סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: יוסי שיפמן סיכום קלאסי של פסטיבל ישראל
 

 
 
עם תום הפסטיבל - יוסי שיפמן סוקר את האירועים הקלאסיים המרכזיים בפסטיבל ישראל


הנאה אקוסטית
 
את אנסמבל אקורדונה, שחי את תעתועי הטרנטלה, הכרתי מהקלטות והרהרתי בשאלה האם יהיה למופע של המוזיקה הזאת קהל בישראל. פסטיבל ישראל טרח להביא את המופע ועל כך מגיעות לו מחמאות. האנסמבל המתמחה בהגשת מוזיקה עממית עתיקה בכלים שדומים לכלים העתיקים. הקולות ודרך ההגשההם על גבול השירה והמשחק. המופע שלהם היה אחד הדברים המשובחים שנראו על במת הפסטיבל. להקה מובחרת, שמגישה חומרים באיטלקית של פעם ואינך צריך להתעמק במשמעות, כדי ליהנות מן המופע. המימיקה של מרקו ביזל ושל חבריו ללהקה עושה חצי מהעבודה.  ההנאה נבעה כאן לא רק מן המפגש עם חומר מוזיקלי, פחות מוכר, או פחות נגיש, אלא בעניין האקוסטי לשמו. חבורה של שמונה מוזיקאים עם כלי נגינה בעלי נפתח צליל  - לא מי יודע מה – וזמרים שאיכויות המשחק וההגשה מאפילות על עצמות הקול ובכל זאת הכל מגיע, גם הקול מגיע. וזאת, ראה זה פלא, ללא הגברה. מישהו מזכיר לנו שהאזניים שלנו ומיתרי הקול שלהם יודעים להתחבר כמו פעם וליהנות זה מזה.
 
הדרך לטולדו, אנסמבל אקורדונה, 7 ביוני, אולם הנרי קראון, ירושלים.
 
האם צריך להביא רביעיות לפסטיבל ישראל?

 
בעשורים האחרונים פונקנו, המאזינים בישראל ברביעיות לכלי קשת שאינן מככבות רק על במותינו, אלא גם על במות הפסטיבלים הבינלאומיים ובסדרות הקונצרטים הקאמריים של האולמות הטובים ביותר בעולם. כל זה נאמר כדי להדגיש את העובדה שהבאתה של רביעייה מחו"ל, צריכה סיבות טובות מאוד.על איכות אין מתפשרים בכל מקרה ולכן רצוי בהחלט שהרביעייה תיחשב לפורצת דרך בתחומה, או שהתכנית שהיא מציעה תהיה  יוצאת דופן.
 
שמה של  רביעיית ג`וליארד הולך לפניה. כל חבריה מורים בבית-הספר הנודע למוזיקה בניו יורק, ובעלי היסטוריה עצמאית מעולה. חברי הרביעייה בחרו לנגן כאן יצירה של אליוט קארטר (האמריקני) שאינו מושמע בארץ. לא הייתי בקונצרט זה, על פי התגובות ששודרו ותועדו הקהל, בלשון המעטה, לא יצא מגדרו בקבלת פנים אוהדת.
 
בקונצרט שאני נכחתי בו, הרביעייה מס` 13 של שוסטקוביץ` שנוגנה כבר פעמים לא מעטות בישראל התקבלה בקרירות ואפילו בזעף. אני מודה שדווקא ההתמודדות של הארבעה עם היצירה הכתובה בהשפעה בולטת של האסכולה הווינאית השנייה, הייתה מאוד לרוחי. היצירה שנכתבה לפני כארבעים שנה, נחשבה לפורצת דרך בברית המועצות, נוגנה בשאר רוח רב, כשנגן הוויולה, סמואל רודס פותח ומסמן את הכיוון ומכאן ואילך, קבלנו פרשנות שהקפידה בפרטים ויצירה חוויה רומנטית גם ביצירה מודרנית.  לעומת זאת הרביעייה של היידן שפתחה את התכנית (מס` 6 אופ` 76) נשמעה מוקפדת אבל לא הרבה מעבר לזה. דווקא היידן שנותן כר נרחב כל כך לנגני רביעיות מיתרים, יצא חיוור ונטול עניין. היצירה שזכתה בביצוע הוגן הייתה רביעייה מס` 1 מתוך אופ` 59 "רזומובסקי" של בטהובן. הביצוע הלך והתקדם עם היצירה, התחלה פושרת הוחלפה בהמשך ברגעים של פיוט מרגש בייחוד בפרקים המהירים יותר. אבל בסיכומו של דבר איני בטוח כלל שפסטיבל ישראל הוא הכתובת להבאת רביעייה כזו. ייתכן שמקומם של קונצרטי הרביעייה הוא בסדרות הקאמריות הרבות הממלאות אולמות בישראל. על הייחוד הפסטיבלי בהמשך.
 
רביעיית ג`וליארד, תכנית ב`: היידן, שוסטקוביץ` בטהובן, 12 ביוני היכל אמנויות הבמה, הרצליה
 
מקהלה מופלאה ומיוחדת

 
תחילתו של הקונצרט החגיגי שבו אירחה התזמורת הסימפונית ירושלים את הפילהרמונית של ורשה, שבו מצטרף פסטיבל ישראל לאירועי שנת תרבות פולין בישראל, הייתה מהוססת משהו. "שירת הגורל" של ברהמס, ללא ספק אחת היצירות היפות למקהלה (למלים של הלדרלין) חשפה נגינה שלקתה באי יציבות ובחוסר אחידות של התזמורת הסימפונית ירושלים. פעמים כיסתה התזמורת על קולה של המקהלה וכשהתזמורת נשמעה לבדה, בלטו לטובה החליל של נעם בוכמן או הקלרנית של גרשון דמבינסקי אבל נגינת האנסמבל כולו הייתה בעייתית. הרגעים היפים ביותר ביצירה היו הרגעים שהמקהלה שרה ללא ליווי ובייחוד בצלילים השקטים שברהמס פיזר לאורכה בסופה. שניה בקונצרט הייתה סימפוניה מס` 3 "שיר לילה" של המלחין הפולני קרול שימנובסקי. שימנובסקי חיבר את היצירה בשנת 1905 בהשפעת שיר של מֶוולָאנָה ג`אלאל-א-דין רוּמי, משורר פרסי מן המאה ה-13.
 
לצורך ביצוע היצירה גדל מספר הנגנים באופן משמעותי (יותר מעשרים נגנים בכלי נשיפה, בכלי הקשה, בנבלים ובפסנתר) בתוספת המקהלה וזמר טנור סולן, הפולני מינקייביץ`. מספרים כבירים אלה של נגנים דרושים לו לשימנובסקי להפקת הצליל האקספרסיוניסטי, עתיר הצבעוניות  שהיא המרכיב העיקרי בסימפוניה כולה, עד כדי כך שהוא מבליע יסודות אחרים כמו מלודיה. האפקט הוא מרשים ומסגרת הפסטיבל היא המקום הנכון להשמעת היצירה, שכן לא נראה שתזמורת כלשהיא בישראל היום תסתכן בהשמעת הסימפוניה במסגרות הקונצרטים המקובלות. אורי סגל והתזמורת עברו כאן שיפור עם כי לא בטוח שהגדלת קבוצת הנשפנים מבלי להגדיל את כלי הקשת שמרה על האיזון הנכון בין קבוצות הכלים.
 
בחלקו השני הושמעה בהשמעת בכורה בישראל הקנטטה של מאהלר "השיר המקונן". התזמורת ו/או הנהלת הפסטיבל החליטו לבצע את הגרסה המקוצרת של היצירה, שהושמעה גם בזמנו של מאהלר (הכוללת שניים מתוך שלושת הפרקים בנוסח המקורי). לצורך ביצועה הצטרפו לתזמורת ולמקהלה שעל הבמה, תזמורת כלי נשיפה שמוקמה מאחורי התזמורת שעל הבמה (ועליה ניצחה קרין בן יוסף), ושתי זמרות -  המצו סופרן מפולין ידוויגה רפה והסופרן הישראלית  מירלה גרדינרו. מאהלר חיבר את התמליל ליצירה ככל הנראה  על פי שיר באותו שם של לודוויג בכשטיין ועל פי "העצמות המזמרות" של האחים גרים. ביצירה של מאהלר שבה התזמורת לעצמה והצליחה להגיע לצליל אחיד וזהה ברמתו בין קבוצות הכלים השונות. לידוויגה רפה קול עתיר גוונים ולטנור מינקייביץ` קול שמבקש לשמעו ביצירות נוספות בישראל. שיבוצה של גרדינרו לשניים אלה תמוה, שכן גוון קולה אופראי מדי לביצוע הקנטטה המאהלרית. אבל בסך הכל היצירה הזאת שהייתה אמורה להיות שיא הערב מימשה את הבטחת האירוע הפסטיבלי.
ביצוע מושלם של המקהלה הוורשאית, ותזמורת שהגיעה לשיא נגינתה בהשמעת מאהלר סיפקו את החוויה. לאוהבי מאהלר, וכאלה אינם חסרים בישראל, זו הייתה הזדמנות יוצאת דופן לשמוע בביצוע חי יצירת מפתח שבה המלחין הצעיר, בן העשרים לערך, מסמן את תמרורי הדרכים שלאורכן תתקדם יצירתו הסימפונית המאוחרת.   
 
התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור  מארחת את המקהלה הפילהרמונית ורשה. סולנים: מירלה גרדינרו, סופרן, ידוויגה רפה, אלט, רישרד מינקייביץ`, טנור. מנצח:  אורי סגל. 15 ביוני, אולם הנרי קראון, ירושלים.
 
שוברט - מותג מנצח
 
המרתון הפסטיבלי הוקדש השנה לשוברט לציון יום הולדתו ה-180. בהשתתפות ארבעה  פסנתרנים דוראל גולן, אורית וולף, ויקטור סטניסלבסקי, גיל שוחט (שגם הנחה את המרתון), הזמרת שרון רוסטורף-זמיר, הרביעייה הירושלמית, הוויולן עמיחי גרוס והצ`לן צבי פלסר. ייאמר מייד שהקשבתי לשידור המרתון ברדיו, והמסקנה הראשונה שמלחין כמו שוברט הוא מותג מנצח. המוזיקה שלו "עושה את העבודה".
 
השיאים שמניתי בחמש שעות המוזיקה היו הסונטה לארפג`ונה עם עמיחי גרוס וויקטור סטניסלבסקי, החמישייה בדו מג`ור שלנגינתה הצטרף צבי פלסר לרביעייה הירושלמית. החיבור המוצלח מראש של רביעייה מעולה בכל קנה מידה וצ`לן שהוא לא רק צ`לן יוצא מן הכלל, אלא מי שהפיוט היה לו לטבע שני, ושותף  אמיתי בכל הרכב אליו הוא מצטרף, הוא צירוף מבטיח ומקיים. ההפתעה של המרתון הייתה ביצירה האחרונה "הגופות" מחזור שירים של שוברט, שאין מרבים להשמיע.  שרון רוסטורף,  בביצוע דרמטי כמעט אופראי, שונה מן האיפוק של השיר השוברטי המקובל וקרוב לוודאי שזו הסיבה לכך שהמחזור אינו מושמע לעתים מזומנות.   
 
מופע חותם עשיר

ביום ראשון הסתיים הפסטיבל בהופעה ראשונה בישראל של Les Arts Florissants , אחד האנסמבלים הנודעים למוזיקה מוקדמת. ההרכב שהגיע לישראל כחלק מתרומתה של צרפת ליום העצמאות השישים של ישראל. האנסמבל הופיע ב"בנייני האומה", אולם שפוגם באיכויות הצליליות ובדקויות שההרכב מנסה להבליט. אבל גם כך בייחוד בזכות הופעתה של הזמרת האנגליה סופי דיינמן, ופרק סולני אחד מציין של הזמר מארק מויון,  ועבודה מעולה של המקהלה, קיבל הפסטיבל מופע חותם עשיר.

עדיף היה ללא ספק לשמוע את ההרכב בביצוע לאופרה מוקדמת שבה הוא מצטיין. אבל הדרמה של האודה לסנטה ססיליה של הנדל לימדה משהו על היכולות של ההרכב שהובל בידיו של פול אגניו.  הקונצרט נפתח  ב"צדוק הכהן", המנון הכתרה של הנדל ואחריו " בצאת ישראל" של המלחין הצרפתי ז`אן ז`וזף מונדונוויל. מחברה של יצירה זו התמודד עם נסיונות לתיאורים פלסטיים של תיאור חציית ים סוף, אבל אלה נמוגו כמעט לגמרי והביצוע נשמע לכל היותר מכובד. 

Les Arts Florissants , מנצח: פול אגניו. סולנים: סופי דיינמן, סופרן אד ליון, טנור מארק מוייון, בריטון. בנייני האומה, 22 ביוני.



24/06/2008   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. פסטיבל ישראל ללא מוסיקה ישראלית
תרבות עכשיו! , (27/06/2008)
1. פסטיבל נהדר
ירושלמי , מבשרת (24/06/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע