אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: יוסי שיפמן אורח מספרד
 

 
 
שיחה עם המנצח הספרדי אנריקה גרסיה אסנסיו המתארח בקונצרטי הסימפונית ראשל"צ


מנצח במשפחת כנרים

"באוקטובר 73` הייתי אמור לנצח על התזמורת הסימפונית ירושלים, תזמורת הרדיו שלכם. פרצה כאן מלחמה, אני הייתי ברומא, מחזיק בידי כרטיס של `אליטליה` לתל-אביב מוכן לטוס בכל דרך שהיא. הידיעה על המלחמה כלל לא הרתיעה אותי. אם יש כאן נגנים שמוכנים לנגן אני אגיע לנצח. אבל הטיסה בוטלה. נשארתי עם כרטיס ביד ללא יכולת להגיע. כעבור כמה זמן הגיע מסר כועס מירושלים `איך לא הגעת. היו טיסות מפריז`. יפה? לא. מניין לי לדעת! חלפו שמונה שנים שבהן לא הוזמנתי. כנראה שכעסו עלי. אבל בשנת 1981 הגעתי, ניצחתי היה לי סולן פסנתרן וניצחתי גם על יצירה של מלחין ישראלי. אתה בוודאי תסלח לי על כך שאינני זוכר את שם היצירה. אבל אני זוכר שגרתי במשכנות שאננים, וסיירתי בירושלים וזו הייתה שהות מאוד מוצלחת. לפני שנה ניצחתי על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון בסדרת `מיוזיק אנג`לס` בהרצליה, ברהמס סימפוניה מס` 1, רחמנינוב קונצ`רטו מס` 3 לפסנתר ועוד יצירה קצרה מתוך זרזואלה (אופרטה ספרדית). תוכננו רק שתי חזרות, היו לי חששות לא מעטים אבל זה הצליח. עובדה שהוזמנתי מחדש. הפעם אנצח על התזמורת בחמישה קונצרטים שונים". 
 
המונולוג הזה נוחת על אוזנינו כבר בפתחה של שיחת היכרות ראשונה. בלשון קולחת ובסיפורים קצרים אנחנו מוזמנים להיכנס לסיפור החיים של משפחה מוזיקלית במובן הכי מוזיקלי שיש. "המורה הראשון שלי היה סבא שלי. אחר כך למדתי אצל אבא, שהיה כנר בתזמורת הלאומית הספרדית וגם כנר שני ברביעייה הקאמרית הלאומית. אחי הוא חוזה לואיס גרסיה, כנר ראשי ומנצח של התזמורת הקאמרית האנגלית משך עשרות שנים".
 
"למה הוא נקרא גרסיה?"
 
"חוזה לואיס גרסיה אסנסיו היה ארוך מדי לאנגלים אז הוא ויתר על השם האחרון בשורה". גרסיה האנגלי, ביקר בישראל מספר פעמים עם התזמורת האנגלית וניגן עם צוקרמן, ברנבוים, פרלמן ואייזק שטרן. "הילדים שלי מנגנים ובין הנכדים שלי אחד מנגן כינור ואחד צ`לו", ממשיך אסנסיו להמטיר מידע.
 
אם כולם כנרים איך אתה מנצח?
 
"גם אני הייתי כנר בתזמורת הלאומית הספרדית. אבל חשבתי כבר אז על ניצוח וידעתי שזה יהיה כרוך בהוצאות. נרשמתי ללימודים במינכן. באותו הזמן הגיע לספרד סרג`ו צ`ליבידקה. אבא אמר לי יום אחד, אם אתה רוצה לראות מנצח גדול מקרוב, תבוא לחזרה. הגעתי, אבא הכיר בינינו. מעט מלים והתיישבתי לראות אך הוא עובד. נשביתי בקסם העבודה שלו. אבל הוא לא לימד. הגעתי למינכן, התפרנסתי מנגינה בכינור ולמדתי ניצוח ואז גליתי שצ`ליבידקה מלמד קורס קיץ בסיינה, חסכתי עוד כסף. הגעתי לשם, והחלטתי להישאר איתו. מה שלמדתי אצלו בחמישה ימים, לא למדתי שם סמסטר שלם. מאותו זמן נשארנו בקשר והייתי לידו בשעות טובות ובשעות קשות. צריך להזכיר פה את העובדה שהוא מעולם לא קיבל שכר על עבודתו כמורה. כשהוא היה בספרד הוא נהג לפקוד את ביתי, לא פעם. באחת הפעמים הוא ואידה הנדל הגיעו למסיבת יום הולדת של בתי, הכנרת. הקשרים נמשכו עד סוף ימיו. היום כשאני מלמד ניצוח אני מלמד מה שלמדתי אצלו".
 
האם ניתן למצות את עיקרי מורשתו במשפט אחד?

"למען האמת לא כי זה ידע חובק כל, הוא נוגע בכל התחומים של עשיית המוזיקה, ובכל זאת אם שאלתָ, הדבר העיקרי הוא  הבנת תופעת המוזיקה, הפנומנולוגיה של המוזיקה מצד אחד, ההבנה שמנצח אינו סתם איש שאחראי על הקצב, על המסגרת...אלא מי שככל שידע לתת יותר לנגניו כך יקבל מהם בתמורה נגינה איכותית. זה הבסיס , עכשיו מה אתה היכול להוציא מעצמך וכמה ואיך אלו הדברים שלומדים ולומדים".
 

"אני זוכר את עצמי מחפש פרוסות לחם בגיל ארבע"


ברצף הסיפורים של אסנסיו, יש הרבה רגעים רציונליים של מי שכבר נמצא זמן רב בתחום. הוא מנצח כבר יותר מארבעים שנה בכל העולם אך יש רגעי זיכרונות שעדיין מפעמים בו ומרגשים אותו. הוא מספר למשל על השתתפותו בפסטיבלים של  הצ`לן והמנצח הקטלני פבלו קאזאלס בפוארטו ריקו. קאזאלס, נחשב לאחד  מגדולי המוזיקאים של המאה העשרים, שהניח יסודות רבים לקירוב המוזיקה לכל העם במולדתו קטלוניה. בשעתו, לאחר ניצחון פרנקו הפשיסט, הוא לא הופיע בספרד, הקים פסטיבל ראשון בצרפת קרוב לגבול עם ספרד כמחאה כנגד שלטונו של פרנקו ואחר כך התגורר בפוארטו ריקו, חלומו היה לשוב ולנגן בספרד כשפרנקו לא ישלוט בה יותר."בין קונצרט לקונצרט דיברנו" נזכר אסנסיו, " והוא הזכיר לי מלים בשפת האם שלו הקטלנית, שפת הבסקים שבצפון ספרד, והוא אהב מאוד לשחק דומינו ובכל ביקור בפוארטו ריקו היה מקום וזמן למשחק". הזיכרון שנראה יקר ביותר לליבו של אסנסיו הוא שבתום כל ביקור באי הקאריבי, "החזיק קאזאלס בידי וביקש `בוא שוב`, כאילו הוא רוצה שוב בקשר עם הבית, עם ספרד שהוא מנע מעצמו". 
  
את רוב השכלתך המוזיקלית קבלת בימי שלטונו של פרנקו, האם נכון שבימי פרנקו המוזיקה כמעט גוועה בספרד?
 
"לא מדויק. כשפרנקו קיבל את השלטון ערב מלחמת העולם השנייה, המדינה הייתה במצב קשה. אוכל לא היה. מדינות העולם, חוץ מארגנטינה, החרימו את ספרד. אני זוכר את עצמי מחפש פרוסות לחם בגיל ארבע. אבל במקביל, אצלי בבית, תמיד הייתה מוזיקה, דפדפתי בתווים לנגנים שהתכנסו לנגן. גורלה של המוזיקה היה כגורל אמנויות אחרות. אי אפשר לדבר על המתה מכוונת, אלא על צמצום. עם זאת משנת 1975, כשפרנקו ירד מהבמה המצב השתנה וחלה פריחה. הייתה נהירה המונית של נגנים ממזרח אירופה לתזמורות חדשות שקמו והיום כמובן יש פריחה גדולה".
 
הפריחה נובעת מתקציבי מדינה?
 
"כן, ממשלת ספרד תומכת, אבל דווקא בשנים של השלטון השמאלני, השוויוני לכאורה רואים העדפה בהזרמה של כספי מדינה לאותם מחוזות שבראשם עומדים חברי המפלגה השלטת.."
 
המשמעות היא שבערים שבהן התמיכה מצומצמת יותר הפעילות נחלשת?
 
"לא בהכרח, בוולנסיה שם נפתח לפני שנים מעטות היכל אמנויות חדש וחשוב, למשל מנצחים בקביעות לורין מאזל וזובין מהטה, אמנים יקרים ואז הממשלה המקומית מגדילה את חלקה בתקציב האמנויות". 
 

"כל צירוף נגנים פועל באי שלמות"


יש לך העדפות למלחינים מסוימים או לסוגי מוזיקה?
 
"היום, מה שאני רואה אלו התווים של היצירה שעליה אני צריך לנצח ואותה אני צריך לבצע בצורה הטובה ביותר. לאחר יותר מעשרים שנה כמנצח תזמורת הרדיו בספרד, שמשמעותו ניצוח על עשרות יצירות חדשות בביצועי בכורה, עברתי `שטיפת מוח` של מוזיקות והעדפה של סגנון או תקופה, נראית לי חסר משמעות. המנצח מתווך בין התווים לקהל ואת זה עלי לעשות בצורה הטובה ביותר.
 
"באשר לסוגי מוזיקה אני יודע שאני חי בסיטואציה אבסורדית. נגן אחד בכלי אחד יכול להיות שלמות, כל צירוף נגנים יחד הוא צרוף שפועל באי שלמות (imperfection) מובנית, ככל שאתה מוסיף מרכיבים, אי השלמות גדֵלה ולכן ניצוח על אופרה, למשל עם הזמרים, הנגנים, המקהלה ועוד, הוא אי השלמות המירבית. אין להסיק מכאן שאני לא משתדל לעשות את הטוב ביותר בתוך הז`אנר הזה."  רק כדי להעמיד דברים בפרופורציה נזכיר שאסנסיו ניצח בארצו על הפקות אופרה רבות, באופרה במדריד שבהן השתתפו גדולי אמני ספרד בהם דומינגו, קארראס, תֶרזה בּרֶגַאנצָה  מונסֶרָה קאבַּאיֶיה, אלפרדו קראוס, למעשה כולם.
 
בתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון אתה מנצח על תכנית כל ספרדית, אתה מרגיש חובה להיות נציג של מוזיקה ספרדית?
 
"ראשית לא כי בביקור הקודם כאמור ניצחתי על ברהמס ורחמנינוב. מבחינתי התכנית הזאת היא לא בדיוק ספרדית. שתי יצירות פסבדו-ספרדיות, התרשמויות של הצרפתי שַאבּרִיָיה והרוסי רימסקי-קורסקוב. התכנית הוצעה לי והיא כוללת יצירה ספרדית נפלאה `שבעה שירי עם` של דה-פייה שתיזמר המלחין ארנסטו הלפטר. גם הנוסח השונה משהו של הקונצ`רטו  `ארנחוּאֶז` לגיטרה של רודריגו, שינוגן בנבל. ניצחתי פעם על ביצוע בנבל של היצירה, עם נגן הנבל הספרדי ניקנור זַבַּלֶטָה, (שנחשב לגדול נגני הנבל בעולם).  קטעי הזרזואלה המשולבים בקונצרט, הם הרוח הקלילה והמשעשעת. בספרד הזרזואלה חיה ותוסת ומביאה לאולמות קהל מגוון מכל הגילים".  
 
 
אנריקה גרסיה אסנסיו ינצח על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בראשון לציון בתאריכים 5,3,1 בנובמבר 2007 בהיכל התרבות ראשון לציון וב-5 בנובמבר במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב וב- 7 בנובמבר בהיכל התרבות פתח תקווה. סולנים : נגן הנבל סיון מגן והזמרת סיון רותם.


למועדי מופעים >

30/10/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. בת"א ב 4 בנובמבר
פנינה , (31/10/2007)
1. למה שכחו את דביסי
שוחר ספרד , גבעתיים (31/10/2007)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע