סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: יוסי שיפמן עושים היסטוריה
 

 
 
קונצרט הבכורה של התזמורת הלאומית הפלסטינית ריגש ולא רק בזכות המעמד ההיסטורי


יצירות חוצות גבולות, ביצועים מרגשים

לקונצרט ראשון של תזמורת של מדינה חדשה, לאום חדש, אומה חדשה, אינך בא כאל קונצרט רגיל, כבר מקריאת שמות הנגנים, ברור שהארגון הלוגיסטי מורכב מאין כמותו, האישורים לכניסתם של פלסטינים הגרים בארצות שונות, כולל ארצות ערב, הוא מלאכה לא פשוטה.
 
השאלה כמה קהל יגיע. מי בכלל מקשיב למוזיקה קלאסית מטרידה לפחות עד שהאולם מתמלא. מערכת האסוציאציות הפרטית המחברת בין מוזיקה לעצמאות מדינית מדליקה נורות כבר אי שם במאה התשע עשרה. היצירות שעוררו את העם לבקש עצמאות משליט זר, כמו באיטליה בעזרת המוזיקה  של ורדי, בהונגריה בעזרת המוזיקה של ארקל, בצ'כוסלובקיה עם המוזיקה של סמטנה, וכך גם בבלגיה, בפולין, לימים ברוסיה ועוד ועוד.
 
ומה איתנו? גם אצלנו החיבור הזה מעורר סקרנות ומפעיל תאים רדומים של זיכרון קולקטיבי. מרתקים מכל הם שני אירועים שהתקיימו האחד רחוק מכאן ואחד כאן. הראשון התקיים ב-1918 בסנט פטרבורג, שם על קונצרט חגיגי ניצח מרדכי גולינקין והסולן היה זמר הבס המפורסם ביותר במאה העשרים, פיודור שליאפין, ששר שם את "התקווה". גולינקין שם פעמיו לציון וזמן קצר אחרי הקונצרט הקים את האופרה בתל אביב ודאג לכך שזמריו ישירו בעברית את האופרות המפורסמות.

האירוע השני התקיים כעבור 18 שנים - היה זה הקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, במגרשי התערוכה (מתחם נמל תל אביב כיום) שנקראה אז התזמורת הפלסטינית ובראשי תיבות באנגלית לצורך התקשרות באמצעות טלקס PLO. תזמורת שליקטה פליטים יהודים מאירופה, שלוש שנים לאחר עלית הנאצים לשלטון ושלוש שנים לפני מלחמת העולם השנייה.  
 

התזמורת הלאומית הפלסטינית (צילום: באדיבות מרכז מוסאווא)

הרגישות בסביבה, כארבעים דקות לפני הקונצרט בחיפה, מגיעה לשיאה. כתב גל"צ במדים לא מבין למה הנגנים מתקשים לשוחח אתו. לך תסביר לו שמי שזקוקים לאישורים מיוחדים כדי להיכנס לישראל, מדים, גם כאשר הם מלווים במכשיר הקלטה, מרתיעים.

בקהל כמה יהודים מחיפה, לא רבים מדי, שלמדו באותו בוקר על האירוע ובאו ורכשו כרטיסים. המנצח בלדור ברנימן יוצא לרגע לראות מה קורה, אנחנו מחליפים מילה. הוא שוויצרי מבזל.  "בבזל," אמר מישהו לפני כמה עשרות שנים, "ייסדתי את מדינת היהודים". 
 
בתחילת הקונצרט נראה שחמש מאות המקומות ב"קריגר" אינם תפוסים אבל תוך דקות הכל מתמלא וגם על המדרגות ליד הקירות מתיישבים אנשים. על הבמה ברכות, אזכור החיבור בין המוזיקלי לפוליטי. הכמיהה לעצמאות. ואז המנצח נכנס בריצה קלה. הניסיון והחושים אומרים לי שהוא יתחיל בהמנון הפלסטיני. ואכן זה קורה, הקהל מתעורר לאט לתפוס את הרגע. לקום ולכבד בעמידה את הנגינה.

התזמורת-הלאומית-הפלסטינית-י.jpg
קהל התזמורת הלאומית הפלסטינית (צילום: באדיבות מרכז מוסאווא)

הקונצרט נפתח בקונצ'רטו רומני של ג'יורג'י ליגטי, מלחין יהודי הונגרי, ניצול שואה, שנחשב לאחד המלחינים החשובים באירופה של המחצית השנייה של המאה שעברה. יצירה עם זיקה מובהקת לצבעים העממיים של רומניה, הארץ בה נולד. והנה באחת אני, ואני מניח כל הסובבים, שוכחים שמדובר בקונצרט הצהרתי, קונצרט בעל מאפיינים לאומיים. המוזיקה מנצחת. על הבמה תזמורת שלא צריכה להתנצל. צליל מיתרים מגובש, ושליטה מוצלחת של המנצח הם המתכון להצלחה הראשונה.

שנייה בתכנית יצירה רומנטית: "אלגרו פסטוראלה" לאבוב ולמיתרים (בנגינת רוזי ג'נקינס אחת מקומץ נגנים שהגיעו מאירופה למלא שורות). המלחין הוא סלוואדור ארניטה, שחי בפלסטין עד 1948 ואת המשך הקריירה עשה בארצות השכנות, מצרים, ירדן ולבנון. יצירה נוגעת ללב בביצוע מרגש, יצירה חוצה גבולות, כמו הקונצרט הזה כולו. 

את החצי הראשון חותמת יצירה של מוצרט "אקזולטטה יובילטה" (צהלו, שמחו) עם הזמרת מרים תמרי. מוצרט אינו מלחין פשוט, השקיפות והעדינות מגלות – בכל תזמורת - את החוליות החלשות, המקומות הטעונים שיפור וכיוצ"ב. זה קרה גם כאן. אבל עם זאת, מבעד למקומות הטעונים שיפור שוב נשמע צלילו של אנסמבל מגובש.

מרים תמארי-יחצ.jpg 
מרים תמרי (צילום: באדיבות מרכז מוסאווא)


הסולנית מרים תמרי, זמרת צעירה שקולה עוד ילך ויתגבש, השקיעה את מירב העבודה בפרק האחרון שכולו שתי מלים בעברית "הללו יה". מלים שמוכרות היטב לכל יהודי וכל נוצרי והתגובה של הקהל בחיפה הייתה בהתאם.
 
היצירה האחרונה בתכנית הייתה הסימפוניה מס' 4 של בטהובן. יצירה מן הפחות מנוגנות ולא ברור למה. יצירה יפהפייה שיש בה מקום נרחב למנעד אפשרויות הבעה. אפשר לשמוע ממי למד רוסיני את חכמת האצ'לרנדו (האצה) שכל כך מאפיינת את האופרות המשעשעות שלו. אפשר לחוש בגעשי צליל שגם אותם ילמד רוסיני ואת הרעיונות המוזיקליים יעביר ליצירותיו הדרמטיות.
 
זו סימפוניה קלילה, חיונית ותוססת, שהנגנים הפלסטינים ספגו והביאו אל הבמה ברוח שכולה אופטימיות. זה בדיוק מה שהתזמורת צריכה, זה מה שרצה הקהל שהודה לתזמורת ממושכות בעמידה ובמחיאות כפיים וזה בדיוק מה שכולנו צריכים ובמינונים גבוהים.
 
בהצלחה לתזמורת החדשה ובהצלחה לכולנו משני עברי קווי ההפרדה.
 
התזמורת הלאומית הפלסטינית  - קונצרט בכורה, 2 בינואר 2011, מרכז קריגר, חיפה.
 



03/01/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. כתבה פוליטית,שמאלנית קיצונית,ללא קשר לתרבות
דרור , רמת גן (14/01/2011)
2. מרגש ביותר, כן יירבו!!
דני , תל אביב (04/01/2011) (לת)
1. התזמורת הלאומית הפלסטינית קונצרט בכורה
רות ברק , תל אביב (04/01/2011)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע