סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: טל גורדון "מוזיקלית - אבן גבירול קרוב להיפ הופ"
 

 
 
רע מוכיח על תהליך העבודה עם ברי סחרוף על האלבום החדש משירי אבן גבירול


ארבעה ימים של כתיבה ועיבודים
 
"בחייכם אדמי השפתות/ אשר משכו לבבי בעבותות./ פנו אלי וזכרו אהבתי/ ושמרוה כמו דינים ודתות"
("בחייכם אדומי השפתות", מילים שלמה אבן גבירול, לחן ברי סחרוף, רע מוכיח)

 
אחרי שטעמם של כופרים כמותי נדחק הצידה בשנים האחרונות לטובת שוחרי הפיוטים והרוח, מגיע "אדמי השפתות", הריקוד המשותף שרוקדים ברי סחרוף ורע מוכיח עם מילותיו של גאון השירה שלמה אבן גבירול
 
עם אלבום שמבטל את רגשי הנחיתות המערביים מול עוצמות המזרח וקובע נקודה משמעותית בזמן, רגע האיזון האמיתי בין הרוח לתענוגות הבשרים, בין סלסולי המזרח לטעמי המערב, בין מקצבי קדם לצעדי היום,  גם אני סופסוף מוחאת כפיים ברגע הנכון. הוסיפו לתמונה גם את האריזה הכובשת, מעין הגדה יפהפייה שמשלימה בצורה מוצלחת את התוכן שנעטף בה, וקיבלתם את אחד מסימני הדרך של השנים האחרונות.
 
"השירים נכתבו בספיד אימתני, משהו כמו ארבעה ימים של כתיבה ועיבודים בסיסיים, שזאת באמת מהירות שאף אחד מאיתנו לא רגיל אליה", מספר רע מוכיח, שותפו של סחרוף לאלבום ולהלחנת כל הקטעים- פרט לשניים מהשירים המבוצעים בלחניהם העממיים - החתום גם על ההפקה המוזיקלית והעיבודים של האלבום, "אבל התהליך האולפני עצמו נעשה על פני שנה והיה להפך מתהליך שבו אתה עושה תקליט ואז מעביר אותו להופעה, כי החומר נכתב קודם להופעה.
 
"בשנת 2007 הציעו לנו במסגרת פסטיבל העוד בירושלים להרים ערב של שירי אבן גבירול ללחנים שלנו, הסתגרנו באולפן לארבעה ימים וכתבנו את כל החומר. הגבולות היו מוגדרים כי אתה חושב על מה שאפשר לעשות בהופעה, בחירת הכלים שלך מדויקת ומוגבלת, אין אינסוף אפשרויות אז התהליך מאוד מהיר ומדויק. ההופעה הייתה מאוד מוצלחת, אהבנו מאוד את מה שיצא, הקהל אהב את מה שיצא, ואמרנו יאללה תקליט. הקלטנו את ההופעה, הקשבנו לה, בתור הופעה היא באמת הייתה מהממת, אבל החלטנו שאם יש את העולם של האולפן שאנחנו אוהבים להשתעשע בו, אז יאללה, בוא נעשה תקליט אולפן. באולפן האפשרויות הן בלתי מוגבלות, ואז נכנסים לעבודה ומתחילים למלא, לדלל, לנסות ככה, לנסות אחרת, להבין האם זה צריך להרגיש מופק, להרגיש לייב. זה תהליך של למצוא את הצבע הנכון". 

"בא לך משהו מרגש - אתה מייבש אותו, ולהיפך"  
  
 "כתב סתיו בדיו מטריו וברביביו/ ובעט ברקיו המאירים וכף עביו/ מכתב עלי גן מתכלת וארגמן,/ לא נתכנו כהם לחושב במחשביו./ לכן, בעת חמדה אדמה פני שחק, / רקמה עלי בדי ערוגות ככוכביו." ("כתב סתיו", מילים שלמה אבן גבירול, לחן ברי סחרוף, רע מוכיח)

אחרי שנים של פיוטים וקולות המזרח זה תענוג מיוחד לשמוע את חוסר ההתנצלות של המערביות באלבום הזה 

"אני חושב שהייתה פה גאווה מערבית של היכולת של המערב להזדהות ולמצוא את הקשר, בלי להתמזרח. המזרח הוא פה. אנחנו נמצאים במזרח, נקודה. אבל גם אני, גם ברי, וגם הרבה מהתושבים פה, גדלו על תרבות מערבית, וגם ממנה אי אפשר להתעלם. מזרח ומערב זה פה, זה לא משהו שאפשר להתווכח עליו. ברגע שזה ככה, גם התוכן הוא שילוב של מזרח ומערב, אבל לא בלנגן מנגינה מזרחית בגיטרה חשמלית, זאת הבנאליה. פה דווקא נכנסנו לקונספט של אופי הביצוע. לאו דווקא כלי מערבי עם מוזיקה מזרחית, אלא תפיסות מוזיקליות שקשורות לביצוע ולרגש, בניגוד לתפיסות מזרחיות. יש פה יותר שילוב של תפיסות מאשר של כלים. גם זה יש, אבל לא זה העיקר.
 
"אם את חושבת למשל על סולמות מזרחיים שהם בטבע שלהם מתבכיינים, ויש בהם משהו שהוא אובר רגשי, אז בחרנו לבצע אותם ביובש, בקור, בלי להביע רגש. תפיסות של בריאן אינו, ג`ון קייג`, פיליפ גלאס, `אנשי מוח` מערביים שחיברנו את התפיסות שלהם עם סולמות וצבעים מזרחיים. אז השילוב של מזרח ומערב נעשה ממקום של קונספציה ותפיסות, ולאו דווקא מהבנאליה. את זה כבר טחנו יותר מדי".
 
איך התפיסה הזאת באה לידי ביטוי מעשי בדיאלוג עם הטקסטים של אבן גבירול?
 
"קרה דבר נורא מעניין במסגרת הפרויקט הזה. הנטייה האינסטינקטיבית שלי, לפני שהתעמקתי בטקסט, הייתה שהדבר שצריך לדבר פה זה הניגודיות. היה לנו גם מעט זמן לעבוד, ואני אוהב שיש לי דדליינים קצרים כי במקרים האלה אני צריך להמציא לעצמי מסגרת עבודה ברורה, ופה הרגשתי שהניגודיות זו המסגרת בראש ובראשונה. בא לך משהו מרגש אתה מייבש אותו, בא לך משהו מייבש אתה מרגש אותו, כל הזמן לעבוד עם קונטרסטים, ומשם בא הקונספט הזה.
 
"מנסים קלדרון (פרופ` ניסים קלדרון, חוקר הספרות – ט.ג.) למדתי שזה בכלל היה אופייני למשוררים של אותה תקופה, המוסלמים בעיקר, שעבדו עם ניגוד. אם התוכן היה עליז הם לא הלכו על משקל עליז בכתיבה, ואם התוכן היה עצוב הם לא הלכו על מקצב או על משקל דכאוני אלא על הניגודים, והפתיע אותי לגלות שאינסטינקטיבית הסתנכרנתי עם התפיסות של התקופה ההיא.
 
"לא תמיד קל להבין את זה, כי הנטייה האנושית היא הפוכה. זה כמו שכשאתה נוסע באופניים ורואה בור בכביש. הנטייה שלך היא להסתכל עליו, אבל אם תסתכל עליו, רוב הסיכויים שתיכנס אליו ותיפול. הנטייה האנושית היא שאם מספרים משהו עצוב לספר את זה בבכי, הנטייה היא ליפול לצד אחד. זה הופך להתניה ומוציא ממך את החוויה. תחשבי למשל על התפילה בבית כנסת. לדעתי, ואני לא מומחה גדול, אבל נדמה לי שהמלמול הזה של התפילה זהה כמעט בכל התפילות השונות. אתה ממלמל את התפילה, אתה לא משחק אותה. אתה לא בתפקיד, בסרט. בכל מיני אווירות שונות של תפילות אתה ממלמל פחות או יותר באותה נימה, ומוריד מעצמך את היומרה לשחק תפקיד. אם זה שם זה שם. ודווקא אז זה מקבל תמונה יותר מלאה".

כתב הסתרים של המקצב
 
"שפל רוח שפל ברך וקומה/ אקדמך ברב פחד ואימה,/ לפניך אני נחשב בעיני/ כתולעת קטנה באדמה./ מלא עולם אשר אין קץ לגדלו,/ הכמוני יהללך ובמה?/ הדרך לא יכילון מלאכי רום/ ועל אחת אני כמה וכמה./ הטיבות והגדלת חסדים/ ולך תגדיל להודות הנשמה."("שפל רוח", מילים שלמה אבן גבירול, לחן ברי סחרוף, רע מוכיח)
 
אני מתארת לעצמי שתהליך הלחנה של טקסטים כמו של אבן גבירול שונה מהתהליך ה"רגיל"
 
"מראש קלטנו שאצל אבן גבירול אין פדיחות במקצב, המקצב אצלו מושלם, והעברית שלו מושלמת, לכן, כשהבנו איזושהי נוסחה קצבית בכתיבה, אם פתאום שורה לא נכנסה לנו טוב במקצב, הבנו שאנחנו אלה שטועים ולא הוא. הבנו שאנחנו לא קוראים את המשפט נכון, שההגייה שלנו לא נכונה, שהדרך שאנחנו מבינים את המילה לא נכונה, ובסופו של דבר זה עזר לנו להבין איך אמרו פעם את המילים.
 
"זה כמו קוד סודי, והמקצב הוא הקוד. כשאתה מתחיל להלחין את זה אתה מתחיל לדבר את זה כמו שדיברו פעם, זה מטורף. זה כמו שהיינו טובלים פעם גפרור בלימון, כותבים כמה מילים על נייר ומחממים מתחת הנייר עם נר והמילים היו משחירות ונגלות, גם כאן, המקצב הוא כתב סתרים, וברגע שאתה מתחיל להלחין אותו, פתאום יוצאת ההגייה הנכונה של המילים.פתאום אתה מבין איך דיברו אז, כי אחרת זה לא יושב לך בקצב, זה מטורף. אפשר היה להעביר את המקצבים והמנגינות בכמה צורות, אבל כל צורה שלא הייתה, זה תמיד נשאר באותו פרייזינג.
 
"יש למשל מילים שמתחילות על ה-one (הפעימה הראשונה של התיבה – ט.ג.), ויש מילים שמתחילות בקדמה (פתיח שמקדים את התיבה – ט.ג.), וזה מעניין, כי הנטייה של האדם היא להתחיל את ההברה הראשונה על ה-one של התיבה, ופה זה לא התיישב. פתאום אתה קולט ש-ו` החיבור למשל, באה לפני ה-one, בקדמה.
 
"הדבר הכי קרוב לאבן גבירול מבחינה מוזיקלית לדעתי זה ההיפ הופ, כי רוב המוזיקה האחרת שאני שומע, המילים המולחנות, אין להם כל כך הרבה דגש על הריתם. הפרייזינג הוא לא כזה מפואר, ובהיפ הופ יש את זה. אבן גבירול בא מדרום ספרד, אפריקה זה מעבר לכביש לדרום ספרד, היפ הופ זה אפרו אמריקאי, אז אני חושב שהתפיסה האפריקאית בטוח הגיעה אליו, כי הוא גר מרחק יריקה מאפריקה, אז כל התפיסה הקצבית של אבן גבירול היא אפריקאית. גם ברי וגם אני חובבי קצב לא קטנים, אז בשבילנו זו הייתה חגיגה".
 
"בשבילנו הוא משורר של היום"
 
איך נראתה באמת חלוקת העבודה שלכם באלבום המשותף?
 
"יש שירים מסוימים שהוא הביא את הרוב כבר כמעט מסודר, ואני הוספתי ושיניתי טיפה, יש שירים שאני פחות או יותר כתבתי לבד והוא קצת סידר לי, ויש הרבה שירים ששנינו מחזיקים גיטרה וכותבים ממש ביחד, אחד מתחיל והשני ממשיך, אחד משנה לשני, אז באמת כשאנחנו מקבלים קרדיט של לחנים משותפים, במקרה שלנו זה נורא נכון. זה לא שכל אחד כתב בבית ושמנו את זה בבריכה משותפת של קרדיט משותף, זה ממש כתיבה משותפת בפועל, וזה כיף, כי השירים מקבלים טוויסטים שלא אני ולא הוא בנפרד היינו יכולים להביא.
 
"יש הרבה תהליכי עבודה אולפניים שאותו משעממים למשל, אז אני עושה אותם לבד, ויש את הרגעים שלו שהוא זורח בהם, אם זה בצבעים של הגיטרה שלו, ובשירה, ובלהקשיב מהצד ולהגיב לדברים שמתרחשים, לקחת שני צעדים אחורה כשאני עם הידיים על המכשירים והוא רואה משהו שאני לא יכול לשים לב אליו כי אני נמצא בתוך התמונה. זה תהליך די גמיש".
 
בחירת השירים שנכנסו לאלבום נבעה מהתכנים שלהם?
 
"ברי בחר את השירים, לא אני. אני אוהב לעבוד עם מסגרות, לא הכל אני צריך להבין בתוך העבודה. ברי הביא את השירים שהוא בחר מהסיבות שלו. לא שמנו לעצמנו מטרה להבין את הטקסטים כשהתחלנו את העבודה, ותוך כדי תהליך גילינו כל פעם משהו אחר בשירים, נתפסנו לעוד משפט. כמובן שהדברים דיברו אלינו מזווית של עכשיו.
 
"בשבילנו הוא משורר של היום. אני לא סנטימנטליסט ולא מתענג על דברים עתיקים רק כי הם עתיקים. מצידי שיהיה מאתמול או מלפני אלף שנה, העיקר שידבר אלי. ותוך כדי עבודה גילינו כל מיני דברים שדיברו אלינו, כמו למשל, `שוכני בתי חומר,/ למה תשאו עין?/ ומותר האדם/ מן הבהמה אין!`. הרי `מותר האדם מן הבהמה` זה כלל יסוד, האדם הוא מעל הבהמה. אצלו לא. אצלו האדם החומרני, יושב בתי חומר, `למה תשאו עין?`, מה אתם חושבים את עצמכם? האדם במצבו הנוכחי אינו עליון על הבהמה. לאדם יש את הפוטנציאל להגיע למקומות יותר גבוהים אבל מכיוון שהוא לא מנצל אותם, הוא לא עליון, במצבו הנוכחי, אפילו על הבהמה".



31/05/2009   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע