סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן סיגדיאדה - בנאי מזה ורגאיי מזה
 

 
 
בנאי היה מסור ומחויב אף יותר מהרגיל. מדליק המשואה ונושא הבשורה, האריך בנגינה עם הגיטרה החשמלית החמה שלו, גם כדי ליצור הרושם והאווירה המלאים והנכונים רק באמצעות שלושה נגנים. בלזיצמן הרשימה כהרגלה בנגינת הצ'לו, ליוותה קולית וגם שרה כמו היתה כוהנת בפולחן הקודש. וכהן בונן, בחלוקת כוחות וקצבים בין תופים לכלי הקשה, שמר על המסגרת ולרגע לא גנב את ההצגה"

אהוד בנאי וזבולון דאב סיסטם פתחו את הפסט' החדש בסינמטק ת"א במסירות ובאנרגטיות



מדי שנה, שבעה שבועות מיום הכיפורים, מציינת הקהילה האתיופית, את חג הסיגְד, חג החגים שלה, המועד החשוב ביותר בלוח השנה מבחינתה. הסיגד, מלשון סגידה, הוא חג הכיסופים, ובשיאו - אחרי יום של תפילה, היו עולים יהודי אתיופיה על הר גבוה ככל האפשר, כדי להיטיב לראות ממנו את ירושלים.

30 שנה אחרי מבצע משה, כשמרבית יהודי אתיופיה נמצאים כבר בינינו, החג, שבמשך שנים היה ביטוי לכמיהה, הפך - לפחות בשנתיים האחרונות לפסטיבל אתני (דוגמת המימונה, הסהרנה ואירועים דומים שמצוינים בקרב עדות ישראל). השנה, כשהוא מתקיים בשלישית, התארח פסטיבל הסיגדיאדה בסינמטק תל אביב.

מופע רב לשוני

מופע הפתיחה היה הפקה חד-פעמית, מיוחדת לפסטיבל, בכיכובו של אהוד בנאי, אולי יוצר המוזיקה הישראלי הראשון שנתן ביטוי לסיפורם של העולים מאתיופיה, בשיר הבלתי נשכח "עבודה שחורה" (אהוד בנאי והפליטים, 1987) שנתן כבוד לתרבותם וחשף את קשיי הקליטה וההתערות שלהם בישראל.

עם הצ'לנית והזמרת מאיה בלזיצמן והמתופף אלעד כהן בונן, ריכז סביבו בנאי מספר מוזיקאים, זמרים ונגנים, בולטים מקרב העדה האתיופית, למופע משותף, דו-לשוני (בעיקר עברית ואמהרית, אך גם טיגרית ואנגלית) שהתבסס על שיריו ושירים משל אורחיו.

בנאי היה מסור ומחויב אף יותר מהרגיל. מדליק המשואה ונושא הבשורה, האריך בנגינה עם הגיטרה החשמלית החמה שלו, גם כדי ליצור הרושם והאווירה המלאים והנכונים רק באמצעות שלושה נגנים. בלזיצמן הרשימה כהרגלה בנגינת הצ'לו, ליוותה קולית וגם שרה כמו היתה כוהנת בפולחן הקודש. וכהן בונן, בחלוקת כוחות וקצבים בין תופים לכלי הקשה, שמר על המסגרת ולרגע לא גנב את ההצגה.

היו להם שישה אורחים. שי פרדו, יוזם הפסטיבל ומנהלו האמנותי, שגם התגלה כזמר לא רע - סוג של פול רובסון ג'וניור, ב"מסע" שפתח ולצד בנאי; יעקב לילאי, חבר להקת "זבולון דאב סיסטם", זמר ונגן קרר, כלי פריטה שמוזיקאי העדה מבקשים לראות בו צאצא ישיר לכינורו התנ"כי של דוד המלך; הזמרת רודי ביינסין תגלית The Voice, ששרה בעברית ובאנגלית (את הבלוז Sweet Home Chicago); שלישיית הנגנים ליאור גונוול (בקרר), אילן מהרט (בוושנת, סוג של חליל) ודגן מנצ'לוט הטווסי, בנגינה על מסנקו, כלי קשת עם מיתר אחד; והזמר זמאנה מלסה, שמנגן בקלידים (מודרניים לגמרי), נתמך בתוספות מוקלטות מראש, ונשמע עם שירת הוויבראטו שלו, כזמר בסגנון סן רמו של פעם. פחות אותנטי, יותר פולקלורי-תיירותי.

שמענו שם את "היברו רסטה מן" (כהמנון של קיבוץ גלויות לעדות ישראל מכל העולם), "עגל הזהב" (כתפילת כמיהה והשתוקקות של התכנסות שבטית, לא שיר התוכחה שהורגלנו לשמוע), "החיזיון לפרנצ'סקו גויא" (שתאר כבר אז את התכנסות הסיגד מבלי לנקוב בשמה), "דוד ושאול" (שבליווי קרר נשמע לרגע קרוב למקורות התנ"כיים), "טיפ-טיפה" (שהדגיש את החגיגיות הפולחנית הטבעית שלו), "ניצוץ האהבה" (שעם שלישיית הכלים האותנטיים ועם ביינסין, הפליא להדגים את אחוות הניגודים), כמובן "עבודה שחורה", שיר הכאב שמעולם לא קיבל את הצבע הכי אותנטי שידע מעודו (בנאי, בלזיצמן, כהן-בונן ועוד חמישה מוזיקאים) וגם הכי אופטימי אי פעם; ובמפתיע גם "ג'מלי פורוש", שנשזר בתוך ההמנון הפולקלורי "יאצ'אט" המבוצע על ידי מלסה, והבעיר כור-היתוך מלהיב ומשמח שקודקודיו פרס, אתיופיה וישראל.


סיגיאדה-2014.jpg
סיגיאדה 2014 (מקור: אתר סינמטק תל אביב)





אחלה גרוב

מופע נוסף באותו ערב היה של "זבולון דאב סיסטם" מלהקות הרגאיי המובילות בארץ, אם לא הטובה שבהן. החיבור שלה ל"סיגדיאדה" מתבטא בשני היבטים.

האחד הוא בזהות שני הסולנים שלה, גילי יאלו ויעקב לילאי, שניהם ילידי אתיופיה. השני הוא בחיבור שלה בין מוזיקה אתיופית לרגאיי, שמשנה למעשה את הקצב הג'מייקני העצלני לגרוב הרבה יותר מהיר ומקפיץ (כשחושבים על זה בפרספקטיבה היסטורית, גם גיבורי הרגאיי וגם יהודי אתיופיה סגדו לציון, ירושלים. יותר מזה, מולידי הרגאיי להזכירכם, הפכו את צבעי הדגל האתיופי -חבש בימיו של הקיסר היילה סלאסי - לצבעי המוזיקה המזוהים ביותר בעולם).

הלהקה השמיעה שירים משני אלבומיה עד כה. חלקו הראשון של המופע הוקדש לשירים החדש, "אנבסה דאב", שבזכותו חזרו לא מכבר מסיבוב הופעות בקנדה ובארצות הברית, שהסתיים בפסטיבל בג'מייקה.

אלה שירים באמהרית, רובם נתחי פולק אתיופיים (כמו Zalal), ומקצתם שירים מקוריים. בחלק השני שולבו שירים מFreedom Time, אלבום הבכורה של ההרכב, ששמו מעיד על תכנים באנגלית, כמו African Drum או Lion of Juda. כאן יעקב לילאי והקרר שלו תפקדו על תקן אורחים במספר קטעים, כולל Zion  לאו דווקא להצדקת השתתפותם בחג הסיגד.

כאמור הצליל של "זבולון דאב סיסטם" מספק, בניצוחם של האחים אסף סמילן (תופים) ואילן סמילן (גיטרה), ונגני הנשיפה ינון פרץ (חצוצרה) ואילן אדירי (סקסופון), אחלה גרוב שמתמודד בגבורה עם המונוטוניות הבלתי מוסתרת של הרגאיי, גם בעזרת השפעות בלקניות וים תיכוניות.

מעבר למוזיקה, הכוכב של ההרכב הוא ללא ספק יאלו, שמצליח להחיות את השירים והמוזיקה, עם תנועה בימתית בלתי פוסקת. הוא ההצגה של זד"ס. ואם כבר - הוא עושה זאת בדפוסים מערביים לכל דבר, בעוד לילאי נשאר צמוד לכללי הטקס השורשיים-אתניים.



זבולון-דאב-סיסטם.jpg
זבולון דאב סיסטם (מקור: אתר סינמטק תל אביב)




אולם לא מלא

שני המופעים לא היו מלאים, למרבה הצער. בעוד האנרגיות הבימתיות של "זבולון דאב סיסטם" חיפו על היעדר קהל, כשהצליחו לשלהב ולשתף, להעמיד ולהרקיד את האמיצים הבודדים, מאוד לא אופייני היה לראות את בנאי מופיע בפני אולם לא מלא. לא יודע אם יש מקום להאשים את יחסי הציבור כמו את השיווק, באי היכולת (וההצלחה) להגיע לבני העדה עצמם, שלפחות במופעי הפתיחה היו רחוקים מלהוות רוב.

האם מחירי הכרטיסים היו יקרים להם? האם הפסטיבל לא שווק להם? ואולי העובדה שהם לא היו על טהרת האתיופיות והשפה האמהרית, שכמו הסתופפו בצלם של המארחים - בנאי מזה והרגאיי מזה - לא היתה מספיק אטרקטיבית עבורם.

אני נוטה להסכים עם דבריה של מהרטה ברוך, סגנית ראש עיריית תל אביב יפו, שהמסע אל הישראליות, עדיין לא הסתיים עבור בני העדה האתיופית, קהל כאמני במה. מגיע להם יותר. העצמה אישית נחוצה כאן. כי שמעז ולוקח אחריות לגורלו ולאמנותו, מצליח לסדוק את כיפת הזכוכית לכישרונו. דוגמאות לא חסרות. אולי בסיגדיאדה הבאה המופעים יהיו גדולים מן הפסטיבל.

פסטיבל הסיגדיאדה. סינמטק תל אביב. חמישי, 13 בנובמבר 2014 /



16/11/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע