סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: טל גורדון קול ההתחלות: אלעד שודלר
 

 
 

כבר באמצע שנות ה-20 שלו חווה שודלר מלחמה ואובדן, חומרים שחילחלו לאלבומו הראשון



מפרט טכני: 

בין הקול שלו, שמסגיר לרגעים השפעה של ברי סחרוף, לבין הלחנים שזורמים במבנים מוכרים שמלטפים את האוזן בקלות, מבצבץ סיפור החיים יוצא הדופן של אלעד שודלר (28) שהקדיש את אלבום הבכורה שלו, שלא במקרה נקרא "לחיות", לאביו ז"ל שנפטר לפני כשש שנים מסרטן.
 
שלוש שנים לאחר מותו של אביו שכל שודלר גם את אחותו בנסיבות דומות, ובתווך מצא עצמו בצד החזיתי של מלחמת לבנון השנייה, מנה גדושה של התמודדויות בלתי אפשריות שהציבו את הבן באותם קצוות רגשיים המזינים את 11 השירים אותם כתב והלחין לאלבום.
 
עם המפיק המוזיקלי איתי בן מרגי יצר שודלר אלבום ששם את מילות השירים במרכז הבמה ומציג יוצר שאינטימיות רגשית היא אחת מתכונות היסוד שלו.
 
ציטוט מייצג:
 

"אני ראיתי אנשים שהולכים ולא חוזרים/ אני נחשבתי כבר למת וראיתי את האמת/ השדים והרוחות הם עשו בי אז שמות/ היו לי שתי אפשרויות/ ובחרתי לחיות"("לחיות", מילים ולחן: אלעד שודלר) 
  
  
  

השאלון:
 
נקודות ציון בדרך לאלבום הראשון
 
"בסביבות גיל 14 התחלתי קצת להתפתח ולצאת מהנישה של 'רוצה לשחק כדורגל ולפגוש חברים' והתחלתי לכתוב. מגיל 5 אני שומע מוזיקה שהיא לא כל כך טריוויאלית לגיל הזה, דברים כמו אלביס וסיקסטיז ומוטאון שקיבלתי מאבא שלי, ובגיל 15 לקחתי גיטרה של אחותי שעמדה שם סתם בשביל הכיף ולמדתי לבד לנגן. בהתחלה אקורד ועוד אחד ועוד אחד מתוך מחשבה שאני אלמד שלושה, ארבעה אקורדים, אתחיל להלחין ויהיה כיף, אבל אז הבנתי שצריך ללמוד עוד וישבתי המון עם הגיטרה. למדתי לנגן תוך כדי כתיבה והלחנה אבל אני לא איזה נגן מחונן, רק מחזיק שירים עם גיטרה אקוסטית. לא גיטריסט.
 
"משהו כמו שנה וחצי אחרי שהשתחררתי מהצבא אבא שלי נפטר באופן מאוד פתאומי מסרטן דם מסוג מאוד נדיר שתוך שבוע מחסל את כל המערכות הפנימיות. זה כל מה שאני יודע על הסרטן הספציפי הזה. לא העזתי להיכנס לעומקים, זה הספיק לי. ואל תשאלי אותי איך ולמה, אבל שלושה שבועות אחרי זה גילינו שלאחותי יש סרטן בשד. במהלך ההתמודדות של אחותי עם המחלה הקפיצו אותי למלחמת לבנון השנייה. לאורך כל המלחמה הייתי בתוך לבנון, יצאתי משם, אמרתי תודה לאלוהים, ונסעתי הביתה. נכון לאז אחותי ניצחה כביכול את המחלה ויצאה ממנה אחרי טיפולים קשים, ואני החלטתי שאני טס לכמה חודשים לחשוב על התקופה הזאת מנקודת מבט אובייקטיבית.
 
"נסעתי לדרום אמריקה עם חבר טוב, והתחלתי להופיע מול הרבה ישראלים. הסתובבתי שם עם גיטרה וביקשו ממני לנגן בכל מיני אכסניות שמלא ישראלים מתאכסנים בהן, לא כל כך ידעתי לנגן שירים של אחרים אז אמרתי להם שאני יודע לנגן שירים משלי אם זה מעניין אותם, וזה נהיה קטע. הרגשתי שאנשים יושבים ומתחברים לשירים ומשהו קרה מהבחינה הזאת.
 
"אחרי חודש שהסתובבתי שם הגעתי למסקנה שאני רוצה לחזור לארץ ולהתחיל להופיע כאן. הופעתי במקומות קטנים, איפה שלא נתנו לי. הסתובבתי פה הרבה עם גיטרה ומפוחית, ובאיזשהו שלב יצרתי קשר עם דודי לוי , שהוא מוזיקאי שאני מאוד אוהב, וביקשתי ממנו סוג של הכוונה מקצועית שהרגשתי שאני צריך. בתוך כל התהליך הזה אחותי חלתה שוב ותוך פחות משנה המחלה הכריעה אותה והיא נפטרה. זמן קצר אחרי זה כבר נכנסתי לעשות עם דודי ארבעה שירים ששניים מהם יצאו כסינגלים לרדיו".
 
איך עומדים שם באולפן ומתמודדים עם שירים בתקופה כזו?
 
"אני כותב על מה שעובר עליי. הכתיבה היא סוג של תרפיה, טיפול בעיסוק כזה. אף פעם לא הרגשתי שאני צריך למשל ייעוץ או פסיכולוגים כי תמיד הייתה לי הכתיבה".
 
כתיבה ושירה הם תחומים שמחזירים אדם למקומות הכי חשופים שלו. לא הרגשת צורך דווקא בתקופה ההיא להדחיק?
 
"זה משהו שמאוד רציתי לעשות בשביל עצמי. לא רציתי לוותר. אחרי שאבא שלי נפטר נכנסתי עם עצמי לבד לתהום מאוד עמוקה, ואחרי שאחותי נפטרה היה לי מאוד קשה, אבל לקחתי סוג של החלטה שאני לא מוכן מבחינה נפשית לחזור שוב לתהום הזאת. פחדתי לרדת, את מבינה? ממש פחדתי לחזור לשם. לא הייתי שמח ומאושר, אבל שמרתי על עצמי מעל קו המים. הייתי חייב.
 
"באיזשהו שלב אחרי שעשיתי את הסינגלים עם דודי הרגשתי שאני רוצה לנסות משהו אחר מבחינה מוזיקלית. אני חייב לדודי המון. אני מאוד אוהב אותו כבנאדם ואישיות וכמוזיקאי, אבל חיפשתי כיוון אחר שמבליט יותר את הטקסטים ונותן להם יותר מקום, וזה הביא אותי לעשות את האלבום עם איתי בן מרגי, שמפיק גם את המופע שאני מריץ עכשיו". 
  
  
 

היה "רגע" כזה שבו הבנת שמעוד בחור שכותב שירים אתה הופךאת זה למקצוע ולדרך החיים שלך ?
 
"בדרך שאני עושה ובכל מה שקשור אלי הכל קורה לאט לאט. אני חושב שכל כמה חודשים כשאני עושה סוג של סיכום עם עצמי לאן הגעתי עד כאן, אני מבין שזה נהיה יותר ויותר חזק אצלי ותופס יותר מקום, אני יותר מתמסר לזה, יותר מאמין בזה. לא בבת אחת."
 
מה אתה עושה כדי לשלם שכר דירה?
 
"אני מנהל חדר חזרות בדרום תל אביב, פאפאיטו".
 
שאלה שמוזיקאים שונאים, אבל אם בא אורח מאוסטרליה ושואל אותך "איזה מוזיקה אתה עושה?" איך אתה מגדיר אותה?
 
"ישראלית".
 
השפעות ומודלים מהמדף הפרטי אל האולפן
 
"אצלנו בבית שמעו המון דברים, מיוונית ועד סיקסטיז וישראלי וים תיכוני. גדלתי על מגוון מאוד רחב של סגנונות ואני מרגיש שבסופו של דבר מה שעבר לאולפן זה כור היתוך של כל מה שגדלתי עליו, לא משהו ספציפי שאני יכול להצביע עליו".
 
מה הדבר שאתה הכי אוהב באלבום שלך?
 
"אני ממש גרוע בלהגיד מה אני אוהב במשהו שהוא שלי או שקשור בי".
 
מה הטריגר שלך לכתיבת שיר, בבוקר, בלילה, כשטוב לך, כשרע לך, וורד, דף נייר, גיטרה, פסנתר..?
 
"בגיטרה, וכל מצבי הרוח מקובלים ושמישים. אני כותב ומלחין ביחד. נותן אקורד על הגיטרה והוא מתחיל שיר".
 
עם אקדח לרקה, אם היית חייב לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכול לוותר?
 
"שירה". 
  
  


מה אתה אוהב במוזיקה הישראלית, מה מאפיין אותה מבחינתך?
 
"השפה שלנו, שהיא שפה מדהימה בעיניי והשירה עוברת איתה בכיף בשפתיים ובפה. אני מת על השפה העברית. אני שם את האוזן על כל דבר ישראלי חדש שיוצא, ואני אוהב המון המון אמנים ישראלים, במיוחד כאלה שהתחילו משנות השישים ועד שנות התשעים המאוחרות. אני מאוד מחובר לזה. בתור ילד כל חמישים, שישים שקלים שהייתי מצליח לאסוף, הייתי הולך וקונה איתם דיסק".
 
ומה אתה  לא אוהב במוזיקה ישראלית?
 
"אני חושב שצריך לתת למוזיקה ישראלית בארץ הרבה יותר מקום וצ'אנס לביטוי. היום, כשהחשיפה היא אינטרנטית ואתה יכול לייצר אותה לבד, אתה מבין כמה אנשים מסתובבים פה עם שירים ועם כוונה ועם סוג של אמת ואני חושב שצריך לתת לתרבות בארץ הרבה יותר מקום. זה חשוב, זה חלק מההיסטוריה שלנו. צריך לשים את המוזיקה, במיוחד הישראלית, בספוט הרבה יותר גדול. אם זה תחנות רדיו נוספות ויותר מקומות טובים להופיע בהם, יותר פסטיבלים, הכל. יש פה המון המון אנשים מוכשרים, צריך לתת להם את המקום".
 
ומכאן להופעה האחרונה שראית?
 
"פול סיימון, אצטדיון רמת גן, לקחתי את אמא שלי. ענק. ענק. לא צריך כלום. צריך מיקרופון וגיטרה, לא משנה באיזה חלל ולא משנה עם איזו מערכת הגברה. ענק, ענק. לא התאכזבתי, ואני כל החיים שומע את התקליטים שלו".
 
התקליט הראשון שקנית בחיים?
 
"'שבלול', אריק איינשטיין ושלום חנוך."
 
הדיסק האחרון שקנית?
 
"וואי איזה בושות, איזה בושות.. לא קניתי הרבה זמן... עמיר לב, 'נוסע וחוזר'".
 
ואיזה אלבום תיקח איתך לאי בודד שהתקנון שלו אוסר על הכנסת אייפודים?
 
"אלבום אחד? זה מה שאת נותנת לי? אלבום אחד...אלביס פרסלי 18 שירי אהבה, מה אני אעשה... "
 
מה אתה  עושה כשאת קם בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה?
 
"זה קורה מתי שאני צריך, והדבר הראשון שאני עושה זה להכין לי קפה ולעשן סיגריה. אם יצא לי לעשן שתיים אז אני בבוקר טוב, כי זה אומר שהיה לי בוקר מרווח, שקמתי בזמן והכל בסדר, ויש לי זמן לשמוע עוד שיר. אני שומע מוזיקה על הבוקר, תמיד תמיד."
 
נשוי, עניינים?
 
"רווק, עניינים..."
 
עבודות עבר מעניינות?
 
"תיקנתי מזגנים, חילקתי עיתונים, מלצרתי, בירמנתי, והיד עוד נטויה, יש לציין".
 
מה אתה אוהב לעשות חוץ ממוזיקה?
 
 
"אני מאוד אוהב לראות סרטים, בעיקר ישנים, אני לא אופנתי במיוחד... מאוד אוהב סרטים משנות התשעים. הם מחזירים אותי למקום שאני מאוד אוהב. מאוד אהבתי את העולם בשנות התשעים, את החיים, היה כיף, זה היה בדיוק באמצע, לפני המילניום הזה."
 
מה רצית להיות כשהיית קטן?
 
"רציתי להיות שחקן כדורגל או זמר. כדורגל לא הסתדר, אבל אני מאוד אוהב כדורגל, אוהד שרוף של הפועל תל אביב, דור שלישי במשפחה."
 
מה מפחיד אותך?
 
"וואו, דווקא לא משהו שקשור למקריות הזאת. אני מאוד מאמין שמה שצריך לקרות קורה. אני מפחד מגבהים. והייתי בצבא צנחן... עשיתי טעות איומה עם זה, שכחתי שבסוף צריך לקפוץ ממטוס... יש לי גם מחלת ים, אני סובל מלשוט. כל מה שלא על הקרקע ולא על הארץ זה בלגנים אצלי".
 
מה מצחיק אותך?
 
"תקשורת בין אנשים, במיוחד אנשים שמכירים טוב. לראות למשל זוג בני שישים, שאותם הדברים מעצבנים אותם ושיש להם אותם ויכוחים כל הזמן, זה משהו שמאוד מצחיק אותי. אריק איינשטיין מאוד מצחיק אותי. ההומור שלו והחיקויים שלו והסרטים שלו זה משהו שתמיד דיבר אליי והצחיק אותי."
 
מה הדבר הכי חשוב שקרה לך בחיים?
 
"זה עוד מוקדם לשאול, לא?"
 
מה לאחל לך לשנה החדשה?
 
"להמשיך לכתוב, להלחין, להופיע ולבוא במגע עם קהל חדש כל הזמן, זה מה שהכי חשוב לי ואני מאוד מאמין בזה ומאחל את זה לעצמי".

אלעד שודלר יופיע ביום ראשון, ה-30 באוקטובר 2011 ב-11:45 בקמפוס אוניברסיטת תל אביב במסגרת אירועי "רוק בצהריים" לרגל פתיחת שנת הלימודים עם ההרכב  הכולל את אלדד אורלב בקונטרבס ובס, שמעון גרינשטיין בכלי הקשה, אסף שיף בתופים, מאור ויזל על הגיטרות, צליל זינגר בכינור, איתי בן מרגי על הקלידים וההפקה המוזיקלית ושודלר עצמו בגיטרה אקוסטית.


למועדי מופעים >

02/10/2011   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע