סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: טל גורדון המורד הנצחי והעקידה
 

 
 
אריק שפירא, המלחין חתן פרס ישראל שיצירתו "העקידה" תבוצע בבכורה 27 שנה אחרי שנכתבה במסגרת "חג המוזיקה הישראלי"  בריאיון אנטי ממסדי


"ככל שהטקסט עתיק יותר המוזיקה אוונגרדית יותר"
 
יש אנשים שהם על זמניים, לוהטים לעד, מוכנים תמיד לקרב, מהמורדים הנצחיים שנשארים ילדים בני חמש גם בגיל ששים ושש, בדיוק כמו אריק שפירא, המלחין החיפאי זוכה פרס ישראל (לשנת 94) שאת הצלחתו הגדולה זכה במשך השנים לקבל דווקא בארצות הניכר.
 
כעת, 27 שנים לאחר שכתב את האורטוריה "עקידה", תבוצע זו בביצוע בכורה עולמי כאירוע החותם את אירועי חג המוזיקה הישראלית בחיפה (אירועי חג המוזיקה הישראלית ייערכו השנה בחיפה, באר שבע, ראשון לציון, גבעתיים ורמת גן לאורך ארבעה ימים). ברשימת המשתתפים בקונצרט נמצאים אנסמבל מיתר, הסולניות איילת אמוץ אברמסון, ברכה קול ותהילה ניני גולדשטיין וכן  ערן צור ששייך, בהשלכה, לאופרה אחרת.
 
"`עקידה` דנה בארבעה אירועים חשובים בהיסטוריה היהודית", מספר שפירא. "הראשון הוא גירוש הגר וישמעאל, השני עקדת יצחק, הקטע השלישי הוא השואה, והקטע האחרון והרביעי שאותו שר ערן צור בסגנון רוק, יעני, זה מדינת ישראל המודרנית, התקומה, מה שנקרא. מבחינתי אלה מאורעות חשובים וגורליים בחיינו".
 
איך אתה מביא לידי ביטוי את ארבעת הפרקים האלה מבחינה מוזיקלית?
 
"ככל שהטקסט עתיק יותר, תנ"כי, בראשית כ"א וכ"ב, אז המוזיקה יותר מודרנית אוונגרדית ואלקטרונית. השואה זה מוזיקה אירופאית, כי השואה בעצמה זה אירוע אירופאי, וישראל המודרנית זה משפטים ושמות עצם שלקחתי מנאומים פוליטיים ומגדולי היישוב בזמנו, ומוזיקלית זה כתוב כרוק".
 
"אני לא אוהב זמרים אקדמאיים, מחונכים מדי"

 
איך מתמודד מלחין מודרניסט שאמון על החינוך הקלאסי עם כתיבת רוק?
 
"תראי, כשהתחלתי את הקריירה שלי למדתי באקדמיה בתל אביב, גמרתי ב-68` וקיבלתי חינוך יסודי מאוד עמוק, אבל במקביל אהבתי לשמוע רוק. אני בן דור הפרחים, חיפושיות, רולינג סטונס, דם יזע ודמעות, לד זפלין וכל זה, ומזה נשאר לי הצלצול של גיטרות חשמליות עם פאז, זה חלק מאמצעי הביטוי שלי. זה מזכיר לי את נעוריי, כשאהבתי לשמוע רוק. אני גם עכשיו אוהב, אבל כתבתי את זה במכוון להתאים לזמננו ולנטייה שלנו ללכת בעקבות ארה"ב וכו`, ההתבוללות בתרבויות אחרות, ואני גם אוהב את זה מאוד, את הצלצול הזה של גיטרה ופאז שממש שובה לי את הלב".
 
מה שמוביל אותנו לליהוק של ערן צור ב"עקידה"
 
"עם ערן כבר עשיתי יצירה אחת לבלט של תמר בורר לפני 15 שנה ומאז אנחנו שומרים על קשר, והוא גם יבצע בפברואר, ב"תיבה", קטע שהלחנתי מתוך הספר `מסעות אורידיקה` שכתבה אשתי, בו הוא שר את תפקיד הגבר, תפקיד שכתוב לזמר רוק, כשתפקיד האישה יבוצע כקול מעובד שנובע מרמקול".

ערן-צור-ענקית.jpg 
              ערן צור, צילום: יח"צ 

דווקא בגלל שאתה פועל ויוצר בתחום אחר, מעניין לשמוע ממך מה זה אומר להיות זמר רוק, מה מבדיל זמרי רוק מזמרים אחרים
 
"זמרי רוק הם יותר מוחצנים, יותר מאצ`ואים. אני אישית לא אוהב זמרים אקדמאיים, מושכלים, מחונכים יותר מדי. אני אוהב זמרי רוק. עשיתי בזמנו אופרה שנקראה `משפט קסטנר`, שבה כל הזמרים הם זמרי רוק חוץ מתפקיד אייכמן שפה לקחתי זמרת קלאסית, ורציתי דווקא זמרת קלאסית כ-אייכמן כי הוא בשבילי ענתיקה, פאסה, שייך לעולם שלא קיים יותר. אבל שאר הדמויות, שלושים זמרים שכולם מרוק פחות או יותר. זמרים שלא עברו חינוך קפדני אקדמאי שדי מאוס עליי".
 
"הממסד אוהב את המסגרות, את האנשים המתויקים, את הסגנון הממוצע"
 
על 27 השנים שחלפו מאז כתב את "עקידה" ועד ביצוע הבכורה של היצירה מוכן שפירא לומר רק, "אני לא רוצה עכשיו להיכנס לאיבה של הקולגות ושל הממסד כלפיי. את יודעת שזכיתי בפרס ישראל לפני 16 שנים ומאז המצב שלי הורע, אבל פה זה דווקא התעורר לחיים, וכל המשתתפים, צעירים, סטודנטים, עושים את זה ברצון רב ללא יוצא מהכלל. הממסד המוזיקלי של חג המוזיקה החליט שעושים את זה, זה היה צריך להיות בשנה שעברה אבל לא היה מספיק כסף, השנה יש את הסכום הדרוש לחזרות הרבות של קבוצות שונות מההרכב".
 
בלי להיכנס יותר מדי למהות הוויכוח שלך עם הממסד, המבט המוזיקלי הזה שמואס בקפדנות האקדמאית נובע מאותו חלק באישיות שלך שקשור לאותו ויכוח עם הממסד, לא?
 
"הממסד הוא שמרני מאוד והוא לא מקבל למשל מוזיקה אלקטרונית שאני עוסק בה הרבה, הוא לא מקבל את הגישה שלי שאני לוקח זמרים מתחום הרוק והפופ, גם אריק לביא למשל שר ב`פרשת קסטנר`, גם בתו, יעל".
 
גם בעידן הנוכחי שבו נוכחות כל כך מילים כמו "בינתחומי" ו"רב תחומי" אתה נתקל בהתנגדות הזאת של הממסד?
 
"הממסד מתנגד לי, אני חושב, כי אני כותב מוזיקה שלא נכנסת למסגרת של הממסד והממסד אוהב את המסגרות, את האנשים המתויקים, את הסגנון הממוצע שעושים בארץ, הממסד אוהב מוזיקה אירופאית, ואני שולל את זה, ויש לי ויכוח ישן עם הממסד המוזיקלי, אבל אני מצפצף וזה כבר לא מפריע לי. כשהייתי צעיר יותר זה הפריע לי".
 
הקורבניות והעניין הפלסטיני

 
מעבר לתיאור האירועים אליהם אתה מתייחס ב"עקידה", מה האמירה שאתה מעביר ביצירה?
 
"בראשית כ"א מספר על גירוש הגר וישמעאל. אני תומך בעניין הפלסטיני, אני חושב שהם בני אדם ומגיע להם את מה שלנו מגיע, ואם אנחנו שוללים את זכותם לריבונות אנחנו מפרים גם את זכותנו לריבונות. אז אני לקחתי את הפרק הזה, וטענתי ששם מובע לפלסטינים יחס בדיוק כמו היום, `קחו קצת מים ולכו לכל הרוחות`. זה פרק אחד שבו באה לידי ביטוי נטייתי הפוליטית.
 
"בראשית כ"ב, עקדת יצחק, שזה התסביך הגדול שלנו, הקורבניות, או הצייתנות החולנית כלפי הקורבניות, ואת זה קשרתי עם השואה, שגם פה זה הקורבניות בשיאה. אני מפרש את המציאות שאני חי בה ומשום מה עקדת יצחק מתקשרת לי לשואה. כשכתבתי לא ידעתי למה, ואז חשבתי על זה הרבה, והבנתי שיכול להיות שזו הקורבניות, הצייתנות והנכונות להיות קורבן, או מצד שני, האכזבה הגדולה מהכוח העליון - זה לגבי אנשים דתיים. אני חילוני מוצהר, דור רביעי של חילונים - שכאילו זונח את בני עמו ונותן למפלצות לחסל אותם.
 
"מצד שני אני ראיתי עכשיו אלבום תמונות מאושוויץ – השואה בכלל מעסיקה אותי מאוד בביטוי האמנותי שלה -  ורואים בתמונה את הפינוי של יהודי הונגריה ב-1944, ורואים אנשים עומדים ומחכים בסבלנות להוצאה להורג. אני לא שופט אותם, אני שופט את הפרשנות. את איך אפשר לפרש את זה. זה הקורבן האידיאלי, האולטימטיבי, וזה ישנו גם בעקדת יצחק, במרומז או שלא, זה כבר עניין של השקפה".

אנסמבל-מיתר-ענקית.jpg
אנסמבל מיתר, צילום: יח"צ
 
"הביקורת שלי עולה וגואה בעקבות המציאות"
 
עכשיו כשאנחנו עוברים לפרק האחרון שעוסק במדינת ישראל המודרנית זה בדיוק הזמן לשאול האם לא היה צורך לעדכן את היצירה שנכתבה, בכל זאת, לפני עשרים ושבע שנים?
 
"לא עשיתי שום דבר. רק דבר אחד השתכלל: המכשור האלקטרוני הוא עכשיו דיגיטלי והוא טוב לאין שיעור מלפני עשרים ושבע שנים.
 
"מבחינת תכנים ומסר לא היה צריך לעדכן שום דבר. הכל נשאר אותו דבר. הפרק הרביעי לא השתנה, ולפי דעתי הוא נהיה יותר גרוע. הביקורת שלי אפילו עולה וגואה בעקבות המציאות. אני נולדתי בקיבוץ אפיקים, ואחר כך עברנו לפתח תקווה, ואני רואה עכשיו שבפתח תקווה למשל מפלים ילדים אתיופיים, וזוכר שבעממי שאני למדתי בו, בית ספר עממי על שם משה הס, היו לנו בכיתה ילדים מכל הסוגים, מכל העדות, היו גם שני ילדים מונגולואידים שאחר כך עברו לבית ספר מיוחד, ולא הייתה שום אפלייה. לא היה עולה בדעתו של אדם להגיד, `אני לא רוצה שחורים בכיתה שלי`. לא היה דבר כזה. הייתה אחידות.
 
"ואני זוכר איך הוריי היו מגויסים לשרת את החברה שלנו אז. אבי היה רופא בבית חולים השרון, שטיפל בכולם, מנשיא המדינה ועד פועל דחק או הומלס, הם היו שוויוניים לחלוטין ולא עלה בדעתם להסכים או להסכין לאפליות כאלה.
 
"יש לי סיפור אחר מכפר קאסם, שהיה בו רצח ידוע בשנת 56, הייתי אז בן 13, והביאו את הפצועים לבית החולים שאבי עבד בו. היו המון פצועים ולא היו מספיק אלונקות אז לקחו חלק מהפצועים על הידיים למחלקות. אבי לקח ילדה אחת, וראה אחות אחת שעומדת בצד ולא מוכנה לעזור. כשהוא שאל אותה למה היא לא עוזרת היא ענתה שהיא לא מוכנה לגעת בערביה מלוכלכת. אבי נדהם כל כך עד שהוא תקע לה סטירה, ואחר כך חזר הביתה, עם החלוק הלבן, וממש בכה מהעלבון הזה, איך אחות במחלקה שלו מעיזה להעיר הערה כזו. אחר כך האחות תבעה אותו למשפט והוא יצא זכאי. זה החינוך שקיבלתי, והוא נשאר בי חזק מאוד. ההבדל היחידי בין הוריי לביני הוא שלהם היה טעם שמרני במוזיקה, ולי לא".

 

ה"עקידה" תבוצע בבכורה עולמית ביום שלישי, 22 בספטמבר 2009 ב-20:30 במרכז רפפורט בחיפה במסגרת אירועי "חג המוזיקה הישראלית". הכניסה חופשית, יש להזמין כרטיסים מראש בטל`: 03-6961593. כרטיסים לקבוצות ולקונצרטים בחיפה: רוסליה חפץ הפקות  03-6961593, היכל התרבות ראשון לציון  03-9484840,  משרדי תזמורת הסינפונייטה הישראלית באר-שבע 08-6266422, תיאטרון גבעתיים 03-7325340 שלוחה 2 , תיאטרון רמת-גן   03-5782553/4 .קיימת גישה לנכים בכל האולמות!


למועדי מופעים >

17/09/2009   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע