בסוף השבוע תנגן התזמורת הפילהרמונית הצעירה בתל אביב ובירושלים תכנית שהיא אטרקטיבית לכל חך: הפתיחה לאופרה "הספר מסביליה" של רוסיני, הקונצ'רטו המשולש של בטהובן (שמנוגן השנה  בארבע במות שונות בישראל) והפתיחה הנודעת "1812" של צ'ייקובסקי עם תגבור רציני של לא פחות מ-16 נגנים נוספים שיגבירו את  הצליל הנשפני. קונצרט של כיף, הרבה רעש מוזיקלי  ולא ממערכת ההגברה מחרישת אוזניים אלא מכלי נגינה טבעיים.

"בקונצרט החורף," אומר יוסי ארנהיים, חלילן ראשון בתזמורת הפילהרמונית ומנהל מוזיקלי של הפילהרמונית הצעירה, "זמן החזרות העומד לרשותנו קצר יותר ולכן בתכנית החורף לא תהיה בדרך כלל סימפוניה גדולה. אבל אל חשש, בקונצרט הקיץ הקרוב נפצה את עצמנו ואת הקהל שלנו בביצוע של הסימפוניה החמישית של שוסטקוביץ', עליה ינצח הספרדי סלוודור ברוטונס, שכבר ניצח בהצלחה על התזמורת לפני כמה שנים.

 בתזמורת הפילהרמונית הצעירה מנגנים צעירים בני 14 עד 18, לעתים גם צעירים יותר.

להכיר את הדקויות של הנגינה בתזמורת

למה בכלל חשוב שילדים בתיכון שכבר החליטו שהמוזיקה היא המקצוע, או התחביב המרכזי אצלם, יפילו על עצמם עוד מטלה והיא נגינה בתזמורת?
 
"הסיבות העיקריות הן ענייניות לחלוטין, ותן לי להמשיך בדיוק מאותה נקודה של מי שבחר את המוזיקה כמקצוע או כתחביב מרכזי. לילדים בגיל תיכון בישראל אין כל מסגרת חינוכית שבה ניתן להתנסות בנגינה בתזמורת. זו מסגרת יחידה במינה.

"לאור הניסיון המצטבר אני יכול לומר שהשילוב של נגנים,  שמגיעים מכל הארץ, בתזמורת הפילהרמונית הצעירה, בייחוד בקרב נגני כלי הנשיפה ממתכת, פשוט פועל עליהם כמטה קסם. רמתם עולה, הם חוזרים הביתה, לקונסרבטוריונים ולבתי הספר המקומיים למוזיקה נגנים שונים".

למה דווקא נגני  כלי נשיפה ממתכת?
 
"כי בקהילה הזאת של נגני המתכת (חצוצרה, טרומבון, טובה, קרן) יש בעיה קבועה של חוסר עידון בנגינה קלאסית. מי שלא מכיר את הדקויות של נגינה בתזמורת הסיכוי שלו להתקבל לתזמורת מקצועית בהמשך -  קטן מאוד. הוא או היא לא יעברו את מבחן הסף, את האודיציה שבעקבותיהם הם יוזמנו או לא יוזמנו לנגן בתזמורות מקצועיות בעתיד".

התזמורת הפילהרמונית הצעירה, צילום: יעל אילן
 
איך מגיעים תלמידים לתזמורת, יש מבחנים כמו בתזמורות רגילות?
 
"לא בדיוק, יש כאן תנאים מקדימים. למשל נגני כלי קשת (כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבס) , מגיעים אלינו לאחר שנבחנו על ידי שופטי מפעל המלגות שרת של קרן התרבות אמריקה-ישראל. הבוחנים שלהם עובדים גם עבורנו. כאשר קורה לעתים ואין מספיק קשתנים, אורי דרור, האחראי על התזמורת, מגייס נגנים צעירים גם מתוך מי שלא עברו את המיון של מלגות שרת. הוא מכיר היטב את משתתפי 'קשת צעירה' מפעל עידוד נגני קשת בגילים 11 עד 14 של המרכז למוזיקה ירושלים ודולה מתוכם נגנים נוספים.
 
"נגני כלי הנשיפה מעץ (חליל, אבוב, קלרנית, באסון) יש בדרך כלל די הרבה ואז אנחנו מקיימים אודיציות. צריך לומר כאן שכאשר מדובר בנגני כלי נשיפה, הם מגיעים בעידוד  של מנהלי הקונסרבטוריונים ובתי הספר שבהם הם לומדים. המנהלים והמורים שמחים שתלמידיהם  משתתפים גם אם זה כרוך לפעמים בשינוי תכנית העבודה שתתאים לדרישות הפילהרמונית הצעירה. ישנה גאוות מוסד כשהתלמידים שלהם משתתפים בפילהרמונית הצעירה".
 
יש גם מורים או מנהלים שאינם מרוצים מהשתתפות תלמידים בתזמורת?
 
"כן יש גם כאלה, הסיבות הן בדרך כלל חשש שתלמיד טוב יעזוב את בית הספר או הקונסרבטוריון בפריפריה לטובת בתי ספר או מורים אחרים וזו סיבה שיכולה להיות משמעותית ביותר למוסדות להוראת מוזיקה בארץ".
 
מאחר והזכרת אודיציות לנגני כלי נשיפה מעץ, אני שב ושואל האם מדובר באודיציות רגילות כמו נגני תזמורת שחייבים להכין קטעים סולניים לכלי שלהם בתוך יצירות תזמורתיות?

"כן ולא. האודיציות כוללות תפקידי סולו אבל הקטעים הסולניים שהם מנגנים, הם מתוך היצירות שהם ינגנו בקונצרט הקרוב. זה מצוין עבורנו, כי ראשית יש להם היכרות עם הרפרטואר ולמעשה אנחנו יכולים לשבץ כבר בשלב זה מי ישב איפה, קרן שנייה או שלישית, קלרנית ראשון, או שני וכו'. מי טוב יותר בצלילים גבוהים או נמוכים, וכו'".      

יש פעילות נוספת שהקהל הרוכש כרטיסים לא ישמע?
 
"כן. צריך לזכור  שמדובר במיזם שהוא קודם כל חינוכי ולכן יש לו עיסוקים נוספים.  כשמחברים עשרות נגני כלי נשיפה זו הזדמנות לעבודה על עוד יצירות. הנשפנים יגננו יצירות של באך לעוגב שעיבד מרדכי רכטמן לאנסמבל כלי נשיפה".
 
אז חבל שהקהל לא ישמע את הביצוע, אפילו כהדרן....
 
"נראה עוד יש לנו כמה ימים. אבל מי שעוד ייהנו מן הכנס הזה הם 35 צעירים מקונסרבטוריונים ומבתי ספר שונים בשכונות שונות בתל אביב, כולם שותפים במסגרת שנקראת 'יוצרים מצוינות במוזיקה' של אגף הספורט והנוער של העיריה. הם יגיעו למרכז המוזיקה בירושלים, ינגנו יחד עם הנשפנים של הפילהרמונית הצעירה וייהנו מטיול בעיר. זו חגיגה פרטית לכאורה בתוך המסגרת הגדולה".      

התזמורת הפילהרמונית הצעירה, צילום: יעל אילן

זובין מהטה מגיע לחזרות

עד כמה השם פילהרמונית צעירה מחייב קשר עם הפילהרמונית המבוגרת ובכלל מה קורה בין בוגרי התזמורת בני ה-18 לבין התקבלותם או המשך לימודים אחרי הצבא?
 
"בעבר הרחוק  היתה פילהרמונית צעירה והיו תזמורות  לשתי האקדמיות של תל אביב ושל ירושלים. היחסים היו מתוחים  ולא מוצלחים וההרכבים הפריעו אחד לשני, לא נתנו לסטודנטים לצאת לחזרות של הפילהרמונית הצעירה שהיתה התזמורת הבכירה לצעירים. למצב הזה היה צריך לשים סוף.
 
"היום הפילהרמונית הצעירה  מכסה את מנעד הגילים עד 18. בוגרי התזמורת שממשיכים ללמוד מצטרפים לאחת מתזמורות האקדמיות זו של תל אביב וזו של ירושלים. ממד התחרות למעשה לא קיים ובשתי התזמורות יושבים בוגרים של התכנית. השם פילהרמונית צעירה מתבטא  לא רק בשם, זובין מהטה מגיע לחזרות, מקשיב מתעניין יש עזרה לוגיסטית בהשאלת כלים למשל ועוד סוגי עזרה שהתזמורת יכולה לספק. הקשר הוא טוב וחשוב".
 
הזכרת את מהטה הוא תמיד מדבר על הרגע שבו יהיו בתזמורות נגנים ערבים...
 
"למען האמת יש כבר כמה נגנים ערבים. אבל יש בעיות של לוח זמנים  בחופשת החנוכה יש בבתי הספר הערבים בחינות והם לא יכולים להשתחרר. בקיץ הטובים שבהם מצטרפים לתזמורת ה'דיוואן' של דניאל ברנבוים במסעות הקונצרטים שלה ולכן הם לא פה. אבל אנחנו רואים אותם בפעילות המוזיקה הקאמרית לאורך השנה  ויגיע היום שבו כולנו ולא רק מהטה נשמח לראות ערבים בשורות התזמורות הסימפוניות הצעירות בישראל".

ביצוע חגיגי עם בוגרי המרכז למוזיקה
 
התכנית הפעם נראית מאוד אטרקטיבית אבל נראית קצת יוצאת דופן כחומר למוזיקאים צעירים. בעיקר השיבוץ של היצירה המרכזית הקונצ'רטו המשולש של בטהובן?
 
"נכון, יש כאן שוני, בשנה רגילה לא הייתי משבץ יצירה שבה כמו 'המשולש' שבה נדרשת תזמורת יחסית קטנה. סימפוניה של בטהובן  הרבה יותר משמעותית למסגרת כזאת. אבל כפי שכבר ציינתי הזמן שעמד לרשותנו הוא מועט יחסית. שנית כל האירועים השנה שלובים בחגיגות הארבעים של המרכז למוזיקה ירושלים ולכן היו שיקולים נוספים. כל ארבעת המוזיקאים שבחזית הם בוגרי המרכז.
 
המנצח דניאל כהן הוא בוגר 'קשת אילון' ככנר ובהמשך בוגר תכניות המרכז. הצ'לן צבי פלסר, הפסנתרן איתמר גולן והכנר איתי שפירא כולם בוגרי המרכז אבל מעולם לא ניגנו יחד. פלסר וגולן הם בני אותו מחזור פחות או יותר, כל אחד גר במקום אחר: גולן גר בפריז ופלסר חזר לכאן לאחר שנים בחו"ל.
 
איתי שפירא הוא צעיר תלמידיה של אילונה פהר החולונית, מי שנחשבה לבכירת המורים לכינור (מורתם של  - בין היתר -  פנחס צוקרמן ושל שלמה מינץ). איתי צעיר מאיתמר ומצבי, ולמעשה גר בניו יורק כבר שנים רבות ואינו פעיל בארץ. הם ייפגשו יחד לראשונה כאן. זה ביצוע חגיגי ומיוחד לציון הארבעים.

דניאל כהן, צילום: ג'יימס קאנון
 
לביצוע הפתיחה הנודעת של צ'ייקובסקי 1812 תצטרף למעשה תזמורת נוספת, קבוצה של 16 נשפנים שניגנו בעבר בתזמורת. חלקם מנגנים כיום בתזמורת צה"ל, אחרים עזבו את הנגינה לטובת עיסוק אחר. אבל כולם מאוד רצו להשתתף היו אפילו יותר מועמדים. גם ביצוע כזה משווה לקונצרט מעמד חגיגי במיוחד.

את היצירה הראשונה הפתיחה ל'הספר מסביליה' בחר המנצח דניאל כהן והיא מוכרת ומאתגרת. צריך לומר שבדרך כלל אנחנו משתדלים שמנצח עם הרבה ניסיון יעבוד עם צעירים.  החיבור בין מנצח בעל ניסיון מועט  ותזמורת שנגניה הם למעשה בני נוער, עשוי להתגלות כבעייתי. דניאל כהן כבר צבר בשנים האחרונות הרבה קילומטראז' בינלאומי וניצח על צעירים בחו"ל ולכן הבחירה שלו תלהיב את הקהל. הקהל ישמע  שלוש יצירות שמקדם ההתלהבות בהן גדול בייחוד הסוף עם צ'ייקובסקי שמן הסתם נוסיף לו אפקט אלקטרוני במקום התותחים המוכרים". 
  
  
הקונצרט יתקיים ביום שישי, 6 בדצמבר 2013, ב-11:00, בהיכל התרבות, תל אביב. כרטיס: 70/55 שקל. לרכישת כרטיסים: 1-700-70-30-30. קונצרט נוסף יתקיים במוצ"ש, 7 בדצמבר 2013, ב-21:00, באולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים. כרטיס: 70/55 שקל. לרכישת כרטיסים: 02-5605755.