סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פרידה מאריק איינשטיין
 

 
 
הוא לימד אותנו לאהוב ולחבק, להיות אנשים, להתנהג כבני אדם, ושלא נורא לשבת בבית ושכיף להזדקן ביחד. וכמו באגדות, נשיקתו העניקה לשירים חיי נצח, הפכה אותם לצעירים תמיד ולירוקי עד. כל שאריק איינשטיין נגע ועשה ויצר, תמיד בהקפדה ובשלמות מעוררת פליאה, היו אבני דרך, נקודות מפנה בחיי התרבות שלנו"
היצירה המופלאה של אריק איינשטיין הפכה את חיינו לנסבלים יותר, לשמחים יותר, לאופטימיים יותר


"אל תתבייש, הייה עצוב/ אל תצטער, אם תצטער/ זאת היא עונה כזאת חבוב/ זה רק הסתיו וזה עובר" ("רוח סתיו", מילים: יחיאל מוהר, לחן: יוחנן זראי)

מעטים, אם בכלל, בין המאות שהקליט אריק איינשטיין ביותר מחמישים שנות קריירה שגיבה ונאדרת, המופלאה ביותר אי פעם של זמר ויוצר ששר בעברית, שירים שאין בהם רלוונטיות כלשהי לחיינו - האישיים והפרטיים, החברתיים והציבוריים.

ובלילה הסתווי הארוך והעצוב שבו אריק איינשטיין מת,  הסתלק מאיתנו בדרך כה לא מתאימה, כה מפתיעה וכואבת, כל שיר הוא ספר פתוח, שבין עליו עושר של סמלים, זיכרונות והקשרים שכולנו חווינו, חווים ונחווה. דימויים שהוא ציווה לנו, ואם היה יכול, בוודאי היה משביע אותנו לבל נשתמש בהם בלכתו, מחמת צניעותו המופלגת, המכאיבה בסגפנותה. אבל איך אפשר שלא. הושט היד וגע בה. רק לבחור. והלב נחמץ ונשבר.

חלוץ ומחולל

השירים והשורות שלו סיפקו השראה וכותרות לעשרות. מ"אדוני השופט" ב"בצל ירוק" ועד "יש בי אהבה והיא תנצח", מ"סימן שאתה צעיר" ב"שלישיית גשר הירקון" ועד "עכשיו התור לאהבה", מ"מה שהיה היה" ועד "זו אותה האהבה".

"מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" ו"קח לך אשה ובנה לה בית", "כשאת בוכה את לא יפה" ו"אני רואה אותה בדרך לגימנסיה", "אני ואתה", "אמא אדמה" ו"למה לי לקחת ללב". "סע לאט" ו"צא מזה", "לקחת פסק זמן" ו"שביר". "אני אוהב לישון", "אוהב להיות בבית" ו"יושב על הגדר", "מכופף הבננות" ו"לטפטף טיפה". "כתבו עליו בעיתון" ו"עיתונאי קטן שלי", "ילדים של החיים", "עוף גוזל" ו"לבכות לך", "עטור מצחך זהב שחור" ו"שיר שחלמתי על פראג", "אדון שוקו" ו"גברת עם סלים".

שירים ותקליטים שהפכו למונחים ולמושגים, למטבעות לשון, למאפיינים של מצבי רוח, נפש וגוף. "שביר", "חמוש במשקפיים", "בדשא אצל אביגדור", "שבלול" ורבים רבים אחרים. לא בכדי שדווקא הוא, שייזכר בתולדות הזמר הישראלי כחלוץ וכמחולל הרוק בעברית, הוא ולא אחר הגה את הצירוף "שירי ארץ ישראל (הישנה והטובה)". תתחילו להתרגל לחיים בלעדי משיב הרוח, מחייה השפה העברית.

   

ולא שלא חשבו על זה קודם לפניו, אבל הוא, חף מבנאליה, יצק במלים הפשוטות הבעה ואמירה, צליל מתיידד וקול מלטף, מגע אלוהי ונגיעה אחת רכה, שנגעה בכולנו והפכה אותנו לאוהבים יותר ואת חיינו לנסבלים יותר, לשמחים יותר, לאופטימיים יותר.

הוא לימד אותנו לאהוב ולחבק, להיות אנשים, להתנהג כבני אדם, ושלא נורא לשבת בבית ושכיף להזדקן ביחד. וכמו באגדות, נשיקתו העניקה לשירים חיי נצח, הפכה אותם לצעירים תמיד ולירוקי עד.

כל שאריק איינשטיין נגע ועשה ויצר, תמיד בהקפדה ובשלמות מעוררת פליאה, היו אבני דרך, נקודות מפנה בחיי התרבות שלנו. להקת הנח"ל, "בצל ירוק" ו"שלישיית גשר הירקון" ("אם אתה איינשטיין, אז אני גאון", היתה הרפליקה שאיירה את מעמד העל של אריק את יהורם בעידודו של בני אמדורסקי). "אירמה לה דוס" בתיאטרון, "סלאח שבתי" בקולנוע. "החלונות הגבוהים", "מציצים", "לול", "כבלים" ו"כמו גדולים" וכמובן קריירת הסולו המעטירה.

   

הישראלי היפה

מעבר להיותו אמן נדיר, זמר ענק, חקיין בחסד עליון, קומיקאי מעולה, שחקן במה, קולנוע וטלוויזיה עם נוכחות כובשת, איינשטיין היה אדם יוצא דופן, אישיות לא רגילה. אוהב אדם, נעדר זדון, חבר ואיש רעים להתרועע, וגם גדול המפרגנים ברוק הישראלי.

שילוב לא מקובל של טוב לב, הכרת תודה מופלגת וצניעות חסרת תקדים הוביל להתעקשותו על כך ששמות היוצרים עימם עבד, חלקם לא מוכרים עד אליו, יופיעו לצד שמו, באותה בולטות. אחריו באו לא מעט שנתנו, כמותו, הזדמנות ומקום ליוצרים ומבצעים צעירים לפרוח לצידם, אבל לא באמפתיה שהוא גילה כלפי שלום חנוך, מיקי גבריאלוב, יוני רכטר, אבנר קנר, יצחק קלפטר, פיטר רוט וגיא בוקאטי. כולם, וגם אחרים, היו בניו. הלכו אל מול אורו המשגע.

הוא היה הישראלי היפה, כפי שניתן לראות עד היום בעותקים הישנים והמחודשים של הסרט "סלאח שבתי". הוא היה ממעצבי הישראליות שאליה כולנו עורגים, ממעצבי התרבות הצעירה והמתהווה כאן. השירים שמתנגנים מליל אמש הם איור מִצער לקסם, לכוח ולהשפעה העצומים שלו, להסכמה הלאומית חוצת המחלוקות לגבי מעמדו כסמל לאומי, סמל תרבותי, סמל ישראלי, גם סמל ספורטיבי. כאתלט עבר (אלוף ישראל לנוער בקפיצה לגובה), כידען, בקיא ואלוף טריוויה, וכאוהד.

ואי אפשר שלא לתת את הדעת למקריות המתעתעת שבה נקרא בבהילות לישיבה של מעלה, שלושה ימים קודם יום השנה השביעי למותו של עלי מוהר, רעהו האהוב, שותפו ליצירה וחברו לאהדת הפועל תל אביב. ואיזה עצובים האוהדים שאיבדו את הגדולים בסמליהם.

הכל סמלי. אריה בחורף. הלב הגדול, העולה על גדותיו באהבה, שבגד. אבי העורקים שהתפוצץ והותירנו יתומים ממנהיג וממורה, מפורץ ומתווה דרך, מייסד ומהנדס, קבלן ובונה. הלך לעולמו אבל השאיר את עולמנו עשיר במורשת מוזיקלית ענפה, עם רפרטואר עמוק כים. לילה לפני נר ראשון של חנוכה כבה אורו של נושא הלפיד, מייסד השושלת, חוליית הבסיס בשלשלת. הרבה מאורות קטנים שחבים לו את אהבתם למוזיקה, ימשיכו להאיר את דרכו, את דרכם, אור שיגבר בהדרגה במהלך החנוכה, ומעבר לו.

   

קרוב הביתה

את פרס ישראל לזמר עברי לא מאוחר להעניק לשאריו, באופן חריג ויוצא מן הכלל, בהחלטה מושכלת של שר החינוך, על תרומתו המפורטת היום בכל כלי תקשורת. למרות עקרונות הברזל שלו, אריק איינשטיין היה חייב לקבל את הפרס. זה לא שהוא התנגד לקבל אותו כמו שלא אהב את הרעיון לצאת מן הבית בשבילו. אלא שהשלטון אוהב להתחבק ולהשוויץ בנדיבותו, ולכך הצנוע באדם לא הסכים.

לעומת זאת השבוע נגוז סופית החלום לקאמבק היסטורי בפארק הירקון. נותר רק לחכות בעצב לאלבום ההרחבה עם שיריו של אברהם חלפי, בתקווה שיראה אור בהקדם, לחבק את השירים, להעלות זיכרונות, משיחות, ראיונות ורגעים קסומים, ולערוג אל הופעותיו של מאסטר על הבמה - ב"בצל ירוק", ב"גשר הירקון", ב"חלונות הגבוהים" וגם ב"חמוש במשקפיים", סיבוב הופעותיו האחרון (1981). יותר מ-32 שנה עברו מאז, והמראות חמים וחיים.

זה לא מנחם, כי עדיין קשה להאמין. לפחות אשרינו שחיינו בדורו וזכינו באורו. ומה סמלי שגם את מנוחתו האחרונה יעשה אריק איינשטיין קרוב הביתה, בבית העלמין הישן והצפוף בטרומפלדור.

"זה הסתיו עם הענן/ ועם הרוח המייבב/ ואם אתה סתם ציניקן/ בכל זאת זה צובט בלב".

***

בשעה 13:30 יוצב  ארונו של אריק איינשטיין בכיכר רבין והציבור יוזמן לעבור על פניו. בשעה 14:30 ייערך טקס אשכבה בכיכר רבין. יישאו דברים: ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי שרת התרבות והספורט לימור לבנת אמנים (עדכונים בהמשך).

ב-15:00 ייצא מסע הלוויה לעבר בית העלמין טרומפלדור - רחוב טרומפלדור 19 בתל אביב-יפו. בשעה 15:30 תערך הלווייתו של איינשטיין בבית העלמין. לבקשת המשפחה ההלוויה סגורה לתקשורת.

להלן הסדרי התנועה: רח׳ טרומפלדור ייסגר משעה 15:00 ועד סיום ההלוויה, כמו כן הרחובות: חברון, אידלסון, צומת בוגרשוב, פינסקר, ברוק, בר כוכבא וברנשטיין הכהן ייסגרו לתנועה ולא תתאפשר הגעת כלי רכב לאזור. המשטרה ממליצה לציבור המנחמים להגיע בתחבורה ציבורית בשל עומסי התנועה הצפויים.



27/11/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. איינשטיין
ארנה , (27/11/2013)
2. אינטיין
tארנה , פ"ת (27/11/2013)
1. אינשטין
קים , ישראל (27/11/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע