סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון הסטנדרטים של גרשווין
 

 
 
כשאני הייתי נער יכולתי לשמוע ג'אז פעם אחת בשבוע, במועדון קטן שנקרא 'ברברים', ביום ראשון בערב, וזהו. כשהגיעו לפה בתחילת שנות השישים לואי ארמסטרונג ואלה פיצג'רלד עם פסנתרן צעיר בשם אוסקר פיטרסון, ניקנו 300 מקומות בהיכל התרבות, והם עזבו את הארץ, מה שנקרא, חפויי ראש, כי אף אחד לא ידע מי הם ומה הם. עשרים שנה אחרי זה הם היו מפוצצים כל אולם בארץ, אז הדברים האלה משתנים."
המוזיקאי רפי קדישזון ירצה על גרשווין במסגרת "פסטיבל ג'אז ובירה בבירה 2014". שיחה


עם החזרה לשגרה חוזרים גם פסטיבלי הקיץ למרכז הבמה, והפעם חגיגת הג'אז "ג'אז ובירה בבירה 2014" - שלושה ימי מופעים של אמני ג'אז מובילים, הרצאות ובירה במרכז למוזיקה ירושלים, עיר שמוזיקת ג'אז בהחלט יכולה להתאים כאחד המאפיינים של הזהות הכל-כך מורכבת וחד פעמית שלה.

דובדבן אמיתי

את הפסטיבל יפתחו חברי "שלישיית עדן לדין" (עדן לדין בפסנתר, אברי בורוכוב בס, יונתן רוזן תופים), שתנגן בעיקר סטנדרטים של ג'אז לצד חומרים מקוריים של עדן. לפני המופע מצפה דובדבן אמיתי לקהל חובב המוזיקה והסיפורים שמאחוריה ובתוכה, עם הרצאה של המוזיקאי והמרצה רפי קדישזון המופלא.

יש לי הכבוד להיות אחת מתלמידותיו בחודשים האחרונים, כך שאני יכולה להעיד באופן אישי על העונג המצפה לשומעיו של האיש החכם הזה, שהסקרנות ואהבת האדם שלו הופכים אותו למרצה שמוצא תמיד את הדרך המקורית ומלאת ההשראה ביותר לתווך בין המאזין לבין היצירה.

ההרצאה, חלק מפרויקט רב שנים שמתרחש במשכנות שאננים, היא מעין כיתת אמן לאמנים צעירים, הפתוחה גם לקהל הרחב. נושא הרצאתו הקרובה של קדישזון הוא "גרשווין קוסם המנגינות". הכניסה חופשית, וההנאה, אני יכולה להבטיח לכם בלב שקט, כולה שלכם.

רפי-קדישזון01.jpg
רפי קדישזון (צילום: יח"צ)

גרשווין אלתר על השירים של עצמו

"הרי השירים של גרשווין, שנכתבו בעצם בעיקר לבמה המוזיקלית, ובכל כך הרבה שלבים יותר מאוחרים כמובן לברודווי ולהוליווד, הפכו רובם ככולם לסטנדרטים", מספר קדישזון. "סטנדרטים זה נושאים שעליהם נגני הג'אז אוהבים לאלתר, וגרשווין הוא אולי המלחין שסיפק הכי הרבה חומרים לאלתורי ג'אז בהיסטוריה של הג'אז. יש די הרבה שירים שלו שקשה לחשוב על נגן ג'אז בעבר או בהווה שלא טיפל בהם.

"כדאי להוסיף אפילו שגרשווין עצמו, שמאד אהב בכל הזדמנות, מקצועית או חברתית, לשבת ולנגן, בעצמו היה מאלתר על השירים שלו, והוא לא יבוא עמנו לירושלים (...), אבל בהרצאה אני אשמיע, בין השאר, אפילו כמה דוגמאות בנגינתו שלו.

"מאחר שזמני מאד מוגבל שם, כולה 45 דקות, הכוונה שלי היא להתרכז בשיר אחד יפהפה שנקרא someone to watch over me, ולהשמיע כמה מגדולי נגני הג'אז ואיך כל אחד מהם, על אותו שיר, בונה את העולם האלתורי שלו."



   



איפה החיבור שלך, ברמה האישית, ליצירתו של גרשווין?

"כבר בתור ילד קטן מאוד אהבתי את הקרוס אובר הזה שיש במוזיקה של גרשווין, שבגיל עשרים וכמה התחיל גם לנטות מעבר לכתיבת שירים גם לצורות סימפוניות וקונצרטנטיות כמו RHAPSODY IN BLUE, כמו הקונצ'רטו לפסנתר בפה, או 'אמריקאי בפריז'.

"גולת הכותרת, בסוף ימיו הצעירים, זה האופרה PORGY AND BESS, שאלה כבר דברים שיוצאים מגבול המוזיקה הפופולרית ונכנסים לתוך אולם הקונצרטים. והקרוס אובר הזה, שגרשווין למרבה הצער לא הספיק הרבה לעשות כי הוא מת מאד צעיר, תמיד ריתק אותי."

בין ברודווי לפרעות היהודים ברוסיה

כמי שחווה אותך בחודשים האחרונים כמרצה, ניכר בך העונג המיוחד לתווך ולהכיר בין היצירה לבין מאזינים פוטנציאליים

"נכון מאד, וזה באמת יוצא מסוג של אידיאולוגיה שמוביל מנחם ויזנברג, מי שמנהל את כיתות האמן בפסנתר כבר הרבה שנים (ויזנברג הקים את החוג למוזיקה רב תחומית באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים – ט.ג.), ואני כמובן שותף לה, שמאד חשוב לפתוח סגנונות מוזיקליים רחבים ככל האפשר לכל מוזיקאי. זה אומר שלא עולה על דעתנו שמוזיקאי שמתרכז, נאמר, במה שאנחנו קוראים מוזיקה קלאסית, לא יפתח צוהרים אל הג'אז, אל הרוק, אל השנסון, אל המוזיקה המזרחית וכולי."

לא מזמן התחלת לעשות לנו איזה קשר בין המוזיקה של ברודווי לבין הפרעות ביהודים ברוסיה, הבנתי נכון?...

"הפוגרומים ברוסיה, כערעור של הסדר ברוסיה הצארית של סוף המאה ה-19, יצר גל הגירה מאד גדול של יהודי רוסיה, כאשר מעוטי היכולת, שלא יכלו להגר לארצות אירופאיות, צרפת וכדומה, היגרו לארה"ב, והתיישבו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 בחוף המזרחי של ארה"ב, ניו יורק ושכנותיה.

"שם, במיוחד בשכונות של ניו יורק, היו מיעוטים גדולים של יהודים מרוסיה, מיעוטים שחורים ואחרים, ובתוך כור ההיתוך הזה של מה שנקרא מוזיקה סלאבית יהודית מהבית, מוזיקה שחורה והמוזיקה המקובלת בחברה האמריקאית, בבמות המוזיקליות וכולי, נוצר בעצם מין המשך של האופרטה והתיאטרון המוזיקלי האירופאי.

"בתוך כור ההיתוך הזה צמחו לא רק גרשווין, אלא גם ריצ'רד רוג'רס, ארווין ברלין, והם בעצם בנו את ברודווי." 
 
הכל יחסי

יש משהו מאד מעניין בג'אז ישראלי, שנדמה שברמה המקומית מקבל נפח קטן יותר מההצלחה של אמני ג'אז ישראלים בחו"ל. איך אתה מסביר את זה?

"תראי, הכל יחסי, וקשור כמובן לשינויים בתקופות מסוימות. כשאני הייתי נער יכולתי לשמוע ג'אז פעם אחת בשבוע, במועדון קטן שנקרא 'ברברים', ביום ראשון בערב, וזהו. כשהגיעו לפה בתחילת שנות השישים לואי ארמסטרונג ואלה פיצג'רלד עם פסנתרן צעיר בשם אוסקר פיטרסון, ניקנו 300 מקומות בהיכל התרבות, והם עזבו את הארץ, מה שנקרא, חפויי ראש, כי אף אחד לא ידע מי הם ומה הם. עשרים שנה אחרי זה הם היו מפוצצים כל אולם בארץ, אז הדברים האלה משתנים.

"פריז הייתה שטופת ג'אז לפני מאה שנה, כשבניו יורק פחות או יותר עוד לא ידעו על מה מדובר. אלה דברים שמשתנים. וגם בארץ קמים דורות, כל דור מביא איתו דווקא בשטח הג'אז התפתחות מאד גדולה. היום יש אנשים ממש צעירים, אני מדבר על נוער, שהם מדהימים בכל קנה מידה, וזה כמובן תודות לג'אזיסטים היותר מבוגרים שהנחילו את הדבר הזה. זאת אומרת מדור לדור את רואה את ההתפתחות."

הדרבוקות משפיעות על הסקסופון

אבל אם מדברים על הקשר בין מקום למוזיקה שנוצרת בו, גם כשהייתה בארץ אינפלציה של רוק הייתה לי הרגשה שמדובר בפיקציה, כי יש דרבוקות בשמש שזורחת עלינו. יש דבר כזה, גרוב של מקום, ואני לא לגמרי בטוחה שג'אז זה הגרוב של המקום הזה

"החיבור בין מקום ומוזיקה ברור, אין ספק, והדברים האלה, בוודאי אי אפשר לא לקחת אותם בחשבון. כשאת הולכת בברזיל ורואה את ההליכה של האנשים, את רואה בה את המוזיקה שלהם, אין ספק. אבל זה אולי אחד הדברים המבורכים שהביאה התקופה, הדור האחרון, כשהתקשורת היא ממש כפר גלובלי אחד גדול, שהדרבוקות משפיעות על הסקסופון ג'אז והסקסופון ג'אז משפיע על הקונצ'רטו לצ'לו וכולי, ואני חושב שהדבר הזה מבורך.

"בוודאי שתמיד יש למקום משמעות, אבל אני חושב שהיא הולכת ופוחתת. תראי, היום אין לך כבר אמנים צעירים שמנגנים בלוז בלתי רגיל וזה כל מה שהם יודעים ואת זה הם עושים מופלא ואף אחד לא עושה את זה כמותם, ויש הרבה דוגמאות לזה מלפני עשרות שנים. היום מוזיקאי ג'אז צריך עולם מאוד מאוד רחב."

והמקום שאנחנו מדברים עליו כרגע הוא ירושלים, ששם דווקא נדמה שיש מקום ליצירה מהתחום הזה

"בירושלים, הנה, יש הכל. הכל מכל הדורות, הדתות, הלאומים, אני חושב שיש בהחלט התעוררות וצמיחה. גם לזה, כמובן, כמו תמיד, יש הרבה הרבה סיבות. יש קהל צעיר וסקרני מכל האוניברסיטאות, יש את האקדמיה למוזיקה בירושלים, שאני גאה להימנות על הסגל שלה, ואני חושב שגם מטעם הגופים הציבוריים יש איזשהו רצון לעזור בדבר הזה, זה בהחלט הולך קדימה."


עדן-לדין-Laura-Lachman.jpg
עדן לדין (צילום: Laura Lachman)


שלישיית עדן לדין תופיע ב-25 באוגוסט 2014 בשעה 20:30 במרכז המוזיקה ירושלים. לפניה בשעה 19:00 תתקיים הרצאתו של רפי קדישזון "גרשווין קוסם המנגינות", הכניסה להרצאה חופשית, בהזמנת מקומות מראש בטל': 02-6241041.


למועדי מופעים >

21/08/2014   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע