סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
פסטיבלים
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן פותח קופסה לחדש של פורטיס
 

 
 
אלמלא היכרנו אותו, ניתן היה לחשוד שהאלבום נוצר בסיומה של סדנה טרנסצנדנטלית או אחרת, בחסות גורו כזה או אחר. אבל אין ספק שהוא מאמין במה שהוא כותב ושר, בזכות אותה תשוקה משכנעת. והפעם, יותר מאי פעם בעבר, שירתו של פורטיס בעל החלומות חפה מציניות, נקיה מהארסיות המתקתקה שמאפיינת אותו, כמעט נעדר אירוניה. כמו של ילד."
המוזיקאי התזזיתי משכלל את פנטזיות הילדות באלבום הקונספט "מדור פיות" שיושק במרכז אלמא


עולמות אחרים ויקומים מקבילים
 
כמעט למן היום בו פרץ לתודעה ולזירת המוזיקה המקומית, אי שם בשלהי השבעים של המאה הקודמת (!), רמי פורטיס בנה לעצמו מוניטין כאחד ממספרי הסיפורים היצירתיים ביותר ברוק הישראלי. יוצר מחוספס שבז לרגשות רכרוכיים כפשוטם, ומעדיף את ההתייחסות אליהם והאיזכור אותם, בהצגה ובסיפור מורכבים יותר ומרחיקי עדות, בתקווה שתחלחל פנימה הכוונה.

"מדור פֵיות", אלבומו החדש, שסוגר למעשה עשירייה ראשונה בדיסקוגרפיית הסולו שלו (לא כולל יצירות משותפות עם הרכבים ועמיתים), אינו אלבום ראשון, גם לא שני, שהדמיון של פורטיס עובד בו שעות נוספות (ונזכיר רק את "סיפורים מהקופסא", 88, ו"להתראות בחלומותיי", 92, מראשית הדרך).

האלבום הוא שיאה המשוכלל של מלאכת הסיפור הבדיוני של פורטיס, שנוהה מאז ומתמיד אחרי עולמות אחרים ויקומים מקבילים, כוכבים ומלאכים, חלליות וחלומות בצבעים שונים, ומכונות זמן ודימויים לא מציאותיים (כמו צדפה מהבהבת). במלים אחרות: גם בניתוק המכוון, בריחוף ובמעוף שלו, פורטיס נשאר מחובר, רלוונטי ומזמין בסיפורי המעשיות והאגדות שלו. 



רמי פורטיס מדור פיות (תמונת יחסי ציבור)

ילדותו השלישית

אם תרצו, ואין סיבה שלא, מעשיות הפיות, 11 שירים על פני 48:28 דקות (48:05 "נטו" בגרסת הוויניל), הוא שיבתו לילדות של ילד מזדקן, שבחיפושים אחרי נושאי כתיבה והתייחסות (או בהיתקלות בהם על אף רצונו...), גילה את נפלאות המחשב והמרשתת, מעביר מולם את מרבית זמנו, שואב מהם השראה, נסחף אל קרביהם, אל יריעתם האינסופית, ומשחק בהם בחדווה ובתשוקה (את זה אי אפשר להסתיר) כמו היו צעצועים נחשקים ומלהיבים - אם בתכנים המפליגים בדמיון לעולמות ורודים (ולא רק מפני שהצבע שולט באריזה), או במעטפת הצליל הגאדג'טית ובסאונד האלקטרוני.

דומה שהבית הפותח של "הים המכושף", אומר הכל. גם כמוטו, גם כמסקנה. "על זנבות שביט רוכבת/ בידי שרביט זהב/ תסתכל על השמיים/ ותמצא כוכב/ כשאוריון רוקד עם צדק/ בנות הים שרות יחדיו/ תסתכל בי בעיניים/ של ילד מאוהב". פנטסיה מדע בדיונית אלקטרונית של ילד מאוהב. בנות הים, סירנות בשר ודם (דני עבר הדני ונעה אילי), שרות ביחד, שירה של פיות. "העבר שומר על קצב/ העתיד יושב על צב/ תסתכל איך שהמים/ זוכרים את המקצב".

וזה לא השיר היחיד. הוא מציג את החומרים ואת הרקע, שיר הנושא משמעותי יותר בחידודם. "מדור פיות/ קומה שלוש/ חדר שש/ לאן אתה בורח?... מדור פיות/ הכל בראש... רז מרז/ מילים הופכות לקסם... גלים מכים בבטן... ונעים לאוזן/ ואתה מרגיש/ שמישהו אוהב אותך". הגוון רוקי, מרומז, מעודן ומרוכך כמתבקש מנושאו. בניסיון להרגיע את הילד שבו. אין צורך לברוח. מגוננים עליך. אוהבים אותך. פורטיס מתקלף מציניות ומאינטרסים, חוזר לבייסיקס, לטבע, לילדות. ילדותו השלישית.

לא מאמינים? הנה בא "סופיה". הכי רוק באלבום, וגם הוא מרוכך. סיפור מעשיות ופיות לילדים שמתקשים להירדם. קצת ערפל, היער שר, אבל "בזמן של מלאכים/ האהבה תמיד בפנים", יש מי שמגונן מלמעלה. "באמצע הספר מתגלגל/ ילדה משחקת/ והצליל גדל/ מסביב עיניים והקסם זר/ מרים את הידיים והופך לאור". אהבה, אור וצלילים. אלה היסודות עליהם בנויים השירים, תמונת עולמו של פורטיס שמעבירה מסרים אנושיים.

פורטיס-צילום-פרי-ענקית.jpg
פורטיס (יח"צ)
 
חוזר לטבע, רך מתמיד
 
זה כנראה חלק משינוי בתפישת העולם והחיים, תולדה של גירושין, אירועים לבביים ודבקות בצמחונות. חזרה לטבע, לשורשים, לבסיס, לראשוניות, תוך כדי ויתור על החיים החומריים. זה סיפור המסגרת, שמתחיל עם "בעולם כולו" ומסתיים עם "סאניאסי". "זה אני המשלים את הצליל המדהים של הלב שלך, בשדה פורח ובצל ההר, ובתוך הנפש ובגוף החי... בואי נשחק עכשיו על כדור הארץ, ביקום כולו" הוא שר בראשון, שיר הלל לטבע ולנפש, לנשמה המתמזגת עם הבריאה.

   

מצד אחד הקלידים, המחשב והאלקטרוניקה של עומר ג'ו נווה (מפיקם המוזיקלי של שמונה רצועות) בהפקה המוזיקלית של עבר הדני, שנשענת - כאמירה מצועפת אבל חד משמעית - על הצ'לו של אילי. מצד שני, פורטיס רך יותר מאי פעם בעבר, דוגל באהבה שאינה תלויה בדבר.
ואילו "סאניאסי" הנועל, הכי קליט והכי להיט באלבום, כמעט שיר ילדים בפזמונו החוזר, מסכם את כל המסע בתובנה הקמאית ממש ש"טיפות קטנות של אור/ עושות אותי גיבור" ו"טיפות קטנות של אושר מתקרב/ קופצות מתוך הלב". הלו ילד, זה אתה פורטיס?

אלא מי? הילד שבו הוא הנמען ב"11:11 מכונת הזמן", רוק אלקטרוני, אפלולי טיפה, עם עזרה בשירה מצד ברי סחרוף: "בשידור חוזר/ חוזר לילד/ לכוכב הזה יש אור גדול/ אני ואת אוחזים ידיים/ באהבה אפשר הכל/ ותמשיך לשאול". בטח, ככה זה שמרבים לשבת מול האינטרנט - אפשר לרוץ ולקפוץ קדימה ואחורה "בגוף החי של מכונת הזמן".
 
אני מתרגש, אני מתרחש
 
ויש גם תהיות ושאלות פילוסופיות, אמונתיות ולא ספקניות באשר לטבעו ולטיבו של העולם, כמו ב"אלומות": אלומות של אור יורדות אל העולם, שוטפות את האדם, מתפזרות בגוף, רוטטות בלב, נמסות בדם, מתגלות בעם המתרגש. סליחה, מה זה? הפרשנות הפילוסופית שלו את סיפור מתן תורה? ההתחלה, שירה הרמונית גם אם נשית, נשמעת כמו תפילה בבית כנסת, קלידים וצ'לו נמזגים (גם זו הפקה של עבר הדני) באלקטרוניקה התעשייתית.

או "הישות", ששמו בלבד מעיד עליו. "אני תלמיד, לא יודע כלום, כל כך מתבייש, כל כך מתרגש" הוא מעיד על עצמו כחוקר במופלא האקזיסטנציאליסטי. "הישות, כל כך פשוט, אני מתרחש". לי זה נשמע כמו אדפטציה דקארטית: אני חושב (מתרגש) משמע אני קיים (מתרחש). כפשוטו, גם אם פלצני משהו.

שאלת השאלות, "מי המציא את מי?", גם היא תהייה הגותית. "אותיות, סיפור וקסם", האמנות של פורטיס, על מה היא נשענת? על "האמת - דמיון, השפה היא עצם", ועל חירות יצירה. עובדה. האלקטרוניקה לא סדורה, ניהיליסטית אפילו, פורעת סדר ומוסכמות בסאונדטרק בדיוני-סהרורי, מרחף-מעופף.


רמי פורטיס מדור פיות (צילום: טוני וואקה)

מי הגורו שלך, ילד?
 
הרצועה, שמוצגת כאתנחתא לפני סוף האלבום, משלימה גם סוג של טרילוגיה פנימית, שבה הסאונד האלקטרוני, העמוס בקולות שירה נשיים (ללא ספק האלבום הנשי ביותר של פורטיס), מקבל בשלהי האלבום טוויסט מרתק, סימפוני. בחטיבה המשולשת כלולים גם "עד כאן" ו"הצדפה המהבהבת".

הראשון אפוקליפטי (ככה זה שנכנסת מלחמה למשוואה) נוגה וקודר באופיו, הוא המניפסט הכי ברור, הכי בוגר, הכי נוקב באלבום, אולי גם השיר הכי חזק בו. "המלחמה היא אהבה נכזבת/ המצאה של מציאות כוזבת", "המלחמה היא רק אשמה בוערת/ התרופה לאהבה בוערת", "כשבחמלה אין קץ/ האהבה היא כוח שפורץ". התשובה המורחבת שלו ל"אמא אדמה" של רוטבליט וגבריאלוב: "האדמה היא נשמה עובדת... האדמה היא משפחה אוהבת... יקום של עולמות/ אמא אדמה יולדת/ מקום לנשום/ מיום ליום/ אמא אדמה אוהבת". כן, זה פורטיס.

השני, הסינגל והלהיט הראשון, פסקול קולנועי שמופר בנגיעות אלקטרוניות, עוסק גם הוא בענייני אדמה וקרקע לא מהצד החומרי שלהם. כמו אומר: אל תחפשו את הגשמיות בנדל"ן. אם תתנו לנשמה שלכם לזרום, תגיעו כמוני אל האור, הצדפה שמהבהבת, אל הטוב שבטוב. פילוסופיה מעשית או אסקפיזם? אשרי המאמין בכלל ובפורטיס בפרט.

   

בהעמדת המטריאליזם והחומר מול הטבע והרוח פורטיס מיסיונרי עד כדי פתטיות. על אף אופיים החיובי של המסרים הוא פשטני שזה מכמיר לב. אני לא קונה את הפרולוג המקושקש שלו. אלמלא היכרנו אותו, ניתן היה לחשוד שהאלבום נוצר בסיומה של סדנה טרנסצנדנטלית או אחרת, בחסות גורו כזה או אחר. אבל אין ספק שהוא מאמין במה שהוא כותב ושר, בזכות אותה תשוקה משכנעת. והפעם, יותר מאי פעם בעבר, שירתו של פורטיס בעל החלומות חפה מציניות, נקיה מהארסיות המתקתקה שמאפיינת אותו, כמעט נעדר אירוניה. כמו של ילד.

כאלבום קונספט מובהק, אני לא יודע איזה ביטוי בימתי יימצא ל"מדור פיות", אם בכלל, מעבר לשתי הופעות ההשקה בזכרון יעקב בעוד כשבוע. אני רק מקווה שרמי פורטיס לא מאתגר את חכמת ההמונים, כשעטף תובנות אישיות ומסרים מפליגים בהפקה אלקטרונית, ממתין להתענג על התגובות, בתקווה שלא יקום ילד קטן ויצעק: "הוא עובד עלינו. המלך הוא עירום!". מעשיה אמיתית מהאגדות.

ותהייה לסיום: מה אומרת ההחלטה להוציא את "מדור פיות" גם בדיסק (נוסף על ויניל), על ההחלטה המוטעית לטעמי, להסתפק בפורמט דיגיטלי (נוסף על מהדורת ויניל) לאלבומו הקודם "תולדות הכותרת"? הודאה בכשלון הקונספציה?

רמי פורטיס. מדור פיות (התו השמיני). מופעי ההשקה יתקיימו ביום שישי, 8 בספטמבר 2017 ב-20:30 ובמוצאי שבת, 9 בספטמבר ב-21:00, במרכז אלמא בזכרון יעקב. מחיר כרטיס: 135 ש"ח. להזמנת כרטיסים באתר אלמא או בטל': 04-6300111


למועדי מופעים >

04/09/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע