סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28293031
כתבה
 
מאת: טל גורדון "להקה בלייב" - פליינג בייבי פינת גורדון
 

 
 


אנגלית קלוקלת בבית ספר זה לא סוף העולם. תראו את גבע אלון סולן הפליינג בייבי שכותב ושר באנגלית כבר בשני אלבומים (ואחד בגניזה) שתיכף יוצא עם החברים שלו לתור את אמריקה בחברת המוזיקאי הנחשב וחתנו של בוב דילן - פיטר הימלמן.

בגלגולים ובטלטולים

גם אם רובכם עדיין לא מכירים את הפליינג בייבי או את החומרים שלהם, מדובר באנשים שמצוידים בכמויות של נחישות וכישרון מהסוג שיגיע רחוק, למרות שהפעילות המוזיקלית שלהם לא שייכת למרבה המזל לזן שמעלה אותך במהירות לצמרות הפלייליסט. את השירים של הלהקה כותב ומבצע באנגלית גבע אלון, סולן הלהקה, שמנגנת מעין אלטרנטיב רוק עוצמתי בסאונד אמריקאי, אולד סקול במובן שהוא מבוסס על נגינת לייב של גיטרה בס תופים וכמעט ללא אלקטרוניקה.

הפליינג הם כאמור גבע אלון (26) בשירה ובגיטרה, גדי אלטמן (סולן "בוטן מתוק בקרקס") בבס ובקולות, והמתופף, החדש יחסית בהרכב, גיא שכטר (באלבום תמצאו עדיין את המתופף הקודם, רשף שחר). גבע אלון, במקור קיבוצניק ממעברות שחי כיום בתל-אביב, הכיר בתיכון את אלטמן, קיבוצניק בפני עצמו, והלהקה, שקיימת כבר חמש שנים, הספיקה לעבור לא מעט גלגולים וטלטולים, בארץ ובחו"ל, מה שלא מפריע למעריצים ישראלים אדוקים שלהם לשמור על נאמנות פנטית ללהקה.

עכברים ופורנו כדי לשרוד

בין אותם טלטולים וגלגולים אפשר למנות אלבום ראשון שאותו הקליטו וגנזו. כמה חודשים לאחר מכן הקליטו אלבום נוסף, Inner World, אבל במקום להוציא אותו לאור הם החליטו לעזוב הכל ולנסות לכבוש קצת את העולם בהרפתקאה שנמשכה כמעט שנתיים.

"נסענו לסן פרנסיסקו בלי לארגן כלום. אני הייתי בתפקיד הצד הניהולי ודאגתי להכל כי גרתי שם פעם והכרתי את האזור, אז פתחתי עתון לראות איזה מועדונים נחשבים הכי טובים, הלכתי לכל מקום ברגל, שמתי דיסקים, השארתי טלפונים שלנו והתחלתי להשיג הופעות. לקח לנו איזה שלושה חודשים להשיג הופעה ראשונה ואחר כך זה התחיל להתגלגל. עשינו בשנתיים האלה קרוב למאתיים הופעות, בכל חור, כולל הופעות מאורגנות ברחוב, הופעות בפסטיבלי יום כאלה של כל מיני אמהות וילדים שהולכים עם צמר גפן מתוק, וכלה במועדוני רוק רציניים. לא בחלנו באמצעים. זה לא שהיה לנו הרבה קהל. הופענו הרבה פעמים מול קירות, בסוף התקופה של לוס אנג`לס כבר השגנו הופעות טובות והיינו רואים מולנו קהל של חמישם איש מתלהבים... התגובות היו טובות, אבל היתה לנו בעיה קיומית מאוד קשה. כל הזמן היינו במאבק להשיג כסף כדי לשרוד.

- משהו מעניין לספר עליו?

"עבדנו בדברים ביזריים לחלוטין. אני למשל עבדתי איזה חודשיים בחוה לגידול עכברים, ואיזה שבוע באתר הסרטה של סרטי פורנו בתור נציג מטעם האחוזה שבה צילמו. היה לי כזה שלט לשער כדי לפתוח לאנשים שייכנסו עם האוטו, לדאוג שלא יעשנו בבית, ולראות אנשים עושים סקס... גדי עבד במפעל לגיטרות ולמד שם לבנות ולצבוע גיטרות. חו"ל היה בעצם מסע גיבוש. השנה וחצי הזאת עשתה אותנו להקה בעצם. לפני זה לא היינו להקה, אלא רק חבר`ה שמנגנים ביחד".

- אז למה חזרתם בעצם?

"אחרי שנה ושבעה חודשים שהיינו אחד בתוך התחת של השני, גרים ביחד, אוכלים, ישנים ובוכים ביחד, זה היה קשה, מתיש. כבר נגמר לנו המיץ בשלב מסוים. בדיוק כשהגיעו מים עד נפש שאול מהבארבי צלצל לגדי ושכנע אותו לחזור לארץ כדי להוציא את האלבום של הלהקה שלו, בוטן מתוק בקרקס.. אז כולנו כבר קיפלנו את הבסטה. למרות שהכוונה הייתה לחזור לארץ, להקליט, ולחזור לחו"ל - דברים השתנו. הבנו שלא יעזור לנו לחזור כמו שהיינו כי אנחנו סתם טוחנים מים. קשה להיות שם לבד, בלי ייצוג. לקח הרבה זמן ועכשיו יש לנו חברת תקליטים מאחורינו וזה משנה את התמונה".

כשחזרו מסן פרנסיסקו ב- 2003 הוציאו סוף סוף את Inner World, האלבום שחיכה להם שנתיים והפך לאלבומם הרשמי הראשון. במקביל הם התחילו להקליט כבר אז את האלבום שיצא רק בימים אלה. "התקליט החדש הוקלט בעצם לפני שנתיים ורק עשינו לו עכשיו מיקסים. רוב השירים באלבום הזה נכתבו בארצות הברית והוא מין יומן מסע של התקופה שלנו שם".

"החלום זה לכבוש את אמריקה"

בימים אלה יוצאים הפליינג לסיבוב הופעות עם המוזיקאי פיטר הימלמן שיתחיל בארץ וימשיך לחוף המזרחי בארה"ב, בסדרה של חמישה קונצרטים -כשהם פותחים את הערב עם ארבעים דקות מהמופע שלהם וממשיכים כלהקה המלווה של הימלמן. הימלמן, שמאחוריו 12 אלבומים, ומועמדות לפרס ה"אמי" על פסקולים שהלחין לסדרות טלוויזיה, הגיע לארץ לראשונה ב-2001, ומאז הוא מגיע בכל שנה לכמה הופעות. בביקור הקודם שלו פה, בשנה שעברה, ג`ימג`מו הימלמן והפליינג בקיבוץ מגל (הקיבוץ של אלטמן) והיה זה מפגש מוצלח מבחינת כל הצדדים, שהוביל לסיבוב המשותף. מהסיבוב הזה ימשיכו הפליינג לסיבוב עצמאי בארצות הברית, כשאת מופע הבכורה שלהם יקיימו ב Knitting Factory בניו יורק, לא פחות.

- מרגיש קצת אחרת לחזור לארה"ב בצורה שאתם חוזרים בה עכשיו, לא?

"עכשיו זה עם הרבה יותר פאסון וכיף. זה כאילו לחזור מנצחים... עולים על ואן שכור, עם ציוד כמו שצריך, עם צלם שמתעד הכל".

- זה שאתה כותב באנגלית אומר שהכוונה היא להצליח וליצור בעיקר בחו"ל?

"כמובן שהחלום זה חו"ל. אנחנו מנסים להשיג שם חוזה, כדי להתפתח ולהגיע כמה שיותר רחוק. אני מאוד אוהב את הארץ, ואני חושב שאני תמיד אגור פה ואמשיך להופיע פה, אבל החלום הזה להגיע לחו"ל ולכבוש את אמריקה נשאר, אנחנו רק מנסים לעשות את זה הפעם יותר חכם. בפעם הראשונה שנסענו זה היה טירונות, עכשיו ננסה לעשות את זה יותר מקצועי ויותר נכון, וכמובן, בלי להתפשר על המוזיקה".

"גם בוב מרלי כתב באנגלית קלוקלת"

- ומאיפה האנגלית? יש בעברך איזו אמא אמריקאית או משהו כזה?

"שום דבר. כל האנגלית שיש לי זה מסרטים ומוזיקה. בבית ספר הייתי ממש גרוע באנגלית. גם אם מעירים לי לפעמים על שגיאות בטקסטים, זה לא ממש אכפת לי. בוב מרלי כתב באנגלית הכי קלוקלת בעולם והשירים שלו הם יצירת מופת. אותו דבר ביורק. יש הרבה כאלה. זה לא משנה, מה שמשנה זה שמישהו מרגיש משהו בסוף הדרך".

- אתה כותב גם בעברית?

"אני כותב בעברית, אבל לא עושה עם זה בינתיים כלום. הקלטנו כמה דברים, אבל זה מאוד קשה לי. מגיל מאוד צעיר פניתי לאנגלית בכל הכוח, לכמה שנים טובות זנחתי לגמרי את העברית וכשחזרתי אליה זה היה מאוד קשה. פתאום אתה מרגיש כמה אתה ביקורתי כלפי עצמך. אני לוקח את העברית הרבה יותר ברצינות, אני לא מקל בה ראש. כל מילה נכנסת עמוק יותר כי זו שפת האם שלך, אתה מכיר אותה על כל צדדיה. אני מאמין שאני אכתוב פעם בעברית, אבל העברית וישראל לא בורחות. עכשיו אני צעיר ויש לי את הכוח ואת כל הכוונה והאנרגיה לנסות לעשות את זה בחו"ל ואני הולך על זה בכל הכוח. אני לא רוצה לוותר על זה כי אם אני אוותר אני תמיד אשאל את עצמי מה היה אם".

"ב- MTV מנגנים מנגנים מתמטיקה, לא מוזיקה"

- הישראליות שלך באה לידי ביטוי איפה שהוא בשירים שלך? כי נדמה לי שיכול להיות דווקא קל יותר להצליח בחו"ל כשאתה מביא גם משהו מהמקום שלך. מינימל קומפקט למשל, שהיו די קרובים להצלחה אמיתית באירופה, הביאו לרוק שלהם מקצבים שיש בהם הרבה אתניות מזרח תיכונית.

"הישראליות שלי נמצאת בטקסטים, אני חושב. בתקליט הראשון היו לי כל מיני שירי מכאובים על הקיבוץ ועל החינוך שקיבלנו שם, וזה משהו שאף אמריקאי לא יכול להבין ממש, אפילו שזה כתוב באנגלית. בתקליט החדש הטקסטים הם הרבה יותר דברים אישיים שקרו לי, דברים שאני מרגיש. זה כאילו שפעם הייתי מסתכל החוצה ואומר `זה לא בסדר וזה לא בסדר` והיום אני מסתכל פנימה ואומר `זה לא בסדר ואת זה צריך לתקן כדי להיות בנאדם יותר טוב`. מאיפה שבאת זה מאיפה שבאת, ואני חושב שאפשר לעשות הקבלות בטקסטים שלי לחברה שגדלתי בה ולמקום שאני בא ממנו.

"אני ברוקנרול. על זה גדלתי. זה מה שאני יודע ואוהב. לא גדלתי על מוזיקה אתנית, מה לעשות. זה מה יש ועם זה הולכים. אני שומע גם מוזיקה ישראלית. אוהב את הנוסטלגיה. חווה אלברשטיין, אריק איינשטיין, החלונות הגבוהים, אחרית הימים, הדודאים, הפרברים".

- כמעט ואין אלקטרוניקה באלבום. הגישה היא אולד סקול מוצהר?

"יש כמה סינתים ישנים, אבל אני לא שולל שום דבר. מה שנשמע טוב זה טוב, לא אכפת לי איך קוראים לזה . בגדול אנחנו להקת לייב, אוהבים את האותנטיות. יש הרבה זיופים בתקליט, הרבה טעויות, וזה חלק מהעניין. לפי דעתי הטעויות זה הדברים היפים במוזיקה. מוזיקה זה לא פלסטיק. זה לא חד ומרובע ומסודר. יש פשלות, יש את הפינות הלא מעוגלות לכל להקה שמנגנת לייב. אני נגנב כשאני רואה ב-MTV את כל הלהקות שנשמעות כל כך מסודר ומסותת. הם לא מנגנים מוזיקה. הם מנגנים מתמטיקה".

גיטרה על הבוקר

- למרות שפחות שומעים את זה בתקליט החדש, כמעט כל מי שמכיר אתכם עושה השוואה מחמיאה בינך לבין ניל יאנג. הוא השפעה עיקרית מבחינתך?

"תמיד משווים אותי לניל יאנג אבל באמת בתקליט החדש זה כמעט ולא נשמע ככה. הוא השפעה, אבל יש המון השפעות. אני מאוד אוהב את קורט קוביין, אני תופס ממנו משורר גדול ומלחין ענק, בטח שמבצע גדול, גדלתי על הרבה בלוז, פולק, מדילן ועד ג`וני ווינטר. כשהתחלתי לנגן גיטרה היתה לי תקופה חזקה של בלוז. התחלתי ללכת אחורה עד מאדי ווטרס וכל הגדולים, וזה חלק בלתי נפרד ממני. אני גם עושה הופעות אקוסטיות שזה הצד הזה שבי. היותר בלוזי".

- גנזתם אלבום ראשון, הוצאתם שניים והשלישי בדרך. אתה הכותב היחיד של שירי הלהקה, אז איך זה שאתה כותב כל כך הרבה שירים, לעזאזל, אם תרשה לקנאה שלי לבצבץ בין השורות?...

"זה הדבר היחיד שבא לי לעשות כשאני קם בבוקר. ברגעים שאתה עם עצמך, שזה כשאתה קם בבוקר ולפני שאתה הולך לישון, זה הכי קלאסי לקחת גיטרה ולנגן, וזה קורה כל יום כמעט".


הפליינג בייבי יופיעו ביום חמישי הקרוב, ה- 26 במאי, ב- 19:00, במסגרת אירועי יום הסטודנט באוניברסיטת תל-אביב וב- 22:00 – במעדון הבארבי כפר סבא. לפרטים נוספים
האתר של פליינג בייבי



25/05/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. הפליינג בייבי סבבה של להקה
משה , (19/06/2005)
3. גדולים
Tirosh , (31/05/2005)
2. אין עליהם!
hillel , (28/05/2005)
1. הלהקה הכי טובה בארץ
עידן , (25/05/2005)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע