצח על התכנית הזו, אבל זהו גם חלק מתפקידה כמנהלת מוזיקלית, לדאוג שהתזמורת תהיה תמיד באיכות משופרת. כשמחפשים את הביוגרפיה שלה באינטרנט מגלים שהיא גם קלרניתנית ועדיין פעילה. אני תוהה אם הקלרנית הוא הכלי המרכזי שאיתו היא החלה ואיתו היא הגיעה לניצוח והתשובה דווקא מקורית ומפתיעה. "למעשה הכלי שלי היה פסנתר. התחלתי לנגן יחסית בגיל מאוחר, בגיל עשר. ומשם המשכתי לתיכון לאמנויות `תלמה ילין`. במהלך הלימודים בבית-הספר היה לי די ברור שמה שארצה לעשות יהיה קשור לתזמורת סימפונית. ככל הנראה ניצוח. מתוך התבוננות במצב הבנתי שרצוי שיהיה לי כלי נגינה תזמורתי שאיתו אוכל להתקדם בכיוון הרצוי, לשבת ולנגן ולראות איך הדברים מתנהלים.

"למה בחרתי בקלרנית? אתי בכיתה הייתה שרון קם (קלרניתנית מעולה העושה כבר שנים רבות קריירה בינלאומית מרשימה, י"ש). הנגינה שלה מצד אחד והידיעה שכמוזיקאית פעילה אוכל להשתלט על הכלי בזמן סביר ולהצטרף לתזמורת מצד שני, הביאו להחלטה על הכלי הזה. ואכן כעבור כשנה כבר נגינתי בתזמורת "הקמפוס" תזמורת חובבים, וכעבור זמן נוסף ב`ביג בנד` של בית-הספר למוזיקה `הד`. אבל כל הפעילות הזאת לא קבלה ביטוי רשמי. זה היה מין תהליך של אדם שרוצה להעמיק ידע כדי להגיע לתחום חדש. אוטודידקטיקה צרופה. בבית-הספר לא הראיתי שאני מתכוונת ללכת לניצוח ואת מבחני הבגרות בכלי עשיתי בפסנתר".

"כושר מנהיגות הוא מיומנות חשובה במוזיקה"

- מתי התחלת לנצח?

"לא כל כך מהר. הניצוח היה מלכתחילה חשוב מדי, מכדי שאנסה כבר מגיל צעיר לנצח. כל הפעילות התזמורתית שלי בגיל התיכון נעשתה אחרי שעות הלימודים. בצבא גם לא הלכתי לאפשרויות המוזיקליות. חיפשתי להיות קרבית, רחוק מהבית, ובסופו של דבר הייתי מדריכת נוער בגדנ"ע, הדרכתי גם תפעול נשק במקומות שונים ומה שהרווחתי מן ההתרחקות מהמוזיקה, היה פיתוח כושר מנהיגות. זו מיומנות חשובה ביותר במוזיקה".

- ומאז מפחדים ממך בתזמורת?

"כן, (בצחוק גדול) לא שמעת שאני בחורה מסוכנת וצריך לפחד ממני?"

- ואחרי הצבא הגיע זמן המוזיקה?

"לא כל כך מהר. גרתי ליד אוניברסיטת תל-אביב ונרשמתי ללימודים באקדמיה למוזיקה שם, אבל לא התקבלתי. ההודעה על כך שלא התקבלתי הגיעה בזמן לא נוח להחליף ללימודי מוזיקה במקום אחר ואז נרשמתי לכלכלה, ולמדתי כלכלה כמעט עד לסוף התואר הראשון. אבל אז נרשמתי לאקדמיה בירושלים והתקבלתי. הייתי לתלמידתו של מנדי רודן. ובאקדמיה עשיתי גם תואר ראשון ושגם תואר שני. בינתיים התחלתי ללמוד אצל מייקל טילסון תומס, שניהל אז תזמורת בלונדון".

- טילסון תומס ידוע כמנצח, פסנתרן ומלחין אמריקאי. פחות מכירים אותו כמורה...

"אין כל כך מה להכיר, הוא לא אוהב להיות מורה. הקשר בינינו החל לפני כשש-עשרה שנים והוא יותר מדריך שלי מעין mentor, במסגרת פרטית, אני מגיעה אליו לפני אודיציות, עד היום. ניצחתי בהדרכתו ובפעם אחת כשהפיקו עליו סרט תיעודי לערוץ הציבורי בארה"ב PBS, רואים אותי בסרט עובדת בהדרכתו על הקונצ`רטו לתזמורת של ברטוק" .

- מה למדת ממנו?

"מייקל הוא מאוד רומנטיקן, שונה מאוד ממני. כך שאת התכונות האלה לא קבלתי ממנו, אבל למדתי ממנו לקרוא פרטיטורות, במובן של להבין `מה כל צליל עושה במקום שהוא כתוב`. הוא הסביר את זה דרך הביצוע. ממנו למדתי למשל לקרוא היטב את הסימפוניה מס` 5 של פרוקופייב ואת האהבה הגדולה שלי למאהלר, רכשתי ממנו".

- למדת גם אצל ברנבוים מה הוא נתן לך?

"אצל ברנבוים נושאי הלימוד היו שונים. עבדתי יחד איתו על האופרה `כך עושות כולן` בברלין, למין החזרה הראשונה. ברנבוים לימד שיטות עבודה. איך שומרים על רצף עבודה בכל מחיר. איך לתבוע מהנגנים דיוק לאורך כל הביצוע של היצירה, ללא ירידת מתח".

- הדברים נשמעים לא קלים ליישום אצל נגנים בישראל, בייחוד בתזמורות בהן את עובדת

"לא קל אבל בהחלט ניתן ליישום. זה המקום להזכיר את המורה השלישי, ז`ולט נאג`, (מנצחו של אנסמבל המאה ה-21). הוא ההיפך המוחלט מטילסון-תומס. הוא מאוד קורקטי, מסודר, לא מאמין באינטרפרטציה. מנגנים מה שכתוב. גם אם מישהו יגיד לך שיש מסורת בניצוח על יצירה מסוימת בדרך כזו, הוא לא מוכן לקבל מסורת שאין לה ביטוי בתווי היצירה. בתחילת הדרך שלי, דרכו נראתה לי ביותר. היום התמתנתי ומצאתי את הדרך שלי.

"אוהבת את מה שקורה עכשיו"

- עם כל הידע הזה, מתי התחלת לנצח?

"זה החל עם התזמורת שבה ניגנתי, תזמורת החובבים `השרון` ותזמורת הקמפוס וכעת תזמורת הבמה".

- שאלה גסה אולי, האם אפשר לחיות מתזמורות חובבים?

"אתה משער שבתזמורת חובבים אני עושה עבודה בהתנדבות, אז לא. הנגנים אפילו משלמים עבור הזכות לנגן בתזמורת ואני עובדת תמורת שכר. ולשתי התזמורות יש רשימה ארוכה של סולנים, בהם ישראלים, שעושים קריירה יפה בחו"ל ומוכנים לבוא ולנגן כאן עם תזמורות חובבים. לעומת זאת תזמורת הבמה זה כבר עניין מקצועי לחלוטין. כאן התחלתי עם שמוליק אלבז כששנינו מנצחי בית ליד רוני פורת שהיה המנהל המוזיקלי (אלבז מנהל כיום את התזמורת האנדלוסית) וכיום אני מנהלת על כל המשמעויות, כולל בניית תכניות ישיבות הנהלה והכל".

- ותזמורות אחרות שניצחת עליהן?

"בצ`כיה הוזמנתי לנצח על התזמורת הפילהרמונית יאנאצ`ק באוסטרווה ועל התזמורת הפילהרמונית של מוראוויה, לשם אפילו לקחתי יצירה ישראלית לא פשוטה של קרן רוזנבאום. בארץ המצב קצת יותר מורכב ניצחתי על הסינפונייטה באר-שבע, על סימפונט רעננה, ולאחרונה על התזמורת הקאמרית הישראלית".

- אבל את מדברת על מוזיקה סימפונית כאהבתך הגדולה

"אני מקווה שגם זה יגיע. מכירים אותי בכל התזמורות, נגנים שנגנו אתי בהרכבים שונים".

בינתיים נעה טליה אילן בין שלוש התזמורות שלה, מלמדת ניצוח במכללת "הד" וקלרנית בתל-אביב, מלמדת פסנתר במסגרות פרטיות ודואגת לשתי הכלבות שלה "במבה" ו"שושו" והכי חשוב "אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה. בכלל אני אוהבת את מה שקורה עכשיו את מה שקורה ברגע שהוא מתרחש". מתכון להצלחה?!

האתר של טליה אילן


22/11/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3.
יצחק ידיד , (23/11/2006)
2. תמונות של במבה ושושו
אורנה גלזן גונן, עו"ד , (22/11/2006)
1. יופי נקי ואצילי וכן הכשרונות כן ירבו...ישראל היפה..ללא קעקועים וסמים..
ארז , (22/11/2006) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע