סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן פותח קופסה: בוטנר, לוי ואלקטרה
 

 
 
הטוב, הרע והבינלאומי: עילי בוטנר בין אקזיטים, ישי לוי חוזר לשכונה, אלקטרה עפים לחו"ל


עילי בוטנר: המנונים קטנים למתבגרים צעירים

בדרך כלל הסדר הפוך: קודם עובדים על תקליט, רק אחר-כך יוצאים להופעות. אבל יוצר פורה, חרוץ ומשובח כמו עילי בוטנר מוכיח שאפשר גם אחרת: תחילה להתנסות בשיתוף פעולה בימתי עם יוצאי "כוכב נולד" אוהד שרגאי ואדר גולד, ותוך כדי גלגול להיטי עבר להשלים פרויקט אולפני מיוחד. שאפו.

עד שישלים עם העובדה שאינו הזמר המושלם ויפנים את המסר שהוא המבצע האידיאלי לשיריו, בוטנר משתעשע בהרכבים מוזיקליים שונים (קודם עם רן דנקר, עתה עם "ילדי החוץ") ובכתיבת להיטי פופ מדויקים.

למרות שפה ושם יש לשלושה צליל של להקה, השילוש בוטנר-גולד-שרגאי הוא הרכב לא מחייב. הוא מציע וריאציות קוליות שונות (בטריו, דואט וסולו) ונהנה מהשילוב המפתיע משהו שבין הקול הגבוה של שרגאי לקול הנמוך של גולד.

בוטנר נותן לשני הצעירים הנלהבים והמתמסרים לשיר, שעה שהוא מתרכז בנגינה ובליווי. אגב כך, כאמור, הוא בונה את הפרויקט הבא שלו, מתכנן את האקזיט הבא ומחכה למוזה ולשירים משמעותיים יותר.

   


למרות הפקה מוזיקלית (גיא מנטש ויהל דורון) עם גוונים רוקיים (בגינן של גיטרות מצטלצלות ומהדהדות), היצירה של בוטנר היא פופית בעליל; קליטה מאוד ומתפזמת בנקל. הוא כותב המנונים קטנים למתבגרים צעירים. שירים של אהבות שנצרפות בגעגועים ובדידות וטעונות בחיפוש אחרי האושר (כמו הלהיט הגדול "רץ אלייך", הסוחף והאופטימי).

אבל יש בשירים שלו גם משמעויות מורכבות יותר ונסיונות להקיש מהפרט אל החברה, מהזווית האישית אל התמונה הכללית. רמזים למחאה חברתית (שיר הנושא), חתירה לשלום ("קדימה והלאה"), הידרשות ליחסים בתוך התא המשפחתי, התבגרות ללא הורים ("תיתן לי יד") או לצד הורים שהזדקנו ("אדם יוצא לדרך חדשה"), וגם עניינים של רעות, חברות  ואחווה ("נהר" אחד מהם"), עם געגוע לימי הנערוּת, אך ללא טיפה של ציניות.

ויש כמובן האהבה האישית שלו לשירים וליצירה של ארצישראל של פעם, שבאה לידי ביטוי בבלדות היפות "נהר" (בניחוח של פסטיבל הזמר והפזמון) ו"בימים" (טעם של להקה צבאית) או ב"כל עוד נשאר לאהוב", שבו גולד הכי מזכירה, בסוגה ובשירה, את אמה, הזמרת שרי, כוכבת הפופ משנות ה-70.

עילי בוטנר וילדי החוץ. "תם ולא נשלם" (אן.אם.סי.יונייטד)


ישי לוי: לעשות מכה באולפן

אומרים שאפשר לצאת מהשכונה, אבל אי-אפשר להוציא את השכונה ממך. כך אפשר להתייחס ל"השירים שאהבתי", אלבומו השלישי בתוך שנתיים(!) של ישי לוי.

אמנם הוא לא סגר הדלת בפני עברו, אבל כשהיה נדמה ש"האחת שלי" ו"את", אלבומי האולפן המצוינים שלו מהשנה-שנתיים האחרונות, הביאו אותו לפאזה אחרת ולפריחה מחודשת, באה הנסיגה האומללה הנוכחית, לגמרי אאוט-אוף-דה-בלו, עם מחרוזות חאפלה ים תיכוניות, כאילו אינו מאמין בהתפתחות ובהתקדמות שעשה. וזה המקום של ניהול אישי.

הרקע ברור: מצד אחד, שגשוגו חסר התקדים של גל הנוסטלגיה למוזיקה מזרחית, שעליו חתומים הפרויקטים למיניהם. מצד שני, מעמדו המחוזק הנוכחי של לוי. ובכל זאת היה אפשר לצפות מאייקון תרבותי כישי לוי להתאפק. להמשיך בקו האולפני הרציני, המכובד והמאתגר של העת האחרונה, ולא לגלוש לאחור אל הברירה הקלה ואל הצליל הפשטני דל העיבודים (גדי חי בן-מנחם) של גיטרות וקלידים. אבל נראה שכשבאה הצעה לעשות מכה באולפן, לא היו לו תעצומות הנפש לסרב לה.

  



לוי מנכס לעצמו את "לינדה לינדה" של חיים משה וצרור שירים של זוהר ארגוב, אבל מפגין בקיאות בבליל מוצאים והשפעות מתימן וממצרים, מפרס ומיוון, מטורקיה ומאיטליה, מספרד, צרפת וגם רוסיה, לא מעט עממי והמון ארצישראל. זאת, לצד ג'ו עמר ואביהו מדינה, עוזי חיטמן ויוני רועה, גם יאיר רוזנבלום, מרדכי זעירא ויוסף הדר, אלכסנדר פן (הוא לא הלחין את "סורו מני", טעות רווחת בז'אנר!), יעקב אורלנד ויהונתן גפן.
לחסידיו המושבעים בלבד.


ישי-לוי-השירים-שאהבתי.jpg
ישי לוי (יח"צ)

ישי  לוי. השירים שאהבתי (מירו את עדן הפקות/אן.אם.סי.יונייטד)


אלקטרה: לא היינו מאמינים שהם ישראלים

גם באלבום השני והפנטסטי שלה, אלקטרה נשמעת כמו הדבר האמיתי והלוהט הבא מחו"ל, עם אנרגיות סוחפות ומלהיבות של להקה לונדונית מהזמנים הטובים והמשמעותיים יותר של סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 והשפעות והשראות ברוכות מזמנים מאוחרים יותר.

אלמלא ידענו שאלקטרה הם ניצן חורש (שירה וגיטרות), דורון פרחי (בס) ובועז וולף (תופים וקצת קלידים), לא היינו מאמינים שהם ישראלים.

ב"אהבה משומשת" (עדיף על פני "אהבה מיד שנייה", הלוא כן?) יש 14 שירים קצרים, כתובים ביעילות לא מקומית (בעיקר על ידי חורש, מוזיקה, שגם משתתף עם ישיב כהן בטקסטים) וממוענים לאוזן בינלאומית, על נושאים ועם דימויים שלא מכאן. שירים לא צנועים שמבוצעים בטמפרמנט חריף ובוטה של ריתם סקשן צעיר ומצהיל פנים.

חברי אלקטרה מודעים ליכולתם ובטוחים בכוחם, מבצעים ברעב ובתשוקה את השירים הקצרים והתמציתיים. הם פותחים בקריאת תגר (Charge!) ומסיימים במשמעות הכפולה של Heading for the Exit.

חבילה מתפוצצת מכישרון של שירים מצוינים וסוחפים, וכשאחד מהם נקרא Speed of Rage צריך להיות לכך כיסוי בצליל. השירה יכולה להיות כועסת וזועמת (Chains למשל) והנגינה תמיד מלאת תנופה וגדושת אדרנלין כמו ב-For the Record (שמזכיר את מדנס), Start All Over, The Ballad of Burning Moon and His Lady Shadow ושיר הנושא שמצדיק את מעמדו הרם. בעצם, בכל שיר ושיר.

  



נשמעים פצצה, גם בזכות ההפקה המוזיקלית המהודקת והנוצצת של ברוך בן-יצחק, איש רוקפור, שלא היסס לשלב גם כלי נשיפה ומיתר ולא חשש מלארח באולפן חיזוק מצד עמיתים מקומיים מוכרים, שגם הם נושאים פניהם אל העולם הגדול, כמו רן שם-טוב, אמילי קרפל, האחים ציזלינג ואחרים.

חוויית האזנה שעושה כיף ומעוררת געגוע לימי הנעורים, לאהבות של יד ראשונה.


אלקטרה.jpg
"אלקטרה" (יח"צ)

אלקטרה (Second Hand Love  (Anova Music



06/01/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע