סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 פברואר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28
ריאיון
 
מאת: טל גורדון ציור רחוב עם שורשים
 

 
 

רמי מאירי מצייר ברחובות כבר 30 שנה ובשנים האחרונות התחום שלו חודר גם למוזיאונים. שיחה לרגל עבודה שיעלה בפסטיבל המשפחה בבית התפוצות



להפוך לחלק מהציור

לפני כ-30 שנה הופיע פתאום על הקיר בחוף גורדון הציור הראשון. אנשים בבגדי ים משחקים מטקות, מתעמלים, משתזפים, מבלים בים, חתומים בחתימתו של רמי מאירי. אחריהם צצו ציורי ענק נוספים, על קיר הבוטקה בשדרות בן ציון, פרצוף ענק על "מקס פיין", כולם בחתימה המוכרת, מעוררים שאלות ומוסיפים לעיר נדבך שהפך כבר כל כך מזוהה איתה ועם שמו של מאירי, צייר הרחוב, שעשה דרך ארוכה ומרשימה מאז אותו ציור ראשון.

בחול המועד סוכות תוכלו גם אתם להפוך חלק מהציור שלו כשמאירי יצייר את אילן היוחסין הגדול בעולם במסגרת פסטיבל הסוכות שייערך במוזיאון בית התפוצות (28-26 בספטמבר 2010), לצד שמונה סוכות ייחודיות שעוצבו ותוכננו בידי אדריכלים, מעצבים ואמנים ישראלים בהשראת קהילות יהודיות בעולם, תערוכה העוסקת ב"גיבורי תרבות יהודים", כנס מנהיגים בעם היהודי ופעילויות משפחתיות הכוללות הופעות של אמני מוזיקה, משחק, נגינה, תיאטרון, וסדנאות יצירה.

"זה הולך להיות ציור ענק של עץ בגובה של תשעה או עשרה מטר", מספר מאירי. "העץ מסמל למעשה את עץ המשפחה של כולנו כעם ישראל. לכולנו יש אותם שורשים אבל לכל אחד הענפים שלו והקהל מוזמן להשתתף בחוויה, לבוא ולצייר את החוויה המשפחתית שלו ואת הייחוס המשפחתי שלו על העץ בצורת פירות שכל אחד יקבל ויכתוב עליהם את השמות ואת הייחוס המשפחתי שלו ויתלה על העץ. הפעילות תתקיים במשך שלושת ימי הפסטיבל ובזמן הזה הקהל יכול לראות את התקדמות העץ תוך כדי הביקור שלהם, ולהיות, כאמור, חלק מאותו ציור".


אילן-יוחסין-רמי-מאירי-1.jpg
                                      רמי מאירי בעבודה על אילן היוחסין בבית התפוצות (באדיבות רמי מאירי)

לדבר לאנשים ברחוב

איפה אתה מעורב באילן היוחסין עם היוחסין הפרטיים שלך?

"הייחוס שלי זהה להרבה ייחוסים משפחתיים אחרים אז אני הולך לא רק על הפן האישי שלי אלא על הפן הכללי. אני אהיה הראשון שפותח עם הייחוס שלי ואחרי זה כולם יצטרפו אליי. אני מאמין שלמטה, בתחתית העץ, כל האנשים שיושבים ומציירים יגלו הרבה קשרים משפחתיים של אנשים שבכלל לא יידעו לפני כן שהם שייכים לאותו גזע".

איפה החיבור שלך בין אמנות ציורי הרחוב שהיא כביכול זמנית לבין עבודת מוזיאון שעניינה היסטוריה ושורשים?

"בתור צייר, ציור הקיר הוא חלק מהדברים שאני עושה. המדיה של להציג דברים ויזואלית יכולה להציג הרבה דברים אחרים. יש לי ניסיון של יותר משלושים שנה של ציור קירות, ומה זה צייר קירות: זה לדבר ויזואלית לאנשים ברחוב ולמצוא פתרונות ויזואליים מעניינים להרבה דברים, בין אם זה ציור קיר או דברים שאני עושה עם מוזיקה ודברים נוספים שקשורים לתחום של הציור.

"לאחרונה גם הבנתי שהקהל שצופה בציורים שלי רוצה להשתתף בחוויה בצורה יותר פעילה. כולנו נולדנו עם ציור ביד ולאט לאט זה התפוגג ככל שבגרנו. אצלי זה נשאר אמנם, אבל אצל הרבה אחרים זה נעלם וכיף לחזור לזה".

תחזיר אותי אחורה רגע לאותם ציורי רחוב ראשונים שהשאירו, אותי לפחות, עם הרבה סימני שאלה

"את הציור הראשון שלי עשיתי בחוף גורדון בתל אביב, ציור על קיר גרפיטי שראיתי ונורא כאב לי על ההזנחה שהייתה שם ברחוב. אז פניתי לעירייה, ובאישורה עשיתי את הציור הראשון שלי. עשיתי את זה במשך שנה והמעורבות של הקהל הייתה מאוד גבוהה כי תמיד היו לי מבקרים שהיו עומדים ומסתכלים על התקדמות הציור.

"זו מדיה שמאוד מאוד מעניינת את הקהל. הציורים האלה עומדים ברחוב כבר שלושים שנה. אנשים שומרים עליהם, לא פוגעים בהם. אני חושב שהיום כשאנחנו חשופים כל כך למדיה דיגיטלית אנחנו מחפשים משהו אנושי יותר שאנחנו יכולים להזדהות איתו וזה מענה לצורך שהולך וגדל. זה לא רק בארץ אלא בכל העולם. רק עכשיו חזרתי מסין, שם עשיתי ציור קיר, יש המון פסטיבלים לציורים כאלה".

להמשיך את הנוף לתוך הציור

מה בכל זאת היה הדבר שהוביל אותך לבחירה הלא כל כך שגרתית, אפילו כאמן, שבחרת, בהתמסרות הכל כך גדולה הזו לציורי הרחוב?

"טוב, אני אספר לך את הסיפור האישי שלי. הייתי סטודנט לאמנות בתחילת דרכי ולמעשה הייתי תמיד קצת שונה מכל הסטודנטים. כשהייתה תערוכה הייתי תמיד קצת יוצא מהכלל, ואז הבנתי שדרך העולם של הגלריות אני אף פעם לא אגיע ותמיד יקבלו את האחרים, ואני אצטרך למצוא לעצמי את המדיה שלי.

"בחרתי בדרך של ציורי הקיר כדי להימנע מהתיווך בין הגלריה לקהל וכדי לדבר עם הקהל בצורה ישירה. זה התחיל מהציור בגורדון ונכנס לתוך העיר, למקום היותר סואן, והחשיבה שם הייתה שונה. בים אנשים יכולים להביט בציור המון זמן, בעיר יש להם רק שנייה לקבל את הציור ולהמשיך איתו. במשך השנים הרבות למדתי איך לתקשר עם אנשים בצורה הזאת, איך לצייר את הציורים כך שיהיו נורא קליטים ומהירים, שאנשים יוכלו להסתכל תוך כדי נסיעה ולא לפגוע באיכות הנסיעה שלהם, בואי נגיד. זה נושא נורא מעניין".

אני זוכרת שכשראיתי את הציורים הראשונים כילדה קטנה לא הבנתי אם זה משהו מחתרתי שאתה עושה בהיחבא או משהו מוזמן

"תל-אביב היא עיר שיש לה הרבה תרבות רחוב וחשתי שזה לא הגיוני שתרבות הרחוב הזאת לא תופיע גם באמנות. הרי לא ייתכן שאנשים ילכו לראות תרבות רק במבנה סגור כמו מוזיאון או גלריה ולא ייחשפו לה ברחוב, אז מתחילת דרכי פניתי לעירייה לקדם את התחום הזה.

"בתחילת דרכי כל מבקרי התרבות תקעו לי סכינים בגב ולא אהבו את זה. 'מה פתאום הוא מצייר על קירות, שילך להציג במוזיאון', אבל היה לי חשוב נורא שהציורים האלה יישמרו, והם נשמרים. רוב העבודות שעשיתי בעיר, אלה שלא הרסו להן את המבנה או סללו במקומן כביש – נשארו, וזאת כתוצאה מזה שפניתי לעירייה בצורה מסודרת לקבל אישורים. אני מניח שאם היו יותר אישורים היו יותר ציורים, אבל אני יוצא עם זה היום להרבה מקומות בעולם כדי להציע את התרבות הישראלית הזאת".

מה משפיע על בחירת הנושאים לציור?

"הנושא הוא דווקא לא חלק מרכזי בציור. למעשה הציור הוא הטעיה. אתה לוקח את המציאות היומיומית שבה אתה חי ומשנה אותה על ידי הציור כשאתה נעזר בסביבה האמיתית וממשיך את הנוף לתוך הציור שלי, ולפעמים קשה להבין מה אמיתי ומה מצויר. הנושא הוא דבר שבא אחרי זה אבל המחשבה איך לעשות את הציור שיהיה מוצלח ויתאים לסביבה יותר חשובה. הציור מבחינתי צריך להיות חלק מהסביבה".

 

איש-תלוי-רמי-מאירי.jpg 
רמי מאירי בעבודה במוזיאון לאמנות מודרנית בסין (באדיבות רמי מאירי)

מהרחוב למוזיאון אמנות מודרנית בסין

אפשר להתפרנס מזה? אתה בעל משפחה?

"אני בן 53, נשוי ואב לבן 17 ובת 14, ובהחלט מתפרנסים מזה. בהתחלה עבדתי 15 שנים בחינם, כי מאוד רציתי שהדברים האלה יהיו, אבל ככל שנחשפים לזה יש הרבה יותר עבודה עם זה, לא חסר. הנה, את העבודה האחרונה שעשיתי הזמינה ממשלת סין ובחרה בי מכל ציירי העולם לבוא לעשות עיצוב לאחד המוזיאונים הכי יפים שבנו שם.

"מדובר במוזיאון לאמנות מודרנית שבנו במקום שנקרא דפאן. לפני הרבה שנים בא מישהו מהונג קונג, ששם היו עושים פורטרטים ומייצאים לכל העולם. לאט לאט המחירים בהונג קונג עלו והחליטו שכדאי לעשות את הפורטרטים האלה בסין ששם המחירים יותר זולים, אז מישהו בנה מפעל ענק ואימן ציירים מסין, ועם השנים התחילו להגיע המון ציירים מכל סין ונהיה כפר ענק שכולו גלריות וציירים.

"מבחינתי זה כמו להרגיש בבית, ממש הכפר שלי. הממשלה הסינית החליטה לבנות בכפר הזה מוזיאון לאמנות מודרנית, הזמינה אדריכל שבנה בצורה מאוד משוגעת, עם דלתות באלכסון וכל זה, וקרא לי לעשות שם עבודה נורא מעניינת".

איך מרגיש צייר רחוב כשאחת מהיצירות שלו, בכל זאת, נאלצת להימחק ממפת הרחובות?

"זה לא נעים לראות ציור שירד. לפעמים אתה בא וציור שעמד שנים באיזשהו מקום נעלם כי צריכים להרוס את הבניין. ההרגשה איומה. זה כמו ילדים. אני תמיד נוסע בדרך שלי לאורך הציורים, תמיד בודק מה שלומם, אבל אם קרה מקרה כזה אני לוקח את זה בחשבון ולא יכול לעצור את ההתפתחות של העיר. יש בניינים שעכשיו מורידים אותם אבל דואגים לבנות את הבניין מחדש ולהכין שוב את הקיר לציור. המגמה השתנתה. פעם היו מורידים ולא שואלים, אבל היום מבקשים את האישור שלי להמשיך את הציור הלאה. יש היום הרבה מודעות לדבר האלה. היום כשהורסים משהו ישן בודקים את ההיסטוריה של ציורי הקיר וגם אותם משמרים".

אילן היוחסין של רמי מאירי יוצג  בחול המועד סוכות , שלישי-חמישי, 28-26 בספטמבר 2010 בין  השעות 17:30-09:30 במסגרת פסטיבל המשפחה בבית התפוצות בתל-אביב. הכניסה חופשית לקהל הרחב.



20/09/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע