איזהו גיבור?

לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות ה-70 למדינת ישראל תיפתח באכסדרת בית האופרה הישראלית בתל אביב התערוכה "גיבורים" - תערוכת צילומים שאותה אוצרת ורדי כהנא במסגרת המפעל ״חיילים מצלמים צבא״  לזכרו של סמ"ר אמיר קרא ז"ל.
 
אמיר קרא היה חובב צילום נלהב והשאיר אחרי מותו צילומים מרתקים המבטאים את אישיותו. התחברותו לצבא מצד אחד ואהבתו לצילום. משפחתו הגתה את רעיון התערוכה הדו-שנתית.
 
בתחילת דרכה נקראה התערוכה "חיילים מצלמים צבא" והיא נועדה לתת במה ציבורית לחיילים ולחיילות המתעדים את ההווי הצבאי. עם השנים, התערוכה נפתחה לצלמי אמנות ועיתונות מקצועיים, שמציגים בצד התיעוד הישיר גם מבט אישי ומורכב על ההוויה הצבאי  - בחזית ובעורף.
 
התערוכה "גיבורים" נותנת בתחילת העשור השמיני למדינת ישראל, כשהיא צועדת ל״גבורות״- מבט נוסף אל אוסף מסמליה, ושואלת  מהי גבורה ואיזהו גיבור?

משתתפים: רינה קסטלנובו, מירי נשרי, אביר סולטן, אמיר כהן, אחיקם סרי, גדעון לוין, שי קרמר, איליה יפימוביץ', פאבל וולברג, יואב פרידלנדר ואוריאל סיני.


איליה יפימוביץ', נוף צבאי, ניצנה 2016

חיילים מפלסטיק
 
האוצרת ורדי כהנא: "גבורה, אומץ לב והקרבה אישית היו מאז ומעולם מרכיבים מרכזיים באתוס הציוני והישראלי. גיבורי ילדותנו היו אלה שבשדה הקרב קראו : אחרי! שהדפו בגופם את מותם של אחרים, שסירבו להשאיר פצועים בשטח, שחרתו בציפורניהם בשבי: 'לא בגדתי'.
 
"עברו עשורים, תקופות השקט שבין סבבי המלחמות והמערכות הצבאיות -  התקצרו, והקונצנזוס הלאומי בדבר נחיצות המלחמות, הלך ונסדק. בכותרות העיתונים ספדו לגיבורים נבחרי ציבור ואנשי צבא, באופן תכוף כל כך, ולמעשה שחקו במו פיהם את ערכו של המושג.
 
"שדה הקרב גם הוא השתנה בעשורים האחרונים. כמו בשנת  48', העורף חזר להיות חזית וכך אזרחים, ביניהם נשים וילדים נדרשים לגילויי גבורה והקרבה. הדיבור היומיומי איזרח את הגיבורים וגם הסלנג העברי חיבק את העגה הצה״לית. אחרי 'אחי' ו'אחשלי' הדיבור אימץ את הגיבור בחום והפשיט אותו ממעט ההדר שעוד נשאר בו.


אחיקם סרי, רוכב שמיים, גבול עזה 2014

"מכל אלה – התערוכה שואבת את נקודת המבט שלה. סמלים של גבורה וצבאיות, כפי שהם נוכחים בחיינו. בבנאליות הלא הרואית, היומיומית. בתוך הבית, בצילומי נוף, בדימויים סימבוליים מבוימים וגם בתיעוד ישיר מהשוליים של שדה הקרב.

"נקודת המוצא האמנותית שונה מצלם לרעהו, אבל התחושה העולה מאוסף התמונות היא של מוזרות והזרה. הלוחם המשקיף על שדה הקרב, דומה לחייל הפלסטיק בצילום שלידו. טנקים שנראים צעצועים, מפלסים את דרכם בתוך עדר כבשים, בבושקה עטופה בכדורי רובה מונחת על שולחן בסלון, ומסכת גז על מיטת נוער בחדר אטום. המראה המוכר לנו הופך לזר וגורם לאי נחת.
 
"צילום של לוחם תופס תנומה בשדה - מבשר רעות, ואילו צילום סחיבת פצוע במהלך אימון - משדר הבטחה. גל האבנים במצדה מייצג מיתוס מקומי וכתובת הקיר המוכרת כל כך, בבסיס צבאי נטוש, מצמיתה. אל כל אלה נוספת תמונת האבטיחים המאובקים בשדה הקיבוץ, מתפוצצים מרוב עסיס, כי בעטיים של הקרבות - אין קוטף".


פבל וולברג, 2 דקות לחצות, באר שבע 2016
  
 
סמ"ר אמיר קרא (1974 - 1995)

"ובכל זאת יש פחד מהלא נודע. כמו תמיד..." מתוך דברים שכתב אמיר מיד עם סיום קורס מפקדים. אמיר נולד באוקטובר 1974 וגדל בנס-ציונה. אמיר אהב לטייל ברחבי הארץ במסגרת חוג סיירות, הוא הצטיין בקליעה למטרה, התנדב במד"א ובמשמר האזרחי, התעניין במדע ואהב מוזיקה וצילום. במרץ 1993 התגייס אמיר לצה״ל ושירת ביחידה מבצעית בחיל המודיעין. הוא היה מפקד צוות ולפי מפקדיו, היה דוגמא ומופת בפועלו וברוחו. ב-17 במאי 1995, י"ז אייר תשנ"ה, בערב ל"ג בעומר, אמיר נפל בקרב והוא רק בן 20. היה זה במוצב "דלעת" בעומק רצועת הביטחון בלבנון. 
  
   
אירוע הפתיחה של התערוכה יתקיים ביום שישי, 13 באפריל 2018 בשעה 10:30 באכסדרת בית האופרה בתל אביב. התערוכה מתקיימת באכסדרת האופרה הישראלית (גלריה תחתונה ועליונה) ושעות הביקור בה היא בימי מופעים, כמחצית השעה לפני תחילת המופע ועד סיומו. התערוכה תימשך עד ה-11 ביוני 2018. פרטים נוספים באתר האופרה או בטל': 03-6927777