סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 פברואר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28
ריאיון
 
מאת: טל גורדון דבקה פנטזיה: תור הזהב של המזה"ת
 

 
 
ישראל בורוכוב חקר את שיתוף הפעולה המוזיקלי בין החלוצים לבין הבדואים לפני 80 שנה ואלבום חדש משקף את תוצאות אותו מחקר


אחווה חלוצית-בדואית

"ארץ זבת חלב", "עלי גבעה שם בגליל", ו"אורחה במדבר", הם שלושת השירים הפותחים את האלבום  "דבקה פנטזיה" שיצא לפני כשבוע, ואחריהם ממשיך הקו הארץ ישראלי ומסמן את גבולות הטריטוריה של האלבום המיוחד הזה שיזם, חקר, הפיק ועיבד ישראל בורוכוב ("אנסמבל מזרח מערב", "הברירה הטבעית").

באלבום, בורוכוב מציג כהגדרתו: "פנטזיה מוזיקלית חדשה למוזיקה אתנית ישראלית מתקופת ראשית ההתיישבות". קולותיהם הנחרצים של חיה סמיר ודביר כחלני ששרים את שירי האלבום מחזירים אותנו לתקופה שגם מבחינה מוזיקלית נשמעה הרבה יותר ממוקדת וחד משמעית מזו שלנו, ומציגים את החיבור למקצבי הלבנט בצורתו הטבעית ביותר.

את "דבקה פנטזיה" יצר בורוכוב (59) בעזרת חבורה של 12 מוזיקאים מתחומים מוזיקליים שונים, מג`אז ועד קלאסי, שתרמו אף הם את שלהם לתוצאה היונקת מכל כך הרבה מקורות שונים ומאחדת אותם לכדי סיפור אחד שהוא, כנראה, הסיפור שלנו.

" בעשרים השנה האחרונות אני מנגן על כלי נגינה מזרחיים", מספר בורוכוב, "ביניהם ג`ומבוש, שהוא כלי מיתר מטורקיה, ושמתי לב שיש שירים מסוימים בעברית שכשאני מנגן אותם על הכלי הזה, בסולם מזרחי, זה מצלצל נורא טבעי.

"זה התחיל מבחינתי בתור בדיחה. הייתי מצחיק את החבר`ה שלי עם הדבר הזה, כשהייתי מנגן להם שירים עבריים ישנים בצורה ערבית, ולאט לאט שמתי לב שיש המון הגיון בתוך הדבר הזה. זה פשוט נשמע מושלם לגמרי, באופן שאמרתי שזה חייב להיות שבמקור זה באמת היה ככה. הצורה שאנחנו מכירים את השירים האלה זה על סולם מערבי, וההבדלים בין המז`ור למינור הם משהו שמאוד מאפיין את המוזיקה הערבית.

"אמרו לי שיש איזה מישהו בשם מוחמד אבו עג`אג` שהוא גם מוזיקולוג בדואי, שחי בכסייפה, וגם איש מכניס אורחים מאין כמוהו, ואמרתי, מעניין ללכת ולשאול מישהו כזה, מנוסה, מוזיקאי בדואי מוכר, ולהשמיע לו חלק מהשירים שנשמעים כל כך טבעי על סולם מזרחי. נסעתי אליו, התחלתי לנגן לו איזה שיר, ואיך שאני מתחיל לנגן הוא לוקח את העוד ומצטרף אליי בדיוק לשיר שאני שר – אבל הוא שר את זה בערבית".

אז בעצם אנחנו עוסקים פה בגניבות מוזיקליות?

"לא מדובר בגניבות. החבר`ה שעלו לארץ לפני שמונים שנה רצו בעצם ליצור תרבות ישראלית חדשה. יותר נכון, הם רצו להתכחש לתרבות האירופית שממנה הגיעו. אז חלק מהם התלבשו כמו ערבים, הורידו את החליפות, רצו לחיות כמו אברהם אבינו ולגדל צאן, הם הקימו חווה בשיח אברק שבה הם עבדו את האדמה וגידלו צאן, וזו הייתה איזה תנועה של חלוצים שחיה בארץ ישראל כפי שצריכים לחיות בארץ ישראל, ובמסגרת הדבר הזה הם פגשו את הבדואים כמו חברים, כמו שאנחנו פוגשים את הבדואים בסיני.

"זה היה עוד לפני השואה, לפני הקונפליקטים הגדולים, משהו מאוד רגוע, וזה היופי של הדבר הזה, ואני מאוד שמח שהייתה לי זכות לגעת בחומרים האלה ששייכים לתקופה של תור הזהב של המזרח התיכון במובן מסוים. אני לא רוצה לעשות פה אידיאליזציה. אני לא חושב שזה היה גן עדן.  אני מתאר לעצמי שהיו פה ושם עניינים, גם בקרב היהודים, בינם לבין עצמם, אבל באופן כללי הייתה פה קבלה מאוד מאוד יפה בין הבדואים לבין החלוצים הראשונים הישראלים, וזה נתן את אותותיו בכך שהייתה להם גם מוזיקה משותפת".

דבקה-ענקית1.jpg
"דבקה פנטזיה", צילום: יח"צ

מוזיקת עולם בת 80 שנה

המפגש הזה עם אבו עג`אג` הוביל אותך בעצם לחקר המוזיקה של ראשית ההתיישבות?

"כן. מוזיקאי כמוני, פתאום מצאתי את עצמי חוקר את הדבר הזה. רציתי לבחור את השירים הכי מתאימים, אז הלכתי לארכיונים, וחיפשתי דרך האינטרנט, הקשבתי לכל השירים של התקופה ההיא, ובחרתי מהם את השירים שיותר יתאימו לרעיון שאני רוצה להביא.

"בשלב מאוחר יותר שמעתי שיש מוזיקאי ישראלי שחי כבר עשרים שנה בניו יורק ומנגן שם עם כל גדולי הג`אז, והאיש הזה, לפני כעשר שנים עקץ אותו חיידק המוזיקה הישראלית והוא התחיל לגעת בדבר הזה. השם של הבחור הזה הוא עומר אביטל. אז הזמנתי את עומר אביטל לארץ לעשות איתי את הפרויקט הזה. הרעיון היה לא רק לשחזר, אלא לצאת מזה לפנטזיה. למשל, מה היה קורה אם לא היינו עוזבים את המוזיקה הזאת לפני 80 שנה, ואם היינו ממשיכים איתה לאיפה היא הייתה מגיעה.

"בעצם המושג הזה שנקרא מוזיקה אתנית או מוזיקת עולם, שהוא היום סחורת היצוא הגדולה ביותר בעולם מבחינה מוזיקלית, אם זה אפריקה, או פסטיבלים גדולים, ולייבלים של תקליטים כאלה, כל הדבר הזה נולד בעצם במקרה לפני 80 שנה בארץ ישראל, על ידי אנשים שלא ידעו בכלל שהם יוצרים ז`אנר תרבותי. לא היה להם מושג שמה שהם עושים זה ניצנים של תופעה שהולכת להיות כל כך גדולה בעולם".

מה לימד אותך העיסוק האינטנסיבי הזה במוזיקה של אותה תקופה, על אנשי התקופה?

"זה מלמד דברים נורא יפים על העם שלנו. הם תמיד שמרו על תרבות יהודית מאוד מובדלת מהגויים, מאוד בלתי מתפשרת, ומצד שני היו מאוד פתוחים לצד התרבותי והאינטלקטואלי של הסביבה שהם נמצאים בה. כמה שהם התנגדו, הם תמיד קיבלו את המוזיקה, ואת התרבות והאינטלקט בדרך זו או אחרת. כל הדברים הגדולים התגנבו לתוך הראש היהודי ובסוף הגיעו איכשהו.

"מצד אחד שומרים על צביון מאוד מיוחד ויהודי, מצד שני כן פתוחים, לא פנאטים, כן מקבלים את הדברים. מבחינה מוזיקלית זה מאוד ברור. מוזיקה יהודית מרוקאית מצלצלת מאוד דומה למוזיקה מרוקאית".

אנחנו הטופו היהודי?

"אם לא הייתה לנו את הדת שלנו, שהיא כל כך חד צדדית ובמובן מסוים אפילו פנאטית, היינו טופו, אבל אנחנו משהו אחר לגמרי, עם צליל מאוד ברור שמשפיע חזק על העולם, ויחד עם זה פתוח לשמוע ולקבל דברים מהעולם ולזקק אותם במובן מסוים. היהודים שימרו את הספרות של רוב העמים למשל, זה לא מקרה".

דבקה-ענקית-2.jpg
"דבקה פנטזיה", עטיפת האלבום

במה מכובדת

דיברנו על הצד של הפנטזיה קודם, על מה היה קורה אם היינו ממשיכים את אותו קו שנוצר לפני שמונים שנה. אז מה קרה לנו בדרך? למה בעצם לא המשכנו את אותו קו?

"בזנו לעצמנו, בזנו לקשר שלנו עם התרבות הבדואית, בזנו לחלוציות שבתוכנו. החלוצים הפכו מגיבורים לאנשים נלעגים. כשניגנתי עם יונתן גפן הוא היה מצחיק את הקהל בזה שהוא היה אומר שסבא שלו היה מזריק יתושים. כלומר הדמות הזו של החלוץ ההרואי, הגיבור, טרומפלדור, כל האנשים שנלחמו בידיים על המקום שאנחנו חיים בו, הפכו להיות נלעגים. למה זה קרה אין לי מושג. אני לא מוציא את עצמי מהכלל. יכול להיות שאני חלק מהתהליך הזה".

לדעתך, יכול להיות שהפריחה של מוזיקת העולם תחזיר אותנו איכשהו לנתיב המקורי הזה?

"אין לי פרטנזיות להגיד שזה ישתלט על המוזיקה הישראלית, אבל זה יהיה עוד זרם שיזכיר לנו משהו שיש בנו. ומבחינתי, אם אותה מוזיקה נלעגת שאנסו אותה במשך השנים פתאום מקבלת במה מכובדת, דיינו.
"אנחנו מתייחסים למוזיקה הזאת נורא נורא ברצינות. יש פה 12 אנשים שהם תותחים בתחום שלהם, ולא חיפפנו במילימטר, מה שנקרא, ומי ששומע את זה מרגיש שהמוזיקה הזאת זה דבר שראוי לכבד אותו. אנחנו מציגים את זה בצורה כזאת. אז אם את זה עשינו, דיינו".
 
חברי ההרכב: ישראל בורוכוב -  הפקה, עיבודים, ג`ומבוש. עומר אביטל - עיבודים, קונטרה בס, עוד. חיה סמיר -  שירה. יגאל מזרחי - שירה. איל סלע/יוני דרור: ניי, דודוק, חלילית, קלרנית, זורנה. איתמר בורוכוב - חצוצרה. יוחאי כהן - כלי הקשה אתניים. אברי בורוכוב: דהול, קונטרבס, בירמבאו. הרביעייה הישראלית העכשווית: הדס פבריקנט: כינור. טלי גולדברג: כינור. קטיה פולין: ויולה. עירא גבעול: צ`לו.

חברי ההרכב "דבקה פנטזיה" יופיעו היום, 25 בנובמבר 2009 ב-21:00 בצוותא תל-אביב.


למועדי מופעים >

24/11/2009   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. מופע מענג ומסחרר חושים
הילה , (26/11/2009)
2. הזמר בהופעה בזאפה הוא יגאל מזרחי והזמרת חיה סמיר.
יעל , (25/11/2009) (לת)
1. kol hakavod
yuval , holon (25/11/2009)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע