טבע עולמי, טבע מקומי

הוכרזו הזוכים בתחרות צילומי הטבע "תמונת טבע 4" שהתקיימה במוז"א - מוזיאון ארץ ישראל. הצילומים הזוכים יוצגו לצד צילומי התערוכה הבינלאומית החשובה בעולם בתחומה, Wildlife Photographer of the Year מבית מוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון, במסגרת "טבע עולמי, טבע מקומי", שתוצג עד ה-2 באוקטובר 2018.

התערוכה "טבע עולמי, טבע מקומי", מוצגת בפעם הרביעית וכוללת את התערוכה הבינלאומית היוקרתית Wildlife Photographer of the Year שנודדת ברחבי העולם וזוכה למיליוני צפיות, ומבקרת כעת בישראל.

בנוסף השנה, תוצג תערוכת צילומים מיוחדת לרגל חגיגות 70 שנה למדינה - ״מיצבי טבע״ - הצצה לאופני הצגת הטבע כפי שהיו נהוגים בתקופת קום המדינה. הצלם-אמן אדוארד קפרוב, צילם במוזיאונים הראשונים לטבע בטכניקת צילום ״הלוח הרטוב-קולודיון״ שאפיין את ראשית ימי הצילום, בהם ניתן לראות את הוויטרינות, הדיורמות, והפוחלצים כפי שניתן היה ללמוד על הטבע בעת ההיא.


מיצבי טבע, צילום: אדוארד קפארוב
 
תמונת טבע, התערוכה הישראלית לצילום טבע וחיות בר, נערכת ביוזמת מוז"א- מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב, ובשיתוף מערכת "עדות מקומית". התערוכה מאפשרת התבוננות מלמדת ומעמיקה בחיות בטבע, מציגה מגוון צורות חיים ומערכות אקולוגיות באזורנו, מראה את היופי והייחודיות של ארץ ישראל ומקדשת ערכים חינוכיים של הגנת הטבע, החי והסביבה.

2500 צילומים נשלחו לתחרות השנה, מתוכם נבחרו ויוצגו בתערוכה 90 צילומים ועבודות וידאו שצולמו על ידי 48 צלמים וצלמות. צוות שיפוט מקצועי, המורכב מאנשי מקצוע מובילים מתחומי הצילום, הטבע והסביבה, בחרו את התצלומים הזוכים בהליך שיפוט אנונימי, יחד עם אוצרת התערוכה, הצלמת גליה גור זאב. חברי צוות השיפוט: אמיר איילון, ארז ארליכמן, יוסי אשבול, שחר כהן, עמוס נחום, אורית סימן טוב, יורם שפירר.


תחומי התחרות הינם: ציפורים, יונקים, זוחלים ודו חיים, חסרי חוליות, בוטניקה, חיי לילה, חיי חברה, העולם התת-ימי, קונפליקט בין אדם לטבע, חיות בר בתנאים מבוקרים, צלמים צעירים, עבודות וידאו וסדרה צילומית, מהם נבחרה תמונת השנה לשנת 2018. התערוכה הינה בשיתוף האגודה הישראלית לצילום טבע והקרן הקיימת לישראל. 
 
זוכים תחרות צילומי הטבע "תמונת טבע" 4:

תמונת השנה - אמיר אברמוביץ

זוג צפרדעי נחלים מזדווג בין ענפי עצים בקרקעית בריכת עין נבוריה. מסביבו נראים היטב צברי הביצים המוטלות על־ידי נקבה ומופרות מיד על־ידי הזכר. בעבר, היה עין נבוריה מקור המים של הכפר היהודי ששכן במקום. כיום יש במקום בריכה קטנה, המלאה מים צלולים ובקרקעיתה אבנים וענפי עצים. הבריכה שוקקת חיים ואפשר למצוא בה מגוון בעלי חיים, ביניהם צפרדעים וסלמנדרות. יער ביריה, 23 באפריל 2016
 
יוסי אשבול, חבר צוות השיפוט: ״במבט ראשון, עכירות המים מטשטשת את הפרטים, הדמויות מוסוות בבליל האצות והענפים במים. לכאורה, אין בצילום תיעוד של דרמה גדולה, הצילום דומם ושקט. רק במבט שני ניתן להבחין בלפיתה העזה של הזכר המיוחם הנצמד באינסטינקט הייחום לגב הנקבה ובצברי הביצים המופרות שנפלטו אל המים. רק מבט בוחן ויסודי בדמויות יגלה (ואולי ידמיין) את הארשת בעיני הצפרדעים המזדווגות. לרוב צילומי הטבע המתעדים דמויות של זוחלים, דו-חיים, דגים וכו’, מאופיינים בארשת פלסטית חסרת הבעה, לא ניכר בפרצופם מתח שרירים שמתאר מצב רוח כרגעי כעס, אושר או תענוג, זה שלעיתים יוצר את העניין בצילום. למרבה הפלא אמיר אברהמוביץ גילה באמצעות מצלמתו את הארשת בדיוקן הצפרדעים המזדווגות, ועל כך זכה הצילום בהכרת השופטים כראוי למקום הראשון.״ 


אמיר אברמוביץ'

  
בוטניקה, מקום ראשון  - ריקי לויסמן

ענף של רותם המדבר שעבר פסיאציה - גדילה יוצאת דופן כתוצאה ממוטציה, הפוגמת בתהליך הרגיל של התמיינות תאי הצמח ויוצרת מופעים מרתקים. שדה מצפון לרעננה, 19 אוקטובר 2017 

בוטניקה, מקום שני - מב טפיירו

פטריית עובש שהתפתחה על עגבנייה. בתמונה נראים המנבגים - גופי הרבייה של העובש, המתנשאים בראש הגבעולים הקטנים המזדקרים מהתפטיר. צולם בתוך מבנה, 3 בינואר 2017
 
בוטניקה, בחירת האוצרת  - ריקי לויסמן

יחידת התפוצה של מקור־החסידה דומה לחץ ארוך, שבראשו זרע שעיר דמוי קליע מחודד. עם הבשלת הזרעים וכתגובה ליובש, בסיס המלען - החלק הארוך והדק שמעל הזרע - מתחיל להסתלסל; תנועת הסלסול מנתקת את הזרע מגוף האם. שערותיו הארוכות של המלען משמשות מעין מצנח להפצת הזרע. כאשר יחידת התפוצה ובתוכה הזרע נוחתת על הקרקע, תנועת הסלסול גורמת להברגת חלקה התחתון אל תוך האדמה ומגדילה בכך את סיכויי הנביטה.  שדה מצפון לרעננה, 21 במרץ 2016
 
בוטניקה, בחירת האוצרת - שרגא לנדסמן

עץ שקד בפריחה בין עצי שיטה כחלחלה, כשברקע אורות יישובי עמק יזרעאל. יער הזורע, 11 בינואר 2017
 
העולם התת־ימי, מקום ראשון  - נועם קורטלר

אצטגנון הכתמים מבלה את רוב זמנו מחופר בחול הקרקעית, מוסווה היטב ואורב לטרפו, בעיקר דגים וסרטנים. סנפיריו השטוחים מותאמים לחפירה בחול, ופיו הגדול והמתרחב - ללכידת הטרף. עיניהם של כל הדגים במשפחת האצטגנוניים פונות כלפי מעלה, והן שהקנו למשפחה את שמה - בעברית, באנגלית ובלטינית - "החוזים בכוכבים". חוף אלמוג, אילת, 23 ביוני 2015
 
העולם התת־ימי, מקום שני - אמיר אברמוביץ

זהורית קצרת־סנפיר משייטת לעת ערב מעל מישורי עשב הים של הים האדום, בעומק של כתריסר מטרים. ברקע נראה גלגל החמה השוקעת, משתקף מבעד למים.  אילת, 17 בנובמבר 2017
 
העולם התת־ימי, מקום שלישי - עמרי יוסף עומסי

אחת לשנה מגיעים נחילי המדוזה אורליה כחולה למפרץ אילת ומספקים מזון למגוון בעלי חיים. המדוזה עצמה ניזונה ממגוון יצורים זעירים החיים במים, כולל מדוזות צעירות. היא צדה את טרפה בעזרת זרועות ציד דקיקות ורבות.  צילום זה בוצע בעומק של חמישה מטרים מתחת לפני המים, כחלק מפעילות סיור ופיקוח שגרתית של הצלם, העובד כפקח ימי ברשות הטבע והגנים. שמורת הים הדרומי, אילת, 4 במרץ 2016
 
העולם התת־ימי, בחירת האוצרת - נועם קורטלר

דגים מהמין דפדוף הפסים מרחיקים תמנון ממושבת ההטלה שלהם על־ידי נשיכות קלות בגופו.  דרך הרבייה של דפדוף הפסים מעניינת: הזכרים מקימים ִקנים בקרבת אלמוגים ומחכים לבוא הנקבות. להקות הנקבות שוחות בקרבת הקנים, וכל אחת בוחרת באיזה קן תטיל את ביציה. בקנו של זכר אחד יכולות להטיל נקבות מספר. הזכר מפרה את כל הביצים שהוטלו בִקנו, נשאר בקרבת הקן ומגן על הביצים עד לבקיעתן.  חוף אלמוג, אילת, 4 בפברואר 2012
 
העולם התת־ימי, בחירת האוצרת - אמיר אברמוביץ

פתיונאי קומרסון מוסווה בין ענפי ספוג אדום.  דג הפתיונאי נחשב לאחת מהצלחות האבולוציה בכל הנוגע לכושר הסוואה. הוא מבלה את רוב זמנו בחוסר תנועה, מוסווה בסביבתו ואורב לדגים תמימים החולפים לידו. כאשר דג מתקרב, הפתיונאי פוער את פיו במהירות ושואב פנימה את קרבנו. הפתיונאי נקרא כך על שם איבר מוארך המצוי מעל פיו )שאינו נראה בתצלום זה), הנראה כתולעת ומהווה פיתיון המושך דגים אל סביבת פיו.  אילת, 8 ינואר 2014
 
זוחלים ודו־חיים, מקום ראשון - ריקי לויסמן

זיקית ים־תיכונית על ענף פולובניית פורטון בשעת צהריים שטופת שמש. בתמונה נראים יפה זנבה הלופת, המסייע לה להיאחז בענפים, ואחת מעיניה החרוטיות. עיניה של הזיקית מסוגלות לנוע בנפרד ולהתבונן בכיוונים מנוגדים בו־זמנית, מה שמקנה לה דרך ראייה ייחודית. כאשר הזיקית מאתרת טרף באחת מעיניה, היא מפנה את ראשה לכיוונו, מכוונת אליו את שתי העיניים ואז רואה את מקומו במדויק. שדה מצפון לרעננה, 20 באוקטובר 2017


ריקי לויסמן

 
זוחלים ודו־חיים, מקום שני  - דניאל דנילוב

זיקית שולפת את לשונה כדי לצוד שפרירית. לשונה של הזיקית ארוכה מאורך גופה, דביקה ומעובה בקצה. בתצלום ניכרים היטב צבעי ההסוואה שלה. תצלום זה הוא חלק מסדרה העוקבת אחר התנהגות הזיקיות. עמק חפר, 30 בנובמבר 2016
 
זוחלים ודו־חיים, בחירת האוצרת - שני כהן

שפיפון נגב צעיר, שיצא לפעילות ערב מוקדמת בלילה קריר. בתמונה נראים היטב צבעי ההסוואה שלו וזוג ה"קרניים" שעל ראשו, אחת מעל כל עין. שפיפון הנגב הוא אחד מתשעה מיני נחשים ארסיים החיים בישראל. הוא ניזון במכרסמים ובציפורים. את הציפורים הוא צד בעת שהן נחות או מקננות בשיחים מדבריים, שעליהם הוא מסוגל לטפס. השפיפון הוא פעיל לילה, אך בעונות המעבר הוא פעיל לעתים גם בשעות הבוקר והערב. בקעת עובדה, 3 באפריל 2017 
 
זוחלים ודו־חיים, בחירת האוצרת - שני כהן

עגולשון שחור־גחון בשעת לילה, על צמחיית גדת נחל סבוכה. בתמונה נראות היטב הנקודות הלבנות על חזהו השחור, המאפיינות מין זה. העגולשון שחור־גחון, מין אנדמי של דו־חיים החי באזור החולה, נחשב נכחד עד לגילויו מחדש בשנת 2011. אחרי השמחה שעורר גילויו בעולם המדעי, העלתה בדיקה גנטית כי אינו משתייך למשפחת העגולשוניים שמוצאם במערב אירופה, כפי שסברו תחילה, אלא לקבוצת הלטוניות, המוכרת רק ממאובנים. כלומר, העגולשון שחור־הגחון הוא מין בן 50 מיליון שנה - מאובן חי של ממש! עמק החולה, 31 במאי 2017
 
חיות בר בתנאים מבוקרים, מקום ראשון  - דניאלה קרני-הראל

כמה מינים של דורסי לילה שנפצעו בטבע, חולקים ענף באחד מחדרי האקלום בבית־החולים לחיות בר. כחלק מתהליך השיקום של בעלי הכנף שמגיעים לבית־החולים, הם מתאשפזים במקום שבו יוכלו לתרגל ולשפר את יכולת התעופה שלהם. לאחר שהדורסים יחלימו ויכולת התעופה שלהם תשוב, הם ישובו אל הטבע. בתמונה: שתי תנשמות לבנות, כוס חורבות, ינשוף עצים ולילית מצויה. בית־החולים לחיות בר, הספארי, 14 במאי 2016


דניאלה קרני

 
חיות בר בתנאים מבוקרים, מקום שני - דניאלה קרני-הראל

גור עטלפון לבן־שוליים, שהגיע לטיפול בבית־החולים לחיות בר, עובר בדיקה ראשונית. זהו עטלף קטן שמשקלו בבגרותו כשישה גרם בלבד. בשולי הכנף שלו יש פס לבן, שהקנה למין את שמו בעברית. עטלפון לבן־שוליים הוא עטלף החרקים הנפוץ ביותר בישראל. הוא צייד חרקים מיומן ומבצע תמרוני תעופה מורכבים במהלך שיחור המזון. הוא צד חרקים רבים מדי לילה, ולכן נחשב מדביר ביולוגי מצוין. בית־החולים לחיות בר, הספארי, 3 ביוני 2017
 
חיות בר בתנאים מבוקרים, מקום שלישי  - דורון ניסים

הערוד הוא חמור בר, ויש הסוברים שהוא אביו של חמור הבית. בטבע, הערודים חיים באזורים מדבריים או חצי־מדבריים באריתריאה, באתיופיה ובסומליה. בעבר הייתה לערוד תפוצה נרחבת, אך כיום חיים בטבע כ־570 ערודים בלבד. הערוד בתמונה צולם בחי־בר יוטבתה, שם הוא חי כחלק מהמאמץ העולמי לשימור המין. בתמונה נראות היטב רגליו המפוספסות. דגם הפסים ייחודי לכל פרט, וחוקרי הערודים מבחינים באמצעותו בין הערודים השונים.  שמורת הטבע חי־בר יוטבתה, 6 באוגוסט 2014 
 
חיות בר בתנאים מבוקרים, בחירת האוצרת - דניאלה קרני-הראל

לונה היא גורת צבועים. ילדים לכדו אותה, החזיקו בה בביתם ואז זרקו אותה לרחוב, כשהייתה בת שבוע בלבד. בשל גילה הצעיר אי אפשר היה לגדל אותה מבלי להחתימה (להרגילה) אל המטפלים שלה, שנדרשו להאכיל אותה בימים הראשונים בעזרת בקבוק. כשבגרה, אי אפשר היה להשיבה לטבע והיא הועברה לביתה החדש בגן הזואולוגי נגב ז בבאר שבע.  בית־החולים לחיות בר, הספארי, 25 במרץ, 2017
 
חיי חברה, מקום ראשון - אלי בצרי

התגודדות ענק של מיליוני עכבישים מהמין פגיונית הנחלים.  מי נחל שורק, שמקורם בשפכים מטוהרים, עשירים בחומרים אורגניים ויוצרים תנאים נוחים להתרבות ימשושים - יתושים שאינם עוקצים, שזחליהם מתפתחים במים והבוגרים מעופפים. שפע המזון מאפשר לעכבישי פגיונית הנחלים להתרבות במספרים חריגים, והם מכסים את הצמחייה בווילונות משי מרשימים.  התגודדות ענק זו של עכבישים היא תופעה חדשה בישראל ותועדה לראשונה באוקטובר 2016.  נחל שורק, 16 בנובמבר 2017
 
חיי חברה, מקום שני - אירית ק. אברמוביץ

באור אחרון, להקת פלמינגו מתארגנת ללינת לילה במאגר מים מתייבש.  בישראל, הפלמינגו חורף בשני אתרים עיקריים: בריכות המלח באילת ובעתלית. הפלמינגו ניזון מאכילת סרטנים זעירים ואצות החיים במים מלוחים או מליחים, וזו הסיבה להעדפתו את בריכות המלח בארץ. לעתים הוא מגיע למאגרי מים אחרים, דוגמת זה שבתמונה.  עמק יזרעאל, 10 בנובמבר 2017
 
חיי חברה, מקום שלישי - משה כהן

התלהקות של מאות ואולי אלפי קטות חדות־זנב בשעת בוקר חורפית. התקבצויות חורפיות גדולות כדוגמת זו מתרחשות בדרך־כלל באזורי שיחור המזון.  שדות אורים, הנגב המערבי, 6 בדצמבר 2016
 
חיי חברה, בחירת האוצרת - דורון ניסים

להקת פלמינגו לקראת נחיתה בבריכות המלח בעברונה, אחד משני אתרי החריפה של הפלמינגו בישראל. בתצלום ניכרים היטב אברות התעופה השחורות, המנוגדות בצבען לסוככות הכנף הכתומות־אדומות, וכן המקור הייחודי. בעת אכילה, הפלמינגו מרכין את ראשו וטובל את מקורו בבוץ ובמים, כשקצהו פונה לעבר גופו. כך הוא מסנן מהמים את מזונו - סרטנים ואצות.  אילת, 21 בינואר 2017
 
חיי חברה, בחירת האוצרת - זאב שטיין

שחפים בחיפוש אחר ביצי דגים בקניהם העגולים של דגי האמנון בבריכת דגים מיובשת. השחפים הם אוכלי כול, הניזונים ממגוון רחב מאוד של סוגי מזון. כאן הם זוללים את ביצי הדגים שנחשפו עקב ייבוש הבריכה. קיבוץ גשר, 17 בנובמבר 2017
 
חיי חברה, בחירת האוצרת - שוקי חלד

משפחה של צבאי נגב מרווה את צימאונה בשלולית מים. צבי הנגב הוא מין הנמצא בסכנת הכחדה עולמית ומקומית. צבאי הנגב החיים בישראל הם שרידי אוכלוסייה גדולה יותר, שחיה בעבר במזרח התיכון, אך נכחדה בעקבות ציד אינטנסיבי בארצות השכנות.  התמונה צולמה מתוך מחסה מוסדר, המשמש צלמים וצַפרים לצילום בעלי החיים המגיעים לשלולית.  עזוז, 11 ביולי 2017
 
חיי לילה, מקום ראשון - ליאור קסטנברג

עכביש מהמין גלגלן הצלב עוטף חרגול בעטיפה המורכבת ממאות קורים דקים, שהוא טווה ממשי המיוצר בבלוטות מיוחדות בקצה בטנו. לאחר שלכד העכביש את טרפו, הוא נושך אותו ומחדיר ארס לגופו. מעטפת הקורים ההדוקה מגבילה מאוד את תנועות הטרף ומונעת ממנו להיחלץ וליפול, בזמן שהארס פועל את פעולתו ומביא למותו.  מושב חוסן, 6 באוקטובר 2017


ליאור קסטנברג

 
חיי לילה, מקום שני - נועם קורטלר

דיונון הרחף פעיל בעיקר בשעות הלילה. באחד מלילות הקיץ, ללא כל רוח, פני המים יצרו השתקפות מושלמת של הדיונון, ששחה קרוב אליהם.  דיונון הרחף שוחה במיומנות בעזרת שמונה זרועות וסילון מים הנוצר בגופו. בנוסף לשמונה זרועות השחייה, לדיונון שתי זרועות ציד ארוכות, שבאמצעותן הוא לוכד את טרפו. אילת, 31 ביולי 2012
 
חיי לילה, מקום שלישי - נדב בגים

נקבת גיחנית ארגמן. השפיריות הן בין המעופפות והציידות הטובות ביותר בעולם החי, בעיקר הודות ליכולת תעופה מופלאה, הנסמכת על ארבע כנפיים הנעות בנפרד. הכנפיים מכוסות בשכבה דקה ושקופה של כיטין ומרושתות בעורקים היוצרים תאים בעלי מבנים משולשים, מרובעים, מחומשים ואף משושים, בהתאם ללחצים שבהם אמור לעמוד אותו חלק בכנף. מבנה זה הוא שמקנה לכנפי השפירית את הגמישות, העמידות והיכולת לחתוך את האוויר ביעילות.  בעזרת כנפיה מסוגלת השפירית לעוף במיומנות למעלה ולמטה, קדימה ואחורה, לצדדים, לרחף במקום ואף לטוס במהופך.  יער בראשית, פארק הירקון, תל־אביב, 14 באוקטובר 2016 


טבע עולמי, צילום: נדב בגים

חסרי חוליות, מקום ראשון - אורן אהרוני

נימפה (שלב צעיר) של פשפש מהסוג תריסית על הצמח לוביה מצרית.  משפחת התריסיתיים היא משפחה של פשפשים הנפוצה ברחבי העולם. גופם של פשפשים אלה קשיח וצבעיהם בולטים למרחוק. השלבים הצעירים של הפשפשים, המכונים נימפות, דומים בצורתם לבוגר, אך יש להם צבעים שונים.  שמורת הטבע ליד מושב אודים, 5 מאי 2015
 
חסרי חוליות, מקום שני - פבל ספוריש

עכביש ממשפחת המשפכניים במקום מחייתו הטבעי - מטווה דמוי משפך, שהוא שהקנה למשפחה את שמה. לרוב, המטווה הארוג בצפיפות פרוש על צמח ומתנקז למעין צינור, הפתוח בקצהו האחורי. העכביש רובץ בפתח הצינור, וכל נגיעה קלה של חרק הנוחת על המטווה מוציאה אותו במרוצה. כשהעכביש מגיע אל טרפו, הוא נושך אותו וגורר אותו פנימה, מבלי לעטוף אותו בקורים. בתום האכילה מושלך כדור השיירים אל מחוץ למטווה. תל חדיד, 26 באפריל 2014
 
חסרי חוליות, מקום שלישי - ליאור קסטנברג

נקבת יתוש מוצצת דם מידו השמאלית של הצלם. רק נקבות היתושים עוקצות, מכיוון שהן זקוקות לחלבוני הדם כדי לייצר את ביציהן. חדק המציצה של היתושה משמש לא רק למציצת דם, אלא גם להזרקת חומרים מונעי קרישה, וכך היא יכולה למצוץ זמן רב מבלי שהדם ייקרש. חומרים אלה גם גורמים לתאי הגוף לשחרר בקרבת מקום העקיצה חומר שנקרא היסטמין, הגורם להרחבת כלי הדם באזור ולשחרור נוזלים מתוכם. זו הסיבה לנפיחות הנוצרת במקום העקיצה. ההיסטמין גם משפיע על מערכת העצבים וגורם לתחושת גירוד. בנימינה, 19 בנובמבר 2017
 
חסרי חוליות, בחירת האוצרת - יוסי מלכא

חולון החוף מגיש לפיו מזון שמצא בחול. כפי שניתן להבין משמו, חולון החוף חי בחופי ים חוליים. בתצלום נראות היטב עיניו, הנישאות על גבעולים להגדלת שדה הראייה. קצות רגליו המחודדות מותאמות להליכה על החול. בשעות שבהן הוא אינו פעיל, חולון החוף שוהה במחילה, שחפר בעצמו. את פתח המחילה הוא חוסם בחול. ככל שהמחילות רחוקות יותר מקו המים כך הן עמוקות יותר, כדי שתגענה עד לאזורי הלחות. חוף מעגן מיכאל, 5 ביולי 2016
 
חסרי חוליות, בחירת האוצרת - ריקי לויסמן

פשפש מהמין תריסית מגוונת. דגם הצבעים על גופו מזכיר פני אדם.  פשפשים ממשפחת התריסיתיים ניזונים ממוהל צמחים ולרוב נצפים על מיני צמחים שונים; לכן הם מכונים פשפשי פרחים. בשעת עקה הם מפרישים נוזל בעל ריח רע, שהעניק להם את שמם האנגלי, "חרקים מצחינים".  שדה מצפון לרעננה, 19 בפברואר 2016
 
חסרי חוליות, בחירת האוצרת - אורן אהרוני

הצרגול - קרוב משפחה של החרגול והארבה - חי באזורים המדבריים של דרום הארץ וכן של צפון אפריקה ומערב אסיה. הוא פעיל בלילה ונמשך לאור. בשעות היום הוא מסתתר במחילות חפורות בקרקע חולית ואוטם את פתחיהן.  קיבוץ רביבים, דרום הארץ, 9 בינואר 2014
 
חסרי חוליות, בחירת האוצרת - יעקב קומבי

לַבנין הצלף על ינבוט. לבנין הצלף הוא פרפר נודד, הנפוץ ממרכז אסיה ועד לנילוס. הוא מגיע לישראל מדי שנה, בסוף האביב ובתחילת הקיץ. בקיץ הוא נפוץ בכל רחבי הארץ. במהלך הקיץ אוכלוסייתו הולכת וגדלה, ואילו בחודש נובמבר נעלמים רוב הפרטים בשל הקור והגשמים. הנקבה מטילה את ביציה על צמחי צלף, ומכאן שמו. הזחלים בוקעים על צמחי הצלף, ניזונים מהם ולבסוף מתגלמים עליהם.  תל חדיד, 14 באוגוסט 2017
 
יונקים, מקום ראשון - גלעד טופז

משפחת יעלים בטיול בוקר. היעל הנובי, מלך המצוקים, נמצא בסכנת הכחדה עולמית. כתוצאה מפעולות הסברה וחקיקת החוק להגנת חיית הבר, התאוששה אוכלוסיית היעלים בישראל וכעת אפשר לפגוש בהם ברחבי דרום הארץ. היעל נחשב לדוגמה של הצלחה בשמירת הטבע של מין מקומי, ולכן בחרה רשות הטבע והגנים לשלבו בסמל . מצפה רמון, 3 באוקטובר 2017
 
יונקים, מקום שני - אלכס גייפמן

גור מתבגר של שועל מצוי.  השועל הוא טורף קטן גוף, המאופיין בזנב שעיר וארוך. הוא פעיל בעיקר בשעות הלילה, בשעות הבוקר המוקדמות ולעת ערב, ובמשך היום הוא נח במחילה חפורה בקרקע. בעונת הרבייה המחילה משמשת גם להמלטת הגורים ולגידולם בתקופת חייהם הראשונה.  יער מודיעין, 11 ביולי 2014
 
יונקים, מקום שלישי - אבי הירשפילד

גור שועל מצוי משחק לעת בוקר ליד מחילת המשפחה.  בוקר אחד, כשהגיע הצלם בשעה מוקדמת לצלם את משפחת השועלים, שאחריה עקב מזה זמן מה, הוא מצא את הגורים משחקים להנאתם באוויר הפתוח. הגור שבתמונה טיפס על סלע, ואז, בעת שאחיו חלף מתחתיו - קפץ עליו, להפתעתו ולהפתעת הצלם. רמת הגולן, 11 ביוני 2013
 
יונקים, בחירת האוצרת - דורון ניסים

צבי הנגב היפה והעדין נמצא בסכנת הכחדה. הסיבות העיקריות לכך הן ציד בלתי חוקי, ריבוי יתר של תנים וזאבים, הטורפים את העופרים, והקטנת שטחי המחיה הטבעיים. בספירת הצבאים שערכה רשות הטבע והגנים בשנת 2016 נמנו 1,158 צבאי נגב - מספר נמוך מאוד אך מעודד, מכיוון שהוא הגבוה ביותר שנמנה בעשור החולף.  שמורת הטבע הנחלים הגדולים, 15 בנובמבר 2014
 
יונקים, בחירת האוצרת - אלכס גייפמן

התן הזהוב נפוץ בישראל בעיקר בחבל הים־תיכוני. זהו בעל חיים חברתי, החי בזוגות קבועים. לעתים נשארים הצעירים עם הוריהם ונוצרות להקות משפחתיות קטנות.  התן הזהוב הוא אוכל כול וניזון ממגוון סוגי מזון, לרבות שאריות מזון שהאדם משליך, ולכן נמצא במספרים גדולים ליד מזבלות. התן הזהוב נחשב מזיק, מכיוון שהוא מעביר כלבת וטורף חיות משק.  יער מודיעין, 23 בספטמבר 2013
 
נופים ושטחים פתוחים, מקום ראשון - דניאל וינטר

בורות הטלה של דגים בבריכת דגים שרוקנה והתייבשה. בשאריות המים החשופות לשמש התפתחו משטחי אצות, בצבעים שבין ירוק ועד צהוב זרחני.  בריכות הדגים, בית אלפא, 26 בספטמבר 2016 


דניאל וינטר

 
נופים ושטחים פתוחים, מקום שני - סטס קוזמין

ערִפלי בוקר מעל נחל צובה, הרי ירושלים.  הנוף, כפי שמלמד התצלום, נשלט על־ידי עצי אורן. החל משנות ה־20 של המאה העשרים החלה קרן קיימת לישראל לטעת מספר רב של אורנים ברחבי הארץ, כולל בהרי ירושלים. הסיבות לבחירה באורן היו היכולת להרבותו בקלות במשתלות וקצב צמיחתו המהיר. אולם האורן הוא עץ דליק מאוד ולא מאוד אופייני לנוף הטבעי של הארץ. לכן, בשנים האחרונות ניטעים עצים אופייניים יותר לחורש הים־תיכוני, דוגמת אלונים ואלות.  הר הטייסים, 20 בינואר 2017
 
נופים ושטחים פתוחים, בחירת האוצרת - אירית ק. אברמוביץ

רעיית בעלי חיים בשמורת טבע אסורה על פי חוק. אולם, למרות האיסור, ביערות האלונים בצפון עמק יזרעאל רועות פרות ומכלות את הצמחייה הטבעית ואת הפריחה. בתצלום ניתן לראות את השפעת הרעייה על הצמחייה הטבעית בגבול שבין אזור רעייה לאזור ללא רעייה. שמורת אלוני אבא, 26 בינואר 2017
 
נופים ושטחים פתוחים, בחירת האוצרת - דורית חיימובסקי

ערפלי בוקר בשלולית החורף במושב אודים. שלולית גדולה זו נוצרת מדי שנה במטע הפקאן, הנטוע בין בתי המושב לנחל אודים.  שלולית החורף מקיימת מערכת אקולוגית ייחודית, שבה חי מגוון בעלי חיים וצמחים, המותאמים למחזור של תקופה רטובה, תקופה יבשה וחוזר חלילה. שלולית החורף היא בית גידול ההולך ונעלם מנופי ישראל, ועמה נעלמים בעלי חיים שונים, בעיקר מיני דו־חיים, שזה בית גידולם העיקרי. מושב אודים, 15 בדצמבר 2014
 
נופים ושטחים פתוחים, בחירת האוצרת - דרור ארצי

שקיעה באחד מחופי ים המלח, הקרובים ליישוב מצפה שלם ולמצוקי דרגות.  מהמחצית השנייה של המאה העשרים נמצא מפלס ים המלח בירידה מתמדת, בעיקר עקב שימוש במקורות המים הנשפכים אליו ושאיבת מימיו לאידוי בבריכות. ירידת המפלס גורמת לנסיגת חוף הים ולהיווצרות בולענים: מי התהום חודרים לאדמה, ממיסים את המלח באדמה ומשאירים חלל ריק. בשלב כלשהו שכבת האדמה שמעליו קורסת ונוצר בולען. ים המלח, 18 בינואר 2017
 
ציפורים, מקום ראשון - שרגא לנדסמן

שני טבלנים גמדיים מפלסים דרכם בסבך לכיד הנחלים.  הטבלן הגמדי שכיח במקווי מים ברחבי הארץ. הוא מבלה את רוב זמנו במים. כשהוא צולל לחפש מזון, הוא נעלם מהעין לכמה דקות ואז צץ ועולה מהמים במרחק מה. רגליו של הטבלן מותאמות היטב לשחייה ולצלילה אך לא להליכה. לכן, הטבלן בונה קן צף בגוף המים והנקבה מטילה בו את ביציה. האפרוחים מסוגלים לשחות זמן קצר לאחר בקיעתם, אך לעתים קרובות נצפים רכובים על גב הוריהם.  מאגר היוגב, 7 במאי 2016
 
ציפורים, מקום שני  - אורי פירסט

חיוויאי אוחז צפע בטפריו. מדי קיץ, בעת ההכנה לחריש, הטרקטורים הופכים את האדמה וחושפים נברנים ונחשים רבים. עשרות חיוויאים עוקבים אחרי הטרקטורים, ואחריהם - הצלמים.  המזון המועדף על החיוויאי הוא נחשים וזה גם המקור לשמו - "חיוויאי" בארמית פירושו נחש. זוג חיוויאים מסוגל לחסל בעונה אחת מאות נחשים. בתמונה ניכר היטב אחד מסימני הזיהוי הבולטים שלו - עיניו הצהובות.  קיבוץ גלאון, 24 ביוני 2015
 
ציפורים, מקום שלישי - משה כהן

עיט ערבות, שבמהלך הנדידה מאפריקה לאירופה נחת למנוחת לילה על עץ יבש בערבה. עיט הערבות הוא דורס יום גדול, המוצא את מזונו - מכרסמים, ארנבות ושאריות ציד של דורסים אחרים - בשטחים פתוחים ולעתים גם במזבלות.  בישראל, עיט הערבות הוא חולף מצוי באילת, בדרום הנגב ובערבה, בעיקר בנדידת הסתיו. בנדידת האביב חולפים עיטי הערבות מעל ישראל בחזית רחבה יותר ולכן נצפים גם באזורים נוספים של ישראל. עין עברונה, 24 במרץ 2016
 
ציפורים, בחירת האוצרת - אסף גרינולד

בעונות הנדידה, כל האוכלוסייה האירופית של השקנאי המצוי חולפת מעל ישראל. עקב גודלם ומשקלם, השקנאים עפים במהלך הנדידה אך ורק מעל היבשה. כך הם יכולים לנצל זרמי אוויר חם כדי לעלות לגובה ולעבור מרחק רב בדאייה, החסכונית באנרגיה.  תצלום זה הוא פרי מעקב אחר להקות שקנאים נודדות. המעקב נערך באמצעות רחפן, המשמש כלי עזר למניעת נזקי חיות בר בחקלאות, ללא פגיעה בחיות הבר, וסיוע לפקחי רשות הטבע והגנים במניעת ציד בלתי חוקי.  מעל בריכות הדגים של קיבוץ ניר דוד וקיבוץ מסילות, 2 בנובמבר 2017
 
ציפורים, בחירת האוצרת - אלי אטיאס

בשעת בוקר, להקת שקנאים מגיעה אל מצפור ויקר שבמאגר משמר השרון, ומצטרפת ללהקות השקנאים שחנו בו בלילה. בתמונה בולט הניגוד בין אברות התעופה השחורות ובין הסוככות ונוצות הגוף הלבנות. כל האוכלוסייה העולמית הנודדת של השקנאי המצוי חולפת בישראל, והמצפור הוא אחת מנקודות ההאכלה של השקנאים. מדי סתיו הם מגיעים אליו באלפיהם, ו ִאתם המוני מבקרים שבאים לצפות בהם.  מצפור ויקר, 19 בנובמבר 2017
 
ציפורים, בחירת האוצרת - ולדימיר קוגן

אנפה אפורה שנחתה בין לבניות גדולות.  למרות שמותיהן השונים, האנפה האפורה והלבנית הגדולה שייכות לאותו סוג - אנפה, ולכן חולקות מאפיינים דומים רבים. הלבנית הגדולה נחשבה בעבר בת סוגה של הלבנית הקטנה, אך הסתבר שלמרות מרא החיצוני, היא בעצם אנפה.  האנפה האפורה והלבנית הגדולה חיות בקרבת מקווי מים ומשתמשות במקורן הארוך והחזק כדי לתקוף את טרפן - דגים, דו־חיים, סרטנים ועוד. בריכות הדגים של בית שאן, 14 בנובמבר 2012
 
ציפורים, בחירת האוצרת - ולדימיר קוגן

כוס החורבות הוא דורס לילה קטן, השכיח בשטחים פתוחים ברחבי ישראל. הוא חובב במיוחד תלי חורבות, ומכאן שמו. למרות שהוא דורס לילה, הכוס פעיל חלקית במהלך היום, ולכן קל לצפות בו יחסית לדורסי לילה אחרים. בשעת התרגשות הוא מתכווץ ונמתח חליפות, קד קידות מהירות ומניע את ראשו מצד לצד, לעתים תוך כדי נקישות מקור.  בית שאן, 5 ביוני 2012
 
ציפורים, בחירת האוצרת - גד שמילה

סנונית רפתות לוגמת מים תוך כדי מעוף. בתצלום ניכר היטב זנבה המפורץ של הסנונית, המקל על זיהויה. תצלומים כגון אלה הם נדירים, מאחר שמהירות התעופה של הסנונית כ־160 קמ"ש.  בישראל, הסנוניות נחשבות מבשרות האביב, מכיוון שסנוניות רבות מגיעות לישראל בתחילת האביב כדי לקנן כאן בקיץ. בעמקים הצפוניים ובעמק הירדן חיות אוכלוסיות קבועות של סנוניות, הנמצאות כאן במשך כל השנה. שדות געש, 26 באפריל 2017
 
ציפורים, בחירת האוצרת - אסף גברא

דוחל בסביבתו הטבעית, רגעים ספורים לפני השקיעה.  הדוחל הוא ציפור שיר קטנה, הנפוצה בעולם הישן בלבד. הסוג דוחל כולל 15 מינים, ארבעה מהם חיים בישראל. הדוחל חי בשטחים פתוחים עם צמחייה דלילה וניזון ממגוון חרקים.  מקור שמו של הדוחל הוא כנראה מהמילה הארמית דחיל, שפירושה פחד, שכן הדוחל רועד לעתים קרובות, כאילו רועד מפחד.  פרדסיה, 14 בנובמבר 2014
 
קונפליקט בין אדם לטבע, מקום ראשון - יגאל דקל

הנסיעה על חוף הים, במרחק של עד מאה מטרים מקו המים, אסורה על פי חוק. הסימנים (המכונים "קוליסים") משאירים גלגלי הרכב אולי יפים לעין מרחוק, אך גורמים לנזק רב: הם פוגעים במרקם הטבעי של החול וכן בחיות הבר המשתמשות בחופים, ביניהן נקבות צבי־ים המטילות בחוף את ביציהן.  תצלום זה בוצע ממסוק במסגרת מבצע אכיפה של רשות הטבע והגנים.  חוף הים בין אשדוד לניצנים, 24 ספטמבר 2016
 
קונפליקט בין אדם לטבע, מקום שני - עדי אשכנזי

אלפי זרזירים באתר הפסולת דודאים, ליד באר שבע.  לא רק זרזירים מגיעים בהמוניהם לאתר דודאים. עופות נוספים, כולל דורסים - בעיקר להקות של דיה מצויה - למדו שהררי הזבל מזמנים להם שפע מזון. אולם לצד שפע המזון יש גם סכנות: העופות עלולים לבלוע חלקי פסולת, כמו שקיות ניילון וקופסאות מתכת, וכך להיחנק או להיפצע.  אתר דודאים, 4 בינואר 2017
 
קונפליקט בין אדם לטבע, מקום שלישי - רון גפני

התייבשות ים המלח היא אסון אקולוגי חמור. ירידת מפלס המים בעשרות השנים האחרונות נגרמת כתוצאה מתפיסת המים על־ידי ישראל, ירדן וסוריה וכן משאיבת המים על־ידי מפעלי ים המלח לצורך ייצור אשלג וחומרים נוספים. ירידת המפלס גורמת להיווצרות בולענים, המקשים על החיים באזור ופוגעים קשות בענפי התיירות והבילוי.  בחוף מינרל, קרסו מתחם החניה וכמה מבנים אל תוך בולען גדול במיוחד. כתוצאה מכך, נסגר המתחם לכל פעילות.  חוף מינרל, ים המלח, 7 במאי 2016
 
קונפליקט בין אדם לטבע, בחירת האוצרת - מרים צחי

צב שנפגע בשריפה שכילתה דונמים רבים ביישוב נטף. למרות שנאמר לצלמת שהצב מת, היא המשיכה להתבונן בו ולפתע הבחינה בתזוזה קלה של ראשו. לאחר שפנתה לפקח במקום, נלקח הצב לטיפול בבית־החולים לחיות בר בספארי, אך למרבה הצער לא שרד.  נטף, 23 בנובמבר 2016
 
קונפליקט בין אדם לטבע, בחירת האוצרת - אירית ק' אברמוביץ

עשרות כרישים מהמינים כריש סנפירתן וכריש עפרורי מגיעים מדי חורף למים החמימים הנשפכים מתחנת הכוח בחדרה. זו תופעה ייחודית, הנצפית רק בשנים האחרונות. לדברי חוקרים, התקבצות כרישים במים חמימים לא נצפתה במקום אחר בעולם.  הכרישים מעוררים עניין רב, ובתצלום אפשר לראות חותרים בקיאק וצוללנים המגיעים לצפות בהם.  הכריש נמצא בסכנת הכחדה ומהווה ערך טבע מוגן: אסור לפגוע בו, להטרידו או להאכילו.  תחנת הכוח בחדרה, 24 בפברואר 2017
 
קונפליקט בין אדם לטבע, בחירת האוצרת - תומר עופרי

תמונת מצב בים המלח, אזור החוף של עין גדי, האגן הצפוני של ים המלח.  בעקבות התערבות האדם, מה שהיה פעם חוף שוקק חיים הפך אזור אסון טבע סגור למטיילים.  ים המלח, 23 בספטמבר 2016
 
קונפליקט בין אדם לטבע, בחירת האוצרת - סטס קוזמין

חוף הים בסיומו של סוף שבוע - המתרחצים עזבו והפסולת נותרה.  חוף הים בין ראשון לציון לבת ים, 21 במאי 2016
 
קונפליקט בין אדם לטבע, בחירת האוצרת -רון גפני

עשרות כלי רכב מבצעים עבודות עפר בבריכות האידוי בים המלח, כשמעליהם מטוס סטירמן היסטורי. חברת מפעלי ים המלח עוסקת בהפקת מחצבים - תהליך המבוסס על בריכות האידוי שנבנו באגן הדרומי הרדוד של ים המלח. מי הים נשאבים לתוך הבריכות ובתהליכים של אידוי וריכוז מופקים מהם המינרלים המבוקשים. בריכות האידוי הן חלק מהגורמים לירידת מפלס ים המלח, לתופעת הבולענים ולשינוי הסביבתי שחל באזור כולו. בריכות האידוי של מפעלי ים המלח, 31 באוקטובר 2015
 
קונפליקט בין אדם לטבע, בחירת האוצרת –דרור ארצי

באפריל 2016 התחוללה שריפה ביער ביריה. בתצלום, שצולם כשמונה חודשים מאוחר יותר, נראים היטב עצי האורן השרופים - גזעם שחור ועלוותם יבשה.  יער מירון-ביריה הוא יער נטע האדם הגדול ביותר בגליל. הוא משתרע על פני כ־20 אלף דונם, בין צומת מירון במערב עד המדרונות המשתפלים מצפת מזרחה. היער ניטע בשנות ה־50 של המאה העשרים על־ידי קרן קיימת לישראל. במרכז היער ניצבת מצודת ביריה, אתר התיישבות ומורשת.  יער ביריה, 14 בדצמבר 2016 
 
 
בני נוער מצלמים, מקום ראשון – נוה גנוד

שני שועלים צעירים ליד פתח מחילת המשפחה, בשעת בוקר. התמונה צולמה כחלק מפרויקט מעקב של כחודש וחצי, שבמהלכו הגיע הצלם למקום מדי יום כדי לצלם את השועלים. השועל המצוי חי בדרך־כלל בזוגות. הנקבה ממליטה במחילה, שהיא מרפדת לפני ההמלטה בפרווה שמרטה מבטנה. כאשר הגורים בני 12-6 שבועות, הם מגיחים לראשונה מפתח המחילה ונהנים מהטרף החי שמביאים להם הוריהם.  ליד היישוב סוסיא, דרום הר חברון, 30 באפריל 2017


נוה גנוד

 
בני נוער מצלמים, מקום שני - יונתן דוד

דאה שחורת־כתף בחיפוש אחר טרף.  הדאה שחורת־הכתף היא דורס קטן, מהדורסים היפים ביותר בארצנו. בעבר הייתה הדאה מזדמנת נדירה ביותר, אך בשנים האחרונות החלו הדאות להיצפות יותר ויותר. בתחילה הן נצפו בעמק בית שאן, לאחר מכן בעמק חפר וכיום דאות משוטטות נצפות בכל רחבי הארץ. בשנת 2011 החלו הדאות לקנן באגמון חולה, ובשנים שלאחר מכן נצפו ִקנים בעמקי הצפון, בשפלה ובאזורים נוספים בארץ. שדות צוק אפולוניה, 2 באוגוסט 2017
 
בני נוער מצלמים, מקום שלישי - אריאל פילדס

שלדג גמדי לאחר שלכד דג וחזר לעמדתו. השלדג בוחר ענף מעל המים, המשמש לו הן עמדת צפייה והן עמדת אכילה. כאשר השלדג ניצב בעמדתו, הוא סורק את המים ואז צולל צלילה חדה ולוכד את הדג שגילה. דג קטן נבלע בו־במקום. דג גדול יותר נלקח אל העמדה, ושם מטיח אותו השלדג שוב ושוב על הענף עד למותו. אז בולע השלדג את הדג בשלמותו, ראשו תחילה, על מנת להימנע מלפצוע את מערכת העיכול שלו בחיכוך עם קשקשי הדג.  אגמון ראשון לציון, 10 באוקטובר 2017
 
פרויקט מתמשך, מקום ראשון – חררדו קוללאו

מגוון ציפורים, המצולמות בעת נחיתתן על שיחים או פרחים. 1. סבכי שחור־כיפה, חיפה, 25 במרץ 2012 2. צופית, קריית ים, 22 ביולי 2017 3. חנקן גדול, סוסיתא, 13 בינואר 2012 4. ירגזי מצוי, חיפה, 18 בינואר 2018 5. גבתון שחור־ראש, רמת הגולן, 27 במאי 2017 6. פשוש, בית שאן, 21 בנובמבר 2015 7. עלווית חורף, חיפה, 10 בדצמבר 2015 


חררדו קוללאו

 
פרויקט מתמשך, מקום שני – רון גפני

מעקב רב־שנים באמצעות צילומי אוויר אחרי תופעת הבולענים בים המלח.  ירידת מפלס מי הים גורמת לנסיגת חוף הים ולהיווצרות בולענים: מי התהום חודרים לאדמה, ממיסים את המלח באדמה ומשאירים חלל ריק. בשלב כלשהו קורסת שכבת האדמה מעליו ונוצר בולען. גדות ים המלח, 2017-2013
 
פרויקט מתמשך, מקום שלישי - אמנון אייכלברג

עופות מים בשעת הזריחה. ערפלי הבוקר והחשיפות הארוכות יצרו את אפקט הלובן והטשטוש. אגמון חולה ובריכות עמק בית שאן, נובמבר 2013 - פברואר 2014
 
וידיאו

גל שרבליס

בתקופת החורף, אלפי זרזירים מצויים שוהים באתר דודאים. במשך היום הם משוטטים ומחפשים מזון בלהקות של עד מאות פרטים. לעתים הם מתקבצים בלהקות גדולות אף יותר ומבצעים מעוף קבוצתי, הכולל תרגילים אירובטיים מרהיבים.  אתר דודאים, פברואר 2017
 
נחום וייס

מגוון חרקים ופרוקי רגליים אחרים באדמת ר. המקום היה ביתם של יונקים שונים, ביניהם שועלים, תנים, נמיות, קיפודים ודורבנים, שחיו לצד מגוון רחב מאוד של חרקים ופרוקי רגליים אחרים, שנהנו משפע צמחי הבר במקום. במשך שנים התקיים הטבע במקום ללא הפרעה. בשנות ה־80 של המאה ה־20 החל פיתוח מואץ של האזור. מאז שצולם הסרטון, כוסה השטח בשֹלמת בטון ומלט.  גני תקווה, 2015-2012
 
גיל ארבל

אלפי עגורים בשעת בוקר באגמון חולה.  אגמון חולה, ינואר 2017 04:14 דקות
 
יובל דקס

בשנים האחרונות, הקונפליקט בין מגדלי הדגים לשקנאים הוליד פתרון יצירתי, שהצריך שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, מגדלי הדגים וגופים נוספים: האכלת השקנאים, בשילוב מחקר, ניטור וגירוש מבוקר. המטרה היא להרחיק את חמישים אלף השקנאים החולפים מעל ישראל בתקופת הנדידה מבריכות הדגים, שם הם גורמים נזק לחקלאות, ולמשוך אותם אל מוקדי האכלה, שם יאכלו, יאגרו ״צידה לדרך״ וימשיכו בנדידתם הארוכה לאפריקה. עמק חפר, אוקטובר 2017.

הרצאה וסיור בתערוכה "תמונת טבע" יתקיימו ב-27 במרץ מ-13:00-10:30. 62 ש"ח, 32 לאזרח ותיק. 70 שנה של טבע ישראלי
 
התערוכה תימשך עד ה-2 באוקטובר 2018 במוז"א - מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב.טל': 03-6415244. שעות פתיחה: שני ורביעי, שבת 16:00-10:00, שלישי וחמישי, 20:00-10:00, שישי, 14:00-10:00, מחירי כניסה למוזיאון: ילדים עד גיל 18 – ללא תשלום, מבוגר – 52 ₪, תושב תל-אביב – 42 ₪, גמלאי – 26 ₪. לאתר המוזיאון