סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 פברואר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28
ריאיון
 
מאת: טל גורדון קול ההתחלות: THE CARSITTERS
 

 
 

נועה מרגלית, סולנית הרכב הפאואר-פופ האופטימי, כותבת באנגלית מילדות ורוקדת כל בוקר



מפרט טכני:
 
אלבום חדש שעושה טוב על הלב הוא “NO TIME”, האלבום הראשון של ה-CARSITTERS, להקה תל אביבית (כמתבקש משמה...) שעושה מה שקוראים המקומונים "פאואר פופ", בצבע של רוק קולג`ים אמריקאי.
 
בראשותם של שני סולנים, יואב רוזנטל ונועה מרגלית יוצרת הלהקה תוצר הומוגני וצבע מגובש ב-13 רצועות שממלאות את הבית במשב רוח אופטימי ואביבי משהו, על אף הסתיו שמתקרב, ושהצליחו לכבוש גם אותי למרות האנטי הראשוני שלי ליצירה עברית באנגלית.
 
על הגיטרות השמחות והשירה המשכנעת בחוסר התאמצותה של ההרכב אחראים כאמור נועה מרגלית, סולנית וגיטריסטית, ויואב רוזנטל האוחז באותם תארים. איתי מאור על הבס ומתן שמואלי בתופים מאפשרים מצדם את תחושת הגרוב שעוברת מהצליל הפותח של האלבום ועד התו המסיים שלו.
 
"הלהקה הוקמה במקור בתיכון, כשהייתי בי"ב, לפני עשר שנים בערך", מספרת נועה מרגלית, "ועברה מן הסתם הרבה גלגולים. היום הלהקה היא אחרת לגמרי. אנשים פרשו, חזרו בתשובה, או הפסיקו לנגן מאז. יואב הצטרף ללהקה לפני חמש שנים בערך, והיום יואב ואני הם הגרעין והבסיס של הלהקה. איתי ומתן הצטרפו אחר כך. הסצנה המוזיקלית בישראל לא כזאת גדולה וחבר מביא חבר, והגענו להרכב המנצח שהקליט את האלבום.
 
"הוצאנו ב-2005 אי.פי. עם חמישה שירים עם מתופף אחר, מיד אחרי שהוא יצא יצאנו לסיבוב הופעות באירופה ככרטיס ביקור לקדם את המוזיקה שלנו לקראת האלבום, ושנה אחר כך נסענו שוב. כל הזמן הזה אנחנו מופיעים ומקליטים גם בארץ וזה לא פחות חשוב, אם לא יותר, כי כולנו גרים פה. לפני חודש הוצאנו את האלבום השלם הראשון שלנו בהרכב הנוכחי, ולקראת סוף דצמבר נטוס בפעם השלישית לקדם אותו באירופה".
 
את הסינגל הראשון של הלהקה, ALL EYES ON ME, שיבצה רשת הטלוויזיה האמריקאית "i2tv" לשידוריה, ובארץ הוא נבחר כשיר הנושא של התכנית "צומת דרכים".
 
"בסופו של דבר אין ספק שהכתיבה באנגלית היוותה לנו עד היום מחסום יותר מאשר פורץ דרך. היום זנ יותר קל  אבל לפני כמה שנים, כשהתחלנו עם השירים, זה התקבל בצורה מאוד שלילית. אני מניחה שזה רק טבעי שבמדינה שהיא בת שישים ועדיין תחת הסיסמה של `דברו עברית` התגובות לא יהיו קלות. בשנתיים האחרונות דברים קצת נפתחו ואנשים מתחילים לשים בלי בעיה בפלייליסטים שירים באנגלית אז היום זה קצת משתחרר.
 
"מה שאני יכולה להגיד על הכתיבה באנגלית זה שזה לא משהו שאנחנו עושים מתוך בחירה. גם יואב וגם אני כותבים מהשנייה הראשונה באנגלית. זה יהיה אולי מוזר להגיד אבל מגיל מאוד צעיר יש לי פנקסים ומחברות שכתבתי בהם שירים, וזה היה באנגלית. אני דוברת אנגלית מגיל מאוד צעיר, ואני יכולה להבטיח שאם זה יבוא, אנחנו נכתוב יום אחד גם בעברית. עד היום זה לא קרה בלי שניסיתי בכוח, אבל זה נטו מתוך טבעיות. באופן טבעי זה גם פותח הרבה דלתות בחו"ל, אבל זה לא נעשה מתוך עיקרון".

קרסיטרס-ענק.jpg
צילום: בני דויטש

השאלון:

 
מתי התחלת עם המוזיקה ומה עשית עד עכשיו?
 
התחלתי בגיל מאוחר יחסית, 14, ללמוד גיטרה, ואני חושבת שמאז שהבנתי איך כותבים, התחלתי לכתוב שירים. סבא שלי היה נגן התזמורת הפילהרמונית וממקימי התזמורת, הוא ניגן ויולה, כך שהבית מאוד מוזיקלי. גם המבחר בא מהבית. סבא שלי ניגן קלאסית, אבא שלי שמע כמובן ביטלס, אז קיבלתי הכל מהכל מגיל מאוד צעיר. כל מה שעשיתי עד עכשיו במוזיקה זה הלהקה שלי שהיא הבייבי שלי מאז ומתמיד.
 
מה הרגע הזה שבו הבנת שמעוד בחורה שכותבת שירים את הופכת את זה למקצוע ולדרך החיים שלך?
 
אני חושבת שזה היה בפעם הראשונה שחלמתי שיר בלילה. קמתי בבוקר אחרי שחלמתי שיר, כתבתי שיר בחלום. אז הבנתי שאוקיי, אין לי איך לברוח מזה. זה לא שאני יכולה מחר להחליט להפסיק. זה בא לי בחלומות. זה בא מתוך מקום כל כך עמוק שזה כבר לא תחביב, זה כבר עניין של נשמה ושל משהו פנימי שאי אפשר לברוח ממנו, ואני אדם שמאוד חי את החיים לפי הרגע ולפי האמת שלו. אני לא באתי לפה כדי לדפוק מתשע עד חמש במשרד ולצאת לפנסיה בגיל מוקדם. למרות שזה יכול להיות נחמד, לא נראה לי שזאת האמת שלי.
 
איך את מגדירה את המוזיקה שלך?
 
אנחנו ארבעה אנשים שונים שכל אחד נתן פה צד אחר שלו, ממוזיקה קלאסית ועד לרוק פסיכדלי, ואנחנו עושים מוזיקה שיש בה מצד אחד המון גיטרות, דיסטורשנים, סולואים, שתי חשמליות שלי ושל יואב, אנחנו מאוד אוהבים את הסאונד הזה של החשמל, מצד שני השירים הם לא פסיכדליים. הם שירים מובנים שיש להם פזמון סוחף, הגדרות שהן פופיות יותר, למרות שהיום קצת קשה לדעת מי זה מי ומה זה רוק ומה זה פופ. פאואר מבחינתי זה הגיטרות, פופ זה הפזמונים, והרוק זה כמובן כל הקונספט. אנחנו לא להקת רוק. אנחנו לא יוצאים בריקודים על הבמה.
 
השפעות ומודלים?
 
אני יכולה לדבר על ההשפעות האישיות שלי ולא של הלהקה. כל בחורה זמרת שהקשבתי לה מאוד השפיעה עלי, החל מאלאניס מוריסט שאת הראשון שלה נראה לי ששמעתי עוד בקסטה כשהייתי מכניסה את האוזניים בלילה לדאבל קאסט שהיה לי בחדר ושומעת את זה בסוג של הלם, ועד ל-k’coice, להקה בלגית ענקית שמשלבת זמר וזמרת אחים. בפעם הראשונה ששמעתי את הקולות והאפשרויות נורא הזדהיתי כי יואב ואני עושים משהו דומה. הגיטרות שלנו מתחברות והקולות שלנו מתחברים ותמיד יש על הבמה איזה קו דק בין אם אנחנו חברים או אחים או בני זוג, ואני חושבת שזה משהו שלמדתי ממנו הרבה כי לא שמעתי קודם שילוב כזה בין בחור לבחורה והרמוניה וקולות. למדנו מזה הרבה גם בתור הרכב. אגב, היום הם חברים טובים שלנו. יצרנו איתם קשר כשהם הופיעו בארץ, התגנבנו לבקסטייג`, התארחנו אצלם בבלגיה באחד הסיבובים ואנחנו ממשיכים לעשות איתם שיתופי פעולה.
 
מה הדבר שאת הכי אוהבת באלבום שלך?
 
אני הכי אוהבת לעבור בחנות דיסקים ולראות את הפרי הזה של העבודה שלנו מנוילן אחר כך על המדף. ליצור משהו שאחר כך נכנס לקופסה כזאת קטנה ואת כל כך גאה בו.
 
איזו שורה את הכי אוהבת מכל השירים באלבום?
 
זה אפילו יותר קשה מלשאול אותי איזה שיר הכי אהוב עליי בדיסק. זה נורא עניין של מצב רוח. נכון לעכשיו מה שעולה לי ראשון בראש זה שלושה משפטים שפותחים את השיר האחרון בדיסק, I DON’T MIND. המשפטים האלה הם גם המהות של השיר, וגם המהות שלי באותה תקופה של ההקלטות של האלבום: "I don’t mind that I’m alone ‘cause I know one day I’ll find the one to make me happy".
 
"גם בתקופות שהייתי לבד זה כאילו נשאר איפה שהוא סיום מתוק ואופטימי. `בסדר, עכשיו אני לבד, אז אני אתמודד, ומאוד ברור לי שיהיה טוב`. זה ברור לי לאורך כל מה שאני עושה. אני בנאדם אופטימי ועם כל המאבקים וכמה שקשה להוציא את האלבום הכל, אני יודעת שיהיה בסדר. אין לי ספק.
 
מה הטריגר שלך לכתיבת שיר?
 
רגשות זה הטריגר הראשון אצלי, בעיקר רגשות פחות נעימים כמו אכזבות, פרידה, מלחמה, פיגוע, דברים שאנחנו חווים בכל מקום בעולם כבני אדם, רק בסגנון שונה כל פעם. אני בהחלט לא כותבת הרבה מתוך אהבה. הרבה יותר קל לי לכתוב מתוך מקום כואב מאשר מתוך מקום שמח.
 
אם היית חייבת לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכולה לוותר?
 
על כתיבה, מילים ומנגינה. אצלי זה בא ביחד, זה יוצא קומפלט. אני כותבת שיר עם המילים ועם המנגינה ביחד. אגב, אם זה לא קורה, סביר להניח שלא יהיה כלום עם השיר הזה.
 
אנקדוטה ביזארית שקשורה במוזיקה
 
קורים לי דברים מוזרים שלא את כולם אני יכולה לספר, אבל אולי הפעם הראשונה שבא אליי זוג שהתוודה שהם – אם לדבר במילים לא יפות – מזדיינים כשהאלבום ברקע, והכי כיף להם עם זה בעולם.
 
מה את אוהבת במוזיקה הישראלית?

אני אוהבת במוזיקה הישראלית את הדור הכי ישן במוזיקה ואת הדור הכי חדש. אוהבת את מה שעשו פה בשנות השישים ואת מה שעושים עכשיו. באמצע יש המון דרק שרוב האנשים מכירים ואוהבים ואני הייתי מבטלת בשמחה. אני אוהבת את מה שקורה היום, כשאנחנו מושפעים משאר העולם, לא מסתפקים בבינוניות ועושים מוזיקה עם מחשבה, וזה בדיוק מה שהיה פה בשנות השישים. אלה דברים שמשפיעים עלי.
 
ומה את  לא אוהבת במוזיקה ישראלית?
 
בתור בחורה צעירה (28), כשהתחלתי עם המוזיקה וההופעות לא היה לי מודל לחיקוי בישראל. אני לא אחת שעומדת על הבמה ובוהה בנקודה באוויר ושרה את השירים שלי. אני עושה רוקנרול, דבר שהרבה גברים כן עושים פה, אבל קשה לראות פה בחורה שעושה רוקנרול ולא שמה. אני לא בחורה שמתאפרת שעתיים ושמה לק בציפורניים, אני לא בנאדם כזה אז פחות אכפת לי להיות על הבמה פרימדונה ומסודרת, אני משתוללת על הבמה, ולא היה לי אז, ואני לא יודעת אם גם היום יש לי מודל לחיקוי בארץ, ובזה היה לי קשה מאוד בכל הגדילה המוזיקלית שלי, ובגלל זה גם קשה לי להגיד לך את מי אני אוהבת.
 
מה ההופעה האחרונה שראית?
 
מדונה בפארק. התאכזבתי מאוד. מזעזע. הייתי מעדיפה לשבת בבית על הספר ולראות את הסרט של ההופעה כי גם ככה הרגשתי שזה קליפ ארוך ומתמשך. זה היה חוסך לי פשוט את הבנות 12 שצורחות סביבי.
 
מה התקליט הראשון שקנית בחיים?
 
שלמה גרוניך ומקהלת שבא.
 
מה הדיסק האחרון שקנית?
 
תמר אייזנמן.
 
ואיזה אלבום תיקחי איתך לאי בודד?
 
NO TIME של ה-CARSITTERS
 
מה את  עושה כשאת קמה בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה?
 
בערך בעשר בבוקר, אני שמה לי ישר מוזיקה של בוקר ועושה גם ריקוד בוקר קטן בחדר מול המראה בשביל להתעורר. זה ריקוד שיש לי זכויות שמורות עליו ורק ברי מזל זוכים לראות אותו.
 
ממה את מתפרנסת?
 
כרגע ממוזיקה. אני כל מה שקשור בלהקה, גם מנהלת, מפיקה, ועושה את ניהול הסיבובים בחו"ל. אני גם מברמנת בלילות בשביל המזומנים, אבל מכל עבודות היום שלי התפטרתי כשהאלבום יצא.
 
יש באמתחתך עבודות ביזארית שהיית רוצה לשתף אותנו בהן?
 
עבדתי במועדון צניחה בבואנוס איירס.
 
מה עוד את אוהבת לעשות חוץ ממוזיקה?
 
לאכול, לשתות אלכוהול ולטייל בעולם.
 
מה רצית להיות כשהיית קטנה?
 
רציתי להיות וטרינרית ביום ושחקנית טניס בלילה. הייתה לי תכנית כזאת, והייתי בחוג טניס, ועבדתי עם וטרינרית בגיל עשר, ועשיתי תכנית איך אני בבוקר במרפאה ובערב במגרש טניס.
 
ומה את  מאחלת לעצמך?

להיות מאושרת ולא משנה ממה. המה יכול להשתנות, אבל כל עוד זה עושה אותי מאושרת זה מה שאני אעשה.
 
 
הקרסיטרס יופיעו היום, 12 באוקטובר ב-22:00 בבלה שלומקינס בתל-אביב. ב-24 בנובמבר תופיע הלהקה ב-22:00 בבארבי תל-אביב. 


למועדי מופעים >

11/10/2009   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. בהצלחה מתוקה!
דני , קרוב (13/10/2009)
2. ראיתי את הריקוד בוקר הזה.... הוא ממש מצחיק!!!!
אחד שהיה שם... , (12/10/2009) (לת)
1. מלכה!
ארז , (12/10/2009) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע